Page 675 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 675
םיטפשמ רפס הולוו והומל לכותה פרק כד 653
חְ 3יַׁשְּלׁשּו – יכתבו את שמות הסבים חְ 3ו ֵכי ַצד ַי ֲעׂשּו ֵאּלּו ֶׁשּ ְׁשמֹו ֵתי ֶהן ָׁשִוין ּוְׁשמֹות ֲאבֹו ֵתי ֶהן
שלהםִ .סי ָמ ֵני ֶהן – תיאורי חזות פניהם ָׁשִוין? ְיַׁשְּלׁשּוָ .היּו ְׁשמֹות ֲאבֹות ֲאבֹו ֵתי ֶהן ָׁשִוין – ִי ְכ ְּתבּו
(פה"מ ב"ב י,ז)ִ .יחּו ָסן – אם כהן אם לוי ִסי ָמ ֵני ֶהןָ .היּו ּדֹו ִמין ֶזה ָל ֶזה ְּבצּוָר ָתן – ִי ְכ ְּתבּו ִיחּו ָסןָ .היּו
או ישראלּ .דֹורֹות – גילו של כל אחד
ְׁש ֵני ֶהם ּ ֹכ ֲה ִנים אֹו ְלִו ִּיים – ִי ְכ ְּתבּו ּדֹורֹות.
מהם (שם).
ט 1הֹו ִציא ָע ָליו ְׁש ָטר ֶׁשָּכתּוב ּבֹו ' ֲא ִני ְּפלֹו ִני ֶּבן ְּפלֹו ִני ָלִוי ִתי
יָ 2ה ָיה ֶזה ְּב ֵמ ָאה – היה חוב אחד
ִמְּמָך ָמ ֶנה' – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין ּבֹו ֵׁשם ַהַּמ ְלֶוהָּ ,כל ִמי ֶׁש ָּי ָצא
מאה דינרִ .ע ִּדית – "הטובה והחשובה ְׁש ָטר ֶזה ִמ ַּת ַחת ָידֹו ּגֹו ֶבה ּבֹוְ ,ו ֵאינֹו ָיכֹול ִל ְדחֹותֹו ְולֹו ַמר
שבשדות" (פה"מ גטין ה,א)ִ .זּבּו ִרית –
החלק הרע והכחוש שבשדות (אישות 'ֶׁשְּל ַא ֵחר הּואְ ,ו ָנ ַפל'.
טז,ג)ֵ .אין ִנ ְז ָק ִקין ָל ֶהם – אין בית דין
נדרשים לדון בעניינם ,מפני שהשטרות טְ 2ו ֵכן ְׁש ֵני יֹו ֵסף ֶּבן ִׁש ְמעֹון ַה ָּדִרין ְּב ִעיר ַא ַחתֶׁ ,שהֹו ִציא
מקזזים זה את זהֶ .זה ּגֹו ֶבה ִמן ַהֵּבינֹו ִנית
– מפני שבעל חוב גובה מן הבינונית ֶא ָחד ֵמ ֶהן ְׁש ַטר חֹוב ַעל ֶא ָחד ִמְּב ֵני ָה ִעיר – ֵאינֹו ָיכֹול
(לעיל יט,א)ְ .ו ֶזה ּגֹו ֶבה ִמן ַה ִּזּבּו ִרית – ִל ְדחֹותֹו ְולֹו ַמר לֹו ' ִל ְפלֹו ִני ֶׁשּ ְׁשמֹו ְּכִׁש ְמָך ֲא ִני ַח ָּיבּ ,ו ִמֶּמּנּו
ואף על פי שיש לבעל הזיבורית שדה ָנ ַפל ַהּ ְׁש ָטר'ֶ ,אָּלא ֲהֵרי ֶזה ֶׁש ָּי ָצא ִמ ַּת ַחת ָידֹו ּגֹו ֵבהּוְ ,ו ֵאין
בינונית (שגבה) וזיבורית ,הבינונית
שיש לו נחשבת עידית לגבי נכסיו (ואין חֹוְׁשִׁשין ִל ְנ ִפי ָלה.
