Page 658 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 658
םיטפשמ רפס הולוו והומל לכותה פרק יח-יט 6 36
י ּו ָבא ִׁש ְמעֹון – שחייבים לו מאתיים .י ֵמת ְראּו ֵבןְ ,ו ִהִּני ַח ָׂש ֶדה ַא ַחת ָׁש ָוה ֵמ ָאה ּו ָבא ִׁש ְמעֹון
ִמ ְצָוה ָעׂשּו – מעיקר הדין ,היתומים
ּו ְטָר ָפּהְ ,ו ָנ ְתנּו לֹו ַה ְּיתֹו ִמים ֵמ ָאה ִמן ַהִּמַּט ְל ְט ִלין ֶׁש ִהִּני ַח אינם חייבים לפרוע את חובות
אביהם אלא רק מן המקרקעין שלוֲ ,א ִבי ֶהם ְו ִסְּלקּוהּו – ֲה ֵרי ֶזה חֹו ֵזר ְוטֹו ֵרף אֹו ָתּה ִּבְׁש ָאר חֹובֹו;
ֶׁש ַהֵּמ ָאה ֶׁשָּנ ְתנּו לֹו – ִמ ְצָוה ָעׂשּוֶׁ ,שִּמ ְצָוה ַעל ַה ְּיתֹו ִמים ִל ְפרֹ ַע "שהמיטלטלין אינן תחת שעבוד בעל
חֹוב ֲא ִבי ֶהןְ .ו ִאם ָא ְמרּו לֹו ' ֵאּלּו ַהֵּמ ָאה – ְּד ֵמי ַהּ ָׂש ֶדה ֶׁשָּטַר ְפ ָּת' חוב מן התורה" (לעיל יא,ז) .אך עדיין
מצוה עליהם לפרוע את חובות אביהם
גם מן המיטלטלין שהניח אחריו אביהם – ֵאינֹו ָיכֹול ַל ֲחזֹר ְו ִל ְטרֹף אֹו ָתּה ַּפ ַעם ַא ֶח ֶרת ִּבְׁש ָאר חֹובֹו.
(שם,ח; מ"מ) .לכן ,כשלא נתפרש אחרת,
המלווה יכול לטעון שהמאה שקיבל מן המיטלטלין ניתנו בגדר מצוה ,והמאה שהוא מבקש לגבות מן הקרקע הם
מעיקר הדיןְ .ו ִאם ָא ְמרּו לֹו וכו' – בשעה שנתנו לו את המאה.
ּ ֶפ ֶרק ִּת ְׁש ָעה ָע ָׂשר אַ 1הֵּבינֹו ִנית ֶׁשְּב ַקְר ָקעֹו ָתיו – ההערכה
יט
טיב הקרקע הנגבית נעשית בהשוואה לכלל קרקעותיו (לח"מ,
י'; וראה נזקי ממון ח,ט-י)ִ .זּבּו ִרית – החלק
גבייה משדה בינונית הרע והכחוש שבשדות (אישות טז,ג).
ֶׁשֶּנ ֱא ַמרִּ" :כי ַתׁ ֶּשה ְבֵר ֲעָך ַמׁ ַּשאת ְמאּו ָמה
אְּ 1כֶׁשּיֹוְר ִדין ֵּבית ִּדין ְל ִנ ְכ ֵסי ַהּלֹוֶוה ִל ְגּבֹות ֵמ ֶהןֹ ,לא ִי ְגּבּו [חוב כלשהו]ֹ ,לא ָתבֹא ֶאל ֵּביתֹו ַל ֲעבֹט
ֲעבֹטֹו [לקחת ממנו משכון]ַּ .בחּוץ
ְל ַב ַעל חֹוב ֶאָּלא ִמן ַהֵּבינֹו ִנית ֶׁשְּב ַקְר ָקעֹו ָתיוְ .ו ִדין ּתֹוָרה ַּת ֲע ֹמד ְו ָה ִאיׁש ֲאֶׁשר ַא ָּתה נֹ�ׁש ֶ ה בֹו [תובע
ֶׁש ִּי ְגֶּבה ַּב ַעל חֹוב ִמן ַה ִּזּבּוִריתֶׁ ,שֶּנ ֱא ַמרַּ" :בחּוץ ַּת ֲעמֹד ְו ָה ִאיׁש ממנו] יֹו ִציא ֵא ֶליָך ֶאת ַה ֲעבֹוט ַהחּו ָצה".
