Page 676 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 676
םיטפשמ רפס הולוו והומל לכותה פרק כה 6 54
ּ ֶפ ֶרק ֲח ִמ ָּׁשה ְו ֶע ְׂש ִרים
כה
הערבות ואופני קבלתה
מחויבות הערב לפרעון א ֵאין ֶה ָעֵרב ַח ָּיב ְּכלּום – משום
א ַהַּמ ְלֶוה ֶאת ֲח ֵברֹוְ ,ו ַא ַחר ֶׁש ִה ְלָוהּו ָא ַמר לֹו ֶא ָחד ' ֲא ִני שלא הלווה לו בגלל האמנת הערב,
ודברי הערב לאחר ההלוואה לא נאמרו
ָעֵרב'; אֹו ֶׁש ָּת ַבע ֶאת ַהּלֹוֶוה ַּב ִּדיןְ ,ו ָא ַמר לֹו ֶא ָחד ' ַהִּני ֵחהּו, ברצינות אלא רק כדי להציל את חברו.
ַו ֲא ִני ָעֵרב'; אֹו ֶׁש ָה ָיה חֹו ֵנק אֹותֹו ַּבּׁשּוק ִל ֵּתן לֹוְ ,ו ָא ַמר לֹו
' ַהַּנחַ ,ו ֲא ִני ָעֵרב' – ֵאין ֶה ָעֵרב ַח ָּיב ְּכלּוםַ ,ו ֲא ִפּלּו ָא ַמר ' ֲא ִני ָקנּו ִמ ָּידֹו – ראה לעיל ביאור יט,ח.1
ָעֵרב' ִּב ְפ ֵני ֵּבית ִּדיןֲ .א ָבל ִאם ָקנּו ִמ ָּידֹו ֶׁשהּוא ָעֵרב ָממֹון ֶזה
– ְּב ָכל ֵאּלּו ַהָּפ ִניםֵּ ,בין ִּב ְפ ֵני ֵּבית ִּדין ֵּבין ֵּבינֹו ְל ֵבין ַהַּמ ְלֶוה, ב ְּבאֹו ָתּה ֲה ָנ ָיה ִׁש ְעֵּבד ַע ְצמֹו – מפני
ִנְׁש ַּת ְעֵּבד. שהערבות היא בגדר אסמכתא (ראה לעיל
ביאור ו,א ,)3שהרי היא עתידית ואינה
ב ָא ַמר לֹו ִּבְׁש ַעת ַמ ַּתן ָמעֹות ' ַה ְלֵוהּוַ ,ו ֲא ִני ָעֵרב' – ִנְׁש ַּת ְעֵּבד ודאית ,שאפשר שיפרע הלווה בעצמו
ואפשר שלא יפרע .חיובו של הערב
ֶה ָעֵרבְ ,ו ֵאינֹו ָצִריְך ִק ְנ ָיןְ .ו ֵכן ִאם ֵּבית ִּדין ָעׂשּו אֹותֹו ָעֵרב – נובע רק מגמירות דעתו להשתעבד
ִנְׁש ַּת ְעֵּבדַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ָקנּו ִמ ָּידֹו; ְּכגֹון ֶׁש ָהיּו ֵּבית ִּדין עכשיו ,מפני שיש לו הנאה מסוימת
רֹו ִצין ִל ְגּבֹות ִמן ַהּלֹוֶוהְ ,ו ָא ַמר ָל ֶהם ' ַהִּניחּוהּוַ ,ו ֲא ִני ָעֵרב כשהוא מסייע למתן ההלוואה ,שהרי
ָל ֶכם' – הֹו ִאיל ְו ֵיׁש לֹו ֲה ָנ ָאה ֶׁש ֶה ֱא ִמינּוהּו ֵּבית ִּדיןְּ ,באֹו ָתּה הוא זוכה לאמינות בעיני הבריות או
שהוא מסייע לאי הגבייה ,שהרי הוא
ֲה ָנ ָיה ִׁש ְעֵּבד ַע ְצמֹו. זוכה לאמון מבית הדין במעמד כה
הפ ִנייה לערב לפרעון החוב מחייב.
