Page 735 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 735
םיטפשמ רפס ונטען טוען הלכות פרק יד-טו 713
ְו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה – בקרקעות ,אבל לא ְוֶׁשֹּלא ְל ָק ָחּה ִמֶּמּנּוַּ ,ת ֲחזֹר ַהּ ָׂש ֶדה ְו ָכל ַהֵּפרֹות ַלְּמ ַעְר ֵערַ ,אף
במיטלטלין (לעיל ח,ז). ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין ְל ֶזה ַהְּמ ַעְר ֵער ֵע ִדים ֶׁש ִהיא ֶׁשּלֹוְ .ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא
ָּב ֶזה.
ידֵ 2ה ִביא ֶזה ַהַּמ ֲח ִזיק ֵע ִדים ֶׁשְּפלֹו ִני ֶׁשְּמ ָכָרּה לֹו ָּדר ָּבּה
ֲא ִפּלּו יֹום ֶא ָחד ,אֹו ֶׁש ָא ַמר לֹו 'ְּב ָפ ַני ְל ָק ָחּה ִמְּמָךְ ,ו ַא ַחר ָּכְך
ְמ ָכָרּה ִלי' – ַמ ֲע ִמי ִדין אֹו ָתּה ְּב ָידֹוֶׁ ,ש ֲהֵרי ֵיׁש לֹו ַט ֲע ָנה ִעם
ֶח ְז ָקתֹוְ ,ו ִאּלּו ָר ָצהָ ,ט ַען ְו ָא ַמר ' ִמְּמָך ְל ַק ְח ִּתי ָה'ֶׁ ,ש ֲהֵרי ֵיׁש לֹו
ְׁש ֵני ֲח ָז ָקה.
ּ ֶפ ֶרק ֲח ִמ ָּׁשה ָע ָׂשר
ראיות וטענות בבעלות קרקע טו
א ֶׁש ִעְר ֵער ַעל ַהּ ָׂש ֶדה וכו' – שהביא הוכחת בעלות :שטר ,עדי חזקה וירושה
עדים שהשדה המוחזקת על ידי א ִמי ֶׁש ִעְר ֵער ַעל ַהּ ָׂש ֶדה ְו ֵה ִביא ֵע ִדים ֶׁש ִהיא ְידּו ָעה לֹו,
אחר היא שלוֶׁ .ש ֲא ָכ ָלּה ְׁש ֵני ֲח ָז ָקה –
שהשתמש בשדה שלוש שנים רצופות ְו ֵה ִביא ֶזה ֶׁשְּבתֹו ָכּה ְׁש ָטר ֶׁשְּל ָק ָחּה ִמֶּמּנּו ְו ֵה ִביא ֵע ִדים ֶׁש ֲא ָכ ָלּה
(ראה לעיל יב,א)ַ .ק ֵּים ְׁש ָט ְרָך – אמת את ְׁש ֵני ֲח ָז ָקה – אֹו ְמִרין לֹו ַּב ְּת ִחָּלה ' ַק ֵּים ְׁש ָטְרָך'ִ .אם ִנ ְת ַק ֵּים –
חתימות העדים בבית דין (עדות פרק ו). ֲהֵרי מּו ָטבְ ,ו ִיּדֹון ַּבּ ְׁש ָטר; ְו ִאם ִאי ֶא ְפָׁשר לֹו ְל ַק ְּימֹו – סֹו ְמ ִכין
ְו ִיּדֹון ַּבּ ְׁש ָטר – ואין צורך בעדי חזקה.
ְו ִיּ ָׁש ַבע ֶה ֵּסת ֶׁשְּל ָק ָחּה – ראה לעיל יא,ב. ַעל ֵע ֵדי ַה ֲח ָז ָקהְ ,ו ִיּ ָׁש ַבע ֶה ֵּסת ֶׁשְּל ָק ָחּה.
