Page 770 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫םיטפשמ רפס‪  ‬נחלות הלכות‪  ‬פרק ט‪-‬י ‬ ‫‪ 748‬‬

‫יד ְּבֵׁשם ָּב ָניו ְס ָתם – בשם כלל בניו יד ָה ָאב ֶׁשָּׁש ַלח ׁשֹוְׁש ִבינּות ְּבֵׁשם ֶא ָחד ִמָּב ָניו – ְּכֶׁש ַּת ֲחזֹר‬
‫מבלי לנקוב בשמו של בן מסוים‪.‬‬
‫ַהּׁשֹוְׁש ִבינּות ְלאֹותֹו ַהֵּבן‪ֲ ,‬הֵרי ִהיא ֶׁשּלֹו‪ֲ .‬א ָבל ִאם ְׁש ָל ָחּה‬ ‫ֶׁש ִּיְׂש ְמחּו ִעּמֹו ַהָּב ִנים ֻּכָּלן וכו' – שיוזמן‬
‫ָה ָאב ְּבֵׁשם ָּב ָניו ְס ָתם – ְּכֶׁש ַּת ֲחזֹר‪ַּ ,‬ת ֲחזֹר ָל ֶא ְמ ַצע‪ְ .‬ו ֵאין ֶזה‬ ‫להשתתף בחתונת כל אחד מהם‪ .‬כגון‬
‫ֶׁשִּנְׁש ַּתְּל ָחה לֹו ַח ָּיב ְל ַה ֲח ִזיָרּה ַעד ֶׁש ִּיְׂש ְמחּו ִעּמֹו ַהָּב ִנים ֻּכָּלן‪,‬‬ ‫שהם שלושה אחים‪ ,‬אם התחתנו‬

‫ֶׁש ֲהֵרי ֻּכָּלן ׁשֹוְׁש ִבי ִנין‪ֶׁ ,‬שְּבֵׁשם ֻּכָּלן ִנְׁש ַּתְּל ָחה‪ְ .‬ל ִפי ָכְך‪ִ ,‬אם‬ ‫שניים מהם והוא הוזמן לחתונתם‪ ,‬הרי‬
‫ָׂש ַמח ִעם ִמ ְק ָצ ָתן – ַמ ֲח ִזיר ֵח ֶלק ֶזה ֶׁשּ ָׂש ַמח ִעּמֹו ִּב ְל ַבד‪ַ ,‬ו ֲהֵרי‬ ‫הוא מחזיר שני שלישים מן המתנה‬
‫(שושבינות)‪ ,‬ומתנה זו מתחלקת בין‬
‫הּוא ָל ֶא ְמ ַצע‪.‬‬
‫שלושת האחים בשווה‪.‬‬

‫מימון הוצאות לנציג המשפחה‬ ‫טו ֲה ָנ ָאה ִמֶּמּנּו – רווח מניהול נכסיהם‬

‫טו ְּגדֹול ָה ַא ִחין ֶׁש ָה ָיה לֹו ֵבׁש ּו ִמ ְתַּכ ֶּסה ַמ ְלּבּוִׁשין ָנ ִאים – ִאם‬ ‫והשבחתם‪ְּ .‬ד ָבָריו ִנׁ ְש ָמ ִעין – שהבריות‬
‫מעריכים אותו יותר‪" ,‬לפי שאין האדם‬
‫ֵיׁש ָל ַא ִחים ֲה ָנ ָאה ִמֶּמּנּו‪ְּ ,‬כ ֵדי ֶׁש ִּי ְהיּו ְּד ָבָריו ִנׁ ְש ָמ ִעין‪ֲ ,‬הֵרי ֶזה‬ ‫מכובד אצל ההמון בצורתו האמתית‬

‫אלא בשלמות איבריו ויופי בגדיו" (מו"נ לֹו ֵבׁש ִמ ְּתפּו ַסת ַהַּב ִית‪.‬‬

‫ג‪,‬מה)‪ִ .‬מ ְּתפּו ַסת ַהַּב ִית – נכסי כל האחים‬

‫לפני חלוקתם‪ ,‬אך הם רשאים למחות ולומר שאינם רוצים שייטול משם (מ"מ)‪.‬‬

‫ּ ֶפ ֶרק ֲע ִׂשי ִרי‬ ‫ ‬ ‫א ָאח ִמְּמ ִדי ַנת ַה ָּים – מחוץ לארץ‪ ,‬ולא‬

‫י‬ ‫התחשבו בו בשעה שחילקו את הנכסים‪.‬‬

‫ביטול חלוקה; מינוי אפוטרופוס לקטנים‬ ‫ַּב ַעל חֹוב – שהיה אביהם חייב לו‪ֲ .‬א ִפּלּו‬

