Page 721 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 721

‫םיטפשמ רפס‪      ‬ונטען טוען הלכות‪      ‬פרק י ‪	699‬‬   ‫	‬

‫ג  ִּב ְנ ִקי ַטת ֵח ֶפץ – ראה לעיל ביאור‬            ‫ָידֹו‪ְ ,‬ו ִאם ָט ַען ' ַא ָּתה ְמ ַכְר ָּתּה ִלי' אֹו ' ְנ ַת ָּתּה ִלי'‪ִ ,‬יּ ָׁש ַבע ַהּתֹו ֵפס‬
                                                                                     ‫ֶה ֵּסת ֶׁש ִהיא ֶׁשּלֹו ְו ִיָּפ ֵטר‪.‬‬
‫א‪,‬ב‪ .‬נשבע בנקיטת חפץ‪ ,‬ולא שבועת‬
‫היסת‪ ,‬מפני שנשבע ונוטל‪" .‬ומפני מה‬                    ‫ג   ְל ִפי ָכְך‪ִ ,‬מי ֶׁש ָּת ַפס ֶּב ֱה ַמת ֲח ֵברֹו ֶׁש ָה ְי ָתה ְׁשמּוָרה ֶא ְצלֹו אֹו‬
‫אינו נשבע היסת? לפי שאינו נשבע על‬
‫עצמו ש ַלמשכון אלא על הממון שלוקח‪.‬‬                   ‫ְּב ַיד רֹו ֶעה‪ְ ,‬ו ַהְּב ָע ִלים טֹו ֲע ִנין ' ִהיא ָי ָצאת ֵמ ַע ְצ ָמּה ּו ָב ָאה ֶא ְצ ְלָך'‬
‫שאילו אמר על עצמו של חפץ זה 'אתה‬                     ‫אֹו 'ִּפ ָּקדֹון ִהיא ְּב ָי ְדָך' אֹו 'ְׁשאּו ָלה ִהיא ְלָך'‪ְ ,‬ו ַהּתֹו ֵפס אֹו ֵמר 'ֵּכן‬
‫מכרתו לי'‪' ,‬אתה נתתו לי במתנה' – היה‬                 ‫הּוא‪ֵ ,‬אי ָנּה ֶׁשִּלי‪ֲ ,‬א ָבל ַא ָּתה ַח ָּיב ִלי ָּכְך ְו ָכְך ָע ֶלי ָה' אֹו ' ַא ָּתה‬
‫נשבע היסת ונפטר" (מלווה ולווה יג‪,‬ג‪.)3‬‬                ‫ִמְׁשַּכ ְנ ָּתּה ְּב ָי ִדי ַעל ָּכְך ְו ָכְך' אֹו ' ִה ִּזי ָקה אֹו ִתי ֶנ ֶזק ֶׁש ַא ָּתה ַח ָּיב‬
‫וטענת מיגו אינה פוטרת משבועה‬                         ‫ְלַׁשֵּלם ַעל ָי ָדּה ָּכְך ְו ָכְך' – ָיכֹול ִל ְט ֹען ַעד ְּכ ֵדי ָּד ֶמי ָה‪ִ ,‬מּתֹוְך‬
                                                     ‫ֶׁש ָּיכֹול לֹו ַמר ' ְלקּו ָחה ִהיא ְּב ָי ִדי'‪ְ ,‬ו ִיּ ָׁש ַבע ִּב ְנ ִקי ַטת ֵח ֶפץ ְו ִיּ ֹטל‪.‬‬
                            ‫חמורה‪.‬‬
                                                                                                                    ‫חזקת עבדים‬
‫ד‪ָׁ  2‬שלׁש ָׁש ִנים ְרצּופֹות – לטעם שלוש‬
                                                     ‫ד‪ְ  1‬ו ֵכן ָה ֲע ָב ִדים ֶׁש ְּיכֹו ִלין ְל ַהֵּלְך – ֵאי ָנן ְּב ֶח ְז ַקת ֶזה ֶׁש ֵהן ַּת ַחת‬
‫השנים האלו‪ ,‬ראה להלן יא‪,‬ב‪ְ .3‬וֹלא‬
‫ִמ ָחה ּבֹו – לדרך הבעת המחאה‪ ,‬ראה‬                   ‫ָידֹו‪ֶ ,‬אָּלא ֵּכיָון ֶׁש ֵה ִביא ַהּטֹו ֵען ֵע ִדים ֶׁש ֶּזה ָידּו ַע ֶׁשהּוא ַע ְבּדֹו‪,‬‬
                                                     ‫ְו ַהָּלה טֹו ֵען ' ַא ָּתה ְמ ַכְרּתֹו ִלי' אֹו ' ַא ָּתה ְנ ַתּתֹו ִלי ְּב ַמ ָּת ָנה' –‬
                         ‫להלן יב‪,‬ב‪.‬‬                  ‫ֵאינֹו ֶנ ֱא ָמן‪ְ ,‬ו ַי ֲחזֹר ָה ֶע ֶבד ִל ְב ָע ָליו‪ְ ,‬ו ִיּ ָׁש ַבע ַהּטֹו ֵען ֶׁשֹּלא ָמ ַכר‬

‫ה  ֶׁשהּוא ֶׁשִּלי ְּכ ִאּלּו ְיַרְׁש ִּתיו – "שאני‬                                               ‫ְוֹלא ָנ ַתן‪.‬‬

