Page 726 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 726
םיטפשמ רפס ונטען טוען הלכות פרק יב 704
ביום ובלילה ולכן במכירת עצים הנטועים בצפיפות
כה רבה ,הקרקע אינה נקנית לקונה את
בֵ 1ה ִביא ֵע ִדים ֶׁש ָה ָיה ָּדר ְּב ָח ֵצר זֹו ָׁשלׁש ָׁש ִנים אֹו ֶׁש ִהְׂשִּכיָרּה העצים אלא אם נזכרה בשטר במפורש
(מכירה כד,ד) .אלא שבחזקה ,כלומר
ָׁשלׁש ָׁש ִנים – ֲהֵרי זֹו ֲח ָז ָקהָ .ט ַען ַּב ַעל ֶה ָח ֵצר ְו ָא ַמר 'ֶׁשָּמא ֹלא באכילת פירותיה שלוש שנים ,עדיין
ָׁש ַכן ָּבּה ַּבּיֹום ּו ַבַּל ְי ָלה' אֹו 'ֶׁשָּמא ֵאּלּו ֶׁש ִהְׂשִּכיר ָל ֶהם ֹלא ָׁש ְכנּו ניתן ליהנות מן הפירות לפני שייבשו.
ָּבּה ַּבּיֹום ּו ַבַּל ְי ָלה' – ֲהֵרי זֹו ַט ֲע ָנהְ ,ואֹו ְמִרים ַלַּמ ֲח ִזיק 'אֹו ָה ֵבא
בֶׁ 1שָּמא ֹלא ָׁש ַכן ָּבּה ַּבּיֹום ּו ַבַּל ְי ָלה
ֵע ִדים ֶׁשּ ָׁש ִנים ֵאּלּו ְּגמּורֹות ַּבּיֹום ּו ַבַּל ְי ָלה ,אֹו ִּת ְס ַּתֵּלק'.
– והרי הדירה מיועדת לשימוש קבוע.
בֲ 2א ִפּלּו ָּבאּו ְׁש ַנ ִים ְו ָא ְמרּו ' ָלנּו ָׂש ַכרְ ,ו ָאנּו ַּדְרנּו ָּבּה ַּבּיֹום ואם לא השתמש בה כראוי – גילה
דעתו שהחצר אינה שלו ,והבעלים טוען
ּו ַבַּל ְי ָלה'ְ ,ו ָט ַען ַּב ַעל ֶה ָח ֵצר ְו ָא ַמר ' ָי ִביאּו ֵע ִדים ֶׁש ָּדרּו ָּבּה
ַּבּיֹום ּו ַבַּל ְי ָלה' – ְצִרי ִכין ֵאּלּו ָה ֵע ִדים ַהּׂשֹו ְכִרין ְל ָה ִביא ְר ָא ָיה שמשום כך גם לא מיחה.
ֶׁש ָּדרּו ָּבּה ָּת ִמיד; ֶׁש ֶּזה ַה ָּד ָבר ָּתלּוי ָּב ֶהםְ ,ו ֵאינֹו ָּתלּוי ְּב ַט ֲע ַנת
בָ 2לנּו ָׂש ַכר – לנו השכירְ .צִרי ִכין ֵאּלּו
ַהַּמ ֲח ִזיק ְּכ ֵדי ֶׁש ָּי ִעידּו לֹו.
ָה ֵע ִדים ַהּׂשֹו ְכִרין ְל ָה ִביא ְר ָא ָיה וכו' –
גָ 1ה ָיה ֶזה ַהַּמ ֲח ִזיק אֹו ָה ֵע ִדים ֶׁש ָּדרּו ָּבּה ִמן ָהרֹו ְכ ִלין
אילו הייתה העדות על מעשי המחזיק,
ַהְּמ ַח ְּזִרין ָּב ֲע ָירֹות ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן – טֹו ֲע ִנין אֹותֹו ְל ַכ ְּת ִחָּלה, הרי הם יכולים להעיד שהשתמש בחצר
ּו ְכֶׁש ָּי ִביא ֵע ֵדי ֲח ָז ָקה ,אֹו ְמִרין לֹו ' ָה ֵבא ֵע ִדים ֶׁש ָה ִיי ָת ַמ ֲח ִזיק כבתוך שלו ,כגון שדר בה או השכיר
אותה (ועדותם אפשרית רק כשעדיין לא שילמו
ָּבּה ַּבּיֹום ּו ַבַּל ְי ָלה'. דמי שכירות .ראה עדות טו,ה) .אולם כעת
נדרשת העדות לא על המחזיק אלא על
גַּ 2בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ַּב ֲח ֵצרֹות ּו ָב ִּתים ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהןֶׁ ,ש ֵהן עצמם ,שדרו בה ,ואין אדם מעיד על
עצמו אלא על אחרים ,ועליהם להביא
ֲעׂשּויֹות ָלדּור ְּבתֹו ָכן ַּבּיֹום ּו ַבַּל ְי ָלהֲ .א ָבל ַה ֲח ֻניֹות ֶׁשַּל ַּתָּגִרים
ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהןֶׁ ,ש ֵאין ָּדִרין ָּב ֶהן ֶאָּלא ַּבּיֹום – ֵּכיָון ֶׁש ָּדר ָּבּה ָׁשלׁש עדים שיעידו שדרו בה (לח"מ; ל').
