Page 728 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 728

‫םיטפשמ רפס‪      ‬ונטען טוען הלכות‪      ‬פרק יב	‬                                                        ‫‪	706‬‬

‫ָּב ֶזה‪ְ .‬ו ִאם ֹלא ֶנ ֱה ָנה ּבֹו ָּכל אֹו ָתן ַהּ ָׁשלׁש ָׁש ִנים ְּב ָד ָבר ָהָראּוי‬                ‫יד   ֲהֵרי זֹו ֲח ָז ָקה – לטענת בעלות‪ ,‬אך‬
                                      ‫לֹו – ֹלא ֶה ֱח ִזיק‪.‬‬
                                                                                                       ‫אינה ראיה לטענת רשות שותפים לחצר‬
‫יד   ָה ָיה ַמ ֲע ִמיד ְּב ֵה ָמה ְּב ָמקֹום ְמ ֻס ָּים ֵמ ֲח ַצר ֲח ֵברֹו‪ ,‬אֹו‬                        ‫להשתמש בה עד שיעמיד מחיצה‪ .‬ואם‬
                                                                                                       ‫לא השתמש בה שלוש שנים – שוב‬
‫ֶׁש ָה ָיה ְמ ַג ֵּדל ָׁשם ַּתְר ְנ ֹג ִלין‪ ,‬אֹו ַמ ֲע ִמיד ַּתּנּור ְו ִכיַר ִים ְוֵר ַח ִים‪,‬‬         ‫לא יוכל לטעון שמחל לו הבעלים על‬
‫אֹו ֶׁשָּנ ַתן ָׁשם ִז ְבלֹו‪ֵּ ,‬בין ֶׁש ֶה ֱע ִמיד ְמ ִחָּצה ֵּבין ֶׁשֹּלא ֶה ֱע ִמיד‬
‫– ִאם ִנְׁש ַּתֵּמׁש ִּב ְד ָבִרים ֵאּלּו ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן ָׁשלׁש ָׁש ִנים ַּבּיֹום‬                          ‫השימוש בחצר (שכנים ה‪,‬ה)‪.‬‬
‫ּו ַבַּל ְי ָלה‪ְ ,‬ו ָט ַען ַעל ַּב ַעל ֶה ָח ֵצר ְו ָא ַמר ' ַא ָּתה ָנ ַת ָּת ִלי ָמקֹום ֶזה'‬
                                                                                                       ‫טז  ֵּבית רֹ ַבע – שטח לשתילת רובע‬
                           ‫אֹו ' ְמ ַכְרּתֹו ִלי'‪ֲ ,‬הֵרי זֹו ֲח ָז ָקה‪.‬‬
                                                                                                       ‫זרעי חיטה‪ ,‬כ‪ 300-‬סמ"ק‪ ,‬שהוא‬
‫טו  ָׂש ֶדה ֶׁש ִהיא ֻמ ֶּק ֶפת ָּג ֵדר‪ּ ,‬ו ָבא ֶזה ֶׁש ֶה ֱח ִזיק ָּבּה ְו ָז ַרע חּוץ‬                ‫בשיעור ‪ 26‬מ"ר לערך (ראה מפתח מידות‬
                                                                                                       ‫ומשקלות)‪ .‬קרקע בפחות משטח זה בטלה‬
‫ַלָּג ֵדר ְו ֶנ ֱה ָנה ְּב ָכל ַהָּמקֹום ֶׁש ֵאינֹו ָׁשמּור – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֲא ָכלֹו‬                ‫אגב השדה‪ ,‬וקנה את כל השדה (רא"ש‬
‫ָׁש ָנה ַא ַחר ָׁש ָנה‪ֹ ,‬לא ָע ְל ָתה לֹו ֲח ָז ָקה‪ֶׁ ,‬ש ַהְּב ָע ִלים טֹו ֲע ִנין‬
‫ְואֹו ְמִרין 'ֵּכיָון ֶׁשָר ִאינּו ֶׁשּזֹוֵר ַע ְּב ָמקֹום ֻמ ְפ ָקר‪ָ ,‬א ַמְרנּו‪ָּ :‬כל ַמה‬                                         ‫ב"ב ג‪ ,‬ג)‪.‬‬
‫ּ ֶׁש ִּי ְזַרע‪ַ ,‬ח ַּית ַהּ ָׂש ֶדה ּ ֹתא ְכ ֶלּנּו‪ּ ,‬ו ְל ִפי ָכְך ֹלא ִמ ִחי ִתי'‪ְ .‬והּוא ַה ִּדין‬
‫ְל ָכל ַהּזֹוֵר ַע ָמקֹום ֶׁש ֵאינֹו ָׁשמּור ֶאָּלא ֶר ֶגל ָּכל ַח ָּיה ְו ַיד ָּכל ָא ָדם‬             ‫יז  ִּכ ְמלֹוא ָהאֹוֶרה – הקוטף‪ְ .‬ו ַסּלֹו‬

                                           ‫ְמצּו ִיין ּבֹו‪.‬‬                                                    ‫חּו ָצה – ראה לעיל ביאור א‪.3‬‬

‫טז   ֲא ָכ ָלּה ֻּכָּלּה חּוץ ִמֵּבית רֹ ַבע – ֶה ֱח ִזיק ְּב ֻכָּלּה חּוץ ֵמאֹותֹו‬                    ‫יח   ַא ָּתה ָמ ַכְר ָּת ִלי ִאי ָלן ֶזה ְו ַקְר ָקעֹו‬

