Page 740 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 740
םיטפשמ רפס ונטען טוען הלכות פרק טז 718
ָּכאן ַט ֲע ָנה ַו ָּד ִייתְ ,יַׁשֵּלם ַמה ּ ֶׁשּיֹו ֶדה ּבֹו ֶׁש ֲא ָכלֹוּ ,ו ַמ ֲחִרי ִמין ַעל ח ְׂש ָכָרּה – השכיר אותהְ .ונֹו ְת ִנין
ִמי ֶׁש ָא ַכל ָי ֵתר ְוֹלא ְיַׁשֵּלם.
ְל ַב ַעל ַה ַּקְר ַקע – מפני שהתשלום הוא
ח ָּכל ַהַּמ ֲח ִזיר ַקְר ַקע ִמ ַּת ַחת ָידֹו – ִאם ְׂש ָכָרּה ַל ֲא ֵחִרים לעולם לבעל הבית.
ְּכֶׁש ָה ָיה ַמ ֲח ִזיק ָּבּה ְו ָהיּו ַהּׂשֹו ְכִרין ַק ָּי ִמין ,מֹו ִצי ִאין ֵמ ֶהם ט נֹוֶׁשה – תובע חוב אמתי ,לעומת
ַהּ ָׂש ָכר ַּפ ַעם ְׁש ִנ ָּיה ְונֹו ְת ִנין ְל ַב ַעל ַה ַּקְר ַקעְ ,וחֹו ְזִרין ְותֹו ְב ִעין ֶזה
התובע שבהלכה הבאה שייתכן
ֶׁשׂ ָּש ַכר ָל ֶהם ָמקֹום ֶׁש ֵאינֹו ֶׁשּלֹו. שתביעתו אינה נכונהְ .ו ִי ְת ַח ֵּיב ְׁשבּו ָעה
– שבועה חמורה של התורה ,כדין כל
איסור טענת שקר מודה במקצת .המלווה מרוויח משבועת
הלווה ,שהרי הוא יכול לגלגל עליו
ט ָאסּור ְל ָא ָדם ִל ְטעֹן ַט ֲע ַנת ֶׁש ֶקר ְּכ ֵדי ְל ַעֵּות ַה ִּדין אֹו ְּכ ֵדי טענות אחרות ולבקש שיישבע עליהן:
"כל מי שנתחייב שבועה ,בין של תורה
ְל ַעְּכבֹוֵּ .כי ַצד? ָה ָיה נֹוֶׁשה ַּב ֲח ֵברֹו ָמ ֶנה – ֹלא ִי ְט ָע ֶנּנּו ְּב ָמא ַת ִים בין של דבריהם – מגלגל עליו המשביעו
ְּכ ֵדי ֶׁשּיֹו ֶדה ְּב ָמ ֶנה ְו ִי ְת ַח ֵּיב ְׁשבּו ָעה; ָה ָיה נֹוֶׁשה ּבֹו ָמ ֶנה ּו ְט ָענֹו כל מה שירצה מדברים שאם יודה בהן
ָמא ַת ִים – ֹלא יֹא ַמר ' ֶא ְכּפֹר ַּבּ ֹכל ְּב ֵבית ִּדיןְ ,ואֹו ֶדה לֹו ְּב ָמ ֶנה יתחייב ממון" (לעיל א,יב)ֶ .א ְכּפֹר ַּבּכֹל –
ואתחייב שבועת היסת מתקנת חכמים,
ֵּבי ִני ְל ֵבינֹוְּ ,כ ֵדי ֶׁשֹּלא ֶא ְת ַח ֵּיב לֹו ְׁשבּו ָעה'. שאין הנשבע בה אוחז ספר תורה
כבשבועה של תורה ,אם הייתי מודה
י ָהיּו ְׁשלָׁשה נֹוִׁשין ָמ ֶנה ְּב ֶא ָחדְ ,ו ָכ ַפר ָּב ֶהן – ֹלא ִי ְה ֶיה ֶא ָחד
במקצת (לעיל א,ג).
ּתֹו ֵב ַע ּוְׁש ַנ ִים ְמ ִעי ִדים ּו ְכֶׁשּיֹו ִציאּו ִמֶּמּנּו ַי ֲחֹלקּוְ .ו ַעל ְּד ָבִרים
ֵאּלּו ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן ִה ְז ִהיר ַהָּכתּוב ְו ָא ַמרִ " :מ ְּד ַבר ֶׁש ֶקר ִּתְר ָחק"
(שמות כג,ז).
ְּב ִרי ְך ַר ֲח ָמ ָנא ְ ּד ַס ְיּ ַען
