Page 727 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫םיטפשמ רפס‪  ‬ונטען טוען הלכות‪  ‬פרק יב ‪ 705‬‬ ‫ ‬

‫ה‪ 2‬קֹול (פרסום) ֵיׁש לֹו – בוודאי‬ ‫ה‪ְ 2‬ל ִפי ָכְך‪ִ ,‬אם ָּכ ְתבּו ֵאּלּו ַהּ ֻׁש ָּת ִפין ְׁש ָטר ֵּבי ֵני ֶהן ֶׁש ִּיְׁש ַּתְּמׁשּו‬

‫הגיעה השמועה לאוזני מי שתובע‬ ‫ָּבּה ָׁש ָנה ַא ַחר ָׁש ָנה – ֵּכיָון ֶׁש ָע ְברּו ָׁשלׁש ָׁש ִנים‪ָ ,‬ע ְל ָתה ָל ֶהן‬
‫ֲח ָז ָקה; ֶׁש ַהּ ְׁש ָטר – קֹול ֵיׁש לֹו‪ְ ,‬והֹו ִאיל ְוֹלא ִמ ָחה‪ִ ,‬אֵּבד ֶאת‬
‫בעלות על הקרקע‪ .‬וכיוון שלא מיחה‬

‫– איבד את זכותו בקרקע‪ְ .‬והּוא ַה ִּדין‬
‫ְזכּותֹו‪ְ .‬והּוא ַה ִּדין ְל ֶע ֶבד ֶׁש ֶה ֱח ִזיקּו ּבֹו ְׁש ַנ ִים ְו ִנְׁש ַּתְּמׁשּו ּבֹו ְל ֶע ֶבד‪ֲ ...‬הֵרי ֶה ֱח ִזיקּו – שגם בעבד יש‬
‫חזקת שלוש שנים (ראה לעיל י‪,‬ד‪.)2‬‬
‫ָׁש ָנה ַא ַחר ָׁש ָנה‪ִ :‬אם ָּכ ְתבּו ְׁש ָטר ֵּבי ֵני ֶהן‪ֲ ,‬הֵרי ֶה ֱח ִזיקּו‪.‬‬
‫ז ֲא ָכ ָלּה ָה ָאב ָׁש ָנה ְו ַהֵּבן ְׁש ַּת ִים – באב‬
‫ו ֲא ָכ ָלּה ָׁש ָנה ֶזה ַהַּמ ֲח ִזיק‪ּ ,‬ו ְמ ָכָרּה‪ַ ,‬ו ֲא ָכ ָלּה ַהּלֹו ֵק ַח ָׁש ָנה‪,‬‬
‫ובן אין צריך שטר‪ ,‬כיוון שהכל יודעים‬

‫ּו ְמ ָכ ָרּה ְללֹו ֵק ַח ֵׁש ִני ַו ֲא ָכ ָלּה ָׁש ָנה‪ִ :‬אם ָמ ְכרּו ֶזה ָל ֶזה ִּבְׁש ָטר – שהבן בא מכוח ירושת אביו‪ ,‬ואין‬
‫המערער יכול לטעון שחשב שהלה‬
‫אכל אותה בתורת גזלה‪ ,‬מה שאין כן‬ ‫ְׁש ָלְׁש ָּתן ִמ ְצ ָטְר ִפין‪ַ ,‬ו ֲהֵרי זֹו ֲח ָז ָקה‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁשֹּלא ִמ ָחה; ְו ִאם ָמ ְכרּו‬
‫בקונה‪ ,‬שקנה אותה מן הבן (מ"מ‪ .‬לדיני‬ ‫ֶׁשֹּלאִּבְׁש ָטר– ֵאי ָנּה ֲח ָז ָקה‪ֶׁ,‬ש ַהְּב ָע ִלים ָהִראׁשֹו ִניםאֹו ְמִרים'ֵּכיָון‬

‫קטן‪ ,‬ראה להלן יג‪,‬ב)‪.‬‬ ‫ֶׁשֹּלא ָע ַמד ָּבּה ִאיׁש ֶא ָחד ָׁשלׁש ָׁש ִנים‪ֹ ,‬לא ֻה ְצַר ְכנּו ְל ַמחֹות'‪.‬‬