‫סומך עליה‪ ,‬והרי היא שלי כשלאבותי"‬                    ‫ד‪ֵ   2‬ה ִביא ֶזה ַהִּנ ְט ָען ֶׁש ָּת ַפס ָה ֶע ֶבד ֵע ִדים ֶׁש ֵּיׁש ְל ֶזה ָה ֶע ֶבד‬
                          ‫(להלן טו‪,‬ו)‪.‬‬
                                                     ‫ֶא ְצלֹו ָׁשלׁש ָׁש ִנים ְרצּופֹות ִמּיֹום ְליֹום‪ְ ,‬והּוא ִמְׁש ַּתֵּמׁש ּבֹו‬
                                                     ‫ְּכ ֶדֶרְך ֶׁש ָה ֲע ָב ִדים ְמַׁשְּמִׁשין ֶאת ַרָּבן – הֹו ִאיל ְוֹלא ִמ ָחה ּבֹו‬
                                                     ‫ְּב ָכל ֵאּלּו ַהּ ָׁש ִנים‪ֲ ,‬הֵרי ֶזה ֶנ ֱא ָמן‪ּ ,‬ו ַמ ֲע ִמי ִדין אֹותֹו ְּב ָידֹו ַא ַחר‬

                                                              ‫ֶׁש ִּיּ ָׁש ַבע ֶה ֵּסת ֶׁשְּל ָקחֹו ִמֶּמּנּו אֹו ֶׁשְּנ ָתנֹו לֹו ְּב ַמ ָּת ָנה‪.‬‬

                                                     ‫ד‪ֲ   3‬א ָבל ֶע ֶבד ָק ָטן ֶׁש ֵאינֹו ָיכֹול ְל ַהֵּלְך ַעל ַר ְג ָליו ִמְּפ ֵני ַק ְטנּותֹו‬

                                                     ‫– ֲהֵרי הּוא ִּכְׁש ָאר ַהִּמַּט ְל ְט ִלין‪ְ ,‬ו ָכל ִמי ֶׁש ִּי ְה ֶיה ִּבְרׁשּותֹו‪ֲ ,‬הֵרי‬
                                                                  ‫הּוא ְּב ֶח ְז ָקתֹו‪ְ ,‬ו ַהּמֹו ִציא ֵמ ֲח ֵברֹו ָע ָליו ָהְר ָא ָיה‪.‬‬

                                                                                                                 ‫טוען וחוזר וטוען‬

                                                     ‫ה   ַהּטֹו ֵען ֶאת ֲח ֵברֹו ְו ָא ַמר לֹו 'ֶּב ֶגד ֶזה' אֹו 'ְּב ֵה ָמה זֹו' אֹו‬

                                                     ‫' ֶע ֶבד ֶזה' 'ֶׁשְּב ָי ְדָך – ֶׁשִּלי הּוא‪ּ ,‬ו ְג ַז ְלּתֹו ִמֶּמִּני' אֹו ' ִה ְפ ַק ְד ִּתיו‬
                                                     ‫ֶא ְצ ְלָך' אֹו 'ָׂשכּור הּוא ְלָך' אֹו 'ָׁשאּול הּוא'‪ְ ,‬ו ַהִּנ ְט ָען אֹו ֵמר‬
                                                     ‫'ֹלא ִכי‪ֶ ,‬אָּלא ֶזה ָממֹו ִני ִויֻרׁ ָּש ִתי'‪ְ ,‬ו ֵה ִביא ַהּטֹו ֵען ֵע ִדים ְו ֵה ִעידּו‬
                                                     ‫ֶׁש ֵהן יֹו ְד ִעין ֶׁש ֶּזה ַה ֵח ֶפץ אֹו ָה ֶע ֶבד אֹו ַהְּב ֵה ָמה ָידּו ַע ֶׁשהּוא‬
                                                     ‫ָה ָיה ָל ֶזה; ָח ַזר ַהִּנ ְט ָען ְו ָא ַמר 'ֵּכן‪ָ ,‬ה ָיה ֶׁשְּלָך‪ֲ ,‬א ָבל ַא ָּתה ְנ ַתּתֹו‬
                                                     ‫ִלי' אֹו ' ְמ ַכְרּתֹו ִלי'‪ְ' ,‬ו ֶזה ֶׁש ָא ַמְר ִּתי ' ְיֻרּ ָׁש ִתי' – ֹלא ֶׁש ְּיַרְׁש ִּתיו‬
                                                     ‫ֵמ ֲאבֹו ַתי‪ֶ ,‬אָּלא ֶׁשהּוא ֶׁשִּלי ְּכ ִאּלּו ְיַרְׁש ִּתיו' – ֲהֵרי ֶזה ֶנ ֱא ָמן‬
                                                     ‫ְו ִנְׁשָּבע ֶה ֵּסת‪ֶׁ ,‬שְּכ ָבר ֵּב ַאְרנּו (לעיל ז‪,‬ח) ֶׁש ֵּיׁש ַלּטֹו ֵען ַל ֲחזֹר ְו ִל ְט ֹען‬

                                                                                              ‫ָּד ָבר ַהִּנְׁש ָמע‪.‬‬
   716   717   718   719   720   721   722   723   724   725   726