Page 772 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 772
םיטפשמ רפס נחלות הלכות פרק י-יא 750
זֲ 2א ָבל ִאם ִמָּנהּו ֲא ִבי ְיתֹו ִמים – ֵאין ְמ ַסְּל ִקין אֹותֹוֶׁ ,שָּמא זֲ 2א ָבל ִאם וכו' – משום שאבי היתומים
ְמ ִצי ָאה ָמ ָצא; ֶאָּלא ִאם ָּבאּו ֵע ִדים ֶׁשהּוא ַמ ְפ ִסיד ִנ ְכ ֵסי ְיתֹו ִמים רשאי להעמיד להם אפטרופוס הנאמן
– ְמ ַסְּל ִקין אֹותֹוּ .ו ְכ ָבר ִה ְסִּכימּו ַהְּגאֹו ִנים ֶׁשַּמְׁשִּבי ִעין אֹותֹו,
עליו ,אף אם אינו עומד באמות המידה
הֹו ִאיל ּו ַמ ְפ ִסיד.
של מינוי על ידי בית דין (מ"מ)ֶׁ .שַּמְׁשִּבי ִעין
אֹותֹו – מפני החשד (השווה להלן יא,ה).
זְ 3והּוא ַה ִּדין ְל ַאִּפ ְטרֹוּפֹוס ֶׁשִּמָּנהּו ֲא ִבי ְיתֹו ִמיםְ ,ו ָה ְי ָתה זְ 3ו ָה ְי ָתה ְׁשמּו ָעתֹו טֹו ָבה – שהציבור
ְׁשמּו ָעתֹו טֹו ָבה ְו ָה ָיה ָיָׁשר ְורֹו ֵדף ִמ ְצוֹותְ ,ו ָח ַזר ִל ְהיֹות זֹו ֵלל מעריך אותו מחמת מעשיו ,כפי שייראה
לדיין.זֹו ֵלל ְוסֹו ֵבא – "הזולל הוא האוכל
בשר ברעבתנות ,וסובא – השותה יין ְוסֹו ֵבא ְוהֹו ֵלְך ְּב ַד ְר ֵכי ַה ֲחָׁשד ,אֹו ֶׁשָּפ ַרץ ַּבְּנ ָד ִרים ּו ַב ֲא ַבק
ברעבתנות" (ממרים ז,א)ְ .והֹו ֵלְך ְּב ַד ְר ֵכי
ָּג ֵזל – ֵּבית ִּדין ַח ָּי ִבין ְל ַסֵּלק אֹותֹו ּו ְל ַהְׁשִּביעֹו ּו ְל ַמּנֹות ָל ֶהן ַה ֲחָׁשד – נראה שמשמעו שעובר על
ַאִּפ ְטרֹוּפֹוס ָּכֵׁשרְ .ו ָכל ַה ְּד ָבִרים ָה ֵאּלּו ְּכ ִפי ַמה ּ ֶׁש ֵּי ָר ֶאה ַל ַּד ָּין, דברים שאסרו אותם "מפני החשד"
(ראה למשל מתנות עניים ט,י)ָּ .פ ַרץ ַּבְּנ ָד ִרים –
ֶׁשָּכל ֵּבית ִּדין ּו ֵבית ִּדין הּוא ֲא ִבי ֶהן ֶׁשַּל ְּיתֹו ִמים.
ח ָק ָטן ֶׁש ִה ְג ִּדיל – ֲא ִפּלּו ָה ָיה אֹו ֵכל ְוׁשֹו ֶתה ָי ֵתר ִמ ַּדאי ּו ַמ ְפ ִסיד "שהוא מרבה לנדור דרך שבועה ,ואפילו
קיים דבריו ,לפי שמחמת רבוים אי
אפשר שלא יעבור" (פה"מ דמאי ב,ג)ֲ .א ַבק ְוהֹו ֵלְך ְּב ֶד ֶרְך ָר ָעהֵ ,אין ֵּבית ִּדין מֹו ְנ ִעין ִמֶּמּנּו ָממֹונֹו ְו ֵאין
ַמ ֲע ִמי ִדין לֹו ַאִּפ ְטרֹוּפֹוסֶ ,אָּלא ִאם ֵּכן ִצָּוה ָא ִביו אֹו מֹוִריׁשֹו ָּג ֵזל – איסורי גזל מדרבנן (ראה :תשובה ד,ד;
ֶׁשֹּלא ִי ְּתנּו לֹו ֶאָּלא ִאם ֵּכן ָה ָיה ָּכֵׁשר ּו ַמ ְצ ִלי ַח ,אֹו ֶׁשֹּלא ִי ְּתנּו לֹו עדות י,ד)ַ .ח ָּי ִבין ְל ַסֵּלק אֹותֹו – בהנחה
ַעד ְז ַמן ְּפלֹו ִניְ .ו ַהּׁשֹו ֶטה ְו ַה ֵחֵרׁש – ֲהֵרי ֵהן ִּכ ְק ַטִּניםּ ,ו ַמ ֲע ִמי ִדין שמינה אותו האב בגלל תכונותיו,
וכשסר מן הדרך ,ראוי להעביר אותו.
