Page 68 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 68
זקיםנ רפס ןוממ יקזנ תוכלה פרק יב 46
ְלתֹוכֹו ׁשֹור אֹו ְׁש ָאר ְּב ֵה ָמה ַח ָּיה ָועֹוףּ ,ו ֵמת – ָּפטּורְ .ו ִאם ַח ָּיבַּ ב ַעל ַה ַּת ָּק ָלה ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם – מפני
ֻה ְּזקּו – ַח ָּיב ַּב ַעל ַה ַּת ָּק ָלה ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם. שאפשר להינזק בכל עומק (להלן טו).
יא ָה ָיה עֹ ֶמק ַהּבֹור ִּתְׁש ָעהּ ,ו ֵמ ֶהם ֶט ַפח ֶא ָחד ַמ ִים – ַח ָּיב, יא ֶׁש ַהֶּט ַפח ֶׁשַּלַּמ ִים ָחׁשּוב וכו' –
ֶׁש ַהֶּט ַפח ֶׁשַּלַּמ ִים ָחׁשּוב ְּכעֹ ֶמק ְׁש ֵני ְט ָפ ִחים ַּב ַּיָּבָׁשהָ .ה ָיה שהמים גורמים להבל רב בבור (בבלי ב"ק
ָע ְמקֹו ְׁשמֹו ָנהּ ,ו ֵמ ֶהם ְׁש ֵני ְט ָפ ִחים ַמ ִים ,אֹו ֶׁש ָה ָיה ָע ְמקֹו נא,ב)ָ .ס ֵפק – אם מים בכמות זו מוסיפים
ִׁש ְב ָעהּ ,ו ֵמ ֶהם ְׁשלָׁשה ְט ָפ ִחים ַמ ִיםְ ,ו ָנ ַפל ְלתֹוכֹו ׁשֹור ְו ַכּיֹו ֵצא הבל ושקולים כנגד ארבעה או שישה
ּבֹו ּו ֵמת – ֵאין ְמ ַח ְּי ִבין אֹותֹו ְלַׁשֵּלםְ ,ו ִאם ָּת ַפׂש ַהִּנ ָּזקֵ ,אין טפחים בהתאם.ואפשר שמכיוון שהבור
אינו עמוק ,אין תוספת הבל (בבלי ב"ק
מֹו ִצי ִאין ִמ ָּידֹו; ֶׁש ַה ְּד ָבִרים ָה ֵאּלּו – ָס ֵפק ֵיׁש ָּב ֶהם. נא,ב)ֵ .אין מֹו ִצי ִאין ִמ ָּידֹו – ו"ככל ספק
ממון :המוציא מחברו – עליו הראיה"
שותפות בנזקי הבור (איסורי ביאה טו,כו) ,ובגלל הספק ,גם אין
יב ַהחֹו ֵפר ּבֹור ָעמֹק ֲעָׂשָרה ְט ָפ ִחיםּ ,ו ָבא ַא ֵחר ְו ִהְׁש ִלימֹו מוציאים מיד התופס.
ְל ֶעְׂשִריםּ ,ו ָבא ְׁש ִליִׁשי ְו ִהְׁש ִלימֹו ִלְׁשלִׁשים – ֻּכָּלן ַח ָּי ִביןָ .ח ַפר יב ֶזה ָה ַא ֲחרֹון ַח ָּיב – והראשון פטור.
