Page 737 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 737
םיטפשמ רפס ונטען טוען הלכות פרק טו 715
זְ 2מ ָח ָאה ִמֵּלִוי – המערערת את חזקת זְ 2ל ִפי ָכְךִ ,אם ֵה ִביא ְראּו ֵבן ֵע ִדים ֶׁש ֲא ָכ ָלּה ֶׁש ַבע ָׁש ִנים,
ראובן ומעידה שאין השדה שלו. ֶׁשִּנ ְמ ָצא ֶׁש ֲא ָכ ָלּה ְׁש ֵני ֲח ָז ָקה קֹ ֶדם ֶׁשְּל ָק ָחּה ִׁש ְמעֹון – ַמ ֲע ִמי ִדין
אֹו ָתּה ְּב ָידֹוֲ .א ָבל ִאם ֲא ָכ ָלּה ָּפחּות ִמּ ֶׁש ַבע ָׁש ִנים – ַּת ֲחזֹר
ח ְו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה – שמודה ואין ְלִׁש ְמעֹוןֶׁ ,ש ֵאין ְלָך ְמ ָח ָאה ִמֵּלִוי ְּגדֹו ָלה ִמּזֹוֶׁ ,ש ֲהֵרי ְמ ָכָרּה
הודאתו כבדרך אגב ,שאינה מחייבת קֹ ֶדם ֶׁש ַּי ֲח ִזיק ְראּו ֵבן.
אותו ,אלא באה נגד טענה בבית דין (י').
טענה ועדים
ט הֹו ִאיל ְו ִאּלּו ָר ָצה – זו טענת מיגו,
ח ֶזה אֹו ֵמר 'ֶׁשַּל ֲאבֹו ַתי' ְו ֵה ִביא ֵע ִדיםְ ,ו ֶזה אֹו ֵמר 'ֶׁשַּל ֲאבֹו ַתי'
מתוך שהיה יכול לטעון.
ְו ֵאין לֹו ֵע ִדים – ַּת ֲחזֹר ָל ֶזה ֶׁש ֵה ִביא ֵע ִדיםּ ,ומֹו ִצי ִאין ִמ ֶּזה
י ְמ ִדי ָנה – עירַ .מ ְצִרי ִכין ֶזה ֶׁשְּבתֹו ָכּה ָּכל ַהֵּפרֹות ֶׁשהֹו ָדה ָּב ֶהן ֶׁש ֲא ָכ ָלןַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין ָע ָליו
ֵע ִדים ֶׁש ָא ַכלֶׁ ,ש ֲהֵרי הּוא אֹו ֵמר ֶׁשֵּמ ֲח ַמת ֲאבֹו ָתיו ָא ַכל ַו ֲהֵרי
ְל ָה ִביא ְר ָא ָיה – נטל הראיה עובר ָה ֵע ִדים ֶׁש ִהיא ֶׁשַּל ֲאבֹו ָתיו ֶׁשְּל ֶזה ַהּטֹו ֵעןְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא
למחזיק בשדה ,בתנאי שידוע שבאותו
ָּב ֶזה.
הזמן המערער לא היה בעיר (מ"מ).
הכחשת טענת המחזיק
יאְּ 1ב ֵמ ָאה ָמ ֶנה – אף במחיר מופרז
ט ֵה ִביא ַהְּמ ַעְר ֵער ֵע ִדים ֶׁשּזֹו ַהּ ָׂש ֶדה ֶׁשּלֹוְ ,ו ֶזה ֶׁשְּבתֹו ָכּה
שדורש בעל השדה.
