Page 714 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 714
םיטפשמ רפס ונטען טוען הלכות פרק ח 692
ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִמי ִני א ַּת ַחת ָידֹו – ברשותוֹ .לא ִכי – לא
חזקת המיטלטלין ח כן (ע"פ מלכים-א ג,כב)ִ .נְׁשָּבע ֶה ֵּסת – כדין
כל מי שכופר בכל (לעיל א,ג) .בטענה זו
חזקת בעלות
אינו מכחיש את העדים .ב ָט ַען ֶׁשהּוא
א ָּכל ַהִּמַּט ְל ְט ִלין – ְּב ֶח ְז ַקת ֶזה ֶׁש ֵהם ַּת ַחת ָידֹוַ ,אף ַעל ִּפי
ַמְׁשּכֹון – חפץ שהלווה נותן למלווה
ֶׁש ֵה ִביא ַהּתֹו ֵב ַע ֵע ִדים ֶׁש ַהִּמַּט ְל ְט ִלין ָה ֵאּלּו ְידּו ִעין לֹוֵּ .כי ַצד? כדי להבטיח את החזר ההלוואהְּ .ב ָידֹו
'ֶּב ֶגד ֶזה' אֹו 'ְּכ ִלי ֶזה' 'ֶׁשְּב ָי ְדָך' אֹו 'ֶׁשְּבתֹוְך ֵּבי ְתָך' 'ֶׁשִּלי הּוא, – טוען שאמנם החפץ הוא של התובע,
ַו ֲא ִני ִה ְפ ַק ְד ִּתיהּו ֶא ְצ ְלָך' אֹו ' ִהְׁש ַא ְל ִּתיהּו ְלָך'ַ' ,ו ֲהֵרי ָה ֵע ִדים אך הוא בידו בתורת משכון .ומאמינים
ֶׁש ֵהן יֹו ְד ִעין אֹותֹו ִמּ ֹק ֶדם ִּבְרׁשּו ִתי'ְ ,ו ַהִּנ ְתָּבע אֹו ֵמר 'ֹלא לו ,כיוון שהיה יכול לומר שהוא שלו
ִכיֶ ,אָּלא ַא ָּתה ְמ ַכְרּתֹו ִלי' אֹו ' ְנ ַתּתֹו ִלי ְּב ַמ ָּת ָנה' – ֲהֵרי ֶזה (ראה להלן ד)ִ .ל ְטעֹן ַעד ְּכ ֵדי ָּד ָמיו – לגבות
את חובו עד שווי המשכוןִּ .ב ְנ ִקי ַטת
ַהִּנ ְתָּבע ִנְׁשָּבע ֶה ֵּסת ְו ִנ ְפ ָטר .ב ָט ַען ֶׁשהּוא ַמְׁשּכֹון ְּב ָידֹו – ֵח ֶפץ – ראה לעיל א,בְּ .כמֹו ֶׁשֵּב ַאְרנּו
– במי שמבקש רשות מבית דין למכור
ָיכֹול ִל ְטעֹן ַעד ְּכ ֵדי ָּד ָמיוְ ,ו ִנְׁשָּבע ִּב ְנ ִקי ַטת ֵח ֶפץ ְונֹו ֵטלְּ ,כמֹו
ֶׁשֵּב ַא ְרנּו (מלווה ולווה יג,ג). את המשכון ולגבות את חובו.
גַּ 1בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ִּב ְד ָבִרים ֶׁש ֵאין ֲעׂשּו ִיין ְל ַהְׁש ִאיל גַּ 1בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים – שהמחזיק
ּו ְל ַהְׂשִּכירְּ ,כגֹון ְּב ָג ִדים ּו ֵפרֹות ּו ְכ ֵלי ַּתְׁש ִמיׁש ַהַּב ִית ּו ְד ָבִרים בכלים יכול לטעון שהוא הבעלים
ֶׁשִּל ְסחֹוָרה ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהןֲ .א ָבל ְּד ָבִרים ָה ֲעׂשּו ִיין ְל ַהְׁש ִאיל שלהם ,ואילו טענת התובע שהשאיל
ּו ְל ַהְׂשִּכיר – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵהן ַּת ַחת ָידֹו ֶׁשָּל ֶזה ְו ַאף ַעל ִּפי אותם או השכיר אותם אינה סבירה,
ֶׁשֹּלא ִהְׁש ִאילֹו ְּכ ִלי ֶזה ְוֹלא ְׂש ָכרֹו לֹו ְּב ֵע ִדיםֲ ,הֵרי ֵהם ְּב ֶח ְז ַקת ולכן אינה מתקבלתֲ .עׂשּו ִיין –
מיוצרים .כלים המיוצרים להשאלה או
ַּב ְע ֵלי ֶהם. השכרה הם בחזקת הבעלים שלהם,
שהם מי שהעידו עליו שאלו כליו
גֵּ 2כי ַצד? ְראּו ֵבן ֶׁש ָה ָיה לֹו ְּכ ִלי ֶה ָעׂשּוי ְל ַהְׁש ִאיל ּו ְל ַהְׂשִּכיר (להלן ט)ְּ .כגֹון ְּב ָג ִדים וכו' – המיועדים
לשימוש האדםּ .ו ְד ָבִרים ֶׁשִּל ְסחֹוָרה –
ְו ֵיׁש לֹו ֵע ִדים ֶׁשהּוא ָידּו ַע לֹוַ ,ו ֲהֵרי אֹותֹו ַהְּכ ִלי ַּת ַחת ַיד המיועדים למכירהְׂ .ש ָכרֹו לֹו – השכיר
ִׁש ְמעֹוןּ ,וְראּו ֵבן טֹו ֵען ֶׁשהּוא ָׁשאּול אֹו ָׂשכּורְ ,וִׁש ְמעֹון טֹו ֵען
' ַא ָּתה ְמ ַכְרּתֹו ִלי'ַ ' ,א ָּתה ְנ ַתּתֹו ִלי ְּב ַמ ָּת ָנה' אֹו ' ִמְׁשַּכ ְנּתֹו ְּב ָי ִדי' אותו לו.
