Page 730 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 730

‫םיטפשמ רפס‪      ‬ונטען טוען הלכות‪      ‬פרק יג	‬                                                  ‫‪7	 08‬‬

                                                              ‫חזקת האומנין‬                       ‫ד   ָיְרדּו ֵמ ֻאָּמנּו ָתן – אינם עוסקים עוד‬

‫ד   ָה ֻאָּמ ִנין ֵּכי ַצד? ְּכגֹון ֶׁש ָהיּו ּבֹו ִנין ָּבּה אֹו ְמ ַתְּק ִנין אֹו ָתּה‬         ‫במקצועם‪ָ .‬א ְכלּו אֹו ָתּה – השתמשו בה‪.‬‬

‫ָׁש ִנים ַרּבֹות‪ָ ,‬יְרדּו ֵמ ֻאָּמנּו ָתן – ִאם ָא ְכלּו אֹו ָתּה ָׁשלׁש ָׁש ִנים‬                ‫ה  ָּב ֵּתי ָאבֹות – משפחות‪ֶׁ .‬שֵּכיָון ֶׁשהּוא‬
                  ‫ֵמ ַא ַחר ֶׁש ָּיְרדּו ֵמ ֻאָּמנּו ָתן‪ֵ ,‬יׁש ָל ֶהן ֲח ָז ָקה‪.‬‬
                                                                                                 ‫ָאִריס ֶׁשְּל ָב ֵּתי ָאבֹות – "שמשאיר הבן כל‬
                                                              ‫חזקת האריסין‬                       ‫הרכוש בידו‪ ,‬לפי שהוא כעין אפטרופוס‬
                                                                                                 ‫עליו" (פה"מ ב"ב ג‪,‬ה)‪ֶׁ .‬שַּנ ֲעָׂשה לֹו ָא ִריס‬
‫ה   ָה ֲאִרי ִסין ֵּכי ַצד? ְּכגֹון ֶׁש ָה ָיה ָאִריס ְל ָא ִביו ֶׁשְּל ַב ַעל ַהּ ָׂש ֶדה‬       ‫ְּת ִחָּלה – שנעשה אריס אצלו‪ ,‬אך לא היה‬

‫אֹו ְל ַא ְנֵׁשי ִמְׁשַּפ ְחּתֹו; ֶׁשֵּכיָון ֶׁשהּוא ָאִריס ֶׁשְּל ָב ֵּתי ָאבֹות – ֵאין‬              ‫אריס אצל אביו ולא אצל קרובו‪.‬‬
‫ְמ ַמ ִחין ַהְּב ָע ִלים ְּב ָידֹו‪ֲ .‬א ָבל ִאם ֶזה הּוא ֶׁשַּנ ֲעָׂשה לֹו ָאִריס‬
‫ְּת ִחָּלה – הֹו ִאיל ַו ֲא ָכ ָלּה ֻּכָּלּה ְׁש ֵני ֲח ָז ָקה‪ַ ,‬מ ֲע ִמי ִדין אֹו ָתּה‬          ‫ו  ֶׁשהֹוִריד ֲאִרי ִסין ִמ ַּת ַחת ָידֹו –‬
‫ְּב ָידֹו‪ְ ,‬ואֹו ְמִרין ַלְּב ָע ִלים ' ֵהי ַאְך ָא ַכל ָׁש ָנה ַא ַחר ָׁש ָנה ְוֹלא‬
                                                                                                 ‫שהעסיק בשדה אריסים אחרים בפיקוחו‬
                                         ‫ִמ ִחי ֶתם ּבֹו?'‪.‬‬                                      ‫תמורת חלק מן היבול‪ָ .‬ח ַלק ַל ֲאִרי ִסין‬
                                                                                                 ‫– שחילק את התבואה לאריסים שכבר‬
‫ו   ָאִריס ֶׁשְּל ָב ֵּתי ָאבֹות ֶׁשהֹוִריד ֲאִרי ִסין ִמ ַּת ַחת ָידֹו – ֵיׁש לֹו‬               ‫היו בשדה‪ֶׁ .‬שָּמא ְמ ֻמֶּנה ַעל ָה ֲאִרי ִסין‬
                                                                                                 ‫ָעׂשּו אֹותֹו – שמא מינו אותו עליהם‬
‫ֲח ָז ָקה‪ֶׁ ,‬ש ֵאין מֹוִרי ִדין ֲאִרי ִסין ֲא ֵחִרים ְל ִנ ְכ ֵסי ָא ָדם ְוהּוא ׁשֹו ֵתק‪.‬‬        ‫שאר האריסים (י')‪ֶׁ .‬ש ָּי ַרד ֵמ ֲאִריסּותֹו –‬
‫ֲא ָבל ִאם ָח ַלק ַל ֲאִרי ִסין ֲא ֵחִרים ֶׁש ָהיּו ָּבּה – ֵאין לֹו ֲח ָז ָקה‪,‬‬
‫ֶׁשָּמא ְמ ֻמֶּנה ַעל ָה ֲאִרי ִסין ָעׂשּו אֹותֹו‪ְ .‬ו ָאִריס ֶׁש ָּי ַרד ֵמ ֲאִריסּותֹו‬                           ‫שחדל להיות אריס‪.‬‬