סתירה לאמור לעיל יט,ד ,מפני שכאן ,לא הייתה לו הוצאת שטרות זה כנגד זה
בשעת ההלוואה שדה בינונית; או"ש). יְׁ 1ש ַנ ִים ֶׁשהֹו ִציא ָּכל ֶא ָחד ִמּ ְׁש ֵני ֶהן ְׁש ַטר חֹוב ַעל ֲח ֵברֹו –
יא מֹו ִציא ְׁש ָטר ֶׁשָּמ ַכר לֹו ֶאת ַהּ ָׂש ֶדה ֵאין ָה ַא ֲחרֹון ָיכֹול לֹו ַמר ָלִראׁשֹון ' ִאּלּו ָה ִיי ִתי ַח ָּיב ְלָךֵ ,הי ַאְך
ַא ָּתה לֹוֶוה ִמֶּמִּני?'ֶ ,אָּלא ֶזה ּגֹו ֶבה חֹובֹו ְו ֶזה ּגֹו ֶבה חֹובֹו.
– וטוען הלווה־הקונה שהחזיר לו חובו,
ולאחר מכן קנה ממנו שדהְׁ .ש ַטר חֹובֹו יָ 2ה ָיה ֶזה ְּב ֵמ ָאה ְו ֶזה ְּב ֵמ ָאהְ ,ו ֵיׁש ָל ֶזה ִע ִּדית ְו ָל ֶזה ִע ִּדית,
ֶׁשָּל ֶזה ָּב ֵטל – אבל שטר המכר תקף
(או"ש)ָ .ה ָיה ְלָך ִל ְפרֹ ַע ֶאת חֹו ְבָך – טענה אֹו ָל ֶזה ֵּבינֹו ִנית ְו ָל ֶזה ֵּבינֹו ִניתָ ,ל ֶזה ִזּבּוִרית ְו ָל ֶזה ִזּבּוִרית –
זו תקפה רק אם הגיע זמן הפירעון לפני ֵאין ִנ ְז ָק ִקין ָל ֶהםֶ ,אָּלא ָּכל ֶא ָחד עֹו ֵמד ְּבֶׁשּלֹוָ .ה ָיה ָל ֶזה ִע ִּדית
ּו ֵבינֹו ִנית ְו ָל ֶזה ִזּבּוִרית – ֶזה ּגֹו ֶבה ִמן ַהֵּבינֹו ִנית ְו ֶזה ּגֹו ֶבה ִמן
זמן המכירה (מ"מ).
ַה ִּזּבּוִרית.
יא ַהּמֹו ִציא ְׁש ַטר חֹוב ַעל ֲח ֵברֹוְ ,ו ַהָּלה מֹו ִציא ְׁש ָטר ֶׁשָּמ ַכר
לֹו ֶאת ַהּ ָׂש ֶדהִ :אם ָהיּו ְּב ָמקֹום ֶׁשּנֹו ֵתן ַהּלֹו ֵק ַח ַהָּמעֹות ְו ַא ַחר
ָּכְך ּכֹו ֵתב לֹו ַהּמֹו ֵכר ֶאת ַהּ ְׁש ָטר – ֲהֵרי ְׁש ַטר חֹובֹו ֶׁשָּל ֶזה
ָּב ֵטלֶׁ ,ש ֲהֵרי אֹו ֵמר לֹו ' ִאּלּו ָה ִיי ִתי ַח ָּיב ְלָךָ ,ה ָיה ְלָך ִל ְפרֹ ַע ֶאת
חֹו ְבָך'; ֲא ָבל ְּב ָמקֹום ֶׁשּכֹו ְת ִבין ְו ַא ַחר ָּכְך נֹו ְת ִנין – ֲהֵרי ְׁש ַטר
ַהחֹוב ַק ָּיםֶׁ ,ש ֲהֵרי ֶזה אֹו ֵמר לֹו ' ָמ ַכְר ִּתי ְלָך ֶאת ַהּ ָׂש ֶדה ְּכ ֵדי
ֶׁש ִּי ְה ֶיה ְלָך ְנ ָכ ִסים ְידּו ִעים ֶׁש ֶא ְגֶּבה ֵמ ֶהן ַהחֹוב ֶׁשִּלי'.