ָׁש ִנים ַּבּיֹוםֲ ,הֵרי זֹו ֲח ָז ָקה. ג 1רֹו ְכ ִלין – סוחרים הנודדים בין
שנה אחר שנה העיירות ומוכרים בשמים (פה"מ שבת
ט,ז) .טֹו ֲע ִנין אֹותֹו ְל ַכ ְּת ִחָּלה – אף על פי
דָׁ 1שלׁש ָׁש ִנים ֶׁש ָא ַמ ְרנּו (לעיל יא,ב) ְצ ִריכֹות ֶׁש ִּי ְהיּו ְרצּופֹות זֹו שבדרך כלל אין בית דין מסייע לתובע
לבקש שיביא המחזיק עדים ,כאן בית
ַא ַחר זֹוֲ .הֵרי ֶׁש ֶה ֱח ִזיק ְּבָׂש ֶדהּ ,ו ְזָר ָעּה ָׁש ָנה ְוהֹו ִביָרּה ָׁש ָנה, דין טוענים בעבורו ודורשים מן המחזיק
ּו ְזָר ָעּה ָׁש ָנה ְוהֹו ִביָרּה ָׁש ָנהֲ ,א ִפּלּו ָעָׂשה ֵּכן ַּכָּמה ָׁש ִנים – ֹלא להביא ראיות .רוכל המחזר בעיירות
אינו נמצא בביתו זמן רב ,וייתכן
ֶה ֱח ִזיק. שמשום כך לא התקיימה מחאתו של
דָ 2ה ָיה ַּדְרָּכם ֶׁשִּל ְב ֵני אֹותֹו ַהָּמקֹום ְלהֹו ִביר – ַאף ַעל בעל החצר (רשב"ם ב"ב כט,ב).
ִּפי ֶׁשִּמ ְק ָצ ָתן זֹוְר ִעין ָׁש ָנה ַא ַחר ָׁש ָנה ּו ִמ ְק ָצ ָתן זֹוְר ִעין ָׁש ָנה גַּ 2תָּגִרים – סוחרים.
ּומֹו ִביִרין ָׁש ָנהֲ ,הֵרי ֶזה ֶה ֱח ִזיקֶׁ ,ש ֲהֵרי הּוא אֹו ֵמר 'ֹלא הֹו ַבְר ִּתי
דְ 1והֹו ִביָרּה ָׁש ָנה – כדי להפיק יבול
אֹו ָתּה ֶאָּלא ְּכ ֵדי ֶׁש ַּת ֲעֶׂשה ַהְרֵּבה ִּבְׁש ַנת ַה ְּזִרי ָעה'.
טוב מקרקעות שיש בהן רק מעט
הְׁ 1ש ֵני ֻׁש ָּת ִפין ֶׁש ֶה ֱח ִזיקּו ְּבָׂש ֶדה ֵׁשׁש ָׁש ִניםָ ,הִראׁשֹון ֲא ָכ ָלּה מינרלים המשמשים מזון לצמחים,
נהגו להוביר את השדות ,כלומר לא
ָׁש ָנה ִראׁשֹו ָנה ּוְׁש ִליִׁשית ַו ֲח ִמיִׁשיתְ ,ו ַהּ ֵׁש ִני ֲא ָכ ָלּה ְׁש ִנ ָּיה לעבד אותן שנה אחת .ויש מי שהיו
ּוְר ִבי ִעית ְוִׁשּ ִׁשית – ֹלא ָע ְל ָתה ֲח ָז ָקה ְל ֶא ָחד ֵמ ֶהןֶׁ ,ש ֲהֵרי ַּב ַעל חורשים את השדה בשנת ההוברה כדי
ַה ַּקְר ַקע אֹו ֵמר 'ֵּכיָון ֶׁשֹּלא ָר ִאי ִתי ְוֹלא ָׁש ַמ ְע ִּתי ֶׁש ֶה ֱח ִזיק ָּבּה
שלא תתקשה האדמה.
ָא ָדם ֶא ָחד ָׁש ָנה ַא ַחר ָׁש ָנהִ ,מְּפ ֵני ֶזה ֹלא ִמ ִחי ִתי'.
דֲ 2הֵרי ֶזה ֶה ֱח ִזיק – בשנים שעיבד את
השדה ,ושנת ההוברה אינה מן המניין
(מ"מ).