               ‫ַו ֲא ָכ ָלּה ָׁשלׁש ָׁש ִנים ֵמ ַא ַחר ֶׁש ָּי ַרד – ֶה ֱח ִזיק‪.‬‬                 ‫ז  ֶׁשִּמָּנה אֹו ָתם ֵּבית ִּדין – לנהל את‬

                                                           ‫חזקת האפטרופין‬                        ‫נכסי היתומים‪ ,‬מפני "שבית דין הוא‬
                                                                                                 ‫אביהן שליתומים" (נחלות י‪,‬ה)‪ֶׁ .‬שִּמָּנה‬
‫ז   ָה ַאִּפ ְטרֹוִּפין ֵּכי ַצד? ֵּבין ֶׁש ָהיּו ַאִּפ ְטרֹוִּפין ַעל ָׂש ֶדה זֹו ֵּבין‬
                                                                                                      ‫אֹו ָתם ֲא ִבי ְיתֹו ִמים – לפני שמת‪.‬‬
‫ַעל ְׁש ָאר ְנ ָכ ִסים‪ֵּ ,‬בין ֶׁשִּמָּנה אֹו ָתם ֵּבית ִּדין ֵּבין ֶׁשִּמָּנה אֹו ָתם‬
‫ֲא ִבי ְיתֹו ִמים ְו ָג ְדלּו ַה ְּיתֹו ִמים ְו ִהִּניחּו אֹו ָתם ֵּבין ֶׁשִּמָּנה ָא ָדם‬        ‫ח‪ְ  1‬ו ֵאין ָּבּה ִּדין ֲח ֻל ָּקה – שטח קטן‬
‫ַאִּפ ְטרֹוִּפין ַעל הֹו ָצ ָאתֹו ְו ַה ְכ ָנ ָסתֹו – הֹו ִאיל ְו ֵהם ִמְׁש ַּתְּמִׁשין‬
‫ִּבְרׁשּות‪ֵ ,‬אין ָל ֶהן ֲח ָז ָקה‪ָ .‬ע ְברּו ָה ַאִּפ ְטרֹוִּפין ִמִּמּנּו ָין ְו ָא ְכלּו‬        ‫שאי אפשר לכפות את חלוקתו בין שני‬
                                                                                                 ‫שותפים‪ ,‬מפני שהחלוקה משנה את‬
                 ‫ָׁשלׁש ָׁש ִנים ַא ַחר ֶׁש ָע ְברּו – ֲהֵרי זֹו ֲח ָז ָקה‪.‬‬                      ‫הגדרתו ושמו של כל חלק‪ .‬שדה‪ ,‬למשל‪,‬‬
                                                                                                 ‫כשטח לדין חלוקה מוגדר שטח הגדול‬
                                                             ‫חזקת השותפין‬                        ‫מ‪ 937-‬מ"ר לערך (להגדרת שטחים אלו‪,‬‬
                                                                                                 ‫ראה‪ :‬שכנים א‪,‬ד; נספח מידות ומשקלות)‪ֲ .‬ה ֵרי‬
‫ח‪ַ   1‬הּ ֻׁש ָּת ִפין ֵּכי ַצד? ִאם ָה ָיה ֻׁש ָּתף ְּבָׂש ֶדה זֹו ְו ֵאין ָּבּה ִּדין‬           ‫ִהיא ְּב ֶח ְז ַקת ְׁש ֵני ֶהם – שאפשר להניח‬
                                                                                                 ‫שמכיוון שהיבול מועט‪ ,‬הסכימו שניהם‬
‫ֲח ֻל ָּקה – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ָא ַכל ֶאת ֻּכָּלּה ָה ֶא ָחד ֵמ ֶהם ַּכָּמה ָׁש ִנים‪,‬‬             ‫שיאכל כל אחד מן השדה לבדו שלוש‬
‫ֲהֵרי ִהיא ְּב ֶח ְז ַקת ְׁש ֵני ֶהם‪ְ .‬ו ִאם ֵיׁש ָּבּה ִּדין ֲח ֻל ָּקה‪ַ ,‬ו ֲא ָכ ָלּה‬          ‫שנים‪ ,‬ואחר כך יאכל ממנה חברו גם‬
‫ָה ֶא ָחד ֻּכָּלּה ְׁש ֵני ֲח ָז ָקה – ֵיׁש לֹו ֲח ָז ָקה‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי אֹו ְמִרין ְלֻׁש ָּתפֹו‬     ‫הוא שלוש שנים‪ֵ .‬יׁש לֹו ֲח ָז ָקה – חזקה‬
‫' ִאם ֶּב ֱא ֶמת ֶׁשֹּלא ָמ ַכְר ָּת ְוֹלא ָנ ַת ָּת‪ֵ ,‬הי ַאְך ָא ַכל ֶאת ֻּכָּלּה ְו ַא ָּתה‬    ‫יש בשני תנאים‪ ,‬שיהיה בה דין חלוקה‬

