Page 767 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 767

‫םיטפשמ רפס‪      ‬נחלות הלכות‪      ‬פרק ט ‪	745‬‬                                                                                       ‫	‬

‫א   ָנָׂשא ְו ָנ ַתן – סחר‪ַ .‬הּ ָׂש ָכר ָל ֶא ְמ ַצע‬  ‫ִמְׁש ַּתְּמִׁשים ְּב ַי ַחד ְּב ַמה ּ ֶׁש ִהִּני ַח ָל ֶהן ֲא ִבי ֶהן – ֲהֵרי ֵהן ְּכֻׁש ָּת ִפין‬
                                                      ‫ְל ָכל ָּד ָבר‪ְ .‬ו ֵכן ִּבְׁש ָאר ַהּיֹוְרִׁשין – ֲהֵרי ֵהן ֻׁש ָּת ִפין ְּב ִנ ְכ ֵסי‬
‫– הרווח מתחלק בשווה בין היורשים‪,‬‬                      ‫מֹוִריָׁשן‪ְ ,‬ו ָכל ֶׁשָּנָׂשא ְו ָנ ַתן ָּכל ֶא ָחד ֵמ ֶהן ְּב ָממֹון ֶזה‪ַ ,‬הּ ָׂש ָכר‬
       ‫כדין שותפין (שלוחין ושותפין ד‪,‬ג)‪.‬‬
                                                                                                   ‫ָל ֶא ְמ ַצע‪.‬‬
‫ב  ֶׁש ַבח – ראה לעיל ביאור ג‪,‬ד‪.‬‬
                                                                                                                  ‫נכסים שהשביחו‬
‫ִהְׁשִּביחּו ָל ֶא ְמ ַצע – ואף על פי שהבנים‬
‫הגדולים התאמצו יותר‪ ,‬מניחים שהם‬                       ‫ב   ָהיּו ַהּיֹוְרִׁשין ְּגדֹו ִלים ּו ְק ַטִּנים‪ְ ,‬ו ִהְׁשִּביחּו ַהְּגדֹו ִלים ֶאת‬
‫מוחלים לאחיהם הקטנים‪ ,‬מפני שאינם‬
‫יכולים לטרוח כמותם‪ָ .‬א ְמרּו‪ ...‬עֹוִׂשין‬              ‫ַהְּנ ָכ ִסים – ִהְׁשִּביחּו ָל ֶא ְמ ַצע‪ָ .‬א ְמרּו 'ְראּו ַמה ּ ֶׁש ִהִּני ַח ָלנּו‬
‫ְואֹו ְכ ִלין – הגדולים אמרו לקטנים‬                   ‫ַאָּבא‪ַ ,‬ו ֲהֵרי ָאנּו עֹוִׂשין ְואֹו ְכ ִלין' – ַהּ ֶׁש ַבח ֶׁשַּלַּמְׁשִּבי ַח; ְוהּוא‬
‫במפורש שאינם מוחלים‪ ,‬אלא‬                              ‫ֶׁש ִּי ְה ֶיה ַהּ ֶׁש ַבח ֵמ ֲח ַמת הֹו ָצ ָאה ֶׁשהֹו ִציא ַהַּמְׁשִּבי ַח‪ֲ .‬א ָבל ִאם‬
‫משביחים את הנכסים ונהנים מן‬