ב ֶׁשְּבָׁש ָנה ֶׁשֵּמ ִעיד ָּבּה ֶזה ֹלא ֵה ִעיד ב ֵע ֵדי ֲח ָז ָקה ֶׁש ֵה ִעיד ֶא ָחד ִמּ ְׁש ֵני ֶהן ֶׁש ֲא ָכ ָלּה ִחִּטים ְׁש ֵני
ָּבּה ֶזה – והרי כל אחד מהם מעיד רק ֲח ָז ָקהְ ,ו ַהּ ֵׁש ִני ֵה ִעיד ֶׁש ֲא ָכ ָלּה ְׂשעֹוִרים – ֵעדּו ָתן ַק ֶּי ֶמתֶׁ ,ש ֵאין
על חלק מן העדות הדרושה ,ולכן אין ָה ֵעד ְמ ַד ְק ֵּדק ָּב ֶזהֵ .ה ִעיד ָה ֶא ָחד ֶׁש ֲא ָכ ָלּה ֶזה ָׁש ָנה ִראׁשֹו ָנה
עדויותיהם מצטרפות זו לזו ,וצריך זוג ּוְׁש ִליִׁשית ַו ֲח ִמיִׁשיתְ ,ו ַהּ ֵׁש ִני ֵמ ִעיד ֶׁש ֲא ָכ ָלּה ְׁש ִנ ָּיה ּוְר ִבי ִעית
ְוִׁשּ ִׁשית – ֵאין ֵעדּו ָתן ִמ ְצ ָטֶר ֶפתֶׁ ,שְּבָׁש ָנה ֶׁשֵּמ ִעיד ָּבּה ֶזה ֹלא
עדים על כל שנה (עדות ד,ז; כא,ז).
ֵה ִעיד ָּבּה ֶזהְ ,ו ַת ֲחזֹר ַה ַּקְר ַקע ְו ַהֵּפרֹות.
ג ֶׁש ָּי ַרד ַלּ ָׂש ֶדה – שעיבד את השדה
ג ִמי ֶׁש ָּי ַרד ַלּ ָׂש ֶדה ְּב ֶח ְז ַקת ֶׁשהּוא יֹוֵרׁש ְו ָא ַכל ֵּפרֹו ֶתי ָה,
ואכל פירותיה .ולשון ירידה בא מפני
שבדרך כלל היו בתיהם בהר ושדותיהם ְו ִנ ְמ ָצא יֹוֵרׁש ַא ֵחר ֶׁשהּוא ָקרֹוב ִמֶּמּנּו ְוָראּוי ִליֻרּ ָׁשה – ֵּבין
במישורֵּ .בין ֶׁשִּנ ְמ ָצא ְּב ֵע ִדים – שלפי ֶׁשִּנ ְמ ָצא ְּב ֵע ִדים ֵּבין ֶׁשהֹו ָדה לֹו ֶזה ֶׁש ָּי ַרד ְּת ִחָּלהַ ,ח ָּיב ְל ַה ֲח ִזיר
עדותם הוא קודם בסדר הירושה לפני
ָּכל ַהֵּפרֹות ֶׁש ָא ַכל.
מי שמחזיק בשדה.
ראיות שקולות – המתגבר זכה
ד ְׁש ַנ ִים ֶׁש ָהיּו עֹוְרִרין ַעל ַהּ ָׂש ֶדהֶ ,זה אֹו ֵמר 'ֶׁשִּלי' ְו ֶזה
אֹו ֵמר 'ֶׁשִּלי'ְ ,ו ֵאין ְל ֶא ָחד ֵמ ֶהן ְר ָא ָיה ,אֹו ֶׁש ֵה ִביא ָּכל ֶא ָחד
ֵמ ֶהן ֵע ִדים ֶׁש ִהיא ֶׁשּלֹו אֹו ֶׁש ִהיא ֶׁשַּל ֲאבֹו ָתיו ,אֹו ֶׁש ֵה ִביא ָּכל
ֶא ָחד ִמּ ְׁש ֵני ֶהם ֵע ִדים ֶׁש ֲא ָכ ָלּה ְׁש ֵני ֲח ָז ָקהְ ,ו ַהׁ ָּש ִנים ֶׁש ֵה ִעידּו
ָּב ֶהן ֵאּלּו ֵהן ַהׁ ָּש ִנים ַע ְצ ָמן ֶׁש ֵה ִעידּו ָּב ֶהן ֵאּלּו – ַמִּני ִחין אֹו ָתּה