גַ 1הַּמ ְלֶוה ֶאת ֲח ֵברֹו ַעל ְי ֵדי ָעֵרב – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֶה ָעֵרב גַ 2אָּלם – אדם אליםֲ .הֵרי ֶזה ִנ ְפָרע ִמן
ְמֻׁש ְעָּבד ַלַּמ ְלֶוהֹ ,לא ִי ְתַּבע ֶאת ֶה ָעֵרב ְּת ִחָּלהֶ ,אָּלא ּתֹו ֵב ַע ֶה ָעֵרב ְּת ִחָּלה – מפני שהוא דומה ללווה
ֶאת ַהּלֹוֶוה ְּת ִחָּלה; ִאם ֹלא ָנ ַתן לֹו – חֹו ֵזר ֵא ֶצל ֶה ָעֵרב ְו ִנ ְפָרע שאין לו נכסים לגבות מהםְ .יַׁשְּמתּו –
ִמֶּמּנּוַּ .בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁש ֵאין ְנ ָכ ִסים ַלּלֹוֶוהֲ .א ָבל ִאם ינדו .הנידוי הוא בידוד חברתי (לעיל
ֵיׁש ְנ ָכ ִסים ַלּלֹוֶוה – ֹלא ִיָּפַרע ִמן ֶה ָעֵרב ְּכ ָלל ֶאָּלא ִמן ַהּלֹוֶוה.
כב,ג).
גָ 2ה ָיה ַהּלֹוֶוה ַאָּלם ְו ֵאין ֵּבית ִּדין ְיכֹו ִלין ְלהֹו ִציא ִמ ָּידֹו ,אֹו
ד ִאם ֵיׁש ְנ ָכ ִסיםְּ ...ת ִחָּלה* – בכ"י מ'
ֶׁשֹּלא ָּבא ַל ִּדין – ֲהֵרי ֶזה ִנ ְפָרע ִמן ֶה ָעֵרב ְּת ִחָּלהְ ,ו ַא ַחר ָּכְך
ַי ֲעֶׂשה ֶה ָעֵרב ִּדין ִעם ַהּלֹוֶוהִ :אם ָיכֹול ְלהֹו ִציא ִמ ָּידֹו – יֹו ִציא, חסר משפט זה ,ונראה שנוסח הפנים
הוא מהדורא בתרא.
אֹו ְיַׁשְּמתּו אֹותֹו ֵּבית ִּדין ַעד ֶׁש ִּי ֵּתן לֹו.
ד ִה ְת ָנה ַהַּמ ְלֶוה ַעל ֶה ָעֵרבְ ,ו ָא ַמר לֹו ' ַעל ְמ ָנת ֶׁש ֶאָּפַרע ִמִּמי
ֶׁש ֶאְר ֶצה' – ִאם ֵיׁש ְנ ָכ ִסים ַלּלֹוֶוהֹ ,לא ִיָּפַרע ִמן ֶה ָעֵרבָ .א ַמר
' ַעל ְמ ָנת ֶׁש ֶאָּפַרע ִמִּמי ֶׁש ֶאְר ֶצה ְּת ִחָּלה'* אֹו ֶׁש ָה ָיה ַקְּב ָלן –
ֲהֵרי ֶזה ִי ְתַּבע ֶאת ֶה ָעֵרב ַה ֶּזה אֹו ֶאת ַה ַּקְּב ָלן ְּת ִחָּלה ְו ִיָּפַרע
ֵמ ֶהןַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵּיׁש ְנ ָכ ִסים ַלּלֹוֶוה.
הֵ 1אי ֶזה הּוא ָעֵרב ְו ֵאי ֶזה הּוא ַקְּב ָלן? ָא ַמר לֹו ' ֵּתן לֹו
ַו ֲא ִני נֹו ֵתן ְלָך' – ֶזה הּוא ַקְּב ָלן ֶׁש ֵּיׁש ַלַּמ ְלֶוה ְל ִהָּפַרע ִמֶּמּנּו
