Page 715 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 715
םיטפשמ רפס ונטען טוען הלכות פרק ח 693
ה ֶׁש ֲהֵרי ֵאין לֹו טֹו ֵען – שהרי טענת טענת גנבה
התובע אינה אלא נגד צד שלישי ,הגנב, ה ֵאין ָּכל ַה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים ֶאָּלא ְּבֶׁש ָה ָיה ַּב ַעל ַהְּכ ִלי טֹו ֵען
וגם הנתבע אינו טוען שקיבל את החפץ
ישירות מן התובע ,אלא באמצעות צד ' ֲא ִני ִה ְפ ַק ְד ִּתיו ֶא ְצ ְלָך' אֹו ' ִהְׁש ַא ְל ִּתיהּו ְלָך'ֲ .א ָבל ִאם ָט ַען
ֶׁשְּכ ִלי ֶזה ָה ָיה ֶׁשּלֹו ְו ִנ ְג ַנב אֹו ָא ַבד אֹו ִנ ְג ַזלְ ,ו ֵה ִביא ֵע ִדים שלישי ,המוכר.
ֶׁשהּוא ָידּו ַע לֹוְ ,ו ֶזה ֶׁשהּוא ַּת ַחת ָידֹו אֹו ֵמר ' ֵאי ִני יֹו ֵד ַעֲ ,א ָבל וֲ 1ח ָז ָקה ֶׁשִּנ ְג ְנבּו ְּכ ֵלי ֶהן – יצאה
שמועה שנגנבו כליו לפני שמכר אותם
הגנבַּ .כָּמה הֹו ִציא ְו ִיּ ֹטל – כמה שילם ֲא ֵחִרים ְמ ָכרּוהּו ִלי' אֹו ' ְנ ָתנּוהּו ִלי ְּב ַמ ָּת ָנה' – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשהּוא
למוכר ,כלומר לגנב ,והבעלים ישלם ִמ ְּד ָבִרים ָה ֲעׂשּו ִיין ְל ַהְׁש ִאיל ּו ְל ַהְׂשִּכירַ ,מ ֲע ִמי ִדין ֶאת ַהְּכ ִלי
ְּב ַיד ֶזה ֶׁשהּוא ְּב ָידֹוְ ,ו ֵאינֹו ִנְׁשָּבע ְּכ ָלל; ֶׁש ֲה ֵרי ֵאין לֹו טֹו ֵען .לו סכום זה .והיא 'תקנת השוק' ,הבאה
לאפשר חיי מסחר תקינים ולהגן על
מי שקנה סחורה גנובה ולא ידע שהיא וָ 1י ָצא ַלְּב ָע ִלים ָהִראׁשֹו ִנים ֲח ָז ָקה ֶׁשִּנ ְג ְנבּו ְּכ ֵלי ֶהן – ִיּ ָׁש ַבע
ֶזה ִּב ְנ ִקי ַטת ֵח ֶפץ ַּכָּמה הֹו ִציאְ ,ו ִיּ ֹטלְ ,ו ַי ֲח ִזיר ַהְּכ ִלי ַלְּב ָע ִלים גנובה :החפץ הגנוב מוחזר לבעליו,
והבעלים מפצה את הקונה על מה
ששילם עבורו ,ותובע לדין את הגנב ָה ִראׁשֹו ִניםְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו ְּב ִה ְלכֹות ְּג ֵנ ָבה (ה,ב; ה,י-יא)ָ .ט ַען ' ַא ָּתה
(גנבה ה,ב)ְ .ו ַי ֲעמֹד ַהְּכ ִלי ְּב ָידֹו – "שמא ְמ ַכְרּתֹו ִלי' ' ַא ָּתה ְנ ַתּתֹו ִלי ְּב ַמ ָּת ָנה' – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ָּי ָצא לֹו ֵׁשם
ְּג ֵנ ָבהִ ,אם ֹלא ָה ָיה ִמ ְּד ָב ִרים ָה ֲעׂשּו ִיין ְל ַהְׁש ִאיל ּו ְל ַהְׂשִּכירֲ ,ה ֵרי הוא מכרן לאחרים" (שם,יא) והתחרט,
ועתה הוא רוצה לקבלם חזרה תמורת
כסף ,ולכן טוען שנגנבו .אבל "דברים ֶזה ִנְׁשָּבע ֶה ֵּסתְ ,ו ַי ֲע ֹמד ַהְּכ ִלי ְּב ָידֹו.
