Page 716 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 716
םיטפשמ רפס ונטען טוען הלכות פרק ח 694
העשויים להשכיר לעומת שדרכם להשכיר טֲ 1עׂשּו ִיין – מיוצרים.
טַ 1אל ִּת ְט ֶעה ֵּבין ְּד ָבִרים ָה ֲעׂשּו ִיין ְל ַהְׁש ִאיל ּו ְל ַהְׂשִּכיר
ִל ְד ָבִרים ֶׁש ַּדְרָּכן ְל ַהְׁש ִאיל ּו ְל ַהְׂשִּכירְּ ,כמֹו ֶׁשָּטעּו ַרִּבים
ּו ְגדֹו ִלים; ֶׁשָּכל ַה ְּד ָבִרים ְראּו ִיין ְל ַהְׁש ִאיל ְו ַדְרָּכן ְל ַהְׁש ִאיל;
ֲא ִפּלּו ֲחלּוקֹו ֶׁשָּל ָא ָדם ּו ַמָּצעֹו ּו ִמָּטתֹו ְראּו ִיין ְל ַהְׁש ִאיל.
ֲא ָבל ְּד ָבִרים ָה ֲעׂשּו ִיין ְל ַהְׁש ִאיל ּו ְל ַהְׂשִּכיר ֵהם ַהֵּכ ִלים ֶׁשְּב ֵני
אֹו ָתּה ַהְּמ ִדי ָנה עֹוִׂשין אֹו ָתם ִמ ְּת ִחַּלת ֲעִׂש ָּי ָתן ְּכ ֵדי ְל ַהְׁש ִאי ָלן
ּו ְל ַהְׂשִּכיָרן ְו ִלּטֹל ְׂש ָכָרןַ ,ו ֲהֵרי ֵהן ְל ַב ְע ֵלי ֶהן ְּכמֹו ַקְר ַקע ֶׁשאֹו ֵכל
ֵּפרֹו ֶתי ָה ְו ַהּגּוף ַק ָּים.
טָּ 2כְך ֵאּלּו ַהֵּכ ִלים – ִע ַּקר ֲעִׂש ָּי ָתן ְּכ ֵדי ֵל ָהנֹות ִּבְׂש ָכָרן, ט 2יֹורֹות – סירים גדוליםֲ .ח ִלי –
ְּכגֹון ַהּיֹורֹות ַהְּגדֹולֹות ֶׁשִּל ְנ ֹח שׁ ֶ�ת ֶׁשְּמ ַבּ ְׁש ִלין ָּב ֶהן ְּב ֵבית תכשיט .טּו ַח – מצופהֵ .אי ָנן ִל ְמ ִכיַרת
ַהִּמְׁש ָּתאֹותּ ,ו ְכגֹון ֲח ִלי ַהְּנ ֹח ׁש ֶ�ת ַהּטּו ַח ַּב ָּז ָהב ֶׁשּׂשֹו ְכִרין אֹותֹו
ַלַּכָּלה ְל ִה ְת ַקּ ֵׁשט ּבֹו; ֶׁש ִע ַּקר ֲעִׂש ַּית ֵאּלּו ַהֵּכ ִלים ֵאי ָנן ִל ְמ ִכיַרת ַע ְצ ָמן – אלא למכירת (השכרת)
השימוש בהםֵ .ל ָהנֹות ְּכ ֶנ ְג ָּדן – לקבל
טובת הנאה מהשאלתם.
טְ 3ו ֵיׁש לֹו ֵע ִדיםְ ...ו ֻה ְח ַזק לֹו – יש ַע ְצ ָמן ְוֹלא ְל ִהְׁש ַּתֵּמׁש ָּב ֶהן ַּב ַעל ַהַּב ִית ְּב ֵביתֹוֶ ,אָּלא ְל ַהְׁש ִאי ָלן
לו עדים שהוא משאיל את הכלי
ַל ֲא ֵחִרים ְּכ ֵדי ֵל ָהנֹות ְּכ ֶנ ְג ָּדן אֹו ְל ַהְׂשִּכיָרן ְו ִלּ ֹטל ְׂש ָכָרן. ומשכיר אותו בדרך קבע ,עד שנראה
לבריות שיוצר להשאלה ולהשכרה.
