Page 773 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 773
םיטפשמ רפס נחלות הלכות פרק יא 751
אָ 2ל ֶהן – לבית דיןָ .ז ָהב ְמֻׁשָּבר – אְ 2ו ֵכן ִאם ֵאין לֹו ַקְר ַקעְ ,ו ָנ ַתן ָל ֶהן ַמְׁשּכֹון ָז ָהב ְמֻׁשָּבר ֶׁש ֵאין
חתיכת זהב שאינה מוגמרת ('שבורה'). ּבֹו ִסי ָמן – נֹו ְט ִלין ֵּבית ִּדין ַהַּמְׁשּכֹוןְ ,ונֹו ְת ִנין לֹו ַהָּמעֹות ָקרֹוב
ְלָׂש ָכר ְוָרחֹוק ְל ֶה ְפ ֵסדְ .ו ָלָּמה ֹלא ִיְּקחּו ַמְׁשּכֹון ֵּכ ִלים ֶׁשְּל ָז ָהב
ֶׁש ֵאין ּבֹו ִסי ָמן – ונראה שהוא הדין לכל אֹו ֲח ִלי ֶׁשְּל ָז ָהב? ֶׁשָּמא ֶׁשַּל ֲא ֵחִרים הּואְ ,ו ִי ְּתנּו ִסי ָמן ְו ִיְּטלּוהּו
דבר שיש לו ערך רב ויש בו סימן ייחודי
המוכיח על בעליוֲ .ח ִלי – תכשיטַ .א ַחר
מֹותֹו – של בעל המשכון ,ויבואו לגבות ַא ַחר מֹותֹוִ ,אם ָי ַדע ַה ַּד ָּין ֶׁש ֵאין ֶזה ָאמּוד.
מן היתומיםִ .אם ָי ַדע ַה ַּד ָּין וכו' – הדיין
אְ 3ו ַכָּמה ִי ְפ ְסקּו ַּבּ ָׂש ָכר? ְּכ ִפי ַמה ּ ֶׁש ִּי ְראּו ַה ַּד ָּי ִנין :אֹו ְׁש ִליׁש יאשר לו ליטול את הכלי על פי סימנים,
ַהּ ָׂש ָכר ,אֹו ֶח ְציֹו; ֲא ִפּלּו ְר ִבי ַע ַהּ ָׂש ָכר ַל ְּיתֹו ִמים – ִאם ָראּו ֶׁשּזֹו מפני ֶׁש ֵאין ֶזה ָאמּוד – אין הנאמן מוחזק
כאמיד ועשיר שיש לו חפץ יקר כזה ,וכך
יפסידו היתומים .למעשה ,מפני שאין ַּת ָּק ָנה ָל ֶהן ,עֹוִׂשין.
בתי הדין ראויים" ,אין מוציאין מן אֹ 4לא ָמ ְצאּו ָא ָדם ֶׁש ִּי ְּתנּו לֹו ַהָּמעֹות ָרחֹוק ְל ֶה ְפ ֵסד ְו ָקרֹוב
היתומים אלא בראיה ברורה" (סנהדרין
ְלָׂש ָכר – ֲהֵרי ֵאּלּו מֹו ִצי ִאין ֵמ ֶהן ְמזֹונֹות ְמ ַעט ְמ ַעטַ ,עד ֶׁש ִּי ְקנּו
כד,ב ,)2ולא רק בסימן. ָל ֶהן ַּבָּמעֹות ַקְר ַקעְ ,ו ִי ְמ ְסרּו אֹו ָתּה ְּב ַיד ָה ַאִּפ ְטרֹוּפֹוס ֶׁש ַּי ֲע ִמידּו
אִ 3י ְפ ְסקּו ַּבּ ָׂש ָכר – יקבעו ברווחי ָל ֶהן.
היתומיםֶׁ .שּזֹו ַּת ָּק ָנה ָל ֶהן – שהדבר
כדאי להם. מטלטלי יתומים
אֹ 4לא ָמ ְצאּו – בית דיןְ .מ ַעט ְמ ַעט – ב ָּכל ַהִּמַּט ְל ְט ִלין ֶׁשַּל ְּיתֹו ִמים – ָׁש ִמין אֹו ָתן ּומֹו ְכִרין אֹו ָתן ִמ ָּיד
יקנו בצמצום ,וייתנו דעתם שלא ייגמר ְּב ֵבית ִּדיןְ .ו ִאם ָה ָיה ַהּׁשּוק ָקרֹוב ַלְּמ ִדי ָנה – מֹו ִלי ִכין אֹו ָתן ַלּׁשּוק
כספם של היתומיםַ .קְר ַקע – וירוויחו
ּומֹו ְכִרין אֹו ָתןְ ,ו ִי ְצ ָטְרפּו ְּד ֵמי ֶהם ִעם ַהָּמעֹות ֶׁשַּל ְּיתֹו ִמים.
מפירות הקרקע ,והקרן קיימת להם.
