Page 659 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 659
םיטפשמ רפס הולוו והומל לכותה פרק יט 637
ד ֶׁש ַהִּנ ָּז ִקיןָּ ...ב ִע ִּדית – "הטובה גְ 3ו ֵכן ִאם ָל ַקח ֵלִוי ֵּבינֹו ִניתְ ,ו ִהִּני ַח ֵא ֶצל ִׁש ְמעֹון ֵּבינֹו ִנית
והחשובה שבשדות[ ...כלשון הכתוב ְּכמֹו ַהֵּבינֹו ִנית ֶׁשָּל ַקח – ֵאינֹו טֹוֵרף ִמֵּלִויֶׁ ,ש ֲהֵרי ֶזה אֹו ֵמר לֹו
במזיק] 'מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם' ' ִהַּנ ְח ִּתי ְלָך ָמקֹום ִל ְגּבֹות ִמֶּמּנּו'.
(שמות כב,כד) ...כדי שלא יתרבו הנזקים
וההשתלטות בין בני אדם" (פה"מ גטין ד ְּכ ָבר ֵּב ַא ְרנּוֶׁ ,ש ַהִּנ ָּז ִקין – ָׁש ִמין ָל ֶהן ָּב ִע ִּדית (נזקי ממון א,ב; א,ז;
ה,א)ּ .ו ְכ ֻתַּבת ִאּ ָׁשה – שהיא גובה אותה
אם גירש אותה או שנתאלמנה ממנו. ח,י)ּ ,ו ַב ַעל חֹוב – ַּבֵּבינֹו ִנית (לעיל א)ּ ,ו ְכ ֻתַּבת ִאּ ָׁשה – ַּב ִּזּבּו ִרית
ַּב ִּזּבּוִרית – "שהרי בעל חוב הפסיד (אישות טז,ג)ָ .היּו לֹו ִע ִּדית ְו ִזּבּו ִרית – ִנ ָּז ִקין ָּב ִע ִּדיתּ ,ו ַב ַעל חֹוב
והוציא מעותיו ,והאישה לא חסרה ּו ְכ ֻתַּבת ִאּ ָׁשה ַּב ִּזּבּוִריתָ .היּו לֹו ִע ִּדית ּו ֵבינֹו ִנית – ִנ ָּז ִקין ָּב ִע ִּדית,
דבר ,שיתר מה שהאיש רוצה לישא, ּו ַב ַעל חֹוב ּו ְכ ֻתַּבת ִאּ ָׁשה ַּבֵּבינֹו ִניתָ .היּו לֹו ֵּבינֹו ִנית ְו ִזּבּוִרית
אישה רוצה להנשא" (אישות יז,יד)ָ .היּו לֹו ִּב ְל ַבד – ִנ ָּז ִקין ּו ַב ַעל חֹוב ַּבֵּבינֹו ִניתּ ,ו ְכ ֻתַּבת ִאּ ָׁשה ַּב ִּזּבּוִרית.
ֵּבינֹו ִנית ְו ִזּבּוִרית ִּב ְל ַבד – אמנם הבינונית
שלו נחשבת עתה עידית ,ולכאורה בעל מכירה לכמה קונים
חוב צריך לגבות מן הזיבורית (ראה לעיל
ביאור הלכה א) ,אך מדובר בשהיו לו בשעת הְ 1מ ָכָרן ִלְׁשלָׁשה ְּב ֵני ָא ָדם ְּב ַבת ַא ַחת – ֻּכָּלן ִנ ְכ ְנסּו ַּת ַחת
ההלוואה שדה עידית ושדה בינונית
ושדה זיבורית ,ומכר את העידית ,ולכן ַהְּב ָע ִליםְ ,ו ַהִּנ ָּז ִקין טֹוְר ִפין ִמן ָה ִע ִּדיתּ ,ו ַב ַעל חֹוב טֹוֵרף ִמן
גובה מן הבינונית שהשתעבדה לו ַהֵּבינֹו ִניתּ ,ו ְכ ֻתַּבת ִאּ ָׁשה טֹוֶר ֶפת ִמן ַה ִּזּבּוִרית.
משעת ההלוואה (טור חו"מ קכ .י'). הְ 2מ ָכָרן ָל ֶזה ַא ַחר ֶזה – ֻּכָּלן טֹוְר ִפין ִמן ָה ַא ֲחרֹוןֹ .לא ִה ְסִּפיק
הְ 1ו ַהִּנ ָּז ִקין טֹוְר ִפין ִמן ָה ִע ִּדית – הניזק – טֹוְר ִפין ַהּ ְׁש ָאר ִמּ ֶׁשְּל ָפ ָניוֹ .לא ִה ְסִּפיק – טֹוְר ִפין ַהּ ְׁש ָאר
ִמּ ֶׁשִּל ְפ ֵני ָּפ ָניוֲ ,א ִפּלּו ָה ָיה ָה ַא ֲחרֹון הּוא ֶׁשָּל ַקח ַה ִּזּבּוִרית,
יכול לטרוף מן הקונה ,מפני שהשדה ֶׁש ֲהֵרי ַהּלֹו ֵק ַח ַהּקֹו ֵדם אֹו ֵמר ַלּטֹוֵרף ' ִהַּנ ְח ִּתי ְלָך ָמקֹום ִל ְגּבֹות
משועבדת מן התורה לחוב הנזק ,ולכן
דינה כ ִמלווה בשטר (הגמ"י בשם התוספות). ִמֶּמּנּו'.
