Page 74 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 74
זקיםנ רפס ןוממ יקזנ תוכלה פרק יג 52
כא ַהַּמ ְצ ִני ַע קֹו ָציו ּו ְזכּו ִכּיֹו ָתיו ְּבתֹוְך ָּכ ְתלֹו ֶׁשַּל ֲח ֵברֹוּ ,ו ָבא כא ּכֹ ֶתל ָרעּו ַעַ ...הַּמ ְצ ִני ַע ַח ָּיב –
ַּב ַעל ַהּכֹ ֶתל ְו ָס ַתר ֶאת ָּכ ְתלֹוְ ,ו ָנ ְפלּו ִלְרׁשּות ָהַרִּבים ְו ִה ִּזיקּו: שהיה לו לשער שייסתר הכותל או
ִאם ּ ֹכ ֶתל ָרעּו ַע ָהָיה – ַהַּמ ְצ ִני ַע ַחָּיב; ְו ִאם ּ ֹכ ֶתל ָּבִריא הּוא – ַּב ַעל שייחשפו הקוצים ,אם יתמוטט הכותל.
ַּב ַעל ַהּכֹ ֶתל ַח ָּיב – מפני שהמצניע לא
ַהּ ֹכ ֶתל ַח ָּיב. היה יכול להעלות על דעתו שייחשף
הנזק ,ולפיכך האחריות מוטלת על מי
כב ֲח ִסי ִדים ָהִראׁשֹו ִנים ָהיּו ַמ ְצ ִני ִעין ֶאת ַהּקֹו ִצים ְו ֶאת שסתר את הכותל ,מפני שהיה צריך
ַה ְּזכּו ִכית ְּבתֹוְך ְׂשדֹו ֵתי ֶהם ְּבעֹ ֶמק ְׁשלָׁשה ְט ָפ ִחים ָּב ָאֶרץְּ ,כ ֵדי להיזהר שלא יגרום נזק.
ֶׁשֹּלא ַּת ֲע ֵלם ַהַּמ ֲחֵרָׁשהַ ,ו ֲא ֵחִרים ׂשֹוְר ִפים אֹו ָתן ָּב ֵאׁשַ ,ו ֲא ֵחִרים
כב ֲח ִסי ִדים – העושים לפנים משורת
ַמְׁש ִלי ִכים אֹו ָתן ַל ָּים אֹו ַלָּנ ָהרְּ ,כ ֵדי ֶׁשֹּלא ֻיַּזק ָּב ֶהן ָא ָדם.
הדין (דעות א,ה)ְׁ .שלָׁשה ְט ָפ ִחים – כ24-
כג ֹלא ְי ַס ֵּקל ָא ָדם ֵמְרׁשּותֹו ִלְרׁשּות ָהַרִּביםְ .ו ֵאין עֹוִׂשין ָח ָלל ס"מ.
ַּת ַחת ְרׁשּות ָהַרִּביםְ ,וֹלא ּבֹורֹות ְוֹלא ִׁשי ִחין ְוֹלא ְמ ָערֹותְ ,ו ַאף כג ֹלא ְי ַס ֵּקל – לא יסלק אבניםָ .ח ָלל
ַעל ִּפי ֶׁש ָה ֲע ָג ָלה ְיכֹו ָלה ְל ַהֵּלְך ַעל ַּגֵּבי ֶהן ְו ִהיא ְטעּו ָנה ֲא ָב ִנים,
ֶׁשָּמא ִּת ְפ ַחת ִמְּל ַמָּטה ֶׁשֹּלא ִמ ַּד ְעּתֹוְ .ו ַהחֹו ֵפר ּבֹור ְל ָצְר ֵכי ַרִּבים – מקום אחסון תת קרקעי הנתמך על ידי
קורותּ .בֹורֹותִׁ ,שי ִחיןְ ,מ ָערֹות – ראה
– ֻמ ָּתר. לעיל ,ביאור יב,יֶׁ .שָּמא ִּת ְפ ַחת ִמְּל ַמָּטה
ֶׁשֹּלא ִמ ַּד ְעּתֹו – כשיתרופפו הקורות
הסדרת התנועה ברשות הרבים שמתחת לאדמה וייווצר שקע ,וייפלו
שם העוברים ושבים (פה"מ ב"ב ג,יא).
כד ֵאין מֹו ִצי ִאין ִזי ִזין ּו ְכצּו ְצִרּיֹות ִלְרׁשּות ָהַרִּביםֶ ,אָּלא ִאם ואם ניזוק שם אדם ,החופר פטור (לעיל
יב,ד)ְ .ל ָצ ְר ֵכי ַרִּבים – לטובת הציבור,
ֵּכן ָהיּו ְל ַמ ְע ָלה ִמָּג ָמל ְורֹו ְכבֹוְ ,והּוא ֶׁשֹּלא ַי ֲא ִפיל ַה ֶּדֶרְך ַעל
ְּב ֵני ְרׁשּות ָהַרִּביםְ .ו ִאם ָר ָצה – ּכֹו ֵנס ְלתֹוְך ֶׁשּלֹוּ ,ומֹו ִציאָּ .כ ַנס כגון לספק להם מים.
ְוֹלא הֹו ִציא – ֲהֵרי ֶזה מֹו ִציא ָּכל ְז ַמן ֶׁש ִּיְר ֶצהֲ ,א ָבל ֵאינֹו ָיכֹול
ְל ַה ֲח ִזיר ְּכ ָת ִלים ִל ְמקֹו ָמן ְלעֹו ָלם; ֶׁשָּכל ֶמ ֶצר ֶׁש ֶה ֱח ִזיקּו ּבֹו כד ִזי ִזין – בליטות או יתדות היוצאות
ַרִּבים – ָאסּור ְל ַק ְל ְקלֹו. מן הקיר לתלות עליהן חפצים.
ְּכצּו ְצִרּיֹות – מבנים בולטים היוצאים
כה ָל ַקח ָח ֵצר ּו ָבּה ִזי ִזין ּו ְכצּו ְצִרּיֹות יֹו ְצאֹות ִלְרׁשּות ָהַרִּבים מקיר החצר לרשות הרבים ,בדומה
למרפסות של ימינוַ .י ֲא ִפיל – יחשיך.
– ֲהֵרי זֹו ְּב ֶח ְז ָק ָתּה; ְו ִאם ָנ ְפ ָלה ,חֹו ֵזר ּובֹו ֶנה אֹו ָתּה ְּכֶׁש ָה ְי ָתה. ּכֹו ֵנס – מכניס את הכותל שלוֶ .מ ֶצר
ֶׁש ֶה ֱח ִזיקּו ּבֹו ַרִּבים – גבול בין שדות
כו ִאי ָלן ֶׁשהּוא נֹו ֶטה ִלְרׁשּות ָהַרִּבים – קֹו ֵצץ ְּכ ֵדי ֶׁש ִּי ְה ֶיה
שהפך לדרך לרבים.
ַהָּג ָמל עֹו ֵבר ְּברֹו ְכבֹוּ .ו ַמִּני ִחין ָמקֹום ָּפנּוי ִמְׁש ֵּתי ִׂש ְפתֹות
ַהָּנ ָהר ְּכרֹ ַחב ִּכ ְת ֵפי ַהַּמָּל ִחים ֶׁשּיֹוְר ִדים ָׁשם ּומֹוְׁש ִכין ַה ְּס ִפי ָנה, כה ָל ַקח – קנהֲ .הֵרי זֹו ְּב ֶח ְז ָק ָתּה –
ְו ָכל ִאי ָלן ַהִּנ ְמ ָצא ְּברֹ ַחב ֶזה – קֹו ְצ ִצין אֹותֹו ִמ ָּידְ ,ו ֵאין ַמ ְתִרין
"לפני שאנו טוענין לו ואומרים ,שמא
ִּב ְב ָע ָליוֶׁ ,ש ֲהֵרי ְמ ַעֵּכב מֹוְׁש ֵכי ַה ְּס ִפי ָנה. אותו שבנה בתוך שלו הוציא כראוי,
כז ִמי ֶׁש ָה ְי ָתה ֶּדֶרְך ָהַרִּבים עֹו ֶבֶרת ְּבתֹוְך ָׂש ֵדהּוְ ,נ ָט ָלּה ְו ָנ ַתן ונשאירנה בחזקתה" (פה"מ ב"ב ג,יא).
ָל ֶהן ִמן ַהַּצד – ַמה ּ ֶׁשָּנ ַתן ָנ ַתן ְו ָזכּו ּבֹוְ ,ו ֶזה ֶׁשָּנ ַטל ֹלא ָז ָכה ּבֹו. כו נֹו ֶטה ִלְרׁשּות ָהַרִּבים – וענפיו
ְו ַכָּמה רֹ ַחב ֶּדֶרְך ָהַרִּבים? ֵאין ָּפחּות ִמּ ֵׁשׁש ֶעְׂשֵרה ַאָּמה.
מפריעים לתנועהְּ .כרֹ ַחב ִּכ ְת ֵפי
ַהַּמָּל ִחים – העומדים זה לצד זה.
ּומֹוְׁש ִכין ַה ְּס ִפי ָנה – אל היבשהַ .מ ְתִרין
– מזהירים.
כז ַמה ּ ֶׁשָּנ ַתן ָנ ַתן ְו ָזכּו ּבֹו – גזרה שלא
יקפח את הרבים (ראה י')ְ .ו ֶזה ֶׁשָּנ ַטל ֹלא
ָז ָכה ּבֹו – שהרי החזיקו בו רבים (לעיל כד;
פה"מ ב"ב ו,ז).
