Page 664 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 664
םיטפשמ רפס הולוו והומל לכותה פרק כא 642
אְ 7וחֹו ֵזר ִׁש ְמעֹון ְו ֵלִוי ִויהּו ָדה ְׁש ָלְׁש ָּתןְ ,וחֹו ְל ִקין ֵמ ָאה אְ 7וחֹו ֵזר וכו' – בשלב השני מחלקים
ַו ֲח ִמּ ִׁשים ֶׁשַּלּ ֶׁש ַבח ַעל ַה ֶּדֶרְך ֶׁשֵּפַרְׁשנּו (לעיל כ,ד)ִ .נ ְמ ָצא ִׁש ְמעֹון את השבח 150 ,דינר ,גם עם יהודה:
טֹוֵרף ְּב ָמ ֶנה ֶׁשּלֹו ִמׂ ָּש ֶדה זֹוְ ,ו ֵלִוי טֹוֵרף ְּב ֵמ ָאה ּוְׁשלִׁשים שמעון תובע 25דינרים ,ולוי תובע
ְוִׁש ְב ָעה ּו ֶמ ֱח ָצהִ ,ויהּו ָדה נֹו ֵטל ִמן ַהּ ֶׁש ַבח ְׁש ַנ ִים ְוִׁשּ ִׁשים 125דינר ,ויהודה 150דינר .לפי הכלל
שמחלקים "כדי שיגיע לפחות שבהם
ּו ֶמ ֱח ָצהְ .ו ָכ ֶזה ֵהם חֹו ְל ִקיןֲ ,א ִפּלּו ֵהן ֵמ ָאה. כשיעור חובו" (לעיל כ,ד ,)2נוטל כל אחד
מהם עוד ,25ושמעון מסתלק .נותרו
גביית הפירות 75דינרים .יהודה ולוי מחלקים אותם
ביניהם בשווה ,וכל אחד נוטל ,37.5
ב ָּכל ַהֵּפרֹות ֶׁש ָא ַכל ַהּלֹו ֵק ַח – ֵאי ָנן ִנ ְטָר ִפין ִמֶּמּנּוֲ .א ָבל ואין מחזירים הוצאות למוכר ,כעיקר
הדין (הלכות א-1א ,)2ולא כדעת "גאונים
ַהֵּפרֹות ַהְּמ ֻחָּבִרין ַל ַּקְר ַקע – ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאי ָנן ְצִרי ִכין ַל ַּקְר ַקע,
ַּכ ֲע ָנ ִבים ֶׁש ִהִּגיעּו ְל ִהָּב ֵצרֲ ,הֵרי ַּב ַעל חֹוב ּגֹו ֶבה ֵמ ֶהן ְּכמֹו גדולים וחכמים" (א.)3
ֶׁשּגֹו ֶבה ִמן ַהּ ֶׁש ַבח. גְּ 2כ ָבר נֹו ַדע ֶׁש ֶּזה ִּדין ַהּמֹו ֵכר ִעם
גביית שבח מתנה ושבח יתומים ַהּלֹו ֵק ַח – לשטרי מכירה יש אחריות:
אם תילקח השדה מן הקונה מסיבה
גַ 1מ ָּת ָנה ֶׁשׁ ָּש ְב ָחה ֵמ ֲח ַמת הֹו ָצ ָאה – ֵאין ַּב ַעל חֹוב ּגֹו ֶבה התלויה במוכר (כגון גביית חוב
הלוואה) – יוכל הקונה לקבל את כספו
ִמּ ִׁש ְב ָחּה ְּכלּוםֶ ,אָּלא רֹו ִאין ַּכָּמה ָה ְי ָתה ָׁשָוה ִּבְׁש ַעת ַמ ָּת ָנה, מן המוכר ,אף אם לא נזכר הדבר בשטר
ְוגֹו ֶבהְ .ו ִאם ָׁש ְב ָחה ֵמ ֵא ֶלי ָה – ַּב ַעל חֹוב ּגֹו ֶבה ֶאת ֻּכָּלּהְ .ו ִאם במפורש" ,שהאחריות שלא הוזכרה –
ִקֵּבל ַהּנֹו ֵתן ַא ֲחָריּות ַהַּמ ָּת ָנה – ֲהֵרי ַּב ַעל חֹוב ּגֹו ֶבה ִמֶּמָּנה ֶאת
טעות סופר היא" (מכירה יט,ג).
ַהּ ֶׁש ַבח ְּכ ֶדֶרְך ֶׁשּגֹו ֶבה ִמן ַהּלֹו ֵק ַח.
