Page 725 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 725
םיטפשמ רפס ונטען טוען הלכות פרק יא-יב 703
ט ְראּו ֵבן – המחזיק בשדהַ .הּיֹום ּו ְל ַמחֹות ְּב ָכל ָׁש ָנה ְוָׁש ָנהֲ ,א ָבל ָצִריְך ֶׁשֹּלא ִי ְה ֶיה ֵּבין ְמ ָח ָאה
ִל ְמ ָח ָאה ָׁשלׁש ָׁש ִנים ְּגמּורֹותְ ,ל ִפי ָכְך ָצִריְך ְל ַמחֹות ְּבסֹוף ָּכל
– ואין בה חזקת שלוש שניםַּ .ת ֲע ֹמד ָׁשלׁשְ .ו ִאם ִמ ָחהְ ,ו ָע ַמד ָׁשלׁש ָׁש ִנים ְּגמּורֹות ְו ַא ַחר ָּכְך ִמ ָחה
ַהּ ָׂש ֶדה ְּב ַיד ְראּו ֵבן – כיוון שהשימוש
מוכיח שמכר לו את השדה כמו חזקת – ֵאי ָנּה ְּכלּום.
שלוש שנים ,ואין אומרים שיש להאמין
לשמעון גם כשהוא טוען שראובן גזל שימוש בעלי השדה את המחזיק
אותה ממנו ,בטענת מיגו ,שהיה יכול
לטעון שהוריד אותו לעבד את השדה ט ֵה ִביא ְראּו ֵבן ֵע ִדים ֶׁש' ֶּזה ִׁש ְמעֹון ַּב ַעל ַהּ ָׂש ֶדה ִקֵּבץ ֵּפרֹות
ולזכות בפירותיה ,מפני שהוא מיגו נגד
ָׂש ֶדה זֹו ּו ְנ ָת ָנם ִלי' – ַּת ֲע ֹמד ַהּ ָׂש ֶדה ְּב ַיד ְראּו ֵבןַ ,ו ֲא ִפּלּו ָט ַען
עדים (ראה להלן טו ,ו). ֶׁשּ ִׁש ְמעֹון ְמ ָכָרּה לֹו אֹו ְנ ָת ָנּה לֹו ַהּיֹום; ֶׁש ִאּלּו ֹלא ָמ ַכר אֹו ָנ ַתן,
י ְּב ָפ ָניו – בחייו (י') .אבל אם אכל ֹלא ָה ָיה ְמַׁשֵּמׁש ֶאת ְראּו ֵבן ְּבָׂש ֶדה זֹו ְונֹו ֵתן לֹו ֵּפרֹו ֶתי ָה.
אותה ראובן בפני יתומי שמעון ,אין זו י ָט ַען ִׁש ְמעֹון ְו ָא ַמר ' ֱא ֶמת ָה ָיה ַה ָּד ָברּ ,ו ְל ֵפרֹות הֹוַר ְד ִּתיו,
ראיה ,מפני ש"אין מחזיקין בנכסי קטן"
ְוֶׁשּלֹו ָהיּו ַהֵּפרֹותֲ ,א ָבל ַהּגּוף ֹלא ָמ ַכְר ִּתי' – ֶנ ֱא ָמןְ ,וחֹו ֶז ֶרת
(להלן יד,ז). ְלִׁש ְמעֹוןֶ ,אָּלא ִאם ֵּכן ֲא ָכ ָלּה ְראּו ֵבן ְּב ָפ ָניו ָׁשלׁש ָׁש ִנים ְוֹלא
ִמ ָחה ּבֹוְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו (לעיל א-ב).
