Page 671 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 671
םיטפשמ רפס הולוו והומל לכותה פרק כג 649
יְ 1ל ִפי ָכְך – שאפשר לטרוף בלא שטר. כתיבת העתק שטר
ְׁש ֵני ִׁש ְטֵרי ֶמ ֶכר ַעל ָׂש ֶדה ַא ַחת – שהקונה יְ 1ל ִפי ָכְך ֵאין ּכֹו ְת ִבין ְׁש ֵני ִׁש ְטֵרי ֶמ ֶכר ַעל ָׂש ֶדה ַא ַחתֶׁ ,שָּמא
טוען שאיבד את שטר המכירה ומבקש ַי ֲעֶׂשה ַהּלֹו ֵק ַח ְקנּו ְנ ָיא ִעם ַּב ַעל חֹובְ ,ו ִי ְטרֹף ֶׁשֹּלא ַּכ ִּדיןֵּ .כי ַצד?
ָיבֹוא ֶזה ְו ִי ְטרֹף ָׂש ֶדה זֹו ְּב ֵעדּות ֶׁש ֵה ִעידּו לֹו ֵמ ֲח ַמת ָא ִביו,
שיכתבו לו שטר אחרְ .קנּו ְנ ָיא – ראה
לעיל ביאור ב,הָ .יבֹוא ֶזה ְו ִי ְטרֹף וכו'
ְו ַי ֲחזֹר ַהּלֹו ֵק ַח ְו ִי ְטרֹף ִּבְׁש ַטר ַהֶּמ ֶכר ֶׁשְּב ָידֹו ִמן ַהָּלקֹוחֹות – נניח שלווה ראובן מאביו של שמעון,
ומכר ראובן שדה א' ללוי וכתב לו שני
שטרי מכירה (בטענת נכלולים שאבד ֶׁשָּל ְקחּו ַא ֲחָריוְ ,ו ִי ְקַרע ְׁש ַטר ַהֶּמ ֶכר ֶׁשְּב ָידֹו.
לו השטר הראשון) .בנו של המלווה, יְ 2ו ַי ֲחזֹר ִּב ְקנּו ְנ ָיא ְו ַי ֲעמֹד ַּבּ ָׂש ֶדה ֶׁשִּנ ְטְר ָפה ִמֶּמּנּוְ ,ו ָיבֹוא
שמעון ,טורף את שדה א' מלוי (לגביית
החוב מראובן) על פי עדים שמעידים הּוא ֶׁשְּטָר ָפּה ְּב ַע ְצמֹוְ ,ו ִי ְטרֹף אֹו ָתּה ַּפ ַעם ְׁש ִנ ָּיה ְּב ֵעדּות ֵע ָדיו,
שנפסק הדין שאביו רשאי לטרוף מנכסי ְויֹו ִציא ַהָּלה ְׁש ַטר ַהֶּמ ֶכר ַהּ ֵׁש ִניְ ,ו ִי ְטרֹף ּבֹו ָלקֹוחֹות ֲא ֵחִרים
ראובן ,אך עדיין לא טרף .בשלב זה ,לוי,
ֶׁשֹּלא ַּכ ִּדין.
שיש בידו שטר מכר (אחד מן השניים)
שקנה את השדה מראובן ,זכאי לקבל יִ 3אם ֵּכןִ ,מי ֶׁש ָא ַבד לֹו ְׁש ַטר ַהֶּמ ֶכר ְו ֵע ָדיו ַק ָּי ִמיןֵּ ,כי ַצד
ַי ֲעֶׂשה? ִי ְכ ְּתבּו לֹו ְׁש ָטר ֵׁש ִניְ ,ויֹא ְמרּו ּבֹו 'ְׁש ָטר ֶזה ֵאין ּגֹו ִבין ּבֹו שדה אחרת מראובן ,והוא טורף אותה
מיהודה ("הלקוחות שלקחו אחריו"), ֹלא ִמְּנ ָכ ִסים ְמֻׁש ְעָּב ִדים ְוֹלא ִמְּנ ָכ ִסים ְּב ֵני חִֹריןְ ,וֹלא ְּכ ַת ְבנּוהּו
שקנה אחריו מראובן שדה ב'ִ .י ְק ַרע ֶאָּלא ְל ַה ֲע ִמיד ָׂש ֶדה זֹו ְּב ַיד ְּפלֹו ִני ַהּלֹו ֵק ַחְּ ,כ ֵדי ֶׁשֹּלא יֹו ִצי ָאּה
ְׁש ַטר ַהֶּמ ֶכר ֶׁשְּב ָידֹו – מיד אחר הטִריפה,
יקרע לוי את השטר שבידו ויקבל שטר ִמ ָּידֹו ַהּמֹו ֵכר ְוֹלא יֹוְרָׁשיו'.