‫ֵּבית רֹ ַבע ֶׁשֹּלא ֶנ ֱה ָנה ּבֹו‪ֲ .‬א ִפּלּו ָה ָיה ְמקֹום ַחָּל ִמיׁש ְּבתֹוְך‬                      ‫– שכדי לזכות בקרקע‪ ,‬הוא חייב לומר‬
‫ַהּ ָׂש ֶדה – הֹו ִאיל ְוֹלא ִנְׁש ַּתֵּמׁש ּבֹו ָּכָראּוי לֹו‪ֵ ,‬אין לֹו ּבֹו ֲח ָז ָקה‪.‬‬               ‫"וקרקעו"‪ ,‬שהרי "הקונה שני אילנות‬
                                                                                                       ‫בתוך שדה חברו – אין לו קרקע‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫יז   ֶה ֱח ִזיק ֶא ָחד ָּב ִאי ָלנֹות ְו ָא ַכל ֵּפרֹו ֵתי ֶהן‪ְ ,‬ו ֶא ָחד ֶה ֱח ִזיק‬                   ‫אם מת האילן או נקצץ – אין לו כלום"‬
                                                                                                       ‫(מכירה כד‪,‬ו)‪ֵ .‬יׁש לֹו ַק ְר ַקע וכו' – יש לו‬
‫ַּב ַּקְר ַקע ּו ְזָר ָעּה ְו ָא ַכל ֵּפרֹו ֶתי ָה‪ְ ,‬ו ָכל ֶא ָחד ִמּ ְׁש ֵני ֶהם טֹו ֵען‬              ‫ראיה שקנה את מקום האילן‪ ,‬ויכול‬
‫ֶׁש' ַהּכֹל ֶׁשִּלי‪ַ ,‬ו ֲא ִני ְל ַק ְח ִּתיו' – ֶזה ֶׁש ֶה ֱח ִזיק ָּב ִאי ָלנֹות ַו ֲא ָכ ָלם‬
‫ָׁשלׁש ָׁש ִנים – ֵיׁש לֹו ָה ִאי ָלנֹות ְו ַקְר ַקע ֶׁשְּצִרי ִכין לֹו‪ְ ,‬והּוא‬                                     ‫לנטוע עץ אחר במקומו‪.‬‬
‫ִּכ ְמלֹוא ָהאֹוֶרה ְו ַסּלֹו חּו ָצה ְל ָכל ִאי ָלן ְו ִאי ָלן; ְו ֶזה ֶׁש ֶה ֱח ִזיק‬
                                                                                                       ‫יט  ֵּבית ָׁשלׁש ְס ִאין – שטח שניתן‬
                          ‫ַּב ַּקְר ַקע – ֵיׁש לֹו ְׁש ָאר ַה ַּקְר ַקע‪.‬‬
                                                                                                       ‫לזרוע בו שלוש סאים זרעי חיטה‪ ,‬כל‬
‫יח  ְו ֵכן ָהאֹו ֵכל ֵּפרֹות ִאי ָלן ָׁשלׁש ָׁש ִנים‪ְ ,‬ו ָט ַען ַעל ַּב ַעל ָה ִאי ָלן‬                 ‫סאה כ‪ 7.2-‬ליטר‪ ,‬שהוא ‪ 1.875‬דונם‬
                                                                                                       ‫לערך‪ .‬עשרה אילנות הנטועים על שטח‬
‫' ַא ָּתה ָמ ַכְר ָּת ִלי ִאי ָלן ֶזה ְו ַקְר ָקעֹו' – ֲהֵרי ֶזה ֵיׁש לֹו ַקְר ַקע ְּב ֹע ִבי‬          ‫של בית סאה נחשבים שדה (מתנות עניים‬
                                    ‫ָה ִאי ָלן ַעד ַה ְּתהֹום‪.‬‬                                         ‫ג‪,‬ח‪-‬ט; שמיטה ויובל ג‪,‬ה)‪ְ .‬ו ָא ַכל ֲעָׂש ָרה וכו'‬
                                                                                                       ‫– אכל בכל שנה מעשרה אחרים‪ֹ .‬לא‬
‫יט  ְׂש ֵדה ִאי ָלן ֶׁש ָהיּו ּבֹו ְׁשלִׁשים ִאי ָלנֹות ְּבתֹוְך ֵּבית ָׁשלׁש‬                          ‫ֶה ֱח ִזיק ֶאָּלא ְּב ַמה ּ ֶׁש ָא ַכל – שלא הפגין‬
                                                                                                       ‫בעלות על שאר הפירות‪ ,‬שהרי אחרים‬
‫ְס ִאין‪ְ ,‬ו ָא ַכל ֲעָׂשָרה ְּבָׁש ָנה ִראׁשֹו ָנה ַו ֲעָׂשָרה ְּבָׁש ָנה ְׁש ִנ ָּיה‬
‫ַו ֲעָׂשָרה ְּבָׁש ָנה ְׁש ִליִׁשית – ֶה ֱח ִזיק ַּבּכֹל; ְוהּוא ֶׁש ִּי ְהיּו ָה ֲעָׂשָרה‬                                     ‫לקחו אותם‪.‬‬
‫ֶׁש ָא ַכל ְמ ֻפ ָּזרֹות ְּב ָכל ֵּבית ַהּ ָׁשלׁש ְס ִאין‪ְ ,‬וֹלא הֹו ִציאּו ְׁש ָאר‬
‫ָה ִאי ָלנֹות ֵּפרֹות‪ֲ .‬א ָבל ִאם הֹו ִציאּו ְׁש ָאר ָה ִאי ָלנֹות ֵּפרֹות ְוֹלא‬

                    ‫ֲא ָכ ָלן – ֹלא ֶה ֱח ִזיק ֶאָּלא ְּב ַמה ּ ֶׁש ָא ַכל‪.‬‬
   723   724   725   726   727   728   729   730   731   732   733