Page 669 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 669

‫םיטפשמ רפס‪      ‬הולוו והומל לכותה‪      ‬פרק כב‪-‬כג ‪	647‬‬                                                                                                    ‫	‬

‫יז‪ֶׁ  2‬שּ ָׁש ָמּה ְל ַב ַעל חֹובֹו ִמ ַּד ְעּתֹו –‬    ‫יז‪ְ   2‬מ ָכָרּה ַּב ַעל חֹוב‪ ,‬אֹו ְנ ָת ָנּה ְּב ַמ ָּת ָנה‪ ,‬אֹו ֶׁשּ ָׁש ָמּה ְל ַב ַעל‬

‫והעביר אותה למלווה מרצונו‪ַּ .‬ב ַעל‬                     ‫חֹובֹו ִמ ַּד ְעּתֹו‪ ,‬אֹו ֶׁשֵּמת ְוהֹוִריָׁשּה – ֵאי ָנּה חֹו ֶז ֶרת‪ָׁ .‬שמּו ַקְר ַקע‬
                                                       ‫ָל ִאּ ָׁשה ְו ִנּ ֵׂשאת‪ ,‬אֹו ֶׁשּ ָׁשמּו ִמֶּמָּנה ְו ִנּ ֵׂשאת – ַּב ַעל ְּב ִנ ְכ ֵסי ִאְׁשּתֹו‬
‫ְּב ִנ ְכ ֵסי ִאְׁשּתֹו ְּכלֹו ֵק ַח הּוא – הבעל נחשב‬
                                                                       ‫ְּכלֹו ֵק ַח הּוא‪ְ ,‬וֹלא ַמ ֲח ִזיר ְוֹלא ַמ ֲח ִזיִרין לֹו‪.‬‬
           ‫כמי שקנה את נכסי אשתו‪.‬‬

‫א  ִׁש ְטֵרי חֹוב – כגון שטרי הלוואה‪.‬‬                  ‫ּ ֶפ ֶרק ְׁשלֹ ָׁשה ְו ֶע ְׂש ִרים‬  ‫	‬

‫ַהֻּמ ְק ָּד ִמין – שכתוב בהם זמן מוקדם‬                                                    ‫כג‬

‫לזמן יצירת החוב בפועל‪ .‬טֹו ֵרף ָּב ֶהן‬                 ‫זמני השטר; החלפת שטר‬

‫ָלקֹוחֹות ֶׁשֹּלא ַּכ ִּדין – משעת יצירת‬                                                                 ‫שטרי חוב עם תאריך אחר‬
‫חוב בשטר‪ ,‬נכסיו של החייב משועבדים‬
‫לפירעון החוב‪ .‬ואם עברו לאחר‪ ,‬כגון‬                      ‫א  ִׁש ְטֵרי חֹוב ַהֻּמ ְק ָּד ִמין – ְּפסּו ִלין‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי טֹוֵרף ָּב ֶהן ָלקֹוחֹות‬
‫שרכש אותם הקונה (=לקוח) – אפשר‬
                                                       ‫ֶׁשֹּלא ַּכ ִּדין‪ּ ,‬ו ְל ִפי ָכְך ָק ְנסּו אֹותֹו ֲח ָכ ִמים‪ְ ,‬וֹלא ִי ְגֶּבה ִּבְׁש ָטר‬

‫לגבות אותם ("לטרוף") מן הקונה‪ִ .‬מְּב ֵני‬               ‫ֻמ ְק ָּדם ֶאָּלא ִמְּב ֵני חִֹרין‪ְּ ,‬ג ֵז ָרה ֶׁשָּמא ִי ְטרֹף ּבֹו ִמ ְּז ַמן ִראׁשֹון‬
‫חֹ ִרין – נכסים הנמצאים ביד הלווה‬                                                                 ‫ֶׁש ִה ְק ִּדימֹו‪.‬‬