‫חלוקה מחדש‬ ‫ָנ ַטל ֶזה ַקְר ַקע ְו ֶזה ְּכ ָס ִפים – וכל אחד‬
‫מהם היה מודע לחסרונות וליתרונות‬
‫א ְׁש ֵני ַא ִחים ֶׁש ָח ְלקּו‪ּ ,‬ו ָבא ָל ֶהן ָאח ִמְּמ ִדי ַנת ַה ָּים‪ְ ,‬ו ֵכן ְׁשלָׁשה‬ ‫שבחלוקה זו‪ ,‬אף על פי כן מי שגבה ממנו‬
‫בעל החוב לא הפסיד‪ָּ .‬ב ְט ָלה ַמ ֲחֹל ֶקת –‬
‫ַא ִחין ֶׁש ָח ְלקּו‪ּ ,‬ו ָבא ַּב ַעל חֹוב ְו ָנ ַטל ֶח ְלקֹו ֶׁשְּל ֶא ָחד ֵמ ֶהן – ֲא ִפּלּו‬

‫מפני שנעשתה בטעות‪ ,‬שהרי לא חילקו ָנ ַטל ֶזה ַק ְר ַקע ְו ֶזה ְּכ ָס ִפים‪ָּ ,‬ב ְט ָלה ַמ ֲחֹל ֶקת‪ְ ,‬וחֹו ְז ִרין ְוחֹו ְל ִקין‬
‫לכל היורשים‪ .‬ואם אחד האחים מבקש‬
‫ַהּ ְׁש ָאר ְּבָׁשֶוה‪.‬‬ ‫לערער על החלוקה ולבקש לחלק את‬

‫הירושה מחדש – הרשות בידו‪ַ .‬הּ ְׁש ָאר – ב ִמי ֶׁשִּצ ָּוה ִּבְׁש ַעת ָח ְליֹו ֶׁש ִּי ְּתנּו ִל ְפלֹו ִני ֶּד ֶקל אֹו ָׂש ֶדה‬
‫אחר שנתנו לבעל החוב את חלקו‪.‬‬
‫ִמְּנ ָכ ָסיו‪ְ ,‬ו ָח ְלקּו ָה ַא ִחין ְוֹלא ָנ ְתנּו לֹו ְּכלּום – ֲהֵרי ַהַּמ ֲחֹל ֶקת‬
‫ְּב ֵט ָלה‪ְ .‬ו ֵכי ַצד עֹוִׂשין? נֹו ְת ִנין ַמה ּ ֶׁשִּצָּוה מֹוִריָׁשן‪ְ ,‬ו ַא ַחר ָּכְך‬ ‫ב ִּבְׁש ַעת ָח ְליֹו – כדין שכיב מרע (ראה‬

‫חֹו ְזִרין ְוחֹו ְל ִקין ַּכ ְּת ִחָּלה‪.‬‬ ‫לעיל ד‪,‬א)‪ ,‬שדבריו ככתובין וכמסורין‪,‬‬
‫ואינם צריכים קניין‪ ,‬ואותו פלוני זוכה‬

‫ניכוי השימוש בנכסים המשותפים‬ ‫בנכסים כשימות‪.‬‬

‫ג ָה ַא ִחין ֶׁש ָח ְלקּו – ָׁש ִמין ַמה ּ ֶׁש ֲע ֵלי ֶהן; ֲא ָבל ַמה ּ ֶׁש ַעל ְּב ֵני ֶהם‬ ‫ג ָׁש ִמין ַמה ּ ֶׁש ֲע ֵלי ֶהן – כשבאים לחלק‬

‫ּו ְבנֹו ֵתי ֶהם ֶׁש ָּקנּו ָל ֶהם ִמ ְּתפּו ַסת ַהַּב ִית – ֵאין ָׁש ִמין‪ְ ,‬ו ֵכן ַמה‬ ‫את הירושה‪ ,‬מעריכים את הבגדים שנטל‬
‫כל אחד מהם לעצמו לפני החלוקה‬
‫ומחסרים אותם מן החלק המגיע לו ּ ֶׁש ַעל ְנׁשֹו ֵתי ֶהן‪ֶׁ ,‬שְּכ ָבר ָזכּו ָּב ֶהן ְל ַע ְצ ָמן‪ַּ .‬בֶּמה ְּד ָב ִרים ֲאמּו ִרים?‬
‫בירושה‪ִ .‬מ ְּתפּו ַסת ַהַּב ִית – נכסי כל ְּב ִב ְג ֵדי ֹחל‪ֲ .‬א ָבל ְּב ִב ְג ֵדי ַׁשָּבת ּומֹו ֵעד – ָׁש ִמין ַמה ּ ֶׁש ֲע ֵלי ֶהן‪.‬‬

‫האחים לפני החלוקה‪ֶׁ .‬שְּכ ָבר ָזכּו ָּב ֶהן‬

‫– מפני שהאחים מוותרים על שימוש שנעשה לצורך בני המשפחה (ר"ח ב"ק יא‪,‬ב)‪ .‬אפילו כשיש לאחד מהם בנים יותר‬

‫מאחיו (מ"מ)‪ְּ .‬ב ִב ְג ֵדי ַׁשָּבת ּומֹו ֵעד – מפני שהם יקרים‪ ,‬ואין האחים מוותרים על השימוש בהם‪.‬‬