Page 766 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 766
םיטפשמ רפס נחלות הלכות פרק ח-ט 744
אֵ 2אינֹו ָיכֹול ְל ַמחֹות – כגון באמצעות ָיכֹול ְל ַמחֹותְ ,וֶׁשָּמא ַי ֲח ִזיק ֶזה ָה ָאחּ ,ו ְל ַא ַחר ָׁש ִנים יֹא ַמר ' ֶזה
שליחים ,מפני שאין הקטן יודע לטעון
הּוא ֶח ְל ִקי ֶׁש ִהִּגי ַע ִלי ִּביֻרּ ָׁש ִתיּ ,ו ֵמ ֲח ַמת ְיֻרּ ָׁשה ָּבא ִתי'. בפני אחיו הגדול שאינו רוצה שיתעסק
בנכסיוַ .י ֲח ִזיק – ישתמש בקרקע ,ולאחר אַ 3ו ֲא ִפּלּו ֶּבן ָא ִחיו ֶׁשְּל ֶזה ַה ָּק ָטן ַהִּנׁ ְשָּבה – ֵאין מֹו ִרי ִדין אֹותֹו
מכן יטען שהקרקע נפלה בחלקו,
ִל ְנ ָכ ָסיוֶׁ ,שָּמא יֹא ַמר ' ֵמ ֲח ַמת ָא ִבי ָי ַרְׁש ִּתי ֵח ֶלק ֶזה'. ולשבוי ,שהיה קטן ,לא תהיה אפשרות
בְ 1לעֹו ָלם ֵאין מֹוִרי ִדין ָקרֹוב ְל ִנ ְכ ֵסי ַה ָּק ָטןֲ ,א ִפּלּו ָקרֹוב להוציאוִּ .ביֻרּ ָׁש ִתי – מאבינו.
ֵמ ֲח ַמת ֲא ֵחי ָה ֵאם ֶׁש ֵאי ָנן ְראּו ִיין ִליַרׁש; ַהְר ָח ָקה ְי ֵתָרה ִהיא זֹו. בֶׁ 1ש ֵאי ָנן ְראּו ִיין ִליַרׁש – ראה לעיל
ַו ֲא ִפּלּו ָה ָיה ֵּבי ֵני ֶהן ְׁש ַטר ֲח ֻל ָּקהֵּ ,בין ַּבָּב ִּתים ֵּבין ַּבּ ָׂשדֹות – ֹלא
ֵי ֵרד; ַו ֲא ִפּלּו ָא ַמר 'ִּכ ְתבּו ִלי ְׁש ַטר ֲאִריסּות' – ֹלא ֵי ֵרדֶׁ ,שָּמא א,וְׁ .ש ַטר ֲח ֻל ָּקה – המברר מה חלקו
של כל אחד בירושה ,שלא יוכל לטעון
שהוא מחזיק בנכס זה בירושהֲ .אִריסּות
– ראה לעיל ביאור ז,הָּ .בא לֹו ֵמ ֲח ָמתֹו יֹא ְבדּו ַהּ ְׁש ָטרֹות ְו ַי ַא ְרכּו ַה ָּי ִמיםְ ,ו ִי ְט ֹען ֶׁש ֶּזה ֵח ֶלק ְי ֻרּ ָׁשה ָּבא
אֹו ֵמ ֲח ַמת מֹוִריָׁשיו – עקב היותו יורש
לֹו ֵמ ֲח ָמתֹו אֹו ֵמ ֲח ַמת מֹוִריָׁשיו. ישיר של המת או יורש עקיף שלו (זהו
מעשה להמחשת הדין "קרוב מחמת קרוב" ,כלעיל א).
בַ 2מ ֲעֶׂשה ְּב ִאּ ָׁשה ַא ַחת ֶׁש ָהיּו ָלּה ָׁשלׁש ָּבנֹותְ ,ו ִנְׁשֵּבית בַ 2ה ְּז ֵק ָנה – ֵאם שלוש הבנותֶׁ .שָּמא
ַה ְּז ֵק ָנהִ ,היא ּו ַבת ַא ַחתּ ,ו ֵמ ָתה ַּבת ְׁש ִנ ָּיה ְו ִהִּני ָחה ֵּבן ָק ָטן, ֵמ ָתה ַה ְּז ֵק ָנה – ומתחלקים נכסיה בין
ְו ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמיםֵ :אין מֹוִרי ִדין זֹו ַהַּבת ַהִּנְׁש ָאָרה ַלְּנ ָכ ִסיםֶׁ ,שָּמא
שלוש בנותיהְ .ו ִנ ְמ ְצאּו – שהנכד יורש
במקום אמו שמתה.
