Page 672 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 672
םיטפשמ רפס הולוו והומל לכותה פרק כג 650
יג ֵּכי ַצד ְמ ַק ְּי ִמין ְׁש ָטר ֶזה? ּכֹו ְת ִבין ְׁש ָטר ַא ֵחרְ ,ואֹו ְמִרים ּבֹו יג ְמ ֻכֶּו ֶנת – מדויקת ,נכונה ,שאין
' ָאנּו ֵּבית ִּדין ְּפלֹו ִני ּו ְפלֹו ִני ּו ְפלֹו ִני ,הֹו ִציא ְּפלֹו ִני ֶּבן ְּפלֹו ִני חתימותיהם מזויפותְ .ו ֵאינֹו ָצִריְך ִקּיּום
ְׁש ָטר ָמחּוק ְל ָפ ֵנינּוּ ,ו ְז ַמּנֹו ְּביֹום ְּפלֹו ִניּ ,ו ְפלֹו ִני ּו ְפלֹו ִני ֵע ָדיו'. ַא ֵחר – אינו צריך לאשר את החתימות
ְו ִאם ָּכ ְתבּו 'ְו ֻה ְז ַק ְקנּו ְל ֵעדּו ָתם ֶׁשָּל ֵע ִדיםְ ,ו ִנ ְמ ֵצאת ְמ ֻכֶּו ֶנת' –
ּגֹו ֶבה ִּבְׁש ָטר ֶזה ֶׁשָּכ ְתבּו לֹוְ ,ו ֵאינֹו ָצִריְך ִקּיּום ַא ֵחרְ .ו ִאם ֹלא (לתהליך ,ראה עדות פרק ו).
ָּכ ְתבּו ָּכְך – ָצִריְך ְל ָה ִביא ְר ָא ָיה ַעל ָה ֵע ִדים ָהִראׁשֹו ִנים ַעד
יד ִנ ְמ ַחק אֹו ִנַּטְׁש ֵטׁש – נמחקה הדיו
ֶׁש ִּת ְת ַק ֵּים ֵעדּו ָתן.
או נמרחה על השטר (יד רמ"ה הובא בי').
יד ְׁש ַטר חֹוב ֶׁשִּנ ְת ָקַרע – ָּכֵׁשרִ .נ ְמ ַחק אֹו ִנַּטְׁש ֵטׁש – ִאם ְׁש ִתי ָו ֵעֶרב – לאורכו ולרוחבו.
ִרּׁשּומֹו ִנָּכרָּ ,כֵׁשרִ .נ ְקַרע ֶקַרע ֵּבית ִּדין – ֲהֵרי ֶזה ָּפסּולֵ .אי ֶזה טו ַמ ֲח ִליף – כותב שטר מעודכן,
הּוא ֶקַרע ֵּבית ִּדין? ְׁש ִתי ָו ֵעֶרב.
וקורע את הראשון .בכך יש יתרון
החלפת שטר ללווה ,שלא יצטרך לשמור שובר על
טו ִמי ֶׁשָּפַרע ִמ ְק ָצת חֹובֹוִ :אם ָר ָצה – ַמ ֲח ִליףּ ,ו ֵבית ִּדין חלק מהסכום.
ּכֹו ְת ִבין לֹו ְׁש ָטר ַא ֵחר ִּבְׁש ָאר ַהחֹוב ִמ ְּז ַמן ִראׁשֹוןֲ ,א ָבל ֹלא טז ְל ַה ֲחִרים ְס ָתם – ראה לעיל ביאור
ֵע ֵדי ַהּ ְׁש ָטר; ְו ִאם ָר ָצה – ִי ְכּ ֹתב ׁשֹו ֵבר.
א,דָ .ט ַען ַהּלֹוֶוה ַט ֲע ַנת ַו ַּדאי – מפני
טז ַהָּבא ִל ְפרֹ ַע ָּכל חֹובֹוְ ,ו ָא ַמר ַהַּמ ְלֶוה ' ָא ַבד ִלי ַהּ ְׁש ָטר' – ש"אין משביעין שבועת הסת אלא על
טענת ודאי .אבל על הספק – פטור" (טוען
ֲהֵרי ֶזה ִי ְכּתֹב לֹו ׁשֹו ֵברְ ,ו ִיָּפַרע ָּכל חֹובֹוְ .ו ֵיׁש ַלּלֹוֶוה ְל ַה ֲחִרים ונטען א,ז)ַ .רּבֹו ַתי – ראה לעיל ביאור א,ו.