ה ְּת ָע ָלה – תועלת .ודין זה נקבע
גְ 2ו ָלָּמה ִי ְטרֹף ַּב ַעל חֹוב ֲח ִצי ַהּ ֶׁש ַבח ִמן ַהּלֹו ֵק ַחְ ,וֹלא ִי ְטרֹף
להגנת הקונהַּ .בּ ָׂש ֶדהּ ...ו ַבִּגָּנה וכו'
ִמְּמ ַקֵּבל ַהַּמ ָּת ָנה ְּכלּום? ִמְּפ ֵני ֶׁש ַהּמֹו ֵכר ּכֹו ֵתב ַלּלֹו ֵק ַח ִּבְׁש ַטר – ההגדרות המינימליות לשדה ולגינה
ְמ ִכיָרה ֶׁש' ֲא ִני ְמ ֻח ָּיב ְלָך ַּב ֶּקֶרן ּו ֶב ָע ָמל ֶׁש ַּת ֲעמֹל ּו ַבּ ֶׁש ַבח בארץ ישראל (ראה שכנים א,ד) .לשדה:
ֶׁש ַּתְׁשִּבי ַחְ ,ו ָע ַלי ַא ֲחָריּות ַהּ ֹכל'ְ ,וָר ָצה ַהּלֹו ֵק ַח ְו ִקֵּבל ָּד ָבר ֶזה, ֵּבית ִּתְׁש ַעת ַקִּבין – שטח שזורעים בו
ֶׁש ֲהֵרי ַהּלֹו ֵק ַח ָי ַרד ַעל ְּת ַנאי ֶזהֶׁ ,ש ִאם ִיָּל ַקח ִמֶּמּנּו ַהּ ֶׁש ַבח – תשעה קבין של זרעי חיטה .זהו שטח
ַי ֲחזֹר ַעל ַהּמֹו ֵכר; ַו ֲא ִפּלּו ֹלא ָּכ ַתבְּ ,כ ָבר נֹו ַדע ֶׁש ֶּזה ִּדין ַהּמֹו ֵכר של 3,750אמות מרובעות ,שהן כ937-
מ"ר (ראה נספח מידות ומשקלות) .בשטח קטן
ִעם ַהּלֹו ֵק ַח. מזה אין הרווח מצדיק את ההשקעה
והטרחה המרובים בחרישה וזריעה
גֲ 3א ָבל ַהַּמ ָּת ָנהֶׁ ,ש ֵאין ָׁשם ְּת ַנאי ֶזה – ֵאינֹו ּגֹו ֶבה ִמּ ֶׁש ַבח (תוס' ב"ב יא,א) .ובגינה לירקותֵּ :בית ֲח ִצי
ֶׁש ִהְׁשִּבי ָחּה ְּבהֹו ָצ ָאתֹו ְּכלּום .ד ְו ֵכן ְיתֹו ִמים ֶׁש ִהְׁשִּביחּו ַקב – שטח של כ 52-מ"רִ .יְׁש ַּת ְּתפּו
ָּבּה ְׁש ֵני ֶהן – כדין כל השותפים ,שאין
ַהְּנ ָכ ִסים – ֵאין ַּב ַעל חֹוב ּגֹו ֶבה ִמן ַהּ ֶׁש ַבח ְּכלּוםֲ .א ָבל ִאם אחד יכול לכפות את חברו למכור לו
ָׁש ְבחּו ְנ ָכ ִסים ֵמ ֵא ֵלי ֶהם – ּגֹו ֶבה ֶאת ַהּ ֶׁש ַבח ֻּכּלֹו. את חלקו .ובעל החוב אינו יכול לחייב
את הקונה למכור לו את החלק הנותר.
שארית הגביה ִי ְה ֶיה ֵׁשם ֻּכּלֹו ָע ָליו – שאותו השטח
ימשיך להיקרא כדבר שנחלק ושלא
ה ַּב ַעל חֹוב ֶׁשָּטַרף ְּבחֹובֹו ִמ ַּיד ַהּלֹו ֵק ַח ַמה ּ ֶׁשָראּוי לֹו ִמן יחול בו אלא שינוי כמותי ,כגון גינה
קטנה ,שעדיין היא נקראת גינה (פה"מ
ַה ֶּקֶרן ַו ֲח ִצי ַהּ ֶׁש ַבח – רֹו ִאין ַהִּנְׁש ָאר ִמן ַה ַּקְר ַקעִ :אם ֵיׁש ּבֹו ב"ב א,ו) .נֹו ֵתן לֹו ַּב ַעל חֹוב ֶאת ָּד ָמיו –
ְּת ָע ָלה ַלּלֹו ֵק ַחְּ ,כגֹון ֶׁשִּנְׁש ַאר לֹו ַּבּ ָׂש ֶדה ֵּבית ִּתְׁש ַעת ַקִּבין, כלומר שבעל חוב חייב לקנות ממנו את
ּו ַבִּגָּנה ֵּבית ֲח ִצי ַקב – ִיְׁש ַּת ְּתפּו ָּבּה ְׁש ֵני ֶהן; ְו ִאם ֹלא ִנְׁש ַאר
לֹו ָּד ָבר ֶׁש ִאּלּו ֵי ָח ֵלק ִי ְה ֶיה ֵׁשם ֻּכּלֹו ָע ָליו – נֹו ֵתן לֹו ַּב ַעל חֹוב השטח הנותר.
ֶאת ָּד ָמיו.
