Page 709 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 709
םיטפשמ רפס ונטען טוען הלכות פרק ו 687
ב ְוֹלא ָי ְדעּו ַמה ֵהן – אם מדובר ְמ ַקְּב ִלין ִמֶּמּנּוֶ ,אָּלא ֻה ְח ַזק ַּכ ְפָרןּ ,ו ְמַׁשֵּלםֲ .א ָבל ִאם ֵהִׁשיב
' ֵאי ִני ַח ָּיב ְלָך ְּכלּום' אֹו ' ֵאין ְלָך ְּב ָי ִדי ְּכלּום' אֹו 'ֶׁש ֶקר ַא ָּתה
בהלוואה או בפיקדון או במתנהֲ .הֵרי טֹו ֵען' ְו ָכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזהְ ,ו ָה ַלְך ַהּתֹו ֵב ַע ְו ֵה ִביא ֵע ִדים ֶׁש ִה ְלָוהּו
ֶזה ֶנ ֱא ָמן – מפני שאינו מכחיש את דברי ִּב ְפ ֵני ֶהםְ ,ו ָא ַמר ַהִּנ ְתָּבע 'ֵּכן ָה ָיהֲ ,א ָבל ֶה ֱח ַזְר ִּתי לֹו ִּפ ְקדֹונֹו' אֹו
העדים ,אלא נותן הסבר אחר למעשהו.
ֻה ְח ַזק ַּכ ְפָרן – ואינו נאמן עוד להסביר 'ְּפַר ְע ִּתיו חֹובֹו' – ֹלא ֻה ְח ַזק ַּכ ְפָרןְ ,ו ִנְׁשָּבע ֶה ֵּסת ְו ִנ ְפ ָטר.
את דבריו ולומר שמדובר במתנה או
ב ָראּוהּו ֵע ִדים ֶׁשָּמ ָנה לֹו ָמעֹות ְוֹלא ָי ְדעּו ַמה ֵהןְּ ,ת ָבעֹו ְּב ֵבית
בפירעון חוב.
ִּדין ְו ָא ַמר ' ֵּתן ִלי ְמעֹו ַתי ֶׁש ִה ְלִוי ִתיָך'ְ ,ו ָא ַמר ' ַמ ָּת ָנה ְנ ַת ָּתם ִלי'
גָ 1מ ֶנה ִה ְלִוי ִתיָך – במלווה שבעל פה. אֹו 'ֵּפָרעֹון ָהיּו' – ֲהֵרי ֶזה ֶנ ֱא ָמןְ ,ו ִנְׁשָּבע ֶה ֵּסת ְו ִנ ְפ ָטרָ .א ַמר 'ֹלא
ָהיּו ְּד ָבִרים ֵמעֹו ָלם'ְ ,ו ַא ַחר ָּכְך ָּבאּו ָה ֵע ִדים ֶׁשָּמ ָנה לֹו ִּב ְפ ֵני ֶהם
אך במלווה בשטר – אין צריך עדים, – ֻה ְח ַזק ַּכ ְפָרןּ .ו ְלעֹו ָלם ֵאין ָא ָדם ֻי ְח ַזק ַּכ ְפָרןַ ,עד ֶׁש ִּי ְכּפֹר ְּב ֵבית
מפני שלא כל אדם יכול לבטל שטר
מקוים בטענתו (מלווה ולווה יד,ג)ֶׁ .שָּכל ִּדיןְ ,ו ָיבֹואּו ְׁש ֵני ֵע ִדים ְו ַי ְכ ִחיׁשּוהּו ְּב ַמה ׁ ֶּשָּכ ַפר.
ָהאֹו ֵמר ֹלא ָלִוי ִתי ּו ָבאּו ֵע ִדים ֶׁשָּלָוה
גָ ' 1מ ֶנה ִה ְלִוי ִתיָך'ָּ ,כ ַפר ְּב ֵבית ִּדין ְו ָא ַמר 'ֹלא ָהיּו ְּד ָבִרים
– שנמצא מוחזק שקרן ,ויש לו כנראה
סיבה שלא טען שלווה ופרע ,שהרי ֵמעֹו ָלם'ּ ,ו ָבאּו ְׁש ֵני ֵע ִדים ֶׁשָּלָוה ִמֶּמּנּו ָמ ֶנה ּו ְפָרעֹוְ ,ו ַה ַּמ ְלֶוה
אפשר שהפירעון לא היה על אותו אֹו ֵמר 'ֹלא ִנ ְפַר ְע ִּתי' – ֲהֵרי ֶזה ַח ָּיב ְלַׁשֵּלםֶׁ ,שָּכל ָהאֹו ֵמר 'ֹלא
החוב ,וכך אפשר לפרש את עדותן ָלִוי ִתי' ּו ָבאּו ֵע ִדים ֶׁשָּלָוהְּ ,כאֹו ֵמר 'ֹלא ָּפַר ְע ִּתי'; ְו ִנ ְמ ָצא ַהּלֹוֶוה
של העדים ,ולא מפני שאין מאמינים אֹו ֵמר 'ֹלא ָּפַר ְע ִּתי' ְו ָה ֵע ִדים ְמ ִעי ִדים ֶׁשָּפַרעְ ,והֹו ָד ַאת ַּב ַעל ִּדין
לעדים (י' ע"פ הר"י מיגאש)ְ .והֹו ָד ַאת ַּב ַעל – ְּכ ֵמ ָאה ֵעדְ .ו ֵאין ַה ַּמ ְלֶוה ַח ָּיב ְׁשבּו ָעה ְּכ ָללֶׁ ,ש ֲהֵרי ֻה ְח ַזק ֶזה
ִּדין ְּכ ֵמ ָאה ֵעד – בדיני ממונות (ולעניין
ַּכ ְפָרן.
