Page 69 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 69

‫זקיםנ רפס‪      ‬ןוממ יקזנ תוכלה‪      ‬פרק יב ‪	47‬‬  ‫	‬

‫טו   ֵּתל – ערמת עפר‪ְ .‬ו ֶנ ְחְּב ָטה ּבֹו‬                                                                           ‫גובה התל‬

        ‫ַהְּב ֵה ָמה – בנפילתה ממנו (י')‪.‬‬         ‫טו   ָעָׂשה ֵּתל ָּגבֹוַּה ִּבְרׁשּות ָהַרִּבים‪ְ ,‬ו ֶנ ְחְּב ָטה ּבֹו ַהְּב ֵה ָמה‬

‫טז‪ְ   1‬ק ַטָּנה – שעדיין לא למדה לעבוד‪,‬‬           ‫ּו ֵמ ָתה‪ִ :‬אם ָה ָיה ָּגבֹוַּה ֲעָׂשָרה ְט ָפ ִחים – ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם; ְו ִאם ָה ָיה‬
                                                  ‫ָּפחּות ֵמ ֲעָׂשָרה – ָּפטּור ַעל ִמי ַתת ַהְּב ֵה ָמה‪ֲ .‬א ָבל ִאם ֻה ְּז ָקה‬
‫ואינה יודעת לשמור על עצמה (המאירי‬                 ‫ִּב ְל ַבד – ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם‪ַ ,‬ו ֲא ִפּלּו ְּב ֵתל ָּגבֹוַּה ָּכל ֶׁשהּוא אֹו‬
‫ב"ק נד‪,‬א)‪ .‬סֹו ָמה – עיוורת‪ׁ .‬שֹו ָטה –‬           ‫ַּב ֲח ִפיָרה ָּכל ֶׁש ִהיא‪ֶׁ ,‬ש ַהֶּנ ֶזק ְּב ָכל ֶׁשהּוא ָּד ָבר ָמצּוי ְו ָידּו ַע‪ְ ,‬ו ֵאין‬

  ‫משוגעת‪ִּ .‬פ ַּק ַחת – שאינה משוגעת‪.‬‬                        ‫ַהִּמי ָתה ְּב ָכל ֶׁש ִהיא ְמצּו ָיה‪ַ ,‬ו ֲהֵרי הּוא ְּכמֹו אֹ ֶנס‪.‬‬

‫טז‪ֲ   2‬הֵרי ֶזה ָּפטּור – מפני שהאדם‬                                                            ‫אלו שבעל הבור פטור ממותם‬

‫הוא בן דעת היכול לשמור על עצמו‬                    ‫טז‪ְ  1‬ו ֵכן ֵאינֹו ַח ָּיב ַעל ִמי ַתת ַהְּב ֵה ָמה ַּבּבֹור אֹו ַעל ֲח ִבי ָט ָתּה‬
‫ולא לצאת בלילה או יחידי אם הוא‬
‫עיוור וכדומה‪ַ .‬ח ָּיב ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם – "לפי‬       ‫ַּב ֵּתל‪ֶ ,‬אָּלא ִאם ָה ְי ָתה ַהְּב ֵה ָמה ְק ַטָּנה אֹו ֵחֶרֶׁשת אֹו ׁשֹו ָטה אֹו‬
‫שאין דרך בני אדם להתבונן בדרך‬                     ‫סֹו ָמה אֹו ֶׁשָּנ ְפ ָלה ַּבַּל ְי ָלה‪ֲ .‬א ָבל ִאם ָה ְי ָתה ִּפ ַּק ַחת‪ְ ,‬ו ָנ ְפ ָלה ַּבּיֹום‬
‫כשהם מהלכין" (להלן יג‪,‬ה)‪ ,‬אבל דרכם‬                ‫ּו ֵמ ָתה – ָּפטּור‪ֶׁ ,‬ש ֶּזה ְּכמֹו אֹ ֶנס‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁש ֶּדֶרְך ַהְּב ֵה ָמה ִלְראֹות‬
‫להיזהר מפני סכנת נפשות‪ .‬וגם בעלי‬
‫החיים נשמרים רק ממכשולים גדולים‬                                                    ‫ְו ָלסּור ִמן ַהִּמ ְכׁשֹולֹות‪.‬‬

         ‫ולא ממכשולים קטנים (מ"מ)‪.‬‬                ‫טז‪ְ  2‬ו ֵכן ִאם ָנ ַפל ְלתֹוכֹו ָא ָדם ּו ֵמת‪ֲ ,‬א ִפּלּו ָה ָיה סֹו ֵמא אֹו‬

