Page 680 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 680
םיטפשמ רפס הולוו והומל לכותה פרק כו 658
פרעון הערב ליורשי הלווה וְּ 4כגֹון ֶׁשהֹו ָדה ּבֹו – לפני מיתתו.
וֵ 4מת ַהּלֹוֶוהְ ,ו ָק ַדם ֶה ָעֵרב ּו ָפַרע ַהחֹוב קֹ ֶדם ֶׁשּיֹו ִדי ַע ֶאת ֶׁשִּנּדּוהּו – הנידוי הוא הרחקה חברתית
עד שישלם (לעיל כב,ג)ֶׁ .שֹּלא ִהִּגי ַע ְז ַמן
ַהּיֹוְרִׁשים – ִאם נֹו ַדע ָלנּו ֶׁשֹּלא ָּפַרע ַהּלֹוֶוה ְׁש ַטר חֹובֹו ֹק ֶדם ַהִּמ ְלָוה ְל ִהָּגבֹות – "וחזקה היא שאין
ֶׁש ָּימּותְּ ,כגֹון ֶׁשהֹו ָדה ּבֹו אֹו ֶׁשִּנּדּוהּו ּו ֵמת ְּב ִנּדּויֹו אֹו ֶׁשֹּלא
ִהִּגי ַע ְז ַמן ַהִּמ ְלָוה ְל ִהָּגבֹותֲ ,הֵרי ֶזה חֹו ֵזר ְוגֹו ֶבה ִמן ַהּיֹוְרִׁשין אדם פורע בתוך זמנו" (לעיל יא,ו).
ָּכל ַמה ּ ֶׁשָּפַרע. ז ְר ָא ָיה – עדים או שובר (שטר קבלה)
וָ 5ה ָיה ַהַּמ ְלֶוה ּגֹוי – ֵאין ַהּיֹוְרִׁשין ַח ָּי ִבין ְלַׁשֵּלםֶׁ ,שָּמא מאת המלווה.
ֲא ִבי ֶהן ָנ ַתן ְל ֶזה ֶה ָעֵרב ָּכל ַהחֹוב ֶׁש ָה ָיה ָע ָליוִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ַהּגֹוי ח ֹלא ִכי – לא כך (ע"פ מלכים-א ג,כב).
ּתֹו ֵב ַע ֶאת ֶה ָעֵרב ְּת ִחָּלהּ ,ו ְל ִפי ָכְך ָּפַרע ֶזה ִמ ַּד ְעּתֹו ֹק ֶדם ֶׁשּיֹו ִדי ַע
ֶאת ַה ְּיתֹו ִמיםֲ .א ָבל ִאם הֹו ִדי ָען ֶׁש ַהּגֹוי ּתֹו ֵב ַע אֹותֹו ַו ֲהֵרי הּוא ְׁשבּו ַעת ֶה ֵּסת – ראה לעיל ביאור יא,א.
נֹו ֵתן – ַח ָּי ִבין ְלַׁשֵּלם. ט ֶע ֶבד אֹו ֵאֶׁשת ִאיׁש – וכל ממונם
ראיה לפרעון הערב שייך לאדון או לבעל ,בדומה לתשלום
נזקיהם ,שהם פטורים בו ,כדי שלא
ז ָּכל ָעֵרב ֶׁשָּבא ִלּ ֹטל ַמה ּ ֶׁשָּפַרע – ֵּבין ֶׁשָּבא ְל ִהָּפַרע ִמּיֹוְרֵׁשי ינקמו באדון או בבעל ,ויצטרך הלה
לשלם (גנבה א,ט) .אבל "אם נתגרשה
לֹוֶוה ֵּבין ִמן ַהּלֹוֶוה ַע ְצמֹוֲ ,הֵרי ֶזה ָצִריְך ְל ָה ִביא ְר ָא ָיה ֶׁשָּפַרע; האישה או מת בעלה או נשתחרר העבד,
ְו ֵאין ְמ ִצי ַאת ְׁש ַטר ַהחֹוב ֶׁש ָע ָליו ְּב ַיד ֶה ָעֵרב ְר ָא ָיהֶׁ ,שָּמא ָנ ַפל שהרי בני דעה הן והרי הן כבעל חוב
שאין לו מה יגבה ,שאם העשיר – חייב
ַהּ ְׁש ָטר ִמ ַּיד ַהַּמ ְלֶוהְ ,וֹלא ָּפַרע ֶזה ְּכלּום.