דיני נפשות ,ראה סנהדרין יח,ו).
גְ 2ו ֵכן ִאם הֹו ִציא ָע ָליו ְּכ ַתב ָידֹו ֶׁשהּוא ַח ָּיב לֹוְ ,ו ָא ַמר 'ֹלא
גֻ 2ה ְח ַזק ְּכ ַתב ָידֹו ְּב ֵבית ִּדין – הוכח
ָהיּו ְּד ָבִרים ֵמעֹו ָלםְ ,ו ֶזה ֵאינֹו ְּכ ַתב ָי ִדי' – ִאם ֻה ְח ַזק ְּכ ַתב ָידֹו
שזהו כתב ידו על ידי השוואתו לשטרות ְּב ֵבית ִּדין אֹו ֶׁשָּבאּו ֵע ִדים ֶׁשהּוא ְּכ ַתב ָידֹוֲ ,הֵרי ֶזה ֻה ְח ַזק
שחתם עליהם וכיוצא בזה.
ַּכ ְפָרןּ ,ו ְמַׁשֵּלם.
דָּ 1ד ָבר ֶׁש ֵהם ֵע ִדים ּבֹו – שאמר להם
שכחה ובירור מול כפרנות
'אתם עדיי' ,והם מחויבים בדבר .וכאן,
במלווה שבעל פה ,אף על פי שאינו דָ ' 1מ ֶנה ִה ְלִוי ִתיָך ְוהּוא ִלי ְּב ָי ְדָך'ָ ,א ַמר לֹו ַהִּנ ְט ָען 'ַו ֲהֹלא
חייב לפרוע בפני עדים (מלווה ולווה יא,א),
ְּפַר ְע ִּתיָך ִּב ְפ ֵני ְּפלֹו ִני ּו ְפלֹו ִני'ּ ,ו ָבאּו ְּפלֹו ִני ּו ְפלֹו ִני ְו ָא ְמרּו 'ֹלא
וכל שכן כשלא זימנם לעדות. ָהיּו ְּד ָבִרים ֵמעֹו ָלם' – ֹלא ֻה ְח ַזק ַּכ ְפָרןֶׁ ,ש ֵאין ָה ֵע ִדים זֹו ְכִרין
ֶאָּלא ָּד ָבר ֶׁש ֵהם ֵע ִדים ּבֹו; ְל ִפי ָכְך ִיּ ָׁש ַבע ַהּלֹוֶוה ֶה ֵּסתְ ,ו ִיָּפ ֵטר.
דַּ 2כּיֹו ֵצא ּבֹוֵּ ' :תן ִלי ָמ ֶנה ֶׁש ִה ְלִוי ִתיָך ְו ַא ָּתה ְּב ַצד ַעּמּוד
ְּפלֹו ִני'ְ ,ו ָא ַמר ַהִּנ ְט ָען 'ֹלא ָע ַמ ְד ִּתי ְּב ַצד ַעּמּוד ֶזה ֵמעֹו ָלם'
ּו ָבאּו ֵע ִדים ֶׁש ָע ַמד – ֹלא ֻה ְח ַזק ַּכ ְפָרןֶׁ ,ש ֵאין ָא ָדם ֵמִׂשים ַּד ְעּתֹו
ִל ְד ָבִרים ֶׁש ֵאין ָּב ֶהם ַמָּמׁשְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה.
ה ' ֵּתן ִלי ָמ ֶנה ֶׁש ִה ְלִוי ִתיָךַ ,ו ֲהֵרי ָה ֵע ִדים'ְ ,ו ָא ַמר ַהִּנ ְט ָען
'ְּפַר ְע ִּתיָך ִּב ְפ ֵני ְּפלֹו ִני ּו ְפלֹו ִני' – אֹו ְמִרין לֹו ' ָה ֵבא אֹו ָתם