‫יז  ְּפסּו ֵלי ַהֻּמ ְק ָּדִׁשין – בעלי חיים‬      ‫ֶׁשָּנ ַפל ַּבַּל ְי ָלה‪ֵּ ,‬בין ֶׁש ָה ָיה ֶּבן חִֹרין אֹו ֶע ֶבד – ֲהֵרי ֶזה ָּפטּור‪.‬‬
                                                  ‫ְו ִאם ֻה ַּזק ּבֹו ָה ָא ָדם אֹו ַהְּב ֵה ָמה ַהִּפ ַּק ַחת – ַח ָּיב ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם‪ְּ ,‬כמֹו‬
‫שהוקדשו לקרבן ונפסלו‪ָ .‬אסּור ַּב ֲה ָנ ָיה‬
‫– אסור בכל שימוש‪ְ .‬ו ִדינֹו ֶׁש ִּי ָּק ֵבר – אף‬                                         ‫ֶׁשֵּב ַאְרנּו (לעיל א)‪.‬‬
‫אם נפדה השור לפני מותו ויצא לחולין‬
‫תמורת כסף שניתן להקדש‪ ,‬כיוון‬                      ‫יז   ָנ ַפל ְלתֹוכֹו ׁשֹור ְּפסּו ֵלי ַהֻּמ ְק ָּדִׁשין ּו ֵמת – ֲהֵרי ֶזה ָּפטּור‪,‬‬
‫שהותר רק לאכילה לאחר שחיטה כדין‬
‫(מעילה א‪,‬ט)‪ .‬ואולם אם השור הוא המזיק‪,‬‬             ‫ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪ְ " :‬ו ַהֵּמת ִי ְה ֶיה ּלֹו" (שמות כא‪,‬לד) – ִמי ֶׁש ַהֵּמת ֶׁשּלֹו; ָי ָצא‬
‫פטור רק אם לא נפדה השור (לעיל ח‪,‬א)‪.‬‬                                  ‫ֶזה‪ֶׁ ,‬שהּוא ָאסּור ַּב ֲה ָנ ָיה‪ְ ,‬ו ִדינֹו ֶׁש ִּי ָּק ֵבר‪.‬‬

‫יח‪ֶׁ  1‬שִּנ ְב ֲע ָתה – שנבהלה מקול‬                                                                       ‫נפלה מקול החפירה‬

                           ‫החפירה‪.‬‬                ‫יח‪ָ   1‬ה ָיה חֹו ֵפר ַּבּבֹור‪ְ ,‬ו ָנ ְפ ָלה ַהְּב ֵה ָמה ִמּקֹול ַה ֲח ִפיָרה ְּבתֹוְך‬

                                                  ‫ַהּבֹור ּו ֵמ ָתה‪ִ :‬אם ָנ ְפ ָלה ִמְּל ָפ ֶני ָה – ַח ָּיב; ָנ ְפ ָלה ֵמ ֲאחֹוֶרי ָה‪,‬‬
                                                  ‫ְּכגֹון ֶׁשִּנ ְב ֲע ָתה ְו ָח ְזָרה ַעל ֲע ֵק ָבּה ְל ָאחֹור ְו ָנ ְפ ָלה ּו ֵמ ָתה –‬

                                                     ‫ָּפטּור‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ְ " :‬ו ָנ ַפל" (שם כא‪,‬לג) – ַעד ֶׁש ִּיּ ֹפל ֶּד ֶרְך ְנ ִפי ָלה‪.‬‬

                                                  ‫יח‪ָ   2‬נ ַפל ְל ָפ ָניו ִמּקֹול ַה ֲח ִפיָרה חּוץ ַלּבֹור‪ּ ,‬ו ֵמת אֹו ִנ ַּזק – ֵאין‬

                                                  ‫ֵּבית ִּדין ְמ ַח ְּי ִבין אֹותֹו‪ְ ,‬ו ִאם ָּת ַפס ַהִּנ ָּזק‪ֵ ,‬אין מֹו ִצי ִאין ִמ ָּידֹו‪.‬‬
                                                  ‫ְו ִאם ָנ ַפל ַל ֲאחֹוָריו חּוץ ַלּבֹור‪ּ ,‬ו ֵמת אֹו ֻה ַּזק – ַּב ַעל ַהּבֹור‬

                                                                                                 ‫ָּפטּור‪.‬‬

                                                                                                     ‫שותפות שני מזיקים בנזק‬

                                                  ‫יט  ׁשֹור ֶׁש ָּד ַחף ְּב ֵה ָמה ְלתֹוְך ַהּבֹור ּו ֵמ ָתה‪ִ :‬אם מּו ָעד הּוא –‬

                                                  ‫ַּב ַעל ַהּבֹור ְמַׁשֵּלם ֶמ ֱח ָצה ּו ַב ַעל ַהּׁשֹור ֶמ ֱח ָצה; ְו ִאם ָּתם הּוא‬
                                                  ‫– ַּב ַעל ַהּׁשֹור ְמַׁשֵּלם ְר ִבי ַע ִמּגּופֹו‪ּ ,‬ו ַב ַעל ַהּבֹור ְמַׁשֵּלם ְׁשלָׁשה‬
   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74