Page 657 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 657
םיטפשמ רפס הולוו והומל לכותה פרק יח 635
וֶ 1ע ֶבד – גוי ,שגופו קנוי לאדוניו. וֶ 1ע ֶבד ֶׁש ָעָׂשהּו ַרּבֹו ַהּפֹו ִתי ִקיְ ,וִׁש ְחְררֹו – ַאף ַעל ִּפי
ִה ְק ִּדיׁשֹו – לבית המקדש (ראה ביאור ֶׁשָּכ ַתב לֹו 'ֹלא ִי ְה ֶיה ְלָך ֵּפָרעֹון ֶאָּלא ִמ ֶּזה'ָ ,י ָצא ְל ֵחרּות; ְו ֵכן
ִאם ִה ְק ִּדיׁשֹוֶׁ ,ש ֶה ָח ֵמץ ְו ַהּ ִׁש ְחרּור ְו ַה ֶה ְק ֵּדׁש ַמ ְפ ִקי ִעין ִמ ַּיד
הלכה ז) .ומשעה שהקדישו העבד ,הוא
שייך להקדש ,ולבעלים אסור להשתמש
ַהּ ִׁש ְעּבּודַ ,ו ֲה ֵרי ַּב ַעל חֹוב חֹו ֵזר ְוגֹו ֶבה חֹובֹו ִמן ַהּלֹו ֶוה ְוכֹו ֵתב בו עד שייפדה (ערכים וחרמים ו,יז) ,ובעל
החוב אינו יכול לטרוף ממנוֶׁ .ש ֶה ָח ֵמץ
וכו' – ישראל ששעבד את חמצו ָע ָליו ְׁש ָטר ְּבחֹובֹו ְוטֹוֵרף ִמ ְּז ַמן ֶזה ַהּ ְׁש ָטר.
כהפותיקי להבטחת החזרת הלוואה
לגוי ,כשמגיע הפסח ,שעבוד הגוי וְ 2ו ָלָּמה הּוא ַח ָּיב ְלַׁשֵּלם? ִמְּפ ֵני ֶׁשָּג ַרם ְל ַאֵּבד ָממֹון ֲח ֵברֹו,
מופקע ממנו ,והחמץ אסור בהנאה
כחמצו של יהודי (חמץ ומצה ד,ה)ְ .וטֹו ֵרף ְו ָכל ַהּגֹו ֵרם ְל ַה ִּזיק ְמַׁשֵּלםְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו ִּב ְמקֹומֹו (חובל ומזיק ז,ז-
ִמ ְּז ַמן ֶזה ַהּ ְׁש ָטר – ולא מזמן ההלוואה יא)ְ .וכֹו ִפין ֶאת ַרּבֹו ַהּ ֵׁש ִני ְלַׁש ְחְררֹו ִמְּפ ֵני ִּתּקּון ָהעֹו ָלםֶׁ ,שֹּלא
הראשונה ,מפני שנוצר חוב חדש הנובע ִי ְמ ָצ ֶאּנּו ַּבּׁשּוק ְויֹא ַמר לֹו ' ַע ְב ִּדי ָא ָּתה'.
מן ההיזק (כאמור בהלכה הבאה).
ז ַהַּמ ְק ִּדיׁש ְנ ָכ ָסיו – ֵאין ַּב ַעל חֹוב ָיכֹול ִל ְטרֹף ִמן ַה ֶה ְק ֵּדׁש,
וֶׁ 2שָּג ַרם ְל ַאֵּבד ָממֹון ֲח ֵברֹו – שאי
ֶׁש ַה ֶה ְק ֵּדׁש ַמ ְפ ִקי ַע ַהּ ִׁש ְעּבּודּ .ו ְכֶׁשּפֹו ִדין ַה ַּקְר ַקע ִמ ַּיד ַה ֶה ְק ֵּדׁש,
אפשר לגבות מעבד משוחרר ולא אֹו ְמ ִדין ַּכָּמה ָא ָדם רֹו ֶצה ִל ֵּתן ְּבָׂש ֶדה זֹו ַעל ְמ ָנת ֶׁש ִּי ֵּתן ְל ַב ַעל
מן ההקדש .בהלכה הבאה מבוארת חֹוב ֶאת חֹובֹו ְו ָל ִאּ ָׁשה ְּכ ֻתָּב ָתּהְ ,ל ִפי ֶׁשְּכֶׁש ִּתָּפ ֶדה ְו ֵת ֵצא
האפשרות לפדות קרקע מן ההקדש, ְל ֻחִּלין ְּב ַיד ַהּלֹו ֵק ַחָ ,יבֹוא ַּב ַעל חֹוב ְו ִי ְטרֹף אֹו ָתּה ,אֹו ָה ִאּ ָׁשה
"על מנת שייתן לבעל חוב את חובו".
ִּב ְכ ֻתָּב ָתּהְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו ַּב ֲע ָר ִכין (ז,יד-טז).