                                                                   ‫ָׁש ְבחּו ְנ ָכ ִסים ֵמ ֲח ַמת ַע ְצ ָמן – ַהּ ֶׁש ַבח ָל ֶא ְמ ַצע‪.‬‬
                    ‫הרווחים לבדם‪.‬‬
                                                      ‫ג  ְו ֵכן ִאם ָה ְי ָתה ִאְׁשּתֹו ֶׁשַּלֵּמת ִהיא ַהּיֹוֶרֶׁשת ִּב ְכ ַלל ַא ְחיֹו ֶתי ָה‬
‫ג   ִהיא ַהּיֹוֶרֶׁשת וכו' – בעקיפין‬
                                                      ‫אֹו ִּב ְכ ַלל ְּבנֹות ּדֹו ֶדי ָה‪ְ ,‬ו ִהְׁשִּבי ָחה ַהְּנ ָכ ִסים – ִהְׁשִּבי ָחה‬
‫ולא עקב היותה אשתו‪ ,‬מפני שאין‬                         ‫ָל ֶא ְמ ַצע; ְו ִאם ָא ְמָרה 'ְראּו ָמה ִהִּני ַח ַּב ְע ִלי‪ַ ,‬ו ֲהֵרי ִני עֹוָׂשה‬
‫האישה יורשת את בעלה (לעיל א‪,‬ח)‪.‬‬                       ‫ְואֹו ֶכ ֶלת'‪ְ ,‬ו ִהְׁשִּבי ָחה ַהְּנ ָכ ִסים ֵמ ֲח ַמת הֹו ָצ ָאה – ֲהֵרי ַהּ ֶׁש ַבח‬
‫ִּב ְכ ַלל ַא ְחיֹו ֶתי ָה – יחד עם‪ .‬ראה איור‬
‫בתחתית העמוד‪ִ .‬הְׁשִּבי ָחה ָל ֶא ְמ ַצע –‬                                                            ‫ֶׁשָּלּה‪.‬‬
‫שהרי מחלה על מה שטרחה בהשבחת‬
‫הנכסים‪ְ .‬ו ִאם ָא ְמָרה – עקרונות הלכה‬                ‫ד   ִמי ֶׁש ָּי ַרׁש ֶאת ָא ִביו‪ְ ,‬ו ִהְׁשִּבי ַח ַהְּנ ָכ ִסים ְו ָנ ַטע ּו ָב ָנה‪ְ ,‬ו ַא ַחר‬
‫זו כקודמתה‪ ,‬ועיקר החידוש הוא משום‬
‫האופי הנשי‪ :‬השקעתה אינה רק כדי‬                        ‫ָּכְך נֹו ַדע ֶׁש ֵּיׁש לֹו ַא ִחין ִּב ְמ ִדי ָנה ַא ֶחֶרת‪ִ :‬אם ְק ַטִּנים ֵהם –‬
‫שיהיה לה שם טוב כאישה חרוצה‬                           ‫ַהּ ֶׁש ַבח ָל ֶא ְמ ַצע; ְו ִאם ָהיּו ְּגדֹו ִלים – הֹו ִאיל ְוֹלא ָי ַדע ֶׁש ֵּיׁש לֹו‬
‫המשביחה את הנכסים‪ ,‬אלא כהשקעה‬                         ‫ַא ִחין‪ָׁ ,‬ש ִמין לֹו ְּכ ָעִריס‪ְ .‬ו ֵכן ָאח ֶׁש ָּי ַרד ְל ִנ ְכ ֵסי ָק ָטן ְו ִהְׁשִּבי ַח‬
‫עסקית‪ ,‬ואין בכוונתה למחול על מה‬                       ‫– ֵאין ָׁש ִמין לֹו ְּכ ָעִריס‪ֶ ,‬אָּלא ַהּ ֶׁש ַבח ָל ֶא ְמ ַצע‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ָי ַרד ֶׁשֹּלא‬