– ֵאינֹו ֶנ ֱא ָמןֶ ,אָּלא ְראּו ֵבן נֹו ֵטל ֶּכ ְליֹו ְו ִנְׁשָּבע ֶה ֵּסת ַעל ַט ֲע ַנת
ִׁש ְמעֹוןַ .ו ֲא ִפּלּו ֵמת ִׁש ְמעֹון – ֲהֵרי ְראּו ֵבן נֹו ֵטל ֶּכ ְליֹוְ .והֹורּו גֶׁ 2שהּוא ָידּו ַע לֹו – שמעידים שהחפץ
ַהְּגאֹו ִנים ֶׁש ִּיּ ָׁש ַבע ֶה ֵּסתְ ,ל ִפי ֶׁשּטֹו ֲע ִנין ַלּיֹוֵרׁש. שלוְ .והֹורּו ַהְּגאֹו ִנים – ולהלן הוא
אומר" :ואין דעתי נוטה לזה" (להלן
ד ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁש ָה ָיה ְּכ ִלי ֶזה ִנְר ֶאה ְועֹו ֵמד ְּב ַיד ט,ה)ְ .ל ִפי ֶׁשּטֹו ֲע ִנין ַלּיֹו ֵרׁש – בית דין
טוען טענות משפטיות עבור היורש
ִׁש ְמעֹוןֲ .א ָבל ִאם ָט ַען ְראּו ֵבן ְו ָא ַמר ְלִׁש ְמעֹון 'ְּכ ִלי ְּפלֹו ִני ֵיׁש
ִלי ֶא ְצ ְלָך ְוָׂשכּור הּוא ,הֹו ִציאֹו ֵא ַליַ ,ו ֲהֵרי ֵיׁש ִלי ֵע ִדים ֶׁשהּוא (ראה גם :אישות יב,יח; שלוחין ושותפין ז,א,)3
ָידּו ַע ִלי'ְ ,ו ָא ַמר לֹו ִׁש ְמעֹון ' ַא ָּתה ְמ ַכְרּתֹו ִלי'ַ ' ,א ָּתה ְנ ַתּתֹו ִלי
ְּב ַמ ָּת ָנה' – ֶנ ֱא ָמןְ ,ו ִנְׁשָּבע ִׁש ְמעֹון ֶה ֵּסת ְו ִנ ְפ ָטר; ִמּתֹוְך ֶׁש ָּיכֹול מפני שהיורש אינו יודע את כל פרטי
לֹו ַמר 'ֹלא ָהיּו ְּד ָבִרים ֵמעֹו ָלםְ ,ו ֵאין ְּב ָי ִדי ְּכ ִלי ֶזה'ֶ ,נ ֱא ָמן לֹו ַמר הבעלות על הנכס.
' ֶיְׁשנֹו ֶא ְצ ִליְ ,ו ַא ָּתה ְמ ַכְרּתֹו ִלי'. ד ִמּתֹוְך ֶׁש ָּיכֹול לֹו ַמר – טענה
משפטית להאמנת הדובר מתוך (=מיגו
בארמית) שאילו היה שקרן ,יכול לטעון
טענה שהוא נאמן בה ,ומכיוון שלא טען
אותה ,מאמינים לו שטענתו הנוכחית
אמת ,אף שלעצמה אינו נאמן בה .וכאן,
אילו היה טוען 'לא היו דברים מעולם
ואין לי כלי כזה' – היה חייב להישבע
שבועת היסת כדין כל מי שכופר בכל,
והוא נאמן.
