Page 767 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 767
םיטפשמ רפס נחלות הלכות פרק ט 745
א ָנָׂשא ְו ָנ ַתן – סחרַ .הּ ָׂש ָכר ָל ֶא ְמ ַצע ִמְׁש ַּתְּמִׁשים ְּב ַי ַחד ְּב ַמה ּ ֶׁש ִהִּני ַח ָל ֶהן ֲא ִבי ֶהן – ֲהֵרי ֵהן ְּכֻׁש ָּת ִפין
ְל ָכל ָּד ָברְ .ו ֵכן ִּבְׁש ָאר ַהּיֹוְרִׁשין – ֲהֵרי ֵהן ֻׁש ָּת ִפין ְּב ִנ ְכ ֵסי
– הרווח מתחלק בשווה בין היורשים, מֹוִריָׁשןְ ,ו ָכל ֶׁשָּנָׂשא ְו ָנ ַתן ָּכל ֶא ָחד ֵמ ֶהן ְּב ָממֹון ֶזהַ ,הּ ָׂש ָכר
כדין שותפין (שלוחין ושותפין ד,ג).
ָל ֶא ְמ ַצע.
ב ֶׁש ַבח – ראה לעיל ביאור ג,ד.
נכסים שהשביחו
ִהְׁשִּביחּו ָל ֶא ְמ ַצע – ואף על פי שהבנים
הגדולים התאמצו יותר ,מניחים שהם ב ָהיּו ַהּיֹוְרִׁשין ְּגדֹו ִלים ּו ְק ַטִּניםְ ,ו ִהְׁשִּביחּו ַהְּגדֹו ִלים ֶאת
מוחלים לאחיהם הקטנים ,מפני שאינם
יכולים לטרוח כמותםָ .א ְמרּו ...עֹוִׂשין ַהְּנ ָכ ִסים – ִהְׁשִּביחּו ָל ֶא ְמ ַצעָ .א ְמרּו 'ְראּו ַמה ּ ֶׁש ִהִּני ַח ָלנּו
ְואֹו ְכ ִלין – הגדולים אמרו לקטנים ַאָּבאַ ,ו ֲהֵרי ָאנּו עֹוִׂשין ְואֹו ְכ ִלין' – ַהּ ֶׁש ַבח ֶׁשַּלַּמְׁשִּבי ַח; ְוהּוא
במפורש שאינם מוחלים ,אלא ֶׁש ִּי ְה ֶיה ַהּ ֶׁש ַבח ֵמ ֲח ַמת הֹו ָצ ָאה ֶׁשהֹו ִציא ַהַּמְׁשִּבי ַחֲ .א ָבל ִאם
משביחים את הנכסים ונהנים מן
ָׁש ְבחּו ְנ ָכ ִסים ֵמ ֲח ַמת ַע ְצ ָמן – ַהּ ֶׁש ַבח ָל ֶא ְמ ַצע.
הרווחים לבדם.
ג ְו ֵכן ִאם ָה ְי ָתה ִאְׁשּתֹו ֶׁשַּלֵּמת ִהיא ַהּיֹוֶרֶׁשת ִּב ְכ ַלל ַא ְחיֹו ֶתי ָה
ג ִהיא ַהּיֹוֶרֶׁשת וכו' – בעקיפין
אֹו ִּב ְכ ַלל ְּבנֹות ּדֹו ֶדי ָהְ ,ו ִהְׁשִּבי ָחה ַהְּנ ָכ ִסים – ִהְׁשִּבי ָחה
ולא עקב היותה אשתו ,מפני שאין ָל ֶא ְמ ַצע; ְו ִאם ָא ְמָרה 'ְראּו ָמה ִהִּני ַח ַּב ְע ִליַ ,ו ֲהֵרי ִני עֹוָׂשה
האישה יורשת את בעלה (לעיל א,ח). ְואֹו ֶכ ֶלת'ְ ,ו ִהְׁשִּבי ָחה ַהְּנ ָכ ִסים ֵמ ֲח ַמת הֹו ָצ ָאה – ֲהֵרי ַהּ ֶׁש ַבח
ִּב ְכ ַלל ַא ְחיֹו ֶתי ָה – יחד עם .ראה איור
בתחתית העמודִ .הְׁשִּבי ָחה ָל ֶא ְמ ַצע – ֶׁשָּלּה.