טְ 3ו ֵכן ִאם ָה ָיה ְל ָא ָדם ְּכ ִלי ִמּ ְׁש ָאר ַהֵּכ ִליםְ ,ו ֵיׁש לֹו ֵע ִדים ֶׁשהּוא
יֶׁ 1ש ֶה ְפ ֵסדֹו ְמֻרֶּבה ִמּ ְׂש ָכרֹו – שהפחת
ַמְׂשִּכירֹו ָּת ִמיד ּו ַמְׁש ִאילֹוְ ,ו ֻה ְח ַזק לֹו ֶׁשהּוא ְל ַהְׁש ִאיל ּו ְל ַהְׂשִּכיר
שלו כתוצאה מן השימוש בו גדול
– ֲהֵרי הּוא ְּכ ֵכ ִלים ָה ֲעׂשּו ִיין ְל ַהְׁש ִאיל ּו ְל ַהְׂשִּכיר .יּ 1ו ְכ ִלי מדמי השכרתוַ .סִּכין ֶׁשִּלְׁש ִחי ָטה –
שאין מקובל להשאילה ,משום שכל
ֶׁש ֶה ְפ ֵסדֹו ְמֻרֶּבה ִמּ ְׂש ָכרֹוּ ,ו ְב ֵני ָא ָדם ַמ ְקִּפי ִדין ָע ָליו ֶׁשֹּלא
פגימה קטנה פוסלת אותהֵ .אין ְמ ַבְּט ִלין ַיְׁש ִאילּו אֹותֹו – ֲה ֵרי הּוא ְּב ֶח ְז ַקת ֶׁש ֵאינֹו ָעׂשּוי ְל ַהְׁש ִאיל
ָּב ֶהם ֶח ְז ָקתֹו – להבדיל מן "כלי משאר
ּו ְל ַהְׂשִּכירְּ ,כגֹון ַסִּכין ֶׁשִּלְׁש ִחי ָטהְ .ל ִפי ָכְךֲ ,א ִפּלּו ָּבאּו ֵע ִדים הכלים" הנזכר בראש הפסקה.
ֶׁש ִהְׁש ִאילֹו אֹו ִהְׂשִּכירֹו ֶזה – ֵאין ְמ ַבְּט ִלין ָּב ֶהם ֶח ְז ָקתֹוֶ ,אָּלא
יְ 2ר ָא ָיה ִל ְד ָבֵרינּו – שהדבר תלוי
ֲהֵרי הּוא ְּכ ָכל ַהֵּכ ִלים.
בכלי ולא באדםָ .ר ָבא – מגדולי חכמי
יְ 2ר ָא ָיה ִל ְד ָבֵרינּוֶׁ ,ש ֲהֵרי ָר ָבא הֹו ִציא זּוג ֶׁשעֹוִׂשין ּבֹו התלמוד .סיפור זה מובא בכמה מקומות
בתלמוד (בבלי ב"ב נב,א ועוד) .הֹו ִציא – מן
ַה ַּסְרָּבל ְו ֵס ֶפר ַהָּג ָדה ִּב ְד ָבִרים ָה ֲעׂשּו ִיין ְל ַהְׁש ִאיל ּו ְל ַהְׂשִּכיר, היתומים עקב תביעה שהכלים הושאלו
ְולּו ֵלי ֶׁשִּנ ְתָּבֵרר לֹו ְּב ֵע ִדים ֶׁש ֵהן ִמ ְּד ָבִרים ָה ֲעׂשּו ִיים ְל ַהְׁש ִאיל לאביהם ,והתלמוד מדגיש שהדברים
ּו ְל ַהְׂשִּכיר – ֹלא הֹו ִצי ָאן ִמ ַּת ַחת ַיד ַה ְּיתֹו ִמיםָ .הא ְׁש ָאר ַהּזּוגֹות היו "עשויין להשאיל ולהשכיר".
ּוְׁש ָאר ַה ְּס ָפִרים ֵאי ָנם ִּב ְכ ַלל ִּדין ֶזהַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵהן ְראּו ִיין כשמדובר ביתומים ,בית דין משתדל
ְל ַהְׁש ִאיל ּו ְל ַהְׂשִּכירְ .ו ָד ָבר ֶזה ִע ָּקר ָּגדֹול ַּב ִּדין הּואְ ,והּוא ָּד ָבר לטעון כל טענה אפשרית להגנתם (לעיל
ֶׁשְּל ַט ַעםֶׁ ,שָראּוי ִל ְסמְֹך ָע ָליו ְו ָלדּון ּבֹוּ ,ו ָברּור הּוא ְלמֹו ְצ ֵאי ג .)2זּוג ֶׁשעֹוִׂשין ּבֹו ַה ַּסְרָּבל – מספריים
של תופרי מעיליםֵ .ס ֶפר ַהָּג ָדה – ספר
ַּד ַעתְ ,וָראּוי ַל ַּד ָּין ָלִׂשים אֹותֹו ְּכ ֶנ ֶגד ֵעי ָניו ְוֹלא ָילּוז. אגדות חכמים או דברי אמונה וחכמה,
שמקובל לשאול אותו לזמן מה כדי
לקרוא בו ולהחזיר אותוָ .הא ְׁש ָאר ַהּזּוגֹות ּוְׁש ָאר ַה ְּס ָפִרים – שלא נוצרו להשכרה או להשאלהָ .ילּוז – יסור.
