Page 668 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 668
םיטפשמ רפס הולוו והומל לכותה פרק כב 6 46
ֶאת ַהּטֹוֵרף ִּב ְנ ִקי ַטת ֵח ֶפץ ֶׁשֹּלא ִנ ְפַרע חֹוב ֶזה ְוֹלא ְמ ָחלֹו ְוֹלא (לעיל ב,ב)ִּ .ב ְנ ִקי ַטת ֵח ֶפץ – אחיזת ספר
ְמ ָכרֹו ְל ַא ֵחרְ .ו ַא ַחר ָּכְך מֹוִרי ִדין אֹותֹו ְל ִנ ְכ ֵסי ַהּלֹו ֵק ַח ַּבּׁשּו ָמא תורה בעת ההשבעה או תפילין בתלמיד
חכמים (שבועות יא,ח; יא,יב) .ובמקום צורך,
ֶׁשּלֹו. אפשר להשביעו על התנ"ך (שו"ת סג).
ְוֹלא ְמ ָחלֹו – לא ויתר ללווה על החוב.
שטר ההורדה ְמ ָכרֹו – שלא מכר את שטר חובו לאדם
אחר ,ולכן אינו בעל החוב (ראה מכירה
יְ 2וכֹו ְת ִבין לֹו הֹוָר ָדה .יא ֵּכי ַצד ּכֹו ְת ִבין? ' ַא ַחר ֶׁשּ ַׁש ְמנּו
ו,י-יא)ַּ .בּׁשּו ָמא – בהערכת שמאי.
ִל ְפלֹו ִני ַּבּׁשּו ָמא ֶׁש ָה ְי ָתה ְּב ָידֹוְ ,ו ִה ְכַר ְזנּו ְׁשלִׁשים יֹום ָּכָראּוי,
ְו ִהְׁשַּב ְענּו ֶאת ֶזה ַהּטֹוֵרף ְו ֶאת ַּב ַעל חֹובֹו ,הֹוַר ְדנּוהּו ְלָׂש ֶדה י 2הֹוָר ָדה – שטר בעלות על הקרקע.
ְּפלֹו ִנית ִל ְהיֹות ִמְׁש ַּתֵּמׁש ָּבּה ְּכ ֶדֶרְך ֶׁשִּמְׁש ַּתֵּמׁש ָּכל ָא ָדם יב ִמּ ֶׁש ִּי ְפ ְסקּו ַה ַה ְכָר ָזה – כלעיל ו.2
ְּב ִק ְנ ָינֹו' .יב ּו ֵמ ֵא ָמ ַתי אֹו ֵכל ַהּטֹוֵרף ֵּפרֹות ָׂש ֶדה זֹו? יד ָמ ֶנה – מאה דינרִ .נּדֹון ְּב ֵמ ָאה
ִמּ ֶׁש ִּי ְפ ְסקּו ַה ַה ְכָר ָזה. ַו ֲעָׂשָרה – כשאין רוב לשמאות ,ממצעים
בין הסכום הגדול לבין הסכום הקטן.
כל שטר מחליף את קודמו
טו ִמ ְכָרן ָּב ֵטל – לעומת שומה
יג ָּכל ַא ְדַר ְכ ָּתא ֶׁש ֵאין ָּכתּוב ָּבּה ' ְקַר ְענּוהּו ִלְׁש ַטר ַה ַה ְלָו ָאה'
ליתומים הצריכים לפרוע את חוב
– ֵאי ָנּה ַא ְדַר ְכ ָּתא; ְו ָכל ִטְרָּפא ֶׁש ֵאין ָּכתּוב ָּבּה ' ְקַר ְענּו ָה אביהם ,שבית הדין ממנה את עצמו
ָל ַא ְדַר ְכ ָּתא' – ֵאי ָנּה ִטְרָּפא; ְו ָכל ׁשּו ָמא ֶׁש ֵאין ָּכתּוב ָּבּה לדאוג ליתומים ,מפני ש"בית דין
אביהם שליתומים" (נחלות י,ז) ,ולכן יש
' ְקַר ְענּו ָה ַלִּטְרָּפא' – ֵאי ָנּה ׁשּו ָמא. מרווח לטעותם עד שישית (לעיל יב,יא),
בשומה לבעל חוב ,אין פעולתם נובעת
שמאות שווי הקרקע מייפוי כוחם כבית דין ,אלא מפני שהם
שלוחיהם של הטורף והקונה ,ולכן
יד ְׁשלָׁשה ֶׁש ָּיְרדּו ָלׁשּוםֶ ,א ָחד אֹו ֵמר ְּב ָמ ֶנה ּוְׁש ַנ ִים אֹו ְמִרים מקפידים על כל טעות שלהם (או"ש).
ְּכָׁש ִלי ַח – ש"השליח שטעה בכל שהוא,
ְּב ָמא ַת ִים ,אֹו ֶא ָחד אֹו ֵמר ְּב ָמא ַת ִים ּוְׁש ַנ ִים אֹו ְמִרים ְּב ָמ ֶנה – בין במיטלטלין בין בקרקעות – חוזר"
ָּב ַטל ָי ִחיד ְּב ִמעּוטֹוֶ .א ָחד אֹו ֵמר ְּב ָמ ֶנה ְו ֶא ָחד אֹו ֵמר ִּבְׁשמֹו ִנים (מכירה יג,ט)ַ .הּמֹו ִרים – פוסקי ההלכה.
ְו ֶא ָחד אֹו ֵמר ְּב ֵמ ָאה ְו ֶעְׂשִרים – ִנּדֹון ְּב ֵמ ָאהֶ .א ָחד אֹו ֵמר ְּב ֵמ ָאה
ְו ֶא ָחד אֹו ֵמר ְּב ִתְׁש ִעים ְו ֶא ָחד אֹו ֵמר ְּב ֵמ ָאה ּוְׁשלִׁשים – ִנּדֹון טז ִמּׁשּום ֶׁשֶּנ ֱא ַמר וכו' – לפנים
ְּב ֵמ ָאה ַו ֲעָׂשָרהְ .ו ַעל ֶּדֶרְך זֹו ָׁש ִמין ֵּבי ֵני ֶהן ְלעֹו ָלם. משורת הדין ,שיחזרו נחלותיו של
החייב לרשותו.
טו ֵּבית ִּדין ֶׁשּ ָׁשמּו ַלּטֹוֵרף ְּב ִנ ְכ ֵסי לֹו ֵק ַחְ ,ו ָטעּו ְּב ָכל ֶׁשהּוא –
יזַ 1קְר ַקע וכו' – נדגים :ראובן חייב
ִמ ְכָרן ָּב ֵטלֶׁ ,ש ֲהֵרי ֵהן ְּכָׁש ִלי ַח ַלּטֹוֵרף ְו ַלּלֹו ֵק ַחְ ,ו ֵיׁש ָל ֶהן ְרׁשּות
ְל ַת ֵּקן ֲא ָבל ֹלא ְל ַעֵּותַּ ,כּ ָׁש ִלי ַחְ .ו ָכל ַהּמֹוִריםָּ ,כ ֶזה הֹורּו. לשמעון ,ולווה שמעון מלוי ,וגבו בית
דין קרקע מראובן ונתנו לשמעון ,וגבו
השבת הקרקע לבעל החוב לאחר מכן את אותה קרקע משמעון
ונתנו ללוי .עם תשלום החוב של ראובן,
טז ֵּבית ִּדין ֶׁשּ ָׁשמּו ְל ַב ַעל חֹובֵּ ,בין ְּב ִנ ְכ ֵסי לֹוֶוה ֵּבין
הקרקע חוזרת אליו.
ִּב ְמֻׁש ְעָּב ִדין ֶׁשְּב ַיד ַהּלֹו ֵק ַחּ ,ו ְל ַא ַחר ְז ַמן ִהּ ִׂשי ָגה ָידֹו ֶׁשַּלּלֹוֶוה
אֹו ֶׁשַּלִּנ ְטָרף אֹו יֹוְרֵׁשי ֶהםְ ,ו ֵה ִביאּו ְל ַב ַעל חֹוב ֶאת ְמעֹו ָתיו
– ְמ ַסְּל ִקין אֹותֹו ֵמאֹו ָתּה ַה ַּקְר ַקעֶׁ ,ש ַהּׁשּו ָמא חֹו ֶז ֶרת ַלְּב ָע ִלים
ְלעֹו ָלםִ ,מּׁשּום ֶׁשֶּנ ֱא ַמרְ " :ו ָעִׂשי ָת ַה ָּיָׁשר ְו ַהּטֹוב" (דברים ו,יח).
יזַ 1קְר ַקע ֶׁשּ ָׁשמּו אֹו ָתּה ְל ַב ַעל חֹובְ ,ו ַא ַחר ָּכְך ָׁשמּו ָה ֵּבית ִּדין
ְל ַב ַעל חֹוב ֶׁשְּל ֶזה ַהַּמ ְלֶוה – ֲהֵרי זֹו חֹו ֶז ֶרת ַלְּב ָע ִלים; ֹלא ִי ְה ֶיה
ּכֹחֹו ָּגדֹול ִמּ ֹכ ַח ַּב ַעל חֹוב ָהִראׁשֹון.