ַרּבֹו ַהּ ֵׁש ִני – המלווה ,היכול להיות גם
אדוניוִּ .תּקּון ָהעֹו ָלם – סדר חברתי ח ַּב ַעל חֹוב ֶׁשָּבא ִל ְטרֹףִ :אם ֵיׁש ָמעֹות ַלּלֹו ֵק ַח – ָיכֹול ְל ַסְּלקֹו
ראויַ .ע ְב ִּדי ָא ָּתה – וההפותיקי מקנה
ְו ִל ֵּתן לֹו ְּד ֵמי ַמה ּ ֶׁשהּוא טֹו ֵרףְ ,וחֹו ֵזר ַהּלֹו ֵק ַח ְותֹו ֵב ַע ַלּמֹו ֵכר; לי זכות עליך .ואף על פי שיכול לסתור
את דבריו ,תצא עליו שמועה המוציאה
לעז על בניו (בבלי גטין מא,א). ְו ִאם ָעָׂשה אֹו ָתּה ַהּפֹו ִתי ִקי – ֵאינֹו ָיכֹול ְל ַסְּלקֹו ְּב ָד ִמים.
ז ַהַּמ ְק ִּדיׁש ְנ ָכ ָסיו – כשאדם מקדיש טריפה אחר טריפה
ט ְראּו ֵבן ֶׁש ָה ָיה ַח ָּיב ְלִׁש ְמעֹון ָמא ַת ִיםְ ,ו ָהיּו לֹו ְׁש ֵּתי ָׂשדֹות ,מנכסיו ,הנכסים הראויים להיקרב על
גבי המזבח ,כגון בהמות או עופות,
מתקדשים קדושת הגוף ,וחייב להקריב ּו ָמ ַכר ַא ַחת ֵמ ֶהן ְל ֵלִוי ְּב ָמ ֶנה ְו ָח ַזר ּו ָמ ַכר לֹו ַהּ ְׁש ִנ ָּיה ְּב ָמ ֶנהּ ,ו ָבא
אותם ,ואילו הנכסים שאינם ראויים ִׁש ְמעֹון ְו ָטַרף ָה ַא ַחת ְּב ָמ ֶנה ְו ָח ַזר ִל ְטרֹף ַהׁ ְּש ִנ ָּיה ַּבָּמ ֶנה ַהִּנְׁש ָאר
להקרבה ,מתקדשים קדושת דמים, לֹוְ ,ו ֵה ִביא ֵלִוי ָמא ַת ִים ְו ָא ַמר לֹו ' ִאם ִּתְר ֶצה ִל ְהיֹות ַהׂ ָּש ֶדה
וערכם שייך למקדש ,וניתן לפדותם ֶׁשָּטַר ְפ ָּת ׁשּו ָמה ְלָך ְּב ָכל ַהָּמא ַת ִים ֶׁש ֵּיׁש ְלָך – ֲהֵרי מּו ָטב; ְו ִאם
בכסף (בהעברת קדושתם לכסף) ,והם ָלאו – ֵהי ָלְך ָמא ַת ִים ֶׁשְּלחֹו ְבָך ְו ִה ְס ַּתֵּלק' – ַה ִּדין ִעם ֵלִויָ .ר ָצה
יוצאים לחולין (ערכים וחרמים ה,ח) .אֹו ְמ ִדין ִׁש ְמעֹון ְו ָע ַמד ָּבּה – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשִּקְּב ָלּה ְּב ָמא ַת ִיםֵ ,אין ֵלִוי
ַּכָּמה ָא ָדם וכו' – הדברים אמורים
בשהשדה שווה יותר מן החוב ,ושמים חֹו ֵזר ְותֹו ֵב ַע ְראּו ֵבן ֶאָּלא ְּב ָמ ֶנה ַא ַחת.
כמה אדם מוכן לשלם עבור ערך יתרת
השדה שתישאר בידו לאחר שתיטרף על ידי בעל החובְּ .כמֹו ֶׁשֵּב ַאְרנּו ַּב ֲעָר ִכין – את פרטי דרכי הפדיון והגבייה.
ח ָיכֹול ְל ַסְּלקֹו – מפני שהשעבוד אינו מיוחד על קרקע זוָ .עָׂשה אֹו ָתּה ַהּפֹו ִתי ִקי – מפורש (מ"מ).
ט ָמ ֶנה – מאה דינרִ .אם ִּתְר ֶצה ִל ְהיֹות ַהׂ ָּש ֶדה ֶׁשָּטַר ְפ ָּת ׁשּו ָמה ְלָך ְּב ָכל ַהָּמא ַת ִים – אמנם טרפת את השדה עבור חוב
של מאה ,אך אם תרצה להחשיב את שווי השדה שכבר טרפת במאתיים ,ובכך שולם לך כל חובךֲ ,הֵרי מּו ָטב .ואם לא
תרצהֵ ,הי ָלְך (קח לך) ָמא ַת ִים ֶׁשְּלחֹו ְבָך ְו ִה ְס ַּתֵּלק – קח לך מאתיים והחזר לי את השדה שטרפת ,מפני שהקונה יכול
לסלק את בעל החוב בכסף אפילו לאחר שנטרפה השדה.