אְּ 1ב ַקְר ָקעֹות ֶׁש ֵהן עֹוִׂשין ֵּפרֹות ָּת ִדיר ּ ֶפ ֶרק ְׁש ֵנים ָע ָׂשר
– קרקע שבעליה מפיק ממנה רווח כל דיני חזקת שלוש שנים בקרקע יב
השנהַ .הּבֹורֹות ְו ַהּ ִׁשי ִחין ְו ַהְּמ ָערֹות –
חפירות עגולות או מאורכות או מקורות משך שלוש שנים של הפקת רווח
שנעשו בדרך כלל לאגירת מיםֻּ .פ ְנ ְּד ָקיֹות
– מלונות דרכיםָּ .ב ֵּתי ַהַּב ִּדין – מקומות אָׁ 1שלׁש ָׁש ִנים ֶׁש ָא ַמ ְרנּו (לעיל יא,ב) – ִמּיֹום ְליֹוםֲ .א ִפּלּו ָהיּו
עצירת הזיתיםְׂ .ש ֵדה ַהּ ְׁש ָל ִהין – "שדה
הזרעים ,שהיא צמאה ביותר" (שמיטה ָח ֵסר יֹום ֶא ָחד – ֹלא ֶה ֱח ִזיקּ ,ו ְמ ַסְּל ִקין אֹותֹו ִמֶּמָּנהַּ .בֶּמה
ויובל א,ח) ,ויש להשקותה בדרך הקבע. ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּב ַקְר ָקעֹות ֶׁש ֵהן עֹוִׂשין ֵּפרֹות ָּת ִדירְּ ,כגֹון
ומילת 'שלהין' שאולה מן הארמית: ַהָּב ִּתיםְ ,ו ַה ֲח ֵצרֹותְ ,ו ַהּבֹורֹותְ ,ו ַהּ ִׁשי ִחיןְ ,ו ַהְּמ ָערֹותְ ,ו ַה ֲח ֻניֹות,
תרגום " ָע ֵיף" – ' ְמַׁש ְל ֵהי' (בראשית כה,כט). ְו ַהֻּפ ְנ ְּד ָקיֹותְ ,ו ַהֶּמְר ֲח ָצאֹותְ ,ו ַהּׁשֹו ָבכֹותּ ,ו ָב ֵּתי ַהַּב ִּדיןּ ,וְׂש ֵדה
ְו ַהַּגּנֹות ְו ַהַּפְר ֵּד ִסין – שהבעלים עובדים ַהּ ְׁש ָל ִהין ֶׁשַּמְׁש ִקין אֹו ָתּה ָּת ִמיד ְוזֹוְר ִעין ָּבּה ְונֹו ְט ִעיןְ ,ו ַהַּגּנֹות,
בהם תדיר. ְו ַהַּפְר ֵּד ִסיןְ ,ו ֵכן ָה ֲע ָב ִדים ַהְּמ ַהְּל ִכיןְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַאְרנּו (לעיל י,ד).
אְׂ 2ש ֵדה ָה ִאי ָלן – מטע עציםֵ .אי ָנּה אֲ 2א ָבל ְׂש ֵדה ַהַּב ַעלֶׁ ,ש ִהיא ׁשֹו ָתה ִמֵּמי ְּגָׁש ִמים ִּב ְל ַבד,
ִמּיֹום ְליֹום – שהבעלים עובדים בה רק ּוְׂש ֵדה ָה ִאי ָלן – ֵאי ָנּה ִמּיֹום ְליֹוםֶ ,אָּלא ֵּכיָון ֶׁש ָא ַכל ָׁשלׁש
בשעת הקציר ,והקונה חייב לשמור על ְּתבּואֹות ִמִּמין ֶא ָחדֲ ,הֵרי ֵאּלּו ְּכָׁשלׁש ָׁש ִנים.
השטר שלוש קצירות. אֵּ 3כי ַצד? ָה ְי ָתה ְׂש ֵדה ְּת ָמִרים ְו ָג ַדר ָׁשלׁש ְּג ִדירֹות ,אֹו
אָּ 3ג ַדר – קטף תמריםְ .רצּו ִפין – ְׂש ֵדה ֲע ָנ ִבים ּו ָב ַצר ָׁשלׁש ְּב ִצירֹות ,אֹו ְׂש ֵדה ֵזי ִתים ּו ָמ ַסק
ָׁשלׁש ְמ ִסיקֹות – ֲהֵרי ֵאּלּו ְּכָׁשלׁש ָׁש ִניםְ ,ו ֶה ֱח ִזיקַ .ו ֲא ִפּלּו ָהיּו
צפופיםֶ .הְר ֵחק ָהָראּוי – שטח מסביב ָה ִאי ָלנֹות ְרצּו ִפין ְוֹלא ָה ָיה ֵּבי ֵני ֶהן ֶהְר ֵחק ָהָראּויֶׁ ,ש ֲהֵרי סֹו ָפן
לכל עץ ,נוסף על השטח שמתחת לו,
שהמלקט את פירותיו עומד בו יחד עם ִלי ַבׁש – הֹו ִאיל ַו ֲא ָכ ָלן ָׁשלׁש ָׁש ִניםֶ ,ה ֱח ִזיק.
סלו ,כשסלו מונח אחריו ,מחוץ לנוף
העץ (להלן יז)ֶׁ .ש ֲה ֵרי סֹו ָפן ִלי ַבׁש – מפני
שאין להם מרחב מחיה ,והם עתידים
להתייבש מחוסר משאבי מזון בקרקע,