‫ח ֶׁשָּמ ַכר ַהֵּבן ָׂש ֶדה זֹו – בן גדול מבן‬ ‫ז ֲא ָכ ָלּה ָה ָאב ָׁש ָנה ְו ַהֵּבן ְׁש ַּת ִים‪ָ ,‬ה ָאב ְׁש ַּת ִים ְו ַהֵּבן ָׁש ָנה‪ָ ,‬ה ָאב‬

‫עשרים שנה‪ .‬כמתבאר‪" :‬בקרקע שירש‬
‫ָׁש ָנה ְו ַהֵּבן ָׁש ָנה ְו ַהּלֹו ֵק ַח ִמן ַהֵּבן ָׁש ָנה – ֲה ֵרי זֹו ֲח ָז ָקה; ְוהּוא מאבותיו או משאר מורישיו – אין‬

‫ממכרו ממכר‪ ,‬עד שיהיה בן עשרים‬ ‫ֶׁשָּל ַקח ִּבְׁש ָטר‪.‬‬

‫שנה‪ ,‬אף על פי שהביא שתי שערות‪,‬‬
‫ח ֲא ָכ ָלּה ִּב ְפ ֵני ָה ָאב ֶׁש ָה ָיה ַּב ַעל ַהּ ָׂש ֶדה ָׁש ָנה ּו ִב ְפ ֵני ְּבנֹו ואף על פי שיודע בטיב משא ומתן‪,‬‬
‫שמא ימכור בזול‪ ,‬מפני שדעתו נוטה‬
‫אחר המעות‪ ,‬ועדיין לא נתיישבה דעתו‬ ‫ְׁש ַּת ִים‪ ,‬אֹו ִּב ְפ ֵני ָה ָאב ְׁש ַּת ִים ּו ִב ְפ ֵני ְּבנֹו ָׁש ָנה‪ ,‬אֹו ִּב ְפ ֵני ָה ָאב‬
‫בדרכי העולם" (מכירה כט‪,‬יב‪-‬יג)‪ֶׁ .‬ש ֲה ֵרי ֹלא‬ ‫ָׁש ָנה ּו ִב ְפ ֵני ַהֵּבן ָׁש ָנה ּו ִב ְפ ֵני ַהּלֹו ֵק ַח ִמן ַהֵּבן ָׁש ָנה – ֲהֵרי זֹו‬
‫ִהִּכיר ַהַּמ ֲח ִזיק ֶׁשִּנ ְמְּכָרה – והוא יכול‬ ‫ֲח ָז ָקה; ְוהּוא ֶׁשָּמ ַכר ַהֵּבן ָׂש ֶדה זֹו ִּב ְכ ַלל ְׂשדֹו ָתיו‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ֹלא‬

‫ִהִּכיר ַהַּמ ֲח ִזיק ֶׁשִּנ ְמְּכ ָרה‪ּ ,‬ו ְל ִפי ָכְך ֹלא ִנ ְז ַהר ִּבְׁש ָטרֹו‪ֲ .‬א ָבל ִאם לטעון שלא ידע שנמכרה גם שדה זו‪.‬‬
‫ֵאין ְלָך ְמ ָח ָאה ְּגדֹו ָלה ִמּזֹו – שמעשהו‬
‫מעיד שהשדה שלו ולא של מי שמחזיק‬ ‫ָמ ַכר ַהֵּבן ָׂש ֶדה זֹו ִּב ְפ ֵני ַע ְצ ָמּה – ֵאין ְלָך ְמ ָח ָאה ְּגדֹו ָלה ִמּזֹו‪.‬‬