בעלות כשטר שומה (לעיל כב,יא) .נמצא יא ְּבִׁש ְטֵרי ַהחֹובֹות ֵאינֹו ֵּכןַ :אף ַעל ִּפי ֶׁש ֵע ָדיו ַק ָּי ִמין ְו ָקנּו
שבשלב זה יש לשמעון שדה א' וללוי
שדה ב' .עד כאן הכל נעשה כדין (יהודה ִמ ָּידֹוְ ,ו ָח ַזר ִּבְׁש ָעתֹו ְו ָא ַמר 'ְׁש ָטר ֶׁשְּכ ַת ְב ֶּתם ִלי ַע ָּתה ָא ַבד' אֹו
הפסיד את שדהו ,אך הוא יכול לתבוע ' ִנְׂשַרף' – ֵאין ּכֹו ְת ִבין לֹו ְׁש ָטר ֵׁש ִניֶׁ ,שָּמא ְּפָרעֹו אֹו ְמ ָחלֹו,
את כספו מראובן). ַו ֲא ִפּלּו ָה ָיה ַהחֹוב ִל ְז ַמןְ .ו ֵאינֹו ּגֹו ֶבה ְּב ֵע ִדים ֵאּלּו ְּכלּוםֶ ,אָּלא
ִאם ָא ַמר ַהּלֹוֶוה 'ֹלא ָהיּו ְּד ָבִרים ֵמעֹו ָלם'ֶׁ ,ש ֶּזה ֻי ְח ַזק ַּכ ְפָרן
יְ 2ו ַי ֲחזֹר ִּב ְקנּו ְנ ָיא וכו' – לאחר זמן,
ְּב ֵעדּו ָתםְּ ,כמֹו ֶׁש ִּי ְתָּב ֵאר (טוען ונטען ו,א).
כשיישכח השלב הראשון ,יסכימו
במרמה לוי ושמעון (בעל החוב)
שישתמש לוי בשדה א' ("יעמוד יב ִמי ֶׁשָּב ָלה ְׁש ַטר חֹובֹו ַו ֲהֵרי הּוא הֹו ֵלְך ְל ִהָּמ ֵחק – ַמ ֲע ִמיד
בשדה") כאילו לא נלקחה ממנו,
ושמעון "יטרוף" אותה ממנו שנית (לא ָע ָליו ֵע ִדים ּו ָבא ִל ְפ ֵני ֵּבית ִּדיןְ ,ו ֵהן עֹוִׂשין לֹו ִקּיּוםֲ .א ָבל ֵע ֵדי
בשטר אלא בעדות העדים שהיא שלו), ַהּ ְׁש ָטר ַע ְצ ָמן – ֵאי ָנן ּכֹו ְת ִבין לֹו ְׁש ָטר ַא ֵחרַ ,אף ַעל ִּפי ֶׁשִּנ ְמ ַחק
כאילו מעולם לא נטרפה כבר .נמצא ִּב ְפ ֵני ֶהםֲ ,א ָבל ָּב ִאין ְל ֵבית ִּדיןּ ,ו ֵבית ִּדין עֹוִׂשין לֹו ִקּיּום.
שלוי ,שיש לו שטר מכר (הנוסף) שקנה
את השדה מראובן ,זכאי לקבל שדה אחרת מראובן ,והוא טורף אותה מדן ("לקוחות אחרים") ,שקנה את השדה ג'
מראובן ,ולוי ושמעון מתחלקים בשדה ג' כשלל המרמה.
יִ 3י ְכ ְּתבּו לֹו ְׁש ָטר ֵׁש ִני – שאין בו אחריות (ראה לעיל ביאור הלכה ז).
יא ִּבְׁש ָעתֹו – מיד (י')ְ .מ ָחלֹו – ויתר לו על חובו והתחרטַ .ו ֲא ִפּלּו ָה ָיה ַהחֹוב ִל ְז ַמן – אף אם עדיין לא הגיע זמן הפירעון,
ולכאורה סביר להניח שלא נפרע החוב ,ש"חזקה היא שאין אדם פורע בתוך זמנו" (לעיל יא,ו) ,אלא שחזקה זו תקפה
רק כשהשטר ביד המלווה (לעיל יד,יג)ֻ .י ְח ַזק ַּכ ְפ ָרן ְּב ֵעדּו ָתם – הלווה מוכח כשקרן" ,ולעולם אין אדם יוחזק כפרן ,עד
שיכפור בבית דין ,ויבואו שני עדים ויכחישוהו במה שכפר" (טוען ונטען ו,ב).
יב עֹוִׂשין לֹו ִקּיּום – כאן משמעו שכותבים לו שטר חדש בנוסח השטר המקוריֵ .אי ָנן ּכֹו ְת ִבין לֹו ְׁש ָטר ַא ֵחר – אין
כותבים יותר משטר אחד על הלוואה אחת .ונראים הדברים שמותר לכתוב שטר מחילה (ויתור) על החוב וכדומה
(שו"ת יא; ק').