                 ‫ׁשֹו ֵתק‪ְ ,‬וֹלא ִמ ִחי ָת ּבֹו ְּב ָכל ָׁשלׁש ָׁש ִנים?'‪.‬‬                                         ‫ושיאכל את כולה‪.‬‬

                                                        ‫חזקת בני המשפחה‬                          ‫ח‪ַ   2‬אף ַעלִּפיֶׁש ִה ְת ָנה ִעָּמּה–אךאםלא‬

‫ח‪ְ  2‬ו ֵכן ָה ִאיׁש ֶׁש ָא ַכל ִנ ְכ ֵסי ִאְׁשּתֹו ְׁש ֵני ֲח ָז ָקה‪ַ ,‬אף ַעל ִּפי‬               ‫התנה הבעל‪ ,‬ודאי שאין לו חזקת בעלות‪,‬‬
                                                                                                 ‫מפני שלפי הדין‪ ,‬יש לבעל זכות בפירות‬
‫ֶׁש ִה ְת ָנה ִעָּמּה ֶׁש ֵאין לֹו ֵּפרֹות ִּב ְנ ָכ ֶסי ָה‪ַ ,‬ו ֲא ִפּלּו ִה ְת ָנה ִעָּמּה‬      ‫נכסיאשתו(אישותכב‪,‬ז)‪ְּ.‬כֶׁש ִהיא ֲארּו ָסה –‬
‫ְּכֶׁש ִהיא ֲארּו ָסה ֶׁשֹּלא ִייָרֶׁשָּנה‪ְ ,‬ו ַא ַחר ָּכְך ָא ַכל ּו ָב ָנה ְו ָהַרס‬            ‫מקודשת‪ .‬ההתקשרות בין איש לאישה‬
‫ְו ָעָׂשה ָּכל ַמה ּ ֶׁש ָעָׂשה; ְו ֵכן ָה ִאּ ָׁשה ֶׁש ָא ְכ ָלה ֵּפרֹות ִנ ְכ ֵסי ַּב ְע ָלּה‬  ‫נעשית בשני שלבים‪ .‬השלב הראשון‬
                                                                                                 ‫הוא הקידושין‪ ,‬הנקראים גם אירוסין‪,‬‬
                                                                                                 ‫ובו האישה נחשבת אשת איש‪ ,‬אף על‬
                                                                                                 ‫פי שעדיין היא גרה בבית אביה ואסורה‬
                                                                                                 ‫לבעלה‪ .‬השלב השני הוא הנישואין‪ ,‬ובו‬
                                                                                                 ‫האישה עוברת לגור בבית בעלה (אישות‬
   725   726   727   728   729   730   731   732   733   734   735