Page 734 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 734

‫םיטפשמ רפס‪      ‬ונטען טוען הלכות‪      ‬פרק יד	‬                                                  ‫‪	712‬‬

‫ְׁש ֵני ֲח ָז ָקה ַא ַחר ִמי ַתת ַהַּב ַעל‪ְ ,‬וֹלא ִמ ָחת ּבֹו‪ֲ .‬א ָבל ִאם ֲא ָכ ָלּה‬             ‫יא   ֲא ָכ ָלּה ְּב ַח ֵּיי ַּב ְע ָלּה ַּכָּמה ָׁש ִנים –‬
‫ְּב ַח ֵּיי ַּב ְע ָלּה ַּכָּמה ָׁש ִנים ְוֹלא ֲא ָכ ָלּה ְׁש ֵני ֲח ָז ָקה ַא ַחר ִמי ַתת‬
                                                                                                 ‫בעלה זכאי רק ליהנות מן הפירות‪ ,‬אך‬
                                 ‫ַּב ְע ָלּה – ֵאין לֹו ֲח ָז ָקה‪.‬‬                               ‫אינו רשאי למכור את הקרקע לאחר‬
                                                                                                 ‫(אישות כב‪,‬כ)‪ֵ .‬אין לֹו ֲח ָז ָקה – משום‬
                                                  ‫חזקה תקפה רק עם טענה‬                           ‫שהאישה סמכה על בעלה שימחה‬
                                                                                                 ‫במחזיק‪ ,‬ומשום כך לא מחתה (טור חו"מ‬
‫יב‪ָּ  1‬כל ֲח ָז ָקה ֶׁש ֵאין ִעָּמּה ַט ֲע ָנה – ֵאי ָנּה ֲח ָז ָקה‪ֵּ .‬כי ַצד? ֲהֵרי‬
                                                                                                                              ‫קמט‪,‬ו)‪.‬‬
‫ֶׁש ָא ַכל ֵּפרֹות ָׂש ֶדה זֹו ַּכָּמה ָׁש ִנים‪ּ ,‬ו ָבא ַהְּמ ַעְר ֵער ְו ָא ַמר לֹו‬
‫' ֵמ ַא ִין ְלָך ָׂש ֶדה זֹו? ֶׁשִּלי ִהיא!'‪ֱ ,‬הִׁשיבֹו ְו ָא ַמר ' ֵאי ִני יֹו ֵד ַע‬            ‫יב‪ָּ  1‬כל ֲח ָז ָקה ֶׁש ֵאין ִעָּמּה ַט ֲע ָנה – "על‬
‫ֶׁשְּל ִמי ִהיא‪ְ ,‬ו ֵכיָון ֶׁשֹּלא ָא ַמר ִלי ָא ָדם‪ָ ,‬י ַר ְד ִּתי ְלתֹו ָכּה' – ֵאין זֹו‬
‫ֲח ָז ָקה‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ֹלא ָט ַען ֶׁשְּל ָק ָחּה ְוֹלא ֶׁשִּנ ְּת ָנה לֹו ְוֹלא ֶׁש ְּיָרָׁשּה‪.‬‬        ‫הבעלים" (להלן טו‪,‬ו) – ֵאי ָנּה ֲח ָז ָקה‪.‬‬

‫יב‪ַ   2‬אף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ָט ַען‪ֵ ,‬אין מֹו ִצי ִאין אֹו ָתּה ִמ ָּידֹו‪ַ ,‬עד‬                     ‫יב‪ּ  2‬ומֹו ִצי ִאין ִמ ֶּזה – על המחזיק‬

‫ֶׁש ָּי ִביא ֶזה ַהְּמ ַעְר ֵער ֵע ִדים ֶׁש ִהיא ֶׁשּלֹו‪ֵ .‬ה ִביא ֵע ִדים – ַּת ֲחזֹר‬            ‫לשלם‪ְ .‬ו ֵאין ּפֹו ְת ִחין – אין מעוררים‬
‫לֹו ַהּ ָׂש ֶדה‪ּ ,‬ומֹו ִצי ִאין ִמ ֶּזה ָּכל ַהֵּפרֹות ֶׁש ָא ַכל‪ְ .‬ו ֵאין ּפֹו ְת ִחין‬          ‫את תשומת לב הנתבע ואין מסייעים לו‬
‫ְל ֶזה ַהַּמ ֲח ִזיק ְּת ִחָּלה‪ְ ,‬ו ֵאין אֹו ְמִרין לֹו 'ֶׁשָּמא ְׁש ָטר ָה ָיה ְלָך‬             ‫להבין ולטעון (השווה האיסור בסנהדרין כא‪,‬יא;‬
‫ְו ָא ַבד'‪ַ ,‬עד ֶׁש ִּי ְט ֹען הּוא ֵמ ַע ְצמֹו‪ְ .‬ו ִאם ֹלא ָט ַען – ַי ֲח ִזיר ָּכל‬
                                                                                                         ‫והשווה דין טענות חדשות‪ ,‬לעיל ז‪,‬ח)‪.‬‬
                                        ‫ַהֵּפרֹות ֶׁש ָא ַכל‪.‬‬
                                                                                                      ‫יב‪ָּ  3‬ב ֵטל – פסול וחסר תוקף‪.‬‬
‫יב‪ְ  3‬ו ֵכן ָהאֹו ֵכל ְׁש ֵני ֲח ָז ָקה ֵמ ֲח ַמת ְׁש ָטר ֶׁש ֵּיׁש ְּב ָידֹו‪ְ ,‬ו ִנ ְמ ָצא‬
                                                                                                 ‫יג‪ַ   1‬הָּבא ֵמ ֲח ַמת ְיֻרּ ָׁשה – הטוען שירש‬
‫ַהּ ְׁש ָטר ָּב ֵטל – ָּב ְט ָלה ַה ֲח ָז ָקה‪ְ ,‬ו ַת ֲחזֹר ַהּ ָׂש ֶדה ִעם ָּכל ַהֵּפרֹות‬
                                             ‫ַלְּב ָע ִלים‪.‬‬                                                               ‫את השדה‪.‬‬

                                                          ‫הבא מחמת ירושה‬                            ‫יג‪ְ   2‬ל ַב ֵּקר אֹו ָתּה – לבדוק אותה‪.‬‬

‫יג‪ַ   1‬הָּבא ֵמ ֲח ַמת ְיֻרּ ָׁשה – ָצִריְך ְל ָה ִביא ְר ָא ָיה ֶׁש ָּדר ָא ִביו‬                ‫יד‪ְ  1‬והּוא ְל ָק ָחּה ִמְּמָך – לדברי מי‬

‫ְּבָׂש ֶדה זֹו אֹו ִנְׁש ַּתֵּמׁש ָּבּה ֲא ִפּלּו יֹום ֶא ָחד; ְו ֵכיָון ֶׁש ֲא ָכ ָלּה הּוא‬                               ‫שמכר לי‪.‬‬
           ‫ָׁשלׁש ָׁש ִנים ֵמ ֲח ַמת ָא ִביו‪ַ ,‬מ ֲע ִמי ִדין אֹו ָתּה ְּב ָידֹו‪.‬‬

‫יג‪ֲ   2‬א ָבל ִאם ֹלא ֵה ִביא ְר ָא ָיה ֶׁש ָּדר ָּבּה ָא ִביו ְּכ ָלל – ַּת ֲחזֹר‬

‫ַהּ ָׂש ֶדה ְו ָכל ַהֵּפרֹות ַלְּמ ַעְר ֵער ֶׁש ֵּיׁש לֹו ֵע ִדים ֶׁש ִהיא ֶׁשּלֹו‪,‬‬
‫ֶׁש ֲהֵרי ֵאינֹו טֹו ֵען ָע ָליו ֶׁשָּמ ַכר אֹו ָנ ַתן לֹו‪ְ ,‬וֹלא נֹו ְד ָעה ַקְר ַקע זֹו‬
‫ַל ֲאבֹו ָתיו‪ֵ .‬ה ִביא ְר ָא ָיה ֶׁשִּנְר ָאה ָּבּה ָא ִביו – ֵאי ָנּה ְּכלּום‪ֶׁ ,‬שָּמא‬
‫ָּבא ְל ַב ֵּקר אֹו ָתּה ְוֹלא ְק ָנ ָיּה; ֶאָּלא ָצִריְך ְל ָה ִביא ְר ָא ָיה ֶׁש ָּדר ָּבּה‬

                                  ‫ָא ִביו ֲא ִפּלּו יֹום ֶא ָחד‪.‬‬

                                                               ‫הקונה מקונה‬

‫יד‪ֲ   1‬הֵרי ֶׁש ָא ַכל ָ ׂש ֶדה זֹו ָׁש ִנים ַרּבֹות‪ּ ,‬ו ָבא ַהְּמ ַעְר ֵער ְו ָא ַמר לֹו‬

‫' ַמה ְּלָך ּו ְלָׂש ֶדה זֹו?'‪ ,‬הֹו ָדה לֹו ְו ָא ַמר 'יֹו ֵד ַע ֲא ִני ֶׁש ָה ְי ָתה ֶׁשְּלָך‪,‬‬
‫ֲא ָבל ְּפלֹו ִני ְמ ָכָרּה ִלי‪ְ ,‬והּוא ְל ָק ָחּה ִמְּמָך'‪ְ ,‬ו ָא ַמר לֹו ַהְּמ ַעְר ֵער‬
‫'ְּפלֹו ִני ֶׁשָּמ ַכר ְלָך ַּג ְז ָלן הּוא' – הֹו ִאיל ְוהֹו ָדה לֹו ֶׁש ִהיא ֶׁשּלֹו‬
   729   730   731   732   733   734   735   736   737   738   739