טֹו ֵען ' ִמְּמָך ְל ַק ְח ִּתי ָהַ ,ו ֲהֵרי ְׁש ָטִרי' ְוהֹו ִציא ְׁש ָטר ְמ ֻק ָּים; ָט ַען
ַהְּמ ַעְר ֵער ֶׁשהּוא ְמ ֻזָּיףְ ,והֹו ָדה ַּב ַעל ַהּ ְׁש ָטר ְו ָא ַמר 'ֵּכן הּוא,
ֲא ָבל ָה ָיה ִלי ְׁש ָטר ָּכֵׁשרְ ,ו ָא ַבדְ ,ו ָל ַק ְח ִּתי ֶזה ְּב ָי ִדי ְּכ ֵדי ְל ַא ֵּים
ָע ָליו ֶׁשּיֹו ֶדה ֶׁשָּמ ַכר ִלי ֶּב ֱא ֶמת' – הֹו ִאיל ְו ִאּלּו ָר ָצה ָה ָיה עֹו ֵמד
ִּבְׁש ָטרֹוֶׁ ,ש ֲהֵרי ְמ ֻק ָּים הּואֲ ,הֵרי ֶזה ֶנ ֱא ָמןְ ,ו ֵאין מֹו ִצי ִאין ֶאת
ַהּ ָׂש ֶדה ִמ ַּת ַחת ָידֹוְ ,ו ִיּ ָׁש ַבע ֶה ֵּסת.
י ֵה ִביא ַהְּמ ַעְר ֵער ֵע ִדים ֶׁשּזֹו ַהּ ָׂש ֶדה ֶׁשּלֹוְ ,ו ֶזה ֶׁשְּבתֹו ָכּה טֹו ֵען
' ִמְּמָך ְל ַק ְח ִּתי ָהַ ,ו ֲא ַכ ְל ִּתי ָה ְׁש ֵני ֲח ָז ָקה'ְ ,ו ֵה ִביא ֵע ִדים ֶׁש ֲא ָכ ָלּה
ְׁש ֵני ֲח ָז ָקה; ָט ַען ַהְּמ ַעְר ֵער ְו ָא ַמר ' ֵהי ַאְך ִּת ְט ֹען ֶׁשְּל ַק ְח ָּתּה
ִמֶּמִּני ֵמ ַהּיֹום ָׁשלׁש ָׁש ִניםּ ,ו ְבאֹותֹו ַה ְּז ַמן ֹלא ָה ִיי ִתי ַּבְּמ ִדי ָנה?'
– ַמ ְצִרי ִכין ֶזה ֶׁשְּבתֹו ָכּה ְל ָה ִביא ְר ָא ָיה ֶׁש ֶּזה ְּפלֹו ִני ַהְּמ ַעְר ֵער
ָה ָיה ִעּמֹו ַּבְּמ ִדי ָנה ִּב ְז ַמן ֶזה ֶׁשּטֹו ֵען ֶׁשְּמ ָכָרּה לֹו ּבֹו ֲא ִפּלּו יֹום
ֶא ָחדְּ ,כ ֵדי ֶׁש ִּי ְה ֶיה ֶא ְפָׁשר ֶׁש ִּי ְמּכֹר לֹו; ְו ִאם ֹלא ֵה ִביאְ ,מ ַסְּל ִקין
אֹותֹו.
אבדה הדרך לשדהו
יאִ 1מי ֶׁש ָה ַלְך ִל ְמ ִדי ַנת ַה ָּים ְו ָא ְב ָדה ֶּדֶרְך ָׂש ֵדהּוֵּ ,בין ֶׁש ָהיּו
ַאְרַּבע ַהּ ָׂשדֹות ַהַּמִּקיפֹות אֹותֹו ְל ַאְרָּב ָעה ֲא ָנִׁשים ֵּבין ֶׁש ָהיּו
ָה ַאְרָּב ָעה ָקנּו ֵמ ֶא ָחד – ֲהֵרי ָּכל ֶא ָחד ֵמ ֶהן ּדֹו ֵחהּו ְואֹו ֵמר לֹו
'ֶׁשָּמא ֶּדֶרְך ֶׁשְּלָך ַעל ֲח ֵבִרי ִהיא'; ְל ִפי ָכְך ִי ְק ֶנה לֹו ֶּדֶרְך ְּב ֵמ ָאה
ָמ ֶנה ,אֹו ִי ְפַרח ָּב ֲאִויר.
