Page 73 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 73
זקיםנ רפס ןוממ יקזנ תוכלה פרק יג 51
ְלַׁשֵּלםְ .ו ַח ָּי ִבין ַעל ֶזה ַהָּג ָלל ִמּׁשּום ָּג ֵזל; ֵּכי ָון ֶׁש ֵאין ּבֹו ֶׁש ַבח שהחליקו עליהםְ .ו ַח ָּי ִבין ַעל ֶזה ַהָּג ָלל
ִמּׁשּום ָּג ֵזל – אף אם הוציא הבעלים את
הזבל בזמן שאין דרך בני אדם להוציאו ִאם ִנּדֹוׁש – ֹלא ָק ְנסּו ּבֹו.
(גזלה ואבדה ו,ה). בנייה ברשות הרבים
טז ֵאין ׁשֹוִרין ִטיט – שריית הטיט טז ֵאין ׁשֹוִרין ִטיט ִּבְרׁשּות ָהַרִּביםְ ,ו ֵאין לֹו ְב ִנים ְל ֵב ִניםֲ .א ָבל
ּגֹו ְב ִלין ִטיט ִּבְרׁשּות ָהַרִּביםֲ ,א ָבל ֹלא ִל ְל ֵב ִנים .יז ַהּבֹו ֶנה
במים לזמן מה מטרתה למנוע את
התייבשותו ,ופעמים היא נמשכת
ִּב ְרׁשּות ָה ַרִּבים – ַהֵּמ ִביא ֲא ָב ִנים ֵמ ִביאְ ,ו ַהּבֹו ֶנה ּבֹו ֶנהְ ,ו ֻכָּלן ימים רבים ,ולכן נאסר הדבר ,מפני
שבני אדם עלולים להחליק עליו או
להתלכלך ממנו .לֹו ְב ִנים ְל ֵב ִנים – ֶׁש ִה ִּזיקּו – ַח ָּי ִבין ְלַׁשֵּלם ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם.
עושים לבנים לבנייה ומניחים אותן יח ַה ַחָּצב ֶׁש ָח ַצב ֶא ֶבן ּו ְמ ָסָרּה ַל ַּס ָּתתְ ,ו ֻה ַּזק ָּבּה ָא ָדם אֹו
להתייבש ולהתקשותּ .גֹו ְב ִלין ִטיט
– מערבים טיט ובונים בו מיד (רש"י ְּב ֵה ָמה – ַה ַּס ָּתת ַח ָּיבְ .ו ַס ָּתת ֶׁשָּמ ַסר ַל ַחָּמר – ַה ַחָּמר ַח ָּיב.
ָמ ַסר ַחָּמר ַלַּכ ָּתף – ַהַּכ ָּתף ַח ָּיבָ .מ ַסר ַּכ ָּתף ַלּבֹו ֶנה – ַהּבֹו ֶנה
ב"מ קיח,ב) .יז ַהֵּמ ִביא ֲא ָב ִנים ֵמ ִביא
ְו ַהּבֹו ֶנה ּבֹו ֶנה – מיד בלא לצבור את ַח ָּיבְ .מ ָסָרּה ַהּבֹו ֶנה ָל ֶזה ֶׁשְּמ ַת ֵּקן ְיִׁשי ָב ָתּה ַּבִּב ְנ ָין – ַהְּמ ַת ֵּקן
האבנים (מ"מ). ַח ָּיבְ .ו ִאם ַא ַחר ֶׁש ֶה ֱעלּו ָה ַעל ַּגֵּבי ִּדימֹוס ָנ ְפ ָלה ְו ִה ִּזי ָקהְ ,ו ָהיּו
עֹוִׂשין ְּב ַקְּב ָלנּות – ֻּכָּלן ַח ָּי ִבין; ּו ִבְׂש ִכירּות – ָה ַא ֲחרֹון ַח ָּיב,
יח ַה ַחָּצב ֶׁש ָח ַצב ֶא ֶבן – מן המחצבה
שבהרַ .ס ָּתת – "המפסל את האבנים
ומיישרם ומחליקם" (פה"מ שבת יב,א), ְו ֻכָּלן ְּפטּוִרין.
