Page 641 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד

‫םיטפשמ רפס‪  ‬הולוו והומל לכותה‪  ‬פרק יג ‪ 619‬‬ ‫ ‬

‫ד‪ְ 7‬מ ֻח ָּיב ְׁשבּו ָעה – מפני שהודה‬ ‫ד‪ֲ 7‬א ָבל ִאם ָא ַמר ַהַּמ ְלֶוה 'יֹו ֵד ַע ֲא ִני ֶׁש ָה ָיה ָׁשֶוה ָי ֵתר ַעל‬

‫במקצת התביעה‪ ,‬כשהודה שהמשכון‬ ‫ַהחֹוב‪ֲ ,‬א ָבל ֵאי ִני יֹו ֵד ַע ַּכָּמה' – ֲהֵרי ֶזה ְמַׁשֵּלם ָּכל ַמה‬
‫שווה יותר מן החוב‪ְ .‬ו ֵאינֹו ָיכֹול ְל ִהּ ָׁש ַבע‬ ‫ּ ֶׁשָּט ַען ַהּלֹוֶוה ְּבֹלא ְׁשבּו ָעה‪ְּ ,‬כ ִמי ֶׁש ָא ַמר ' ֲח ִמּ ִׁשים ֵיׁש ְלָך‬
‫– מפני שאינו יודע בכמה המשכון שווה‬ ‫ְּב ָי ִדי‪ַ ,‬ו ֲח ִמּ ִׁשים ֵאי ִני יֹו ֵד ַע'‪ֶׁ ,‬שהּוא ְמ ֻח ָּיב ְׁשבּו ָעה ְו ֵאינֹו ָיכֹול‬
‫יותר‪ְ .‬ו ֵיׁש לֹו – ומותר לנתבע‪ְ .‬ל ַה ֲחִרים‬ ‫ְל ִהּ ָׁש ַבע‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁש ִּי ְתָּב ֵאר (טוען ונטען ד‪,‬ז)‪ְ .‬ו ֵיׁש לֹו ְל ַה ֲח ִרים ַעל‬

‫– ראה לעיל ביאור א‪,‬ד‪.‬‬ ‫ִמי ֶׁשּטֹו ֵען ֶׁש ֶקר‪.‬‬

‫ה ֶׁשֹּלא ָקנּו ִמ ָּידֹו – שלא גובתה‬ ‫תביעה קודם הזמן‬

‫התחייבותו במעשה קניין‪ ,‬כגון בקניין‬ ‫ה ַהַּמ ְלֶוה ֶאת ֲח ֵברֹו‪ְ ,‬ו ָק ַבע לֹו ְז ַמן ְל ָפְרעֹו – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא‬
‫חליפין (להרחבת המושג‪ ,‬ראה ביאור שכירות‬
‫ב‪,‬א)‪ּ .‬ו ְס ָתם ִמ ְל ָוה – שלא נקבע זמן‬ ‫ָקנּו ִמ ָּידֹו‪ֵ ,‬אינֹו ָיכֹול ְל ָת ְבעֹו ַעד סֹוף ַה ְּז ַמן‪ֵּ ,‬בין ְּב ִמ ְלָוה ַעל ֶּפה‬
‫לפירעונו‪ֶׁ .‬ש ְּת ַנאי ָממֹון הּוא – וכל‬ ‫ֵּבין ְּב ִמ ְלָוה ִּבְׁש ָטר ֵּבין ֶׁש ִה ְלָוהּו ַעל ַהַּמְׁשּכֹון‪ֵּ ,‬בין ֶׁשֵּמת לֹוֶוה‬
‫תנאי שבממון תקף‪ ,‬ואין צורך בקניין‬ ‫ֵּבין ֶׁשֵּמת ַמ ְלֶוה‪ּ .‬ו ְס ָתם ִמ ְלָוה – ְׁשלִׁשים יֹום‪ֵּ ,‬בין ִּבְׁש ָטר ֵּבין‬
‫ַעל ֶּפה ֵּבין ַעל ַהַּמְׁשּכֹון‪ְ .‬ו ִאם ִה ְת ָנה ֶׁש ִּי ְתַּבע ְּב ