Page 76 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 76
זקיםנ רפס ןוממ יקזנ תוכלה פרק יד 5 4
ז ֶא ָחד ֵה ִביא ֶאת ָהאּור ְו ֶא ָחד ֵה ִביא ֶאת ָה ֵע ִצים – ַהֵּמ ִביא ֶאת ז אּור – אש .רּו ַח ֶׁש ֵאי ָנּה ְמצּו ָיה
ָה ֵע ִצים ַח ָּיבֶ .א ָחד ֵה ִביא ֶאת ָה ֵע ִצים ְו ֶא ָחד ֵה ִביא ֶאת ָהאּור – ָּת ִמיד – אלא לפעמים באה לפעמים
ַהֵּמ ִביא ֶאת ָהאּור ַח ָּיבָּ .בא ַא ֵחר ְו ִלָּבה – ַהְּמ ַלֶּבה ַח ָּיבִ .לַּבּתּו אינה באה ,וכל שכן רוח סערה וכדומה
רּו ַח ֶׁש ֵאי ָנּה ְמצּו ָיה ָּת ִמיד – ֲהֵרי ֻּכָּלן ְּפטּוִריןִ .לָּבה ְו ִלַּבּתּו (מ"מ) ,שאינה צפויה ,ולכן אין אחריות
ָהרּו ַח – ַח ָּיבֶׁ ,ש ֲהֵרי הּוא ָּג ַרםְ ,ו ָכל ַהּגֹוֵרם ְל ַה ִּזיק ְמַׁשֵּלם ֶנ ֶזק למדליקִ .לָּבה ְו ִלַּבּתּו ָהרּו ַח – ביחד.
ֶׁש ֲהֵרי הּוא ָּג ַרם – השתתף בגרימת
ָׁש ֵלם ִמן ַה ָּי ֶפה ֶׁשִּב ְנ ָכ ָסיו ִּכְׁש ָאר ָּכל ַהַּמ ִּזי ִקין. הנזק ,מפני שהנזק בא גם מכוחו הישיר,
כשליבה את האש (השווה לרוח המעלה אבק,
התשלום על דברים שנשרפו
שהוא פטור ,מפני שאין שאין כוונתו לפזר .ראה
ח ֵאׁש ֶׁש ָּי ְצ ָאה ְו ָא ְכ ָלה ֵע ִצים אֹו ֲא ָב ִנים אֹו ָע ָפר – ַח ָּיב
שכנים יא,א-ב ש"ך תיח,ד).
ְלַׁשֵּלםֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרּ" :ו ָמ ְצ ָאה קֹ ִצים ...אֹו ַהׂ ָּש ֶדה" (שם)ָ .א ְכ ָלה
ָּג ִדיׁש ְו ַכּיֹו ֵצא ּבֹוְ ,ו ָהיּו ֵּכ ִלים ְטמּו ִנים ְּבתֹוְך ַהָּג ִדיׁשִ :אם ָהיּו ח מֹוִרִּגים – המורג הוא לוח משונן
ְּכגֹון מֹוִרִּגים ּו ְכ ֵלי ָּב ָקרְ ,ו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן ִמ ְּד ָבִרים ֶׁש ֶּדֶרְך ַא ְנֵׁשי
ַהּ ָׂש ֶדה ִל ְט ֹמן אֹו ָתן ַּבָּג ִדיׁש – ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם; ָהיּו ְּב ָג ִדים ּו ְכ ֵלי המשמש לדישת התבואה ,כדי להפריד
את הגרגרים מן הקליפותְּ .כ ֵלי ָּב ָקר –
ְזכּו ִכית ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן – ָּפטּור ַעל ַהֵּכ ִלים. כגון העול והמחרשה ,שצפוי שיהיו שם
ותשרוף אותם האשָּ .פטּור ַעל ַהֵּכ ִלים
ט ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ַּבַּמ ְד ִליק ְּבתֹוְך ְׂש ֵדה ֲח ֵברֹוֲ .א ָבל – ורואים את מקום הכלים כאילו הוא
מלא גדישוישלם את הנזק (כבהלכה הבאה;
ַּבַּמ ְד ִליק ְּבתֹוְך ֶׁשּלֹוְ ,ו ָע ְבָרה ִלְׂש ֵדה ֲח ֵברֹו – ָּפטּור ַעל ַהֵּכ ִלים
ַהְּטמּו ִנים ַּבָּג ִדיׁשֲ ,א ָבל ְמַׁשֵּלם הּוא ִׁשעּור ְמקֹום ַהֵּכ ִלים, פה"מ ב"ק ו,ז).
ְורֹו ִאין אֹותֹו ְּכ ִאּלּו הּוא ָמ ֵלא ָּג ִדיׁש ֶׁשְּל ִחִּטים אֹו ֶׁשִּלְׂשעֹוִרים.
ט ַּבֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים – שחייב
י ַהַּמ ְד ִליק ְּבתֹוְך ְׂש ֵדה ֲח ֵברֹוְ ,ו ָי ָצאת ָה ֵאׁש ְו ֶנ ֱא ַכל ַהָּג ִדיׁש,
על כלים שדרך הבריות לטמון אותם
ְו ָה ָיה ְּג ִדי ָּכפּות לֹו ְו ֶע ֶבד ָסמּוְך לֹוְ ,ו ִנְׂשַרף ִעּמֹו – ַח ָּיבֶׁ ,שֵּכן בגדיש.
ֶּדֶרְך ְּב ֵני ָא ָדם ַל ֲעׂשֹות ַּבָּג ִדיׁשָ .ה ָיה ֶע ֶבד ָּכפּות לֹו ּו ְג ִדי ָסמּוְך
י ָּכפּות – קשורַ .ח ָּיב – על הגדי
לֹוְ ,ו ִנְׂשַרף ִעּמֹו – ָּפטּור.
ופטור על העבד ,מפני שהעבד היה
יא ַהַּמְׁש ִאיל ָמקֹום ַל ֲח ֵברֹוְ ,ו ִה ְג ִּדיׁש ּבֹו ְו ִה ְט ִמין ֵּכ ִלים, חייב לברוח (מ"מ)ָּ .פטּור – מפני שעבר
עברה שחייבים עליה עונש מוות (רוצח
ְו ִה ְד ִליק ַהַּמְׁש ִאיל ְוָׂשַרף ַהָּג ִדיׁש – ֵאינֹו ְמַׁשֵּלם ֶאָּלא ְּד ֵמי ָּג ִדיׁש ב,י) ,שכל העושה עברה שיש בה עוון
ִּב ְל ַבדִ .הְׁש ִאילֹו ָמקֹום ְל ַה ְג ִּדיׁש ִחִּטים ְו ִה ְג ִּדיׁש ְׂשעֹוִרים ,אֹו מיתת בית דין ותשלומין ,אינו משלם,
ְל ַה ְג ִּדיׁש ְׂשעֹוִרים ְו ִה ְג ִּדיׁש ִחִּטים ,אֹו ֶׁש ִה ְג ִּדיׁש ִחִּטים ְו ִחָּפם
ִּבְׂשעֹוִרים ,אֹו ֶׁש ִה ְג ִּדיׁש ְׂשעֹוִרים ְו ִחָּפם ְּב ִחִּטים – ֵאינֹו ְמַׁשֵּלם אף על פי שעשה בשוגג (גנבה ג,א).
לֹו ֶאָּלא ְּד ֵמי ְׂשעֹוִרים ִּב ְל ַבד. יא ֵאינֹו ְמַׁשֵּלם ֶאָּלא ְּד ֵמי ָּג ִדיׁש ִּב ְל ַבד
יב ַהַּמ ְד ִליק ֶאת ַהִּביָרה ֶׁשַּל ֲח ֵברֹו – ְמַׁשֵּלם ָּכל ַמה ּ ֶׁשְּבתֹו ָכּה, – מפני שקיבל על עצמו רק לשמור על
הגדיש (רש"י ב"ק סב,א)ִ .חָּפם – כיסה
ֶׁשֵּכן ֶּדֶרְך ְּב ֵני ָא ָדם ְל ַהִּני ַח ָּכל ְּכ ֵלי ֶהם ְו ָכל ֶח ְפ ֵצי ֶהם ַּבָּב ִּתים. אותםֵ .אינֹו ְמַׁשֵּלם לֹו ֶאָּלא ְּד ֵמי ְׂשעֹוִרים
ְו ָכל ֶׁש ִּי ְט ֹען ַּב ַעל ַהַּב ִית – ֲהֵרי ֶזה ִנְׁשָּבע ִּב ְנ ִקי ַטת ֵח ֶפץ ְונֹו ֵטל, ִּב ְל ַבד – המדליק משלם את הסכום
ּוְׁשבּו ָעה זֹו ִמ ִּד ְב ֵרי סֹו ְפ ִריםְּ ,כמֹו ֶׁש ִּי ְתָּב ֵאר (טוען ונטען א,ב); המזערי ממה שסיכמו ביניהם או מה
ּו ִב ְל ַבד ֶׁש ִּי ְטעֹן ְּד ָבִרים ֶׁשהּוא ָאמּוד ָּב ֶהן ,אֹו ֶׁשהּוא ָאמּוד
שהיה בפועל.
ִל ְהיֹות אֹו ָתן ַה ְּד ָבִרים ֶׁשָּט ַען ִּפ ָּקדֹון ֶא ְצלֹו.
יב ִּביָרה – בית דירותְ .נ ִקי ַטת ֵח ֶפץ
– אחיזת ספר תורה בעת ההשבעה או
תפילין בתלמיד חכמים (שבועות יא,ח;
יא,יב) .ובמקום צורך ,אפשר להשביעו
על התנ"ך (שו"ת סג)ִ .מ ִּד ְב ֵרי סֹו ְפ ִרים
– מתקנת חכמים ,כי מן התורה נשבע
רק כדי להיפטר מלשלם (טוען ונטען א,ב).
ָאמּוד ָּב ֶהן – סביר שיהיו לו.