וִ 1נ ְכ ָנס ַּת ַחת ַהְּב ָע ִלים – כלעיל ה.1 וְ 1מ ָכָרן ְל ֶא ָחד זֹו ַא ַחר זֹו – ֲהֵרי ֶזה ַהּלֹו ֵק ַח ִנ ְכ ָנס ַּת ַחת
וְ 2ו ָלָּמה וכו' – מדוע לא נאמר ַהְּב ָע ִליםַּ .בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ֶׁשָּל ַקח ִע ִּדית ָּב ַא ֲחרֹו ָנה.
ֲא ָבל ִאם ָל ַקח ִזּבּוִרית ָּב ַא ֲחרֹו ָנה – ֻּכָּלן ּגֹו ִבין ִמן ַה ִּזּבּוִרית,
שהעידית שנשארה ביד המוכר אחרונה ֶׁש ֲהֵרי אֹו ֵמר ַלּטֹוֵרף ְּכֶׁש ָּיבֹוא ִל ְגּבֹות ִמן ַהּ ָׂש ֶדה ֶׁשָּל ַקח ְּת ִחָּלה
כבר השתעבדה לכל ,ויימשך השעבוד
עליה גם אחר שנקנתהֶׁ .שּזֹו ַּת ָּק ָנה ִהיא ' ֲהֵרי ִהַּנ ְח ִּתי ְלָך ָמקֹום ִל ְגּבֹות ִמֶּמּנּו'.
ַלּלֹו ֵק ַח – האפשרות לטעון 'הנחתי לך
מקום לגבות ממנו' ולהחיל את השעבוד וְ 2ו ָלָּמה ֵאינֹו אֹו ֵמר לֹו ַהּטֹוֵרף ָּכְך ִאם ָל ַקח ִע ִּדית ָּב ַא ֲחרֹו ָנה,
על הקרקע שנשארה ביד המוכר עומדת
ְו ִת ְגֶּבה ָה ִאּ ָׁשה ּו ַב ַעל חֹוב ִמן ָה ִע ִּדית ֶׁשָּל ַקח ָּב ַא ֲחרֹו ָנה? ֶׁשּזֹו
לזכות הקונה ,לא לרעתו. ַּת ָּק ָנה ִהיא ַלּלֹו ֵק ַחַ ,ו ֲהֵרי אֹו ֵמר ָל ֶהן ' ִאי ֶא ְפִׁשי ְּב ַת ָּק ָנה זֹוֶ ,אָּלא
ז ֵאין לֹו ַּבֶּמה ִי ְד ֶחה אֹו ָתן – העידית ָּכל ֶא ָחד ִמֶּכם ִי ְגֶּבה ִמן ָהָראּוי לֹו'.
משועבדת ואין לו קרקע אחרת ,שיכול ז ְמ ָכָרן ְל ֶא ָחד זֹו ַא ַחר זֹוּ ,ו ָמ ַכר לֹו ִע ִּדית ָּב ַא ֲחרֹו ָנהְ ,ו ָח ַזר
לטעון 'אי אפשי בתקנה זו' וכו' .אמנם
אם ירצו לגבות מן הלוקח השני ,הם ַהּלֹו ֵק ַח ּו ָמ ַכר ִזּבּוִרית ּו ֵבינֹו ִנית ְוִׁש ֵּיר ִע ִּדית ְל ָפ ָניו – ֻּכָּלן ּגֹו ִבין
יכולים ,כאמור לעיל" :רצה – מזה ִמן ָה ִע ִּדיתֶׁ ,ש ֲהֵרי ֵאין לֹו ַּבֶּמה ִי ְד ֶחה אֹו ָתןָ .מ ַכר ִע ִּדיתְ ,ו ִהִּני ַח
גובה; רצה – מזה גובה" (הלכה ג .1סמ"ע ֵּבינֹו ִנית ְו ִזּבּוִרית – ַהִּנ ָּז ִקין טֹוְר ִפין ִמן ָה ִע ִּדית ֶׁשְּב ַיד לֹו ֵק ַח
קיט,ו)ַ .הִּנ ָּז ִקין טֹוְר ִפין ִמן ָה ִע ִּדית ֶׁשְּב ַיד ַהּ ֵׁש ִניּ ,ו ַב ַעל חֹוב ּו ְכ ֻתַּבת ִאּ ָׁשה ּגֹו ִבין ִמֵּבינֹו ִנית ְו ִזּבּוִרית
לֹו ֵק ַח ַהּ ֵׁש ִני – שהעידית משועבדת
לניזק ,כאמור לעיל" :רצה – מזה גובה; ֶׁשּ ִׁש ֵּיר ְל ָפ ָניו.
רצה – מזה גובה" (הלכה ג ,)1ובוודאי
יעדיף עידית.
