Page 662 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 662
םיטפשמ רפס הולוו והומל לכותה פרק כ-כא 6 40
דִ 5נ ְמ ְצאּו ָׁשם ֵׁשׁש ֵמאֹות – חֹו ְל ִקין ְׁשלׁש ֵמאֹות ְּבָׁשֶוה, דֶׁ 5שחֹו ְל ִקין ְל ִפי ָממֹו ָנם* – שיקבל כל
ְו ִי ְס ַּתֵּלק ַּב ַעל ַהָּמ ֶנהְ ,וחֹו ְזִרין ְוחֹו ְל ִקין ַהָּמא ַת ִים ֵּבין ַהּ ְׁש ַנ ִים אחד מממון הלווה לפי החלק היחסי של
ְּבָׁשֶוהְ ,ו ִי ְס ַּתֵּלק ַּב ַעל ַהָּמא ַת ִיםְ ,ונֹו ְת ִנין ַהֵּמ ָאה ַהִּנְׁש ֶאֶרת חובו מכלל החובות .בדוגמה שלפנינו,
ְל ַב ַעל ַהּ ְׁש ַבע ֵמאֹותְ ,ו ִנ ְמ ָצא ְּב ָידֹו ְׁשלׁש ֵמאֹות ִּב ְל ַבדְ .ו ַעל בעלי החובות של ,200 ,700ו100-
ֶּדֶרְך זֹו חֹו ְל ִקין ֲא ִפּלּו ֵהם ֵמ ָאהְּ ,כֶׁש ָּיבֹואּו ִל ְגּבֹות ְּכ ַא ַחתְ .ו ֵיׁש יקבלו 20% ,70%ו 10%-בהתאמה,
כלומר כשיש 500דינר ,יקבלו 350דינר,
ִמן ַהְּגאֹו ִנים ֶׁשהֹוָרה ֶׁשחֹו ְל ִקין ְל ִפי ָממֹו ָנם*. 100דינר ו 50-דינר .בכ"י י' ובהערת ק'
זמן לא מפורש נוסףְ :ו ָל ֶזה ַּד ְע ִּתי נֹו ָטה ַּבִּמַּט ְל ְט ִלין.
הְ 1ראּו ֵבן ְוִׁש ְמעֹוןְ ,ל ָכל ֶא ָחד ִמּ ְׁש ֵני ֶהם ְׁש ַטר חֹוב ַעל ֵלִוי, הְּ 1כ ֵדי חֹוב – שווה לשיעור החוב.
ְראּו ֵבן ְׁש ָטרֹו ַּב ֲח ִמּ ָׁשה ְּב ִני ָסןְ ,וִׁש ְמעֹון ְׁש ָטרֹו ְּב ִני ָסן ְס ָתם, הֵ 2מ ִא ָּיר ְו ֵאי ָלְך – אין שמעון גובה מן
ַו ֲהֵרי ֵיׁש ְל ֵלִוי ָׂש ֶדה ֶׁש ֵאי ָנּה ְּכ ֵדי חֹוב ֶׁשִּלְׁש ֵני ֶהם – מֹוִרי ִדין
הקונים שקנו מלוי החל מחודש אייר,
ְלתֹו ָכּה ְראּו ֵבןֶׁ ,שָּמא ְׁש ָטרֹו ֶׁשְּלִׁש ְמעֹון ְּבסֹוף ִני ָסן ָה ָיה. לאחר שנגבתה שדהו של לוי ("שדה
בת חורין") על ידי ראובן .ולעולם
הְ 2ו ֵכן ֵאין ִׁש ְמעֹון ָיכֹול ִל ְטרֹף ֵמ ִא ָּיר ְו ֵאי ָלְךֶׁ ,ש ֲהֵרי ַהּלֹו ֵק ַח שמעון צריך להביא ראיה כדי להוציא
מאחריםְ .ו ָיבֹוא ְראּו ֵבן ֶׁשהּוא ַא ַחר
אֹו ֵמר לֹו 'ֶׁשָּמא ְּב ֶא ָחד ְּב ִני ָסן הּוא ְז ַמּנֹו ֶׁשִּלְׁש ָטְרָךַ ,ו ֲהֵרי ָׂש ֶדה ְז ַמְּנָך – שהקרקע שביד ראובן שייכת
ַּבת חִֹרין ֶׁש ִּת ְגֶּבה אֹו ָתּהְ ,ו ָיבֹוא ְראּו ֵבן ֶׁשהּוא ַא ַחר ְז ַמְּנָך, לך ,ורק לראובן יש זכות לטרוף מן
ְוהּוא ֶׁש ֵּיׁש לֹו ִל ְטרֹף ִמֶּמִּני'ְ .ל ִפי ָכְךִ ,אם ָּכ ְתבּו ַהְרָׁש ָאה ֶזה הלקוחות ,מפני שאין לו קרקע בת חורין
לגבות ממנהַ .הְרָׁש ָאה ֶזה ָל ֶזה – ייפוי
ָל ֶזה – טֹוְר ִפין ֵמ ִא ָּיר ְו ֵאי ָלְך ִמָּכל ַצד. כוח משותף ,המאפשר לאחד לגבות את
הְ 3והּוא ַה ִּדין ִּבְראּו ֵבן ְוִׁש ְמעֹון ֶׁשָּמ ַכר ָל ֶהן ֵלִוי ָׂש ֶדה ַא ַחת חובו של האחר.