העשויים להשאיל ולהשכיר ...הרי הם וִ 2מָּכאן ַא ָּתה ָל ֵמד ְל ָכל ִמי ֶׁש ֵּיׁש ִמַּט ְל ְט ִלין ְּב ָידֹוַ :אף ַעל ִּפי
בחזקת בעליהם" (לעיל ג.)1
ֶׁש ָּיכֹול לֹו ַמר ' ְלקּו ִחין ֵהן ְּב ָי ִדי' ְו ִיּ ָׁש ַבע ֶה ֵּסת ְו ִיָּפ ֵטרִ ,אם ָא ַמר
וִ 2מָּכאן ַא ָּתה ָל ֵמד – הצהרת הרמב"ם 'ֶׁשְּלָך ֵהןֲ ,א ָבל ַא ָּתה ַח ָּיב ִלי ָּכְך ְו ָכְך' – ִיּ ָׁש ַבע ִּב ְנ ִקי ַטת ֵח ֶפץ
שהלכה זו מדעתו ואין לה מקור מפורש ְו ַא ַחר ָּכְך ִיּ ֹטלְּ ,כ ִדין ָּכל ַהִּנְׁשָּב ִעין ְונֹו ְט ִלין.
(איגרת לר' פנחס הדיין ,מהדורת שילת ,עמ' תמג).
מסקנה זו מתייחסת למה שנאמר לעיל ז ִמי ֶׁש ָהיּו ְּב ָידֹו ְּד ָבִרים ָה ֲעׂשּו ִיין ְל ַהְׁש ִאיל ּו ְל ַהְׂשִּכיר – ַאף ַעל
בהלכה ב ,מבססת את טעם הדבר
ִּפי ֶׁשהֹו ָדה ְו ָא ַמר לֹו 'יֹו ֵד ַע ֲא ִני ֶׁש ָהיּו ֶׁשְּלָךֲ ,א ָבל ְּפלֹו ִני ְמ ָכָרם ומרחיבה את הדין לא רק בטענה
ִלי' אֹו ' ְנ ָת ָנם ִלי ְּב ַמ ָּת ָנה'ֵ ,אין מֹו ִצי ִאין אֹו ָתן ִמ ָּידֹוֲ ,א ִפּלּו ֵה ִביא שהחפץ ניתן כמשכון אלא בכל טענת
חוב כשנכסיו של הנתבע נמצאים ביד
התובע (לדוגמה ,ראה להלן ט,בְ .)3ל ָכל ִמי ֶזה ֵע ִדים ֶׁש ָהיּו ְידּו ִעין לֹוֶׁ ,ש ָא ָדם ָעׂשּוי ִל ְמּ ֹכר ֶאת ֵּכ ָליו.
ֶׁש ֵּיׁש ִמַּט ְל ְט ִלין ְּב ָידֹו – ואין זה חשוב ח ָט ַען ֶזה ָע ָליו ְו ָא ַמר ' ֲא ִני ִהְׂשַּכְר ִּתים ְלָך' אֹו ' ִהְׁש ַא ְל ִּתים
כיצד הגיעו לידו ,ואינו נחשד שגנב
אותםַ .אף ַעל ִּפי ֶׁש ָּיכֹול לֹו ַמר – על ְלָך' – מֹו ִצי ִאין אֹו ָתן ִמ ָּידֹוְ .ו ִאם ָהיּו ִמ ְּד ָבִרים ֶׁש ֵאין ֲעׂשּו ִיין
אף טענת המיגו ,אינו נשבע שבועת ְל ַהְׁש ִאיל ּו ְל ַהְׂשִּכיר – ֲהֵרי ֶזה ִנְׁשָּבע ֶה ֵּסת ֶׁשֹּלא ִהְׁש ִאיל לֹו
היסת ,שהיא שבועה קלה ,והכלי נשאר ְוֹלא ִהְׂשִּכירֶ ,אָּלא ִמְּפלֹו ִני ָל ַקחְ ,ו ַי ֲע ִמיד ֵּכ ָליו ְּב ָידֹו.
ברשותו ,אלא נשבע בנקיטת חפץ,
שהיא שבועה חמורה כעין שבועה מן התורה ונוטל עד שוויו ,לפי טענתו ,מפני שאין מיגו פוטר משבועה (מלווה ולווה
יג,ג) .סיכום :המחזיק בחפץ נאמן בשבועת היסת בכמה מקרים )1 :כשטוען שקנה ממנו חפץ שהוא כלי שאינו מיוצר
להשכרה ,אף על פי שנפוצה שמועה שנגנב; )2כשטוען שקנה ממנו את החפץ ,שהוא כלי המיוצר להשכרה ,אך התובע
לא ראה אותו ,או שהתובע טוען טענה כללית שהחפץ נגנב ממנו; )3כשטוען שקנה את החפץ מאדם אחר – נאמן,
אם התובע טוען שנגנב ממנו או כשהכלי אינו מיוצר להשכרה.
ז ִמי ֶׁש ָהיּו וכו' – בהלכה זו ,המערער טוען שנגנבו הכלים ,אך לא נפוצה שמועה על גנבתם ,ולכן הם נשארים
ברשות המחזיק בהם.
ח ָט ַען ֶזה ָע ָליו וכו' – גם כאן מדובר בדברים העשויים כדי להשאילם או להשכירם.