ב ּומֹו ְכִרין אֹו ָתן ִמ ָּיד – שמא ייגנבו ג ִמי ֶׁש ָה ָיה ְּב ָידֹו ֵׁש ָכר ֶׁשִּליתֹו ִמיםִ ,אם ַיִּניחֹו ָּכאן ַעד ֶׁש ִּיָּמ ֵכר,
או ייפסדו במשך הזמןַ .הּׁשּוק ָקרֹוב
ֶׁשָּמא ַי ֲח ִמיץְ ,ו ִאם יֹו ִליכֹו ַלּׁשּוקֶׁ ,שָּמא ֶי ֶא ְרעֹו אֹ ֶנס ַּב ֶּד ֶרְך – ֲה ֵרי ַלְּמ ִדי ָנה – שוק הסוחרים קרוב לעיר,
ושם הביקוש גבוה ,ויימכרו בשווי ֶזה עֹוֶׂשה ּבֹו ְּכ ֶדֶרְך ֶׁשהּוא עֹוֶׂשה ְּבֶׁשּלֹוְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה.
רב יותר ,וירוויחו היתומיםְ .ו ִי ְצ ָט ְרפּו
ְּד ֵמי ֶהם וכו' – ויהיה דינם כאמור אחריות האפוטרופוס
לעיל א. ד ְּכֶׁשַּמ ֲע ִמי ִדין ֵּבית ִּדין ָה ַאִּפ ְטרֹוּפֹוס ,מֹו ְסִרין לֹו ָּכל ִנ ְכ ֵסי
ַה ָּק ָטןַ ,ה ַּקְר ָקעֹות ְו ַהִּמַּט ְל ְט ִלין ֶׁשֹּלא ִנ ְמְּכרּוְ ,והּוא מֹו ִציא ג ֵׁש ָכר – משקה חריף עשוי מתסיסת
פירותַ .י ֲח ִמיץ – ויתקלקלְּ .כ ֶדֶרְך ֶׁשהּוא
עֹוֶׂשה ְּבֶׁשּלֹו – ישמור אותו כפי שהוא ּו ַמ ְכ ִניס ּובֹו ֶנה ְוסֹו ֵתר ְוׂשֹו ֵכר ְונֹו ֵט ַע ְוזֹוֵר ַע ְועֹוֶׂשה ְּכ ִפי ַמה
ּ ֶׁש ִּיְר ֶאה ֶׁש ֶּזה טֹוב ַל ְּיתֹו ִמיםּ ,ו ַמ ֲא ִכי ָלן ּו ַמְׁש ָקן ְונֹו ֵתן ָל ֶהן ָּכל
שומר את נכסיו הפרטיים. הֹו ָצ ָא ָתן ְּכ ִפי ַהָּממֹון ּו ְכ ִפי ָהָראּוי ָל ֶהןְ ,וֹלא ַיְרִוי ַח ָל ֶהן ָי ֵתר
ד ְּכֶׁשַּמ ֲע ִמי ִדין – כשממנים. ִמ ַּדאי ְוֹלא ְי ַצ ְמ ֵצם ֲע ֵלי ֶהן ָי ֵתר ִמ ַּדאי.
ְו ַהִּמַּט ְל ְט ִלין ֶׁשֹּלא ִנ ְמְּכרּו – בגלל הפסד
לנכס ,כאמור בהלכה הקודמת .מֹו ִציא – הְּ 1כֶׁש ִּי ְג ְּדלּו ַה ְּיתֹו ִמים ,נֹו ֵתן ָל ֶהם ָממֹון מֹוִריָׁשםְ ,ו ֵאינֹו ָצִריְך
משקיע בנכסיםּ .ו ַמ ְכ ִניס – רווחיםּ .ו ְכ ִפי
ַל ֲעׂשֹות ֶחְׁשּבֹונֹות ַמה ִה ְכ ִניס ּו ַמה הֹו ִציאֶ ,אָּלא אֹו ֵמר ָל ֶהם ָהָראּוי ָל ֶהן – לפי צורכיהם ומעמדם
החברתיְ .וֹלא ַיְרִוי ַח ָל ֶהן ָי ֵתר ִמ ַּדאי –
שלא ירגיל אותם לחיי שפע ושלא יכלה ' ֶזה הּוא ַהִּנְׁש ָאר'ְ ,ו ִנׁ ְשָּבע ִּב ְנ ִקי ַטת ֵח ֶפץ ֶׁשֹּלא ְּג ָז ָלם ְּכלּום.
את ממונם.
הְּ 1כֶׁש ִּי ְג ְּדלּו ַה ְּיתֹו ִמים – ויוכלו לסחור בנכסים בעצמםִּ .ב ְנ ִקי ַטת ֵח ֶפץ – אחיזת ספר תורה בעת השבועה או תפילין
בתלמיד חכמים (שבועות יא,ח; יא,יב) .ובמקום צורך ,אפשר להשביעו על התנ"ך (שו"ת סג)ֶׁ .שֹּלא ְּג ָז ָלם ְּכלּום – "מפני שאלו
מורין לעצמן שכל מה שיקחו מנכסי בעל המעות ,ראוי הוא להן ,מפני שטורחין ונושאין ונותנין .לפיכך תיקנו להם
חכמים שחייבין שבועה בטענת ספק ,כדי שיעשו כל מעשיהם בצדק ואמונה" (שלוחין ושותפין ט,א).