כדי שתתאים לבנייהַ .חָּמר – מוביל
חמורים ,המוליך את האבן המסותתת נזקים שנוצרו ברשות הרבים
לאתר הבנייהַּ .כ ָּתף – סבלֶׁ .שְּמ ַת ֵּקן יט ַהּ ֹכ ֶתל ְו ָה ִאי ָלן ֶׁשָּנ ְפלּו ִלְרׁשּות ָהַרִּבים ְו ִה ִּזיקּו – ָּפטּור
ְיִׁשי ָב ָתּה ַּבִּב ְנ ָין – שתהא מונחת
במקומה הנכון בשורה אחת עם ִמְּלַׁשֵּלםְ ,ו ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ִה ְפ ִקיָרןְ ,ל ִפי ֶׁש ֵאי ָנן ּדֹו ִמים ַלּבֹור,
ֶׁש ֲה ֵרי ֵאין ְּת ִחָּל ָתן ְל ַה ִּזיקְ .ו ִאם ָהיּו ְרעּו ִעין – ֵּבית ִּדין קֹו ְב ִעין שאר האבניםִּ .דימֹוס – שורת אבנים
גדולות בבניין (ר' תנחום)ָ .נ ְפ ָלה ְו ִה ִּזי ָקה
– לאחר זמן ,ואין ידוע מקור התקלה. לֹו ְז ַמן ָלקֹץ ֶאת ָה ִאי ָלן ְו ִל ְסּ ֹתר ֶאת ַהּכֹ ֶתלְ .ו ַכָּמה ַה ְּז ַמן?
עֹוִׂשין ְּב ַקְּב ָלנּות – עובדים בקבלנות, ְׁשלִׁשים יֹוםָ .נ ְפלּו ְּבתֹוְך ַה ְּז ַמן ְו ִה ִּזיקּו – ָּפטּור; ְל ַא ַחר ַה ְּז ַמן
שהשכר משולם לכולם כסכום כולל – ַח ָּיבִ ,מְּפ ֵני ֶׁשׁ ִּש ָהה אֹו ָתן.
על המלאכה הגמורה ,וכולם שותפים
כ ַהַּמ ְצ ִני ַע ֶאת ַהּקֹוץ ְו ֶאת ַה ְּזכּו ִכיתְ ,ו ַהּגֹו ֵדר ִּג ְדרֹו ַּבּקֹו ִצים
בה ,ולכן האחריות מתחלקת ביניהם.
אבל אם הזיקה כשהייתה ביד אחד ְו ִה ְפִרי ַח ִלְרׁשּות ָהַרִּביםְ ,ו ֻה ַּזק ַא ֵחר ָּב ֶהן – ַח ָּיב ֶנ ֶזק ָׁש ֵלם.
מהם ,הוא לבדו אחראי לנזק ,כיוון ְו ִאם ָּג ַדר ַּבּקֹו ִצים ְּב ִצ ְמצּום ְּבתֹוְך ְרׁשּותֹו – ָּפטּורְ ,ל ִפי ֶׁש ֵאין
שבא הנזק מכוחו הישיר (מ"מ).
ְׂש ִכירּות – שכר אישי לכל אחד לפי ֶּדֶרְך ְּב ֵני ָא ָדם ְל ִה ְת ַחֵּכְך ַּבְּכ ָת ִלים.
משך עבודתו ,וכל אחד אחראי רק על
המלאכה שהוא עושה ,והאחרון ,המשלב אותה בבניין ,אחראי לוודא שאינה פגומה.
יט ְו ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ִה ְפ ִקיָרן – והמפקיר נזקיו חייב (לעיל ה)ֶׁ .ש ֲהֵרי ֵאין ְּת ִחָּל ָתן ְל ַה ִּזיק – קיומם אינו מהווה סכנה לבריות,
בניגוד למניח כד ,אלא אם לא בנאם כראוי (מ"מ בשם הרשב"א)ָ .ל ֹקץ – לקצוץִ .ל ְסּ ֹתר – לשבורְׁ .שלִׁשים יֹום – "וכל זמן
שקובעים אצלנו הוא שלושים יום ,והוא זמן בית דין" (פה"מ ב"מ י,ד).
כ ַמ ְצ ִני ַע – שומר (פה"מ שבת ז,ג)ֶ .את ַהּקֹוץ ְו ֶאת ַה ְּזכּו ִכית – בתוך הכותלִ .ה ְפִרי ַח ִלְרׁשּות ָהַרִּבים – הבליטם והוציאם
לרשות הרבים (פה"מ ב"ק ג,ב)ְּ .ב ִצ ְמצּום – בלא לחרוג החוצה.