ָהִראׁשֹון ָּפחּות ֵמ ֲעָׂשָרה ֲא ִפּלּו ֶט ַפחּ ,ו ָבא ָה ַא ֲחרֹון ְו ִהְׁש ִלימֹו
ַל ֲעָׂשָרהֵּ ,בין ֶׁש ָח ַפר ּבֹו ֶט ַפח אֹו ֶׁש ִה ְגִּביַּה ִּב ְנ ָין ַעל ְׂש ָפתֹו לא רק אם מתה שם בהמה ,אלא אף אם
ֶט ַפח – ֶזה ָה ַא ֲחרֹון ַח ָּיבָ .ס ַתם ֶט ַפח ֶׁשהֹו ִסיף ,אֹו ֶׁש ָּס ַתר ֶט ַפח ניזוקה ,כיוון שהראשון עשה בור שרק
ֶׁשָּב ָנה – ֲהֵרי ֶזה ָס ֵפק ִאם ְּכ ָבר ִנ ְס ַּתְּלקּו ַמ ֲעֵׂשה ִראׁשֹון אֹו ֲע ַדִין ראוי להזיק והשני שהפך אותו לבור
הראוי להמית ,יתחייב בכל .להבדיל ממי
ֹלא ִנ ְס ַּתְּלקּו. שחפר בור עשרה ,ובא אחר והשלימו
לעשרים ,שכבר במעשה הראשון יש כדי
יגָ 1ח ַפר ָהִראׁשֹון ּבֹור ָע ֹמקּ ,ו ָבא ָה ַא ֲחרֹון ְו ִהְר ִחיבֹוְ ,ו ָנ ַפל להמית ,ולכן שניהם חייבים (מ"מ)ָ .ס ַתר
– הרסִ .אם ְּכ ָבר ִנ ְס ַּתְּלקּו ַמ ֲעֵׂשה ִראׁשֹון
ְלתֹוכֹו ׁשֹור ּו ֵמתִ :אם ֵמ ֲח ַמת ֶה ְבלֹו ֵמת – ָה ַא ֲחרֹון ָּפטּור, – ספק אם בפעולה הראשונה שעשה
ֶׁש ֲהֵרי ִמ ֵעט ֶה ְבלֹו; ְו ִאם ֵמ ֲח ַמת ֲח ָבטֹו ֵמת – ָה ַא ֲחרֹון ַח ָּיב, האחרון כ"שהוסיף" או כ"שבנה" ביטל
את אחריות של החופר הראשון .ונמצא
ֶׁש ֲהֵרי הּוא ִה ְקִריב ֶה ֵּזק ּבֹור ֶזה. שיש ספק מי אחראי לנזק שקרה בבור,
יגְ 2ו ֵכן ִאם ָנ ַפל ַהּׁשֹור ֵמאֹותֹו ַהַּצד ֶׁש ִהְר ִחיב ָה ַא ֲחרֹון – הראשון או השני.
ָה ַא ֲחרֹון ַח ָּיבֶׁ ,ש ֲהֵרי ִה ְקִריב ֶה ֵּזק ּבֹור ֶזהַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁשֵּמת ִמן יגִ 1אם ֵמ ֲח ַמת וכו' – הדברים אמורים
ַה ֶה ֶבלְ .ו ִאם ִמן ַהַּצד ֶׁש ָח ַפר ָהִראׁשֹון ָנ ַפל – ָהִראׁשֹון ַח ָּיב,
בשנפל השור מן הצד שחפר הראשון.
ֶׁש ֶּזה ָה ַא ֲחרֹון ִמ ֵעט ֶה ְבלֹו. ֶה ְבלֹו – החום או האוויר המחניק.
ֵמ ֲח ַמת ֲח ָבטֹו – שנחבט בקרקע ונתרסקו
נזקי הבל וחבטה אבריוֶׁ .ש ֲהֵרי הּוא ִה ְקִריב ֶה ֵּזק ּבֹור ֶזה
– שחפירתו גרמה להגדלת שטח הבור
יד ּבֹור ֶׁש ִח ְּי ָבה ָע ָליו ַהּתֹוָרה – ֲא ִפּלּו ֹלא ֵמ ָתה ַהְּב ֵה ָמה ֶאָּלא
והאפשרות שייחבט בו השור (לח"מ).
ֵמ ֶה ְבלֹוְ ,ו ֵאין ָצִריְך לֹו ַמר ִאם ֵמ ָתה ֵמ ֲח ָבטֹוְ .ל ִפי ָכְךִ ,אם ָה ָיה
ֹע ֶמק ַהּבֹור ְּכָר ְחּבֹו – ֵאין לֹו ֶה ֶבלְ ,ו ִאם ֹלא ֶנ ְחְּב ָטה ּבֹו ַהְּב ֵה ָמה יד ָּפטּור – מפני שאפשר להניח
ּו ֵמ ָתהָּ ,פטּורָ .ה ָיה ָע ְמקֹו ָי ֵתר ַעל ָר ְחּבֹו – ֵיׁש לֹו ֶה ֶבלְ ,ו ִאם
שמתה מסיבה אחרת.
ֵמ ָתה ּבֹו ַהְּב ֵה ָמהַ ,ח ָּיבַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ֶנ ְחְּב ָטה ְּב ַקְר ָקעֹו.