לשלם" (חובל ומזיק ד,כא) .י ֶׁש ֵאין ִק ְנ ָין
ח ָהאֹו ֵמר ַל ֲח ֵברֹו ' ָעַר ְב ָּת ִלי' ְוהּוא אֹו ֵמר 'ֹלא ָעַר ְב ִּתי' ,אֹו
ִמ ַּיד ַה ָּק ָטן ְּכלּום – "שהקניין כשטר,
ֶׁש ָא ַמר ֶה ָעֵרב ַלּלֹוֶוה ' ַא ָּתה ִהְרֵׁשי ַת ִני ַל ֲערֹב אֹו ְתָך ְו ִל ֵּתן' ְוהּוא ואין העדים חותמין אלא על שטר אדם
אֹו ֵמר לֹו 'ֹלא ִכיֶ ,אָּלא ִמ ַּד ְע ְּתָך ָעַר ְב ָּת' אֹו 'ֹלא ָעַר ְב ָּת ְּכ ָלל',
אֹו ֶׁש ָא ַמר ֶה ָעֵרב 'ָּפַר ְע ִּתי ַלַּמ ְלֶוה ְּב ָפ ֶניָך' ְו ַהּלֹוֶוה אֹו ֵמר 'ֹלא גדול" (מכירה כט,ט).
ָּפַר ְע ָּת' אֹו ֶׁש ָא ַמר לֹו 'ֵּכןָּ ,פַר ְע ָּתְ ,ו ָנ ַת ִּתי ְלָך ַמה ּ ֶׁשָּפַר ְע ָּת' ,אֹו
ֶׁש ָא ַמר ַהַּמ ְלֶוה ' ָעַר ְב ָּת ִלי ָמא ַת ִים' ְוהּוא אֹו ֵמר 'ֹלא ָעַר ְב ִּתי יא ֶׁש ֵאין ַל ָּק ָטן ַּד ַעת – כדי לשעבד
ֶאָּלא ָמ ֶנה' – ְּב ָכל ֵאּלּו ַהְּט ָענֹות ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהן ַהּמֹו ִציא ֵמ ֲח ֵברֹו
ָע ָליו ָהְר ָא ָיה ,אֹו ִיּ ָׁש ַבע ַהִּנ ְתָּבע ְׁשבּו ַעת ֶה ֵּסת ,אֹו ְׁשבּו ַעת את עצמו רק בהנאה מופשטת של
אמינות ,אך לגבי חיובי ממון אחרים:
ַהּתֹוָרה ִאם הֹו ָדה ְּב ִמ ְק ָצתִּ ,כְׁש ָאר ַט ֲענֹות ַהָּממֹון. "קטן שטענו הגדול :אם טענו בדבר
שיש בו הניה [רווח ממשי] לקטן ,כגון
זהות הערב עסקי משא ומתן ,והודה הקטן – נפרעין
מנכסיו ...ואם טענו בדבר שאין לקטן בו
ט ֶע ֶבד אֹו ֵאֶׁשת ִאיׁש ֶׁשָּלוּו אֹו ֶׁש ָעְרבּו ֶאת ֲא ֵחִרים ְו ִנ ְת ַח ְּיבּו הניה ,כגון נזקין וחבלות [וערבויות] ,אף
על פי שמודה ואף על פי שיש לו ממה
ְלַׁשֵּלם – ְּכֶׁש ִּיְׁש ַּת ְחֵרר ָה ֶע ֶבד ְו ִת ְתָּג ֵרׁש ָה ִאּ ָׁשה אֹו ִּת ְת ַא ְל ֵמן, ישלם – פטור ,ואפלו לאחר שהגדיל"
ְיַׁשְּלמּו .י ָק ָטן ֶׁשָּלָוה – ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם ְּכֶׁש ַּי ְג ִּדילְ ,ו ֵאין ּכֹו ְת ִבין (טוען ונטען ה,יא).
ָע ָליו ְׁש ָטרֶ ,אָּלא ֲהֵרי ִהיא ִמ ְלָוה ַעל ֶּפהַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁש ָּקנּו
ִמ ָּידֹוֶׁ ,ש ֵאין ִק ְנ ָין ִמ ַּיד ַה ָּק ָטן ְּכלּום.
יא ָק ָטן ֶׁש ָעַרב ֶאת ֲא ֵחִרים – הֹורּו ְּגאֹו ִנים ֶׁש ֵאינֹו ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם
ְּכלּוםַ ,אף ְּכֶׁש ַּי ְג ִּדיל; ְו ֶזה ֶׁשָּנ ַתן ֶאת ְמעֹו ָתיו ַעל ִּפי ַה ָּק ָטן –
ִאֵּבד ֶאת ְמעֹו ָתיוֶׁ ,ש ֵאין ַל ָּק ָטן ַּד ַעת ְּכ ֵדי ְלַׁש ְעֵּבד ַע ְצמֹו ְּב ָד ָבר