‫הפקת רווח מלאה ורצופה בה‪.‬‬

‫ט ָנ ָרּה ָׁש ָנה ַא ַחר ָׁש ָנה‪ֲ ,‬א ִפּלּו ַּכָּמה ָׁש ִנים – הֹו ִאיל ְוֹלא ֶנ ֱה ָנה ט ָנ ָרּה – חרש אותה‪ְׁ .‬ש ִבי ֵלי ַהַּמ ִים –‬
‫להשקיית השדה‪ּ .‬ו ִפ ַּתח ְוִׂש ֵּדד – פיתח‬
‫את האדמה בחרישת תלמים גדולים‬ ‫ָּבּה‪ֵ ,‬אי ָנּה ֲח ָז ָקה‪ְ .‬ו ֵכן ִאם ָּפ ַתח ָּבּה ְׁש ִבי ֵלי ַהַּמ ִים ּו ִפ ַּתח ְוִׂש ֵּדד‬
‫ובחרישת תלמים קטנים המפוררים‬
‫ִּב ְל ַבד – הֹו ִאיל ְוֹלא ָא ַכל ֵּפרֹות‪ֵ ,‬אי ָנּה ֲח ָז ָקה‪ .‬י ְזָר ָעּה ְוֹלא‬

‫ִה ְר ִוי ַח ְּכלּום‪ֶ ,‬אָּלא ָז ַרע ּכֹור ְו ָא ַסף ּכֹור – ֹלא ֶה ֱח ִזיק‪ֶׁ ,‬ש ֲה ֵרי את רגביה‪ ,‬והיא נעשית ראויה להיזרע‬
‫(למשמעות הפועל ׂשד"ד בעבודת השדה‪ ,‬ראה‬
‫ֹלא ֶנ ֱה ָנה‪ .‬יא ֲא ָכ ָלּה ַׁש ַחת – ֹלא ֶה ֱח ִזיק‪ְ .‬ו ִאם ָה ָיה ַהָּמקֹום‬
‫" ְי ַפ ַּתח ִויַׂש ֵּדד ַא ְד ָמתֹו" – ישעיהו כח‪,‬כד‪ .‬וראה‬
‫ַּדְרָּכן ִל ְזרֹ ַע ְלַׁש ַחת‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁש ָּד ָמיו ְי ָקִרין – ֲהֵרי זֹו ֲח ָז ָקה‪.‬‬
‫רש"י שם)‪ .‬י ּכֹור – ראה לעיל ביאור‬
‫א‪,‬ח‪ .2‬יא ַׁש ַחת – בעודה רכה‪ ,‬לפני‬ ‫יב ֲא ָכ ָלּה ָעְר ָלה ְׁש ִבי ִעית ְו ִכ ְל ַא ִים – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשֶּנ ֱה ָנה‬
‫ַּב ֲע ֵבָרה‪ֲ ,‬הֵרי זֹו ֲח ָז ָקה‪ .‬יג ָה ָיה ַהָּמקֹום ֶׁש ֶה ֱח ִזיק ּבֹו ֶס ַלע אֹו‬
‫שהבשילה (פה"מ פאה ב‪,‬א)‪.‬‬
‫ַחָּל ִמיׁש ֶׁש ֵאינֹו ָראּוי ִל ְזִרי ָעה – ָצִריְך ֵל ָהנֹות ּבֹו ְּב ָד ָבר ָהָראּוי‬
‫יב ָעְר ָלה – בשלוש שנותיו הראשונות‬

‫של עץ מאכל‪ ,‬פירותיו אסורים באכילה‬

‫לֹו‪ְּ ,‬כגֹון ֶׁש ִּיְׁש ַטח ּבֹו ַהֵּפרֹות אֹו ַי ֲע ִמיד ּבֹו ַהְּב ֵה ָמה‪ְ ,‬ו ַכּיֹו ֵצא ובהנאה (מאכלות אסורות י‪,‬ט)‪ְׁ .‬ש ִבי ִעית –‬

‫שנת השמיטה‪ ,‬שהשדות הפקר‪ ,‬ואין‬

‫למחזיק בה זכות יותר מאדם אחר (שמיטה ויובל ה‪,‬כד)‪ִּ .‬כ ְל ַא ִים – נראה שמדובר בכלאי הכרם‪ :‬זריעת ירק או תבואה‬

‫בכרם גפנים‪ ,‬שהיבול אסור באכילה ובכל שימוש (כלאיים ה‪,‬ד; כלאי זרעים או הרכבת אילנות לא נאסרו באכילה‪ .‬ראה כלאיים א‪,‬ז)‪.‬‬

‫יג ַחָּל ִמיׁש – אבן קשה או אדמה קשה‪ֶׁ .‬ש ִּיְׁש ַטח ּבֹו ַהֵּפרֹות – כדי לייבשם וכדומה‪.‬‬