Page 719 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 719
םיטפשמ רפס ונטען טוען הלכות פרק ט 697
וַ 1קְרּדֹם – גרזןֲ .הֵרי ֶזה – הדקל ִמי ֶׁשהֹוָרה ֶׁש ִּיּ ָׁש ַבע ַּב ַעל ַהַּב ִית ֶה ֵּסת ְו ַא ַחר ָּכְך ַי ֲח ִזיר ֶּכ ְליֹו ִמ ַּיד
ַהּיֹוֵרׁשְ .ו ֵאין ַּד ְע ִּתי נֹו ָטה ָל ֶזה.
הכרותְּ .ב ֶח ְז ָקתֹו – של מי שכרת אותו,
למרות שקרקע בחזקת בעליה. חזקה אין אדם מעיז פניו
וַ 2הּיֹוֵרד ִלְׂש ֵדה – כגון לעבד שדה או וִ 1מי ֶׁשָּל ַקח ַקְרּדֹם ְו ָא ַמר ' ֲהֵרי ִני הֹו ֵלְך ִל ְגזֹר ִּד ְקלֹו ֶׁשִּל ְפלֹו ִני,
להשתמש בה ,ולשון ירידה בא מפני ֶׁשְּמ ָכרֹו ִלי'ְ ,ו ָכַרת ֶאת ַה ֶּד ֶקל – ֲהֵרי ֶזה ְּב ֶח ְז ָקתֹוֶׁ ,ש ֵאין ָא ָדם
שבדרך כלל היו בתיהם בהר ושדותיהם ֵמ ִעיז ָּפ ָניו ְוכֹוֵרת ִאי ָלן ֶׁש ֵאינֹו ֶׁשּלֹוְ .ו ִאם ָט ֲענּו ַהְּב ָע ִלים ֶׁשֹּלא
ְמ ָכרּוהּו – ִנְׁשָּבע ֶזה ַהּכֹוֵרת ֶה ֵּסת ֶׁשהּוא ֶׁשּלֹוְ ,ו ִנ ְפ ָטר; ֵּכיָון
במישור.
ֶׁשִּנ ְכַרת – ֲהֵרי הּוא ִּכְׁש ָאר ַהִּמַּט ְל ְט ִלין.
וֵ 3אין ַהֵּפרֹות ְּב ֶח ְז ַקת ַהְּב ָע ִלים –
וְ 2ו ֵכן ַהּיֹוֵרד ִלְׂש ֵדה ֲח ֵברֹו ְו ָא ַכל ֵּפרֹו ֶתי ָה ָׁש ָנה אֹו ְׁש ַּת ִים,
הבעלות על הפירות אינה נקבעת לפי
הבעלות על השדה אלא לפי החזקתם ְו ַהְּב ָע ִלים טֹו ֲע ִנין ֶׁש ֶּזה ָי ַרד – ֶׁשֹּלא ִּבְרׁשּותְ ,ו ַג ְז ָלן הּואְ ,ו ָא ַכל,
בפועלָׁ .ש ִנים ַרּבֹות – שלוש שנים ַו ֲהֵרי ֵע ִדים ֶׁש ָא ַכלְ ,ו ַהּיֹוֵרד אֹו ֵמר 'ִּבְרׁשּו ְתָך ָי ַר ְד ִּתי ֶל ֱאכֹל
ויותר ,שהרי אם לא מיחה בעל הקרקע ֵּפרֹו ֶתי ָה' – ֲהֵרי ֶזה ָהאֹו ֵכל ֶנ ֱא ָמןְ ,ו ִנְׁשָּבע ֶה ֵּסת ַעל ָּכְך; ֲח ָז ָקה
בתוך הזמן הזה ,הלוקח נאמן בטענתו
ִהיא ֶׁש ֵאין ָא ָדם ֵמ ִעיז ָּפ ָניו ְואֹו ֵכל ֵּפרֹות ֶׁש ֵאי ָנן ֶׁשּלֹו.
שהשדה קנויה בידו (להלן יא,ב).
