Page 723 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 723
םיטפשמ רפס ונטען טוען הלכות פרק יא 701
אּ 2ו ַמ ֲח ִזיִרין אֹו ָתּה ְלִׁש ְמעֹון – אחרי אֲ 2א ָבל ִאם ֵה ִביא ִׁש ְמעֹון ֵע ִדים ֶׁש ָח ֵצר זֹו ֶׁשּלֹו ָה ְי ָתה – ֲהֵרי
שנשבע שלא מכר אותה ושלא נתן אותה ִהיא ְּב ֶח ְז ַקת ִׁש ְמעֹוןְ ,ואֹו ְמִרים ִלְראּו ֵבן ' ָה ֵבא ְר ָא ָיה ֶׁשְּמ ָכָרּה
(לעיל ה,ב)ֶׁ .ש ִהיא ָה ְי ָתה ֶׁשּלֹו – שהייתה ְלָך אֹו ְנ ָת ָנּה ְלָך'; ְו ִאם ֹלא ֵה ִביא ְר ָא ָיה – ְמ ַסְּל ִקין אֹותֹו ִמֶּמָּנה,
ּו ַמ ֲח ִזיִרין אֹו ָתּה ְלִׁש ְמעֹוןַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין ְראּו ֵבן מֹו ֶדה
החצר של שמעון.
ְלִׁש ְמעֹון ֶׁש ִהיא ָה ְי ָתה ֶׁשּלֹוֶׁ ,ש ֲהֵרי ֵיׁש ֵע ִדים ְלִׁש ְמעֹון.
בְ 1ו ֶנ ֱה ָנה – משתמש בה כאילו היא
בַּ 1בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים ֶׁשַּמ ְצִרי ִכין ְראּו ֵבן ְל ָה ִביא ְר ָא ָיה אֹו
שלוֶׁ .שְּמ ָכָרּה לֹו ִׁש ְמעֹון – חזקת שימוש
של שלוש שנים משמשת ראיה לטענה, ִי ְס ַּתֵּלק? ְּבֶׁשֹּלא ִנְׁש ַּתֵּמׁש ָּבּה ְז ַמן ְמֻרֶּבהֲ .א ָבל ִאם ֵה ִביא ֵע ִדים
ולכן רק אם הנתבע טוען לבעלות על ֶׁש ָא ַכל ֵּפרֹות ַקְר ַקע זֹו ָׁשלׁש ָׁש ִנים ְרצּופֹות ְו ֶנ ֱה ָנה ְּב ֻכָּלּה ְּכ ֶדֶרְך
קרקע (להלן טו,ו) באמצעות קנייה או ֶׁשֶּנ ֱה ִנין ָּכל ָא ָדם ְּבאֹו ָתּה ַקְר ַקעְ ,והּוא ֶׁש ִּי ְה ֶיה ֶא ְפָׁשר ַלְּב ָע ִלים
קבלת מתנה או קבלת ירושה (להלן ָהִראׁשֹו ִנים ֶׁש ֵּי ְדעּו ָּב ֶזה ֶׁש ֶה ֱח ִזיק ְוֹלא ִמחּו ּבֹו – ַמ ֲע ִמי ִדין
יד,יב) ,החזקה יכולה לסייע לדבריו ,אף אֹו ָתּה ְּב ַיד ְראּו ֵבןְ ,ו ִיּ ָׁש ַבע ְראּו ֵבן ֶה ֵּסת ֶׁשְּמ ָכָרּה לֹו ִׁש ְמעֹון אֹו
על פי שאין לו ראיה על הבעלות ,כגון
שטוען שאבד השטר .סיכום )1 :אם אין ֶׁשְּנ ָת ָנּה לֹו ַמ ָּת ָנהְ ,ו ִיָּפ ֵטר.
לשמעון התובע עדים שהקרקע ידועה
כשלו ,ואין לראובן המחזיק בה חזקת חובת המחאה כשנודע הדבר
שימוש שלוש שנים – "נשבע ראובן
היסת ויעמוד במקומו"; )2וכן אם בִ 2מְּפ ֵני ֶׁשאֹו ְמִרים לֹו ְלִׁש ְמעֹון ' ִאם ֱא ֶמת ַא ָּתה טֹו ֵען ֶׁשֹּלא
יש לשמעון עדים שהקרקע שלו ,ויש
לראובן עדים שאכל אותה שני חזקה; ָמ ַכְר ָּת ְוֹלא ָנ ַת ָּתָ ,לָּמה ָה ָיה ֶזה ִמְׁש ַּתֵּמׁש ָׁש ָנה ַא ַחר ָׁש ָנה
)3ואם יש לשמעון עדים שהקרקע שלו, ְּב ַקְר ַק ֲעָךְ ,ו ֵאין ְלָך ָע ָליו ֹלא ְׁש ַטר ְׂש ִכירּות ְוֹלא ְׁש ַטר ַמְׁשּכֹו ָנה,
ואין לראובן חזקת שלוש שנים – ראובן
מסתלק מן הקרקע (לפי הב"י חו"מ קמ,א, ְוֹלא ִמ ִחי ָת ּבֹו?'.