ִּבְׁש ֵני ְׁש ָטרֹותְׁ ,ש ָטרֹו ֶׁשָּל ֶזה ַּב ֲח ִמּ ָׁשה ְּב ִני ָסן ּוְׁש ָטרֹו ֶׁשָּל ֶזה הְ 3והּוא ַה ִּדין וכו' – מעמידים את
ְּב ִני ָסן ְס ָתם.
השדה שנמכרה ביד זה שזמנו מבורר
ּ ֶפ ֶרק ֶא ָחד ְו ֶע ְׂש ִרים שטוענים לו שהוא קנה ראשון וזמנו
של השני מאוחר יותר ,ולכן קנה קרקע
גבייה מנכסים שהשביחו כא
שכבר נמכרה.
חלוקת הקרן והשבח
פרק כא – הקדמה :הפרק דן בבעל חוב
אַּ 1ב ַעל חֹוב ּגֹו ֶבה ֶאת ַהּ ֶׁש ַבח ֶׁש ִהְׁשִּבי ַח ַהּלֹו ֵק ַחֵּ ,בין הבא לגבות את חובו משדה שנשתעבדה
לו ,וכתב לו החייב בשטר החוב 'מה
ֶׁש ִהְׁשִּבי ַח ֵמ ֲח ַמת הֹו ָצ ָאה ֵּבין ֶׁשׁ ָּש ְבחּו ְנ ָכ ִסים ֵמ ֵא ֵלי ֶהםֶ ,אָּלא שאני עתיד לקנות משועבד לך' ,ולכן
ֶׁש ִאם ִהְׁשִּביחּו ֵמ ֵא ֵלי ֶהן – טֹוֵרף ָּכל ַהּ ֶׁש ַבח; ְו ִאם ִהְׁשִּביחּו יכול לגבות גם משבח השדה (לעיל יח,א.
ֵמ ֲח ַמת הֹו ָצ ָאה – ּגֹו ֶבה ֲח ִצי ַהּ ֶׁש ַבח. להלן א.)6
אֵּ 2כי ַצד? ְראּו ֵבן ֶׁש ָה ָיה לֹו חֹוב ַעל ִׁש ְמעֹון ָמא ַת ִים, א 1טֹוֵרף ָּכל ַהּ ֶׁש ַבח – מפני ששבח זה
ּו ָמ ַכר ִׁש ְמעֹון ְל ֵלִוי ָׂש ֶדה ְּב ָמ ֶנהְ ,והֹו ִציא ָע ֶלי ָה ֵלִוי הֹו ָצאֹות בא מקרקע בעל החוב ,ולא מיגיע כפיו
ְו ִהְׁשִּבי ָחּה ַו ֲהֵרי ִהיא ָׁשָוה ָמא ַת ִים – ְּכֶׁש ָּיבֹוא ְראּו ֵבן ִל ְטרֹף של הקונהּ .גֹו ֶבה ֲח ִצי ַהּ ֶׁש ַבח – מפני
ֶאת ֵלִוי ,טֹוֵרף ִמֶּמָּנה ְּב ֵמ ָאה ַו ֲח ִמּ ִׁשיםֵ :מ ָאה ֶׁשִּל ְד ֵמי ַהֶּמ ָּקח, ששבח זה בא מיגיע כפיו והוצאותיו
ַו ֲח ִמּ ִׁשים ֶׁשַּל ֲח ִצי ַהּ ֶׁש ַבחְ .ו ִאם ִהְׁשִּבי ָחה ֵמ ֲח ַמת ַע ְצ ָמּהְּ ,כגֹון של הקונה ,ושבח זה בא לאחר שיש
שני בעלי חוב (הקונה והמלווה) ולכן
ֶׁשהּו ְקָרה ְּב ָד ִמים אֹו ָעלּו ָּבּה ִאי ָלנֹות – ּגֹו ֶבה ֶאת ֻּכָּלּה.
חולקים (מ"מ).
אְ 2והֹו ִציא ָע ֶלי ָה ֵלִוי הֹו ָצאֹות –
עקרונית ,הנושים מתחלקים בשבח
בלא להתחשב בגובה ההוצאה.