            ‫שהשקיעה (פה"מ ב"ב ט‪,‬ג)‪.‬‬                                                                 ‫ִּב ְרׁשּות‪.‬‬

‫ד   ַהּ ֶׁש ַבח ָל ֶא ְמ ַצע – כיוון שאין‬             ‫ה   ֶא ָחד ִמן ָה ַא ִחין ֶׁשָּל ַקח ָמעֹות ְו ָעָׂשה ָּב ֶהן ְסחֹוָרה – ִאם‬

‫מורידים קרוב לנכסי קטן (כלעיל ח‪,‬א)‪,‬‬                   ‫ָה ָיה ַּת ְל ִמיד ֲח ָכ ִמים ָּגדֹול ֶׁש ֵאינֹו ַמִּני ַח ּתֹוָרתֹו ָׁש ָעה ַא ַחת‪ֲ ,‬הֵרי‬
‫ונמצא שירד שלא ברשות (כבסוף ההלכה)‪.‬‬                          ‫ַהּ ָׂש ָכר ֶׁשּלֹו‪ֶׁ ,‬ש ֵאין ֶזה ַמִּני ַח ּתֹוָרתֹו ּו ִמ ְת ַע ֵּסק ְל ֶא ָחיו‪.‬‬
‫ְו ִאם ָהיּו ְּגדֹו ִלים – שאם היה יודע‬
‫שיש לו אח גדול‪ ,‬מניחים שלא היה‬                        ‫ראובן שמעון‬     ‫לוי‬  ‫שמעון‬      ‫ראובן‬
‫מוחל על השקעתו הכספית‪ ,‬אלא היה‬                           ‫נשואים‬               ‫נשואים‬
‫דורש את השתתפות אחיו בהשבחת‬
‫הנכסים‪ָׁ .‬ש ִמין לֹו – מעריכין את‬                     ‫בנות לוי לאה‬                    ‫בנות נוספות לאה‬
‫חלק הנכסים שנוטל האח שהתעסק‬
‫בהם‪ָ .‬עִריס – ראה לעיל ז‪,‬ה‪ .1‬פעמים‬                    ‫מכלל בנות דודה‬                  ‫מכלל אחיותיה‬
‫נכתב 'אריס' ופעמים 'עריס'‪ .‬מעמדם‬
‫של נכסי האח שנתגלה הוא כמעמד‬                          ‫הלכה ג‪ּ :‬בִכְלַל ַאחְיֹותֶיהָ – איור מימין‪ .‬ראובן ושמעון הם אחים‪ ,‬ויש לראובן‬
‫נכסי אח שבוי (מ"מ; ראה לעיל ז‪,‬ה)‪ֶׁ .‬שֹּלא‬
‫ִּב ְרׁשּות – ראה לעיל ח‪,‬א‪ .‬לפיכך‬                     ‫רק בנות ולשמעון אין צאצאים‪ ,‬ונשא שמעון את אחת מבנות אחיו ראובן‪,‬‬

             ‫השותפות אינה פוקעת‪.‬‬                      ‫ומת ראובן ואחריו מת שמעון‪ .‬נמצא שבנות ראובן יורשות את שמעון דודן‬

‫ה  ֶׁשָּל ַקח ָמעֹות – מנכסי הירושה‪.‬‬                  ‫בזכות אביהן‪ּ .‬בְנֹות ּדֹודֶיהָ – איור משמאל‪ .‬ראובן ושמעון ולוי הם אחים‪ ,‬ויש‬

‫ֶׁש ֵאינֹו ַמִּני ַח ּתֹוָרתֹו ָׁש ָעה ַא ַחת – מעבר‬  ‫לראובן רק בת אחת הנשואה לשמעון‪ ,‬ויש ללוי רק בנות‪ ,‬ומתו ראובן ולוי‪ ,‬ומת‬
‫לצורכי מחיה נחוצים ביותר‪ֶׁ .‬ש ֵאין ֶזה‬
‫ַמִּני ַח – ולכן נחשב כמי שהתנה עם אחיו‬               ‫אחריהם גם שמעון אחיהם ואין לו בן‪ .‬נמצא שלאה יורשת את נכסי שמעון יחד‬

            ‫שאינו מוחל על הרווחים‪.‬‬                    ‫עם בנות דודה‪ ,‬שהרי היא עומדת במקום ראובן‪.‬‬
   762   763   764   765   766   767   768   769   770   771   772