ְס ָתם ַעל ִמי ֶׁשּכֹו ֵבׁש ַהּ ְׁש ָטר ְוטֹו ֵען ֶׁש ָא ַבדְ .ו ִאם ָט ַען ַהּלֹוֶוה
ַט ֲע ַנת ַו ַּדאיְ ,ו ָא ַמר ' ַהּ ְׁש ָטר ֶא ְצלֹוְ ,ו ַע ָּתה ִהִּניחֹו ְּב ִכיסֹו' – הֹורּו יזָ 1מ ֶנה – מאה דינרִ .נ ְמ ָצא ְׁש ָטרֹו
ַרּבֹו ַתי ֶׁש ִּיּ ָׁש ַבע ַהַּמ ְלֶוה ֶה ֵּסת ֶׁש ָא ַבד ַהּ ְׁש ָטרְ ,ו ַא ַחר ָּכְך ִיָּפַרע
ָּפגּום – בשטר פגום (שנפרע בחלקו),
חֹובֹוְ ,ו ִי ְכּתֹב ׁשֹו ֵבר. כוחו של המלווה נפגם ,מפני שהוא יכול
יזִ 1מי ֶׁשהֹו ִציא ְׁש ַטר חֹוב ְּב ָמ ֶנהְ ,ו ָא ַמר ' ֲעׂשּו ִלי ִמֶּמּנּו ְׁש ַנ ִים לתבוע רק בשבועה (לעיל יד,א).
ַּב ֲח ִמּ ִׁשים ֲח ִמּ ִׁשים' – ֵאין עֹוִׂשין לֹוֶׁ ,ש ְּזכּות ַלּלֹוֶוה ִל ְהיֹות יזְּ 2ב ַפ ַעם ַא ַחת ִל ְגּבֹות ַהּכֹל – אך יכול
ַהּ ֹכל ִּבְׁש ָטר ֶא ָחדֶׁ ,ש ִאם ִי ְפָר ֶעּנּו ִמ ְק ָצתִ ,נ ְמ ָצא ְׁש ָטרֹו ָּפגּום.
לפרוס את החוב בשטר ובעוד שטר,
יזְ 2ו ֵכן ִאם הֹו ִציא ְׁש ֵני ְׁש ָטרֹות ַּב ֲח ִמּ ִׁשים ֲח ִמּ ִׁשיםְ ,ו ָא ַמר ואין הדבר גורע מכוחו של המלווה
' ֲעׂשּו אֹו ָתם ֶא ָחד ְּב ֵמ ָאה' – ֵאין עֹוִׂשין לֹוֶ ,אָּלא עֹוִׂשין לֹו כבשטר פגום.
ִקּיּום ְל ָכל ֶא ָחד ְו ֶא ָחדֶׁ ,ש ְּזכּות ִהיא ַלּלֹוֶוה ִל ְהיֹו ָתן ְׁש ַנ ִים,
יח ֶזה ְׁש ָטר ַא ֵחר הּוא – שהשובר
ֶׁשֹּלא ָיכֹף אֹותֹו ַּב ִּדין ְּב ַפ ַעם ַא ַחת ִל ְגּבֹות ַהּ ֹכל.
שיש ללווה הוא כנגד שטר הלוואה של
יח הֹו ִציא ְׁש ַטר חֹוב ְּב ֵמ ָאהְ ,ו ָא ַמר ' ִקְרעּוהּוְ ,ו ִכ ְתבּו ִלי ְׁש ָטר מאה ,והוא תובע ממנו הלוואה אחרת
ַא ֵחר ַּב ֲח ִמּ ִׁשים' – ֵאין ׁשֹו ְמ ִעין לֹוֶׁ ,שָּמא ְּפָרעֹו ַהּ ֹכל ְו ָכ ַתב לֹו של חמישים.
ׁשֹו ֵבר ַעל ְׁש ָטר ֶׁשַּלֵּמ ָאהּ ,ו ְכֶׁש ַּי ֲחזֹר ְויֹו ִציא ִקּיּום ֶזה ֶׁשִּלְׁש ַטר
ֲח ִמּ ִׁשים ְויֹו ִציא ַהּלֹוֶוה ַהּׁשֹו ֵבר ,יֹא ַמר לֹו ' ֶזה ְׁש ָטר ַא ֵחר
הּוא'.