ּו ְל ַהְׁשִּביעֹו – שלא נטל כלום לעצמוָ .ל ֶהן ַאִּפ ְטרֹוּפֹוס.
ֲא ִבי ֶהן ֶׁשַּל ְּיתֹו ִמים – ראה לעיל ה.
ח ֲא ִפּלּו ָה ָיה וכו' – אחר שהגדילְ .ו ֵאין ַמ ֲע ִמי ִדין לֹו ַאִּפ ְטרֹוּפֹוס – "שאין בית דין חייבין להעמיד אפטרופוס לגדולים
שהם בני דעת" (לעיל ז,ה) ,ו"אבדה לדעת אין אנו מצּווין להחזירה" (לעיל ז,ט)ֶ .אָּלא ִאם ֵּכן ִצ ָּוה – מפני שהוא רשאי
להחליט כיצד יתנהלו נכסיו לאחר מותו ,ו"מצוה לקיים דברי המת" (י'; לעיל ביאור הלכה ו)ֲ .ה ֵרי ֵהן ִּכ ְק ַטִּנים – חסרי דעת,
שאינם יכולים לנהל את נכסיהם ,ואף רמאים עלולים לרמותם.
ּ ֶפ ֶרק ַא ַחד ָע ָׂשר אַ 1אִּפ ְטרֹוּפֹוס – ממונה על נכסי
אחרים (פה"מ ב"ב ג,ה)ְ .נ ָכ ִסים ֶׁש ֵּיׁש ָל ֶהם יא
ניהול נכסי יתומים ַא ֲחָריּות – מי שיש לו חוב ,כל קרקעותיו
תנאי ניהול כספי יתומים משועבדות לטובת תשלום החוב ,שאם
לא יהיה לו במה לשלם ,יוכל בעל החוב
אָ 1מעֹות ֶׁשִּליתֹו ִמים ֶׁש ִהִּני ַח ָל ֶהן ֲא ִבי ֶהן – ֵאי ָנן ְצִרי ִכים לגבות את חובו מן הקרקעות אפילו
לאחר מכירתם .ולכן נקראות הקרקעות ַאִּפ ְטרֹוּפֹוסֶ .אָּלא ֵּכי ַצד עֹוִׂשין ָּב ֶהן? ּבֹו ְד ִקין ַעל ִמי ֶׁש ֵּיׁש
'נכסים שיש להם אחריות' .ומיטלטלין
לֹו ְנ ָכ ִסים ֶׁש ֵּיׁש ָל ֶהן ַא ֲחָריּותְ ,ו ִי ְהיּו ִע ִּדיתְ ,ו ִי ְה ֶיה ִאיׁש ֶנ ֱא ָמן שאין גובים מהם אחר מכירתם נקראים
ְוׁשֹו ֵמ ַע ִּדי ֵני ּתֹוָרהּ ,ו ֵמעֹו ָלם ֹלא ִקֵּבל ָע ָליו ִנּדּויְ ,ונֹו ְת ִנין 'נכסים שאין להם אחריות' (פה"מ פאה ג,ז;
לֹו ַהָּמעֹות ְּב ֵבית ִּדין ָקרֹוב ְלָׂש ָכר ְוָרחֹוק ְל ֶה ְפ ֵסדְ ,ו ִנ ְמ ְצאּו קידושין א,ה)ִ .ע ִּדית – "הטובה והחשובה
בשדות" (פה"מ גטין ה,א)ְ .וׁשֹו ֵמ ַע ִּדי ֵני ַה ְּיתֹו ִמים ֶנ ֱה ִנין ִמּ ְׂש ַכר ַהָּמעֹות.
ּתֹוָרה – שומר מצוות ומציית להוראות
בית דיןֹ .לא ִקֵּבל ָע ָליו ִנּדּוי – שמעולם לא ראו בית דין צורך לנדותוָ .קרֹוב ְלָׂש ָכר ְוָרחֹוק ְל ֶה ְפ ֵסד – שניהול הכספים של
היתומים יהיה כך שישתתפו היתומים ברווחים ,אך לא יפסידו כלום במקרה של הפסד .כספי אדם רגיל אסור מתקנת
חכמים להשקיעם בדרך זאת ,מפני שהרווח קרוב לריבית ,ואינו אסור מן התורה ,מפני שהרווח אינו מובטח וקבוע (מלווה
ולווה ד,יד; ה,ח; שו"ת קצ) .וביתומים לא גזרו ,מחשש שיכלו את מעותיהם עד שיגדלו ולא יספיקו למזונותיהם (רש"י ב"מ ע,א).