וַ 3אף ַעל ִּפי ֶׁש ַה ַּקְר ַקע ְּב ֶח ְז ַקת ְּב ָע ֶלי ָהֵ ,אין ַהֵּפרֹות ְּב ֶח ְז ַקת
ז ִס ְמ ָטא – שביל ,רחוב צר (מקור
ַהְּב ָע ִליםֶׁ ,ש ֵאין ָא ָדם מֹו ֵכר ֵּפרֹות ָׂש ֵדהּו ִּבְׁש ָטר ְּכ ֵדי ֶׁשּנֹא ַמר
המילה ביוונית) ,שאין רבים עוברים בו, ָל ֶזה ֶׁש ָא ַכל ' ָה ֵבא ְׁש ָטְרָך'; ְו ֵאין ָצִריְך לֹו ַמר ִאם ָא ַכל ֵּפרֹו ֶתי ָה
ולכן זכות שניהם שווה בו ,אבל במקום ָׁש ִנים ַרּבֹותֶׁ ,שִּמּתֹוְך ֶׁש ָּיכֹול לֹו ַמר ' ְלקּו ָחה ִהיא ְּב ָי ִדי'ֶ ,נ ֱא ָמן
השייך לאחד מהם ,יש לבעל המקום
זכות יתרהִ .נְׁשָּבעֶׁ ...ש ֵאין לֹו – בלשון לֹו ַמר ' ְל ֵפרֹות ִּב ְל ַבד ָי ַר ְד ִּתי'ְ ,ו ִיּ ָׁש ַבע ֶה ֵּסת.
שדברי שניהם יכולים להתקיים. שניים אוחזין בחפץ
חְ 1ו ֶזה אֹו ֵמר ֶח ְצ ָיּה ֶׁשִּלי – כגון שטוען ז ְׁש ַנ ִים ֶׁש ָהיּו אֹו ֲח ִזין ִּב ְכ ִלי ֶא ָחד ,אֹו ֶׁש ָהיּו רֹו ְכ ִבין ַעל ַּגֵּבי
ששניהם הגביהו אותה יחדיו. ְּב ֵה ָמה ,אֹו ֶא ָחד רֹו ֵכב ְו ֶא ָחד ַמ ְנ ִהיג ,אֹו יֹוְׁש ִבין ְּב ַצד ֲעֵר ָמה
ֶׁשְּל ִחִּטים ַהֻּמַּנ ַחת ְּב ִס ְמ ָטא אֹו ְּב ָח ֵצר ֶׁשִּלְׁש ֵני ֶהםֶ ,זה אֹו ֵמר
חְׁ 2שבּו ָעה ַקָּלהְׁ ...שבּו ָעה ֲחמּוָרה – ' ַהּ ֹכל ֶׁשִּלי' ְו ֶזה אֹו ֵמר ' ַהּ ֹכל ֶׁשִּלי' – ָּכל ֶא ָחד ִמׁ ְּש ֵני ֶהן ִנְׁשָּבע
ִּב ְנ ִקי ַטת ֵח ֶפץ ֶׁש ֵאין לֹו ְּב ֶזה ַה ָּד ָבר ָּפחּות ֵמ ֶח ְציֹוְ ,ו ַי ֲחֹלקּו.
שבועה חמורה מן התורה ,וקלה ממנה ּוְׁשבּו ָעה זֹו ַּת ָּק ַנת ֲח ָכ ִמים ִהיאְּ ,כ ֵדי ֶׁשֹּלא ִי ְה ֶיה ָּכל ֶא ָחד ּתֹו ֵפס
שבועה מדבריהם כעין של תורה ,וקלה
ְּב ַטִּליתֹו ֶׁשַּל ֲח ֵברֹו ְונֹו ֵטל ְּבֹלא ְׁשבּו ָעה.
משתיהן שבועת היסת.
חֶ 1זה אֹו ֵמר 'ֻּכָּלּה ֶׁשִּלי' ְו ֶזה אֹו ֵמר ' ֶח ְצ ָיּה ֶׁשִּלי' – ָהאֹו ֵמר
'ֻּכָּלּה ֶׁשִּלי' ִיּ ָׁש ַבע ֶׁש ֵאין לֹו ָּבּה ָּפחּות ִמׁ ְּשלָׁשה ֲח ָל ִקים,
ְו ָהאֹו ֵמר ' ֶח ְצ ָיּה ֶׁשִּלי' ִיּ ָׁש ַבע ֶׁש ֵאין לֹו ָּבּה ָּפחּות ֵמְר ִבי ַעְ ,ו ֶזה
נֹו ֵטל ְׁשלָׁשה ֲח ָל ִקים ְו ֶזה נֹו ֵטל ְר ִבי ַע.
חִ 2מָּכאן ַא ָּתה ָל ֵמד ְל ָכל ַהִּנְׁשָּב ִעין ִלּטֹלֵּ ,בין ְׁשבּו ָעה ַקָּלה
ֵּבין ְׁשבּו ָעה ֲחמּוָרהֶׁ ,ש ֵאינֹו ִנְׁשָּבע ַעל ַמה ּ ֶׁשּטֹו ֵען ֶאָּלא ַעל ַמה
ּ ֶׁשּנֹו ֵטלַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁשּטֹו ֵען ָי ֵתר.