ֲאֶׁשר ַא ָּתה נֹ שׁ ֶ�ה בֹו יֹו ִציא( "...דברים כד,יא) – ַמה ַּד ְרּכֹו ֶׁשָּל ָא ָדם ֶׁשֹּלא ִּת ְנעֹל ֶּד ֶלת ִּב ְפ ֵני לֹוִוין – מפני
ְלהֹו ִציא? ָּפחּות ֶׁשְּב ֵכ ָליו; ֲא ָבל ִּתְּקנּו ֲח ָכ ִמים ְּב ֵבינֹו ִניתְּ ,כ ֵדי שאיש לא ירצה להלוות מעות אם הוא
עלול לקבל שדה זיבורית (לעוד דוגמאות,
ֶׁשֹּלא ִּת ְנעֹל ֶּד ֶלת ִּב ְפ ֵני לֹוִוין.
ראה לעיל ביאור ב,ב).
אַּ 2בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ַּבָּבא ְל ִהָּפַרע ִמן ַהּלֹוֶוה ַע ְצמֹו.
אַ 2הָּבא ְל ִהָּפַרע ִמן ַהּיֹוְרִׁשין – המלווה
ֲא ָבל ַהָּבא ְל ִהָּפַרע ִמן ַהּיֹוְרִׁשיןֵּ ,בין ְק ַטִּנים ֵּבין ְּגדֹו ִלים – ֹלא
ִיָּפַרע ֶאָּלא ִמן ַה ִּזּבּוִרית. אינו מעלה על דעתו שימות הלווה ,ואין
חשש לנעילת דלת בפני לווים.
ב ֵאין ִנ ְפָר ִעים ִמְּנ ָכ ִסים ְמֻׁש ְעָּב ִדין ְּב ָמקֹום ֶׁש ֵּיׁש ְנ ָכ ִסים ְּב ֵני
ב ְנ ָכ ִסים ְמֻׁש ְעָּב ִדין – שעברו לרשות
ֹחִריןַ ,ו ֲא ִפּלּו ָהיּו ְּב ֵני ֹחִרין ִזּבּוִרית ְו ַהְּמֻׁש ְעָּב ִדין ֵּבינֹו ִנית אֹו
ִע ִּדיתֵּ ,בין ֶׁשְּמ ָכָרן ֵּבין ֶׁשְּנ ָת ָנןִ .נְׁש ַּת ְּדפּו ְּב ֵני ֹחִרין – ֲהֵרי ֶזה אחרים ,כגון קוניםְ .נ ָכ ִסים ְּב ֵני חִֹרין –
נכסים שהם ברשות הלווהִ .נְׁש ַּת ְּדפּו
טֹוֵרף ִמן ַהְּמֻׁש ְעָּב ִדיןֶׁ ,שֵּכיָון ֶׁשִּנְׁש ֲחתּוְּ ,כ ִאּלּו ֵאי ָנן. – השידפון הוא מכת חום (רס"ג לדברים
כח,כב) ,וכן הדין בכל אבדן של הקרקע.
גְ 1ראּו ֵבן ֶׁשָּמ ַכר ָּכל ְׂשדֹו ָתיו ְלִׁש ְמעֹוןְ ,ו ָה ַלְך ִׁש ְמעֹון ּו ָמ ַכר
גְ 1ראּו ֵבן וכו' – ראובן לווה בשטר
ָׂש ֶדה ַא ַחת ֵמ ֶהן ְל ֵלִויּ ,ו ָבא ַּב ַעל חֹוב ֶׁשִּלְראּו ֵבן ִל ְטרֹףָ :ר ָצה
– ִמ ֶּזה ּגֹו ֶבה; ָר ָצה – ִמ ֶּזה ּגֹו ֶבה. מיהודה ,ונשתעבדו כל שדותיו (כגון
שהיו לו זיבורית ובינונית ועידית),
גַּ 2בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ְּבֶׁשָּל ַקח ֵלִוי ֵּבינֹו ִניתֲ .א ָבל ִאם ומכרן לאחר זמן לשמעון ,ומכר שמעון
את הבינונית ללויָ .ר ָצה וכו' – מפני
ָל ַקח ִע ִּדית אֹו ִזּבּוִרית – ֵאינֹו טֹוֵרף ִמֵּלִויֶׁ ,ש ֲהֵרי ֶזה אֹו ֵמר לֹו שהשדה הבינונית משועבדת לפדיון
' ִמְּפ ֵני ֶזה ָטַר ְח ִּתי ְו ָל ַק ְח ִּתי ָׂש ֶדה ֶׁש ֵאין ִּדי ְנָך ִל ְגּבֹות ִמֶּמָּנה'. החוב ,ושמעון ולוי נחשבים כבעלי חוב.