   ‫עצמו‪ ,‬ולא מכרם או נתנם לאחרים‪.‬‬                      ‫ב  ִׁש ְטֵרי חֹוב ַהְּמ ֻא ָחִרין – ְּכֵׁשִרין‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי הּוַרע ּ ֹכחֹו ֶׁשְּל ַב ַעל‬

‫ב  ֶׁש ֲהֵרי הּוַרע ּ ֹכחֹו – לכאורה‪ ,‬ניתן‬
‫ַהּ ְׁש ָטר‪ֶׁ ,‬ש ֵאינֹו טֹו ֵרף ֶאָּלא ִמ ְּז ַמן ַהּ ְׁש ָטר‪ְ .‬ו ַאף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא לטרוף מן הלקוחות שלא כדין אף‬
‫בשטר כזה‪ ,‬שהרי בשטר רגיל הנכסים‬                        ‫ָּכ ְתבּו ּבֹו ֶׁשהּוא ְמ ֻא ָחר‪ֲ ,‬הֵרי ֶזה ָּכֵׁשר‪   .‬ג  ְׁש ָטר ֶׁשְּכ ָתבּוהּו‬
‫העתידיים שנקנו לאחר ההלוואה אינם‬
‫משתעבדים לחוב (לעיל יח‪,‬א)‪ ,‬ונמצא‬                       ‫ַּבּיֹום‪ְ ,‬ו ֶנ ְח ַּתם ַּבַּל ְי ָלה ַה ָּסמּוְך לֹו – ָּפסּול‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁשהּוא ֻמ ְק ָּדם‪.‬‬

‫ְו ִאם ָהיּו ֲעסּו ִקים ָּב ִע ְנ ָין ַעד ֶׁשִּנ ְכ ַנס ַהַּל ְי ָלה ַו ֲח ָתמּוהּו – ַאף ַעל שבשטר מאוחר הם עשויים להיות‬
‫משועבדים‪ .‬והתשובה‪ :‬כבר בעת‬
                                                       ‫ִּפי ֶׁש ָּקנּו ִמֶּמּנּו ַּבַּל ְי ָלה‪ָּ ,‬כֵׁשר‪.‬‬
‫כתיבת השטר‪ ,‬יש לשטר קול (אף על פי‬
‫שכתוב בו זמן מאוחר)‪ ,‬ומשעה זו מוטל‬                     ‫ד  ְׁש ָטר ֶׁש ְּז ַמּנֹו ָּכתּוב ַּבׁ ַּשָּבת אֹו ַּב ֲעָׂשָרה ְּב ִתְׁשֵרי – ְׁש ָטר‬

‫ְמ ֻא ָחר הּוא‪ְ ,‬ו ָכֵׁשר‪ְ ,‬ו ֵאין חֹוְׁשִׁשין לֹו ֶׁשָּמא ֻמ ְק ָּדם הּוא ּו ְב ֶא ָחד על הקונה לברר את הפרטים לאשורם‪.‬‬
‫ואם לא בירר אותם – הפסיד (י'; ולעיל‬
                                                       ‫ַּבׁ ַּשָּבת אֹו ְּב ַא ַחד ָעָׂשר ְּב ִתְׁשֵרי ִנ ְכ ַּתב‪ֶ ,‬אָּלא ַמ ֲע ִמי ִדין ֶאת‬
‫יא‪,‬ד‪ .)2‬ג  ַּבַּל ְי ָלה ַה ָּסמּוְך לֹו – שהוא‬        ‫ַהּ ְׁש ָטר ַעל ֶח ְז ָקתֹו‪ֶׁ ,‬ש ַה ָּד ָבר ָידּו ַע הּוא ֶׁש ֵאין ּכֹו ְת ִבין ַּבׁ ַּשָּבת‪,‬‬

‫חלק מן היום הבא אחריו‪ֶׁ .‬ש ָּקנּו ִמֶּמּנּו‬                                                  ‫ּו ְל ִפי ָכְך ִא ֲחרּוהּו‪.‬‬
‫– שהקניין בא לתת תוקף להתחייבות‬