בַ 3אִּפ ְטרֹוּפֹוס – ממונה על נכסי ֵמ ָתה ַה ְּז ֵק ָנהְ ,ו ִנ ְמ ְצאּו ְׁש ִליׁש ְנ ָכ ִסים ֵאּלּו ַל ָּק ָטןְ ,ו ֵאין מֹוִרי ִדין
אחרים (פה"מ ב"ב ג,ה)ַ .לׁ ְּש ִליׁש* ֶׁשַּל ָּק ָטן
ָקרֹוב ְל ִנ ְכ ֵסי ָק ָטן. – לשליש מן הנכסים המגיע לקטן
בירושה ,כאמור לעיל .בכ"י י' הנוסח
בְ 3ו ֵכן ֵאין מֹוִרי ִדין ְל ֶזה ַה ָּק ָטן ַּבְּנ ָכ ִסיםֶׁ ,שָּמא ֲע ַד ִין ַה ְּז ֵק ָנה הוא ' ַל ֵח ִצי ֶׁשַּל ָּק ָטן' ,וזה בהנחה שמתו
שתי השבויות ,הזקנה ובתה ,ונמצא
ַּב ַח ִּייםְ ,ו ֵאין מֹוִרי ִדין ָק ָטן ְל ִנ ְכ ֵסי ָׁשבּויֶ .אָּלא ֵּכי ַצד עֹוִׂשין? שהיורשים הם רק הבת והנכדִ .מּתֹוְך
ִמּתֹוְך ֶׁשָּצִריְך ְל ַה ֲע ִמיד ַאִּפ ְטרֹוּפֹוס ַלׁ ְּש ִליׁש* ֶׁשַּל ָּק ָטן –
ֶׁשָּצִריְךַ ...מ ֲע ִמי ִדין ַאִּפ ְטרֹוּפֹוס ַעל ַמ ֲע ִמי ִדין ַאִּפ ְטרֹוּפֹוס ַעל ָּכל ִנ ְכ ֵסי ַה ְּז ֵק ָנה.
ָּכל ִנ ְכ ֵסי ַה ְּז ֵק ָנה – שהרי במקרה זה
בַ 4א ַחר ְז ַמן ָׁש ְמעּו ֶׁשֵּמ ָתה ַה ְּז ֵק ָנה; ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמיםֵּ :תֵרד ַהַּבת איש אינו רשאי לטפל בחלקו של
הקטן ,ועדיף שינוהלו כל הנכסים על ַהִּנְׁש ָא ָרה ִלְׁש ִליׁש ַהְּנ ָכ ִסים ֶׁשהּוא ֵח ֶלק ְי ֻרׁ ָּש ָתּהְ ,ו ֵי ֵרד ַה ָּק ָטן
ידי האפוטרופוס עד להכרעה בדבר
ַלּ ְׁש ִליׁש ֶׁשהּוא ֶח ְלקֹו ִמִּנ ְכ ֵסי ַה ְּז ֵק ָנהְ ,ו ַהּ ְׁש ִליׁש ֶׁשַּלַּבת ַהּ ְׁשבּו ָיה מעמדם ,למרות שבדרך כלל אין בית
– ַמ ֲע ִמי ִדין לֹו ַאִּפ ְטרֹוּפֹוס ִמְּפ ֵני ֵח ֶלק ַה ָּק ָטןֶׁ ,שָּמא ֵמ ָתה ַּגם דין נזקקים להעמיד אפוטרופוס לגדול
ַהַּבת ַהּ ְׁשבּו ָיהְ ,ו ֵיׁש ְל ֶזה ַה ָּק ָטן ֲח ִצי ַהּ ְׁש ִליׁש ֶׁשָּלּהְ .ו ֵכן ָּכל (לעיל ז,ה.)2
בְ 4ו ַהּ ְׁש ִליׁש ֶׁשַּלַּבת ַהּ ְׁשבּו ָיה – שיש ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה.
ספק אם מתה אם לאו ,ונמצא שגם זכות
יורשיה מוטלת בספקַ .מ ֲע ִמי ִדין לֹו ַאִּפ ְטרֹוּפֹוס – על השליש שעדיין מוטל בספק.
ּ ֶפ ֶרק ְּת ִׁשי ִעי
ט
שותפות יורשים שטרם חילקו
יורשים קודם חלוקה – כשותפים
א ָה ַא ִחין ֶׁש ֲע ַד ִין ֹלא ָח ְלקּו ְיֻרּ ַׁשת ֲא ִבי ֶהןֶ ,אָּלא ֻּכָּלן