שמעון נשבע היסת שלא מכר אותה וכדומה). בָ 3ט ַען ְו ָא ַמר ' ִמְּפ ֵני ֶׁשֹּלא ִהִּגי ַע ֵא ַלי ַה ָּד ָברֶׁ ,ש ֲהֵרי ָה ִיי ִתי
בְׁ 2ש ַטר ְׂש ִכירּות – שהשכרת לו. ִּב ְמ ִדי ָנה ְרחֹו ָקה' ,אֹו ְמִרים לֹו ' ִאי ֶא ְפָׁשר ֶׁשֹּלא ַיִּגי ַע ַה ָּד ָבר
ְּבָׁשלׁש ָׁש ִנים; ְו ֵכיָון ֶׁש ִהִּגי ַע ֵא ֶליָךָ ,ה ָיה ְלָך ְל ַמחֹות ִּב ְפ ֵני
ְׁש ַטר ַמְׁשּכֹו ָנה – שמסרת לו את הקרקע ֵע ִדיםְ ,ותֹו ִדי ַע אֹו ָתם ֶׁש'ְּפלֹו ִני ָּג ַזל אֹו ִתי ּו ְל ָמ ָחר ֶא ְתָּב ֶעּנּו
כמשכון על חוב שאתה חייב לו.
ַּב ִּדין'ְ .והֹו ִאיל ְוֹלא ִמ ִחי ָתַ ,א ָּתה ִה ְפ ַס ְד ָּת ַעל ַע ְצ ְמָך'.
בְ 3מ ִדי ָנה – עירְּ .בָׁשלׁש ָׁש ִנים – זמן
בְ 4ל ִפי ָכְךִ ,אם ָה ְי ָתה ִמ ְל ָח ָמה ְוִׁשּבּוׁש ְּדָר ִכים ֵּבין ַהָּמקֹום ֶׁש ָה ָיה
מרבי סביר להגעת הידיעה אל בעל
הקרקע ,וזמן מרבי סביר לשמירה ּבֹו ְראּו ֵבן ּו ֵבין ַהָּמקֹום ֶׁש ָה ָיה ּבֹו ִׁש ְמעֹון – ֲא ִפּלּו ֲא ָכ ָלּה ְראּו ֵבן
קפדנית על שטר בעלות (להלן ד)ְ .ל ַמחֹות ֶעְׂשִרים ָׁש ָנה ,מֹו ִצי ִאין אֹו ָתּה ִמ ַּת ַחת ָידֹו ְוחֹו ֶז ֶרת ְלִׁש ְמעֹון,
ִּב ְפ ֵני ֵע ִדים – המחאה אינה חייבת להיות
ִמְּפ ֵני ֶׁש ָּיכֹול לֹו ַמר 'ֹלא ָי ַד ְע ִּתי ֶׁש ֶּזה ִמְׁש ַּתֵּמׁש ְּב ַקְר ָק ִעי'.
בפני המחזיק (להלן ה).
גֵ 1ה ִביא ְראּו ֵבן ֵע ִדים ֶׁש ָה ָיה ִׁש ְמעֹון ָּבא ְּב ָכל ָׁש ָנה ְוָׁש ָנה
בִ 4אם ָה ְי ָתה ִמ ְל ָח ָמה וכו' – שהדרכים
ְועֹו ֵמד ְּב ָמקֹום ֶזה ְׁשלִׁשים יֹום אֹו ָּפחּות – אֹו ְמִרים ְלִׁש ְמעֹון
חסומות ואין שיירות המעבירות גם ' ִמְּפ ֵני ָמה ֹלא ִמ ִחי ָת ְּכֶׁשָּבא ָת? ִאַּב ְד ָּת ְזכּו ְתָך!'.
ידיעות עוברות בין שני המקומות.
גָ 2ט ַען ִׁש ְמעֹון ְו ָא ַמר ' ָטרּוד ָה ִיי ִתי ַּבּׁשּוקְ ,וֹלא ָי ַד ְע ִּתי ֶׁש ֶּזה
גִ 1מְּפ ֵני ָמה ֹלא ִמ ִחי ָת – אף על פי
ְּבתֹוְך ֲח ֵצִרי' – ֲהֵרי זֹו ַט ֲע ָנהֶׁ ,שָּכל ְׁשלִׁשים יֹום ִי ְה ֶיה ָא ָדם
שהיה שעת חירום ,כיוון ששהה שמעון ָטרּוד ְּבׁשּוקֹוְ .ו ִאם ָע ַמד ָי ֵתר ִמּ ְׁשלִׁשים יֹום ְוֹלא ִמ ָחה – ִאֵּבד
במקום הקרקע ,היה עליו למחות. ְזכּותֹוְ .ו ֵי ָר ֶאה ִלי ֶׁש ִּדין ֶזה ֵאינֹו ֶאָּלא ַּבְּכ ָפִריםֶׁ ,ש ָה ָעם ְטרּו ִדין
גָ 2טרּוד ָה ִיי ִתי ַּבּׁשּוק – במסחר ,לקנות ַּבּ ְׁשָו ִקים ֶׁשָּל ֶהן.
או למכורְ .ו ֵי ָר ֶאה ִלי – הצהרת הרמב"ם
שהלכה זו מדעתו ואין לה מקור מפורש
(איגרת לר' פנחס הדיין ,מהדורת שילת ,עמ' תמג).
ֶׁש ָה ָעם ְטרּו ִדין ַּבּ ְׁשָו ִקים ֶׁשָּל ֶהן – אם
מפני שהמסחר שם מועט וקשה (ראה
י') ,אם מפני טרדת ההתכנסות בירידים
שאינה נעשית מדי יום (כס"מ).