‫ולהשתעבדות של המלווה לחוב (לביאור‬                                                       ‫נוכחות‪ ,‬זמן ומקום בכתיבת שטרי חוב ומכר‬
‫המושג‪ ,‬ראה שכירות ב‪,‬א)‪ ,‬ויש בדבר פרסום‬
                                                       ‫ה  ּכֹו ְת ִבין ְׁש ָטר ַלּלֹוֶוה ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין ַהַּמ ְלֶוה ִעּמֹו‪ְ ,‬ו ֵאין‬
               ‫(קול) שהתחייב הלה‪.‬‬
                                                       ‫ּכֹו ְת ִבין ַלַּמ ְלֶוה ַעד ֶׁש ִּי ְה ֶיה ַהּלֹוֶוה ִעּמֹו‪ַּ .‬בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים?‬
‫ד   ֲעָׂשָרה ְּב ִתְׁשֵרי – יום הכיפורים‪,‬‬              ‫ִּבְׁש ָטר ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו ִק ְנ ָין‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ִמּ ָׁש ָעה ֶׁש ָּקנּו ִמ ָּידֹו‪ִ ,‬נְׁש ַּת ְעְּבדּו‬

‫שוודאי לא נכתב ביום זה‪ּ .‬ו ְב ֶא ָחד‬

‫ַּבׁ ַּשָּבת – וביום ראשון‪ַ .‬על ֶח ְז ָקתֹו – כל‬       ‫ְנ ָכ ָסיו‪ֲ .‬א ָבל ְׁש ָטר ֶׁש ֵאין ּבֹו ִק ְנ ָין – ֵאין ּכֹו ְת ִבין ֲא ִפּלּו ַלּלֹוֶוה‪,‬‬
‫שטר נחשב כשר‪ ,‬אם לא הוכח שהוא‬                          ‫ַעד ֶׁש ִּי ְה ֶיה ַהַּמ ְלֶוה ִעּמֹו ְו ִי ֵּתן ַהּ ְׁש ָטר ְּב ַיד ַהַּמ ְלֶוה ְּב ָפ ֵנינּו‪ֶׁ ,‬שָּמא‬
‫מזויף (השווה לספק בפרטי השטר‪ ,‬להלן כז‪,‬טו)‪.‬‬             ‫ִי ְכּ ֹתב ַע ָּתה ִל ְלוֹות ִמֶּמּנּו ְּב ִני ָסן ְוֹלא ִי ְלֶוה ִמֶּמּנּו ַעד ִּתְׁשֵרי‪,‬‬
                                                       ‫ְו ִנ ְמ ָצא ַהַּמ ְלֶוה טֹוֵרף ִּבְׁש ָטר ֶזה ִמִּני ָסן ֶׁשֹּלא ַּכ ִּדין‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ֹלא‬
‫ה  ּכֹו ְת ִבין ְׁש ָטר ַלּלֹוֶוה – שיהיה בידו‪,‬‬

‫כדי שלא יהיה עיכוב בביצוע ההלוואה‬

‫כשיסכים המלווה להלוות לו‪ַּ .‬בֶּמה‬                        ‫ִהִּגי ַע ְל ָידֹו ַעד ִּתְׁשֵרי‪.‬‬

‫ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים – שכותבים ללווה‪.‬‬

‫ִּבְׁש ָטר ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו ִק ְנ ָין – שיש בו התחייבות מלווה במעשה קניין של הלווה (כגון קניין סודר)‪ ,‬שמשעה זו דעתו של‬

‫הלווה להתחייב בשעבוד נכסיו להלוואה‪ .‬שטר שאין בו קניין – השעבוד בו חל רק משעת מסירתו למלווה‪.‬‬
   664   665   666   667   668   669   670   671   672   673   674