Page 667 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 667
םיטפשמ רפס הולוו והומל לכותה פרק כב 645
ה ַו ֲא ִפּלּו ָה ָיה ַלַּמ ְלֶוה ַקְר ַקע – ַהּ ְׁש ָטר'ֵ ,אין מֹוִרי ִדין ַהַּמ ְלֶוה ַלִּמַּט ְל ְט ִליןֶׁ ,שָּמא יֹא ַכל אֹו ָתם,
ְו ָי ִביא ֶזה ְר ָא ָיה ִוי ַבֵּטל ַהּ ְׁש ָטרְ ,וֹלא ִי ְמ ָצא ַמה ִּיּטֹלַ .ו ֲא ִפּלּו
שלכאורה ,הלווה יכול לגבות את כספו.
ַּת ְכ ִסיף אֹו ִּתְׁש ַּת ֵּדף – תניב יבול דל ָה ָיה ַלַּמ ְלֶוה ַקְר ַקע – ֶׁשָּמא ַּת ְכ ִסיף אֹו ִּתְׁש ַּת ֵּדף.
ויפחת ערכה (רש"י ב"מ קיב,ב) או שתינזק
נוסח שטר האדרכתא והשימוש בו
כולה בשידפון (ראה לעיל ביאור יט,ב).
וֵּ 1כי ַצד ּכֹו ְת ִבין ָה ַא ְדַר ְכ ָּתא? ִאם ִל ְנ ָכ ִסים ְּב ֵני חִֹרין הֹוִרידּוהּו
וּ 2ו ַמ ְכִרי ִזין ָע ֶלי ָה וכו' – מפרסמים
– אֹו ְמִרים ' ִאיׁש ְּפלֹו ִני ִנ ְת ַח ֵּיב ִל ְפלֹו ִני ַּב ִּדין ָּכְך ְו ָכְךְ ,וֹלא ָנ ַתן
שהשדה עומדת למכירה ,כדי שיעלה לֹו ֵמ ַע ְצמֹוְ ,ו ָכ ַת ְבנּו לֹו ַא ְדַר ְכ ָּתא זֹו ַעל ָׂש ֶדה ְּפלֹו ִנית ֶׁשּלֹו'.
הביקוש לה ויגדל ערכהְ .וקֹוְר ִעין ְׁש ַטר
וְ 2ו ַא ַחר ָּכְך ָׁש ִמין לֹו ְׁשלָׁשה ֵמאֹו ָתּה ַהּ ָׂש ֶדה ְּכ ֶנ ֶגד חֹובֹו,
ַהחֹוב – כדי שלא יגבה בו שנית.
ּו ַמ ְכִרי ִזין ָע ֶלי ָה ְּכ ִפי ַמה ּ ֶׁש ִּיְראּו ַעד ֶׁש ִּי ְפ ְסקּו ַהּמֹו ִסי ִפין,
ז טֹוֵרף – גובה בחובו נכסים מן ּומֹוִרי ִדין אֹותֹו ְּבחֹובֹו ַל ֵח ֶלק ֶׁשּ ָׁשמּו אֹותֹוְ ,וקֹוְר ִעין ְׁש ַטר
הקונים (לעיל יח,א.)2 ַהחֹובִ ,אם ָה ָיה ָׁשם ְׁש ָטר.
טְּ 1ב ִקי ִאין – המומחים בשמאות וְ 3ו ִאם ֹלא ָהיּו לֹו ְנ ָכ ִסים ְּב ֵני חִֹרין – ּכֹו ְת ִבין ָה ַא ְדַר ְכ ָּתא
מקרקעין. ָּכְךִ ' :איׁש ְּפלֹו ִני ִנ ְת ַח ֵּיב ִל ְפלֹו ִני ָּכְך ְו ָכְך ִּבְׁש ַטר חֹוב ֶׁש ָה ָיה
ְּב ָידֹוְ ,וֹלא ָנ ַתן לֹו חֹובֹוְ ,וֹלא ָמ ָצאנּו לֹו ְנ ָכ ִסים ְּב ֵני ֹחִריןּ ,ו ְכ ָבר
טֶׁ 2שַּמ ְכִרי ִזין ַעל ִנ ְכ ֵסי ְיתֹו ִמים – ְקַר ְענּוהּו ַלׁ ְּש ָטר ֶׁש ָה ָיה לֹו ָע ָליוְ ,ו ָנ ַתּנּו ְרׁשּות ִל ְפלֹו ִני ִל ְדרֹׁש�
ראה לעיל יב,ח .יֶׁ 1ש ֵאין לֹו ְּכלּום ְו ַל ֲח ֹקר ְו ִל ְהיֹות ָידֹו ְנטּו ָיה ַעל ָּכל ְנ ָכ ִסים ֶׁש ִּיָּמ ְצאּו לֹו; ְו ָכל
ַקְר ָקעֹות ֶׁשָּמ ַכר ִמ ְּז ַמן ְּפלֹו ִני ָו ָה ְל ָאה – ֵיׁש לֹו ְל ִהָּפַרע ְו ִל ְגּבֹות
– מפני שאם יש לו נכס ,אין גובים מן
הלקוחותְּ .ב ַת ָּק ַנת ְּגאֹו ִנים – "כשראו חֹובֹו ִמן ַהּכֹל'.
הגאונים הראשונים שעמדו אחר חבור
התלמוד שרבו הרמאים וננעלה דלת ז ְו ַא ַחר ֶׁשּכֹו ְת ִבין ַא ְדַר ְכ ָּתא זֹו ,הֹו ֵלְך ַהַּמ ְלֶוה ּו ְמ ַחֵּפׂשִ :אם
בפני לווין – התקינו שמשביעין את
הלווה שבועה חמורה כעין שלתורה ָמ ָצא לֹו ְנ ָכ ִסים ְּב ֵני חִֹרין – ָׁש ִמין לֹו ֵמ ֶהן; ָמ ָצא לֹו ְנ ָכ ִסים
בנקיטת חפץ ,שאין לו כלום יתר על ְמֻׁש ְעָּב ִדין ֵמ ַא ַחר ְז ַמן ְׁש ָטרֹו – טֹוֵרף ֵמ ֶהןְ ,וקֹוְר ִעין ְׁש ַטר
דברים שמסדרין לו ,ושלא החביא ביד
אחרים ולא נתן מתנה על מנת להחזיר" ָה ַא ְדַר ְכ ָּתאְ ,וכֹו ְת ִבין לֹו ְׁש ַטר ַהִּטְרָּפא.
שטר הטרפא
ח ֵּכי ַצד ּכֹו ְת ִבין? ' ִאיׁש ְּפלֹו ִני ֶּבן ְּפלֹו ִני ָז ָכה ַּב ִּדין ִל ְטרֹף
ְּבחֹוב ֶׁשְּפלֹו ִני ַח ָּיב לֹו ֶׁשהּוא ָּכְך ְו ָכְךִ ,מּ ָׂש ֶדה ְּפלֹו ִנית ֶׁשְּל ָק ָחּה
ְּפלֹו ִני ְּב ָכְך ְו ָכְך ִמ ְּז ַמן ְּפלֹו ִניּ ,ו ְכ ָבר ָקַר ְענּו ָה ַא ְדַר ְכ ָּתא ֶׁש ָה ְי ָתה
ְּב ָידֹוְ ,ו ִהְרִׁשינּוהּו ִל ְטרֹף ִמ ֶּזה ְּב ָכְך ְו ָכְך'.
טְ 1ו ַא ַחר ֶׁשּכֹו ְת ִבין ַהִּטְרָּפא ַלּטֹוֵרף ,מֹוִרי ִדין ְׁשלָׁשה ְּב ִקי ִאין
ְלאֹו ָתּה ַהּ ָׂש ֶדהְ ,וָׁש ִמין לֹו ִמֶּמָּנה ְּכִׁשעּור חֹובֹו ְּכ ִפי ַמה ּ ֶׁשָראּוי
לֹו ִמן ַה ֶּק ֶרן ַו ֲח ִצי ַהּ ֶׁש ַבחְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו (לעיל כא,א).
טּ 2ו ַמ ְכִרי ִזין ָע ֶלי ָה ְׁשלִׁשים יֹום ְּכ ֶדֶרְך ֶׁשַּמ ְכִרי ִזין ַעל ִנ ְכ ֵסי
ְיתֹו ִמים ,יְ 1ו ַא ַחר ָּכְך ַמְׁשִּבי ִעין ֶאת ַהּלֹוֶוה ֶׁש ֵאין לֹו ְּכלּום,
ְּב ַת ָּק ַנת ְּגאֹו ִניםִ ,אם ָה ָיה ַהּלֹוֶוה ִעָּמנּו ַּבְּמ ִדי ָנהּ .ו ַמְׁשִּבי ִעין