שהרי מחלה על מה שטרחה בהשבחת
הנכסיםְ .ו ִאם ָא ְמָרה – עקרונות הלכה ד ִמי ֶׁש ָּי ַרׁש ֶאת ָא ִביוְ ,ו ִהְׁשִּבי ַח ַהְּנ ָכ ִסים ְו ָנ ַטע ּו ָב ָנהְ ,ו ַא ַחר
זו כקודמתה ,ועיקר החידוש הוא משום
האופי הנשי :השקעתה אינה רק כדי ָּכְך נֹו ַדע ֶׁש ֵּיׁש לֹו ַא ִחין ִּב ְמ ִדי ָנה ַא ֶחֶרתִ :אם ְק ַטִּנים ֵהם –
שיהיה לה שם טוב כאישה חרוצה ַהּ ֶׁש ַבח ָל ֶא ְמ ַצע; ְו ִאם ָהיּו ְּגדֹו ִלים – הֹו ִאיל ְוֹלא ָי ַדע ֶׁש ֵּיׁש לֹו
המשביחה את הנכסים ,אלא כהשקעה ַא ִחיןָׁ ,ש ִמין לֹו ְּכ ָעִריסְ .ו ֵכן ָאח ֶׁש ָּי ַרד ְל ִנ ְכ ֵסי ָק ָטן ְו ִהְׁשִּבי ַח
עסקית ,ואין בכוונתה למחול על מה – ֵאין ָׁש ִמין לֹו ְּכ ָעִריסֶ ,אָּלא ַהּ ֶׁש ַבח ָל ֶא ְמ ַצעֶׁ ,ש ֲהֵרי ָי ַרד ֶׁשֹּלא
שהשקיעה (פה"מ ב"ב ט,ג). ִּב ְרׁשּות.
ד ַהּ ֶׁש ַבח ָל ֶא ְמ ַצע – כיוון שאין ה ֶא ָחד ִמן ָה ַא ִחין ֶׁשָּל ַקח ָמעֹות ְו ָעָׂשה ָּב ֶהן ְסחֹוָרה – ִאם
מורידים קרוב לנכסי קטן (כלעיל ח,א), ָה ָיה ַּת ְל ִמיד ֲח ָכ ִמים ָּגדֹול ֶׁש ֵאינֹו ַמִּני ַח ּתֹוָרתֹו ָׁש ָעה ַא ַחתֲ ,הֵרי
ונמצא שירד שלא ברשות (כבסוף ההלכה). ַהּ ָׂש ָכר ֶׁשּלֹוֶׁ ,ש ֵאין ֶזה ַמִּני ַח ּתֹוָרתֹו ּו ִמ ְת ַע ֵּסק ְל ֶא ָחיו.
ְו ִאם ָהיּו ְּגדֹו ִלים – שאם היה יודע
שיש לו אח גדול ,מניחים שלא היה ראובן שמעון לוי שמעון ראובן
מוחל על השקעתו הכספית ,אלא היה נשואים נשואים
דורש את השתתפות אחיו בהשבחת
הנכסיםָׁ .ש ִמין לֹו – מעריכין את בנות לוי לאה בנות נוספות לאה
חלק הנכסים שנוטל האח שהתעסק
בהםָ .עִריס – ראה לעיל ז,ה .1פעמים מכלל בנות דודה מכלל אחיותיה
נכתב 'אריס' ופעמים 'עריס' .מעמדם
של נכסי האח שנתגלה הוא כמעמד הלכה גּ :בִכְלַל ַאחְיֹותֶיהָ – איור מימין .ראובן ושמעון הם אחים ,ויש לראובן
נכסי אח שבוי (מ"מ; ראה לעיל ז,ה)ֶׁ .שֹּלא
ִּב ְרׁשּות – ראה לעיל ח,א .לפיכך רק בנות ולשמעון אין צאצאים ,ונשא שמעון את אחת מבנות אחיו ראובן,
השותפות אינה פוקעת. ומת ראובן ואחריו מת שמעון .נמצא שבנות ראובן יורשות את שמעון דודן
ה ֶׁשָּל ַקח ָמעֹות – מנכסי הירושה. בזכות אביהןּ .בְנֹות ּדֹודֶיהָ – איור משמאל .ראובן ושמעון ולוי הם אחים ,ויש
ֶׁש ֵאינֹו ַמִּני ַח ּתֹוָרתֹו ָׁש ָעה ַא ַחת – מעבר לראובן רק בת אחת הנשואה לשמעון ,ויש ללוי רק בנות ,ומתו ראובן ולוי ,ומת
לצורכי מחיה נחוצים ביותרֶׁ .ש ֵאין ֶזה
ַמִּני ַח – ולכן נחשב כמי שהתנה עם אחיו אחריהם גם שמעון אחיהם ואין לו בן .נמצא שלאה יורשת את נכסי שמעון יחד
שאינו מוחל על הרווחים. עם בנות דודה ,שהרי היא עומדת במקום ראובן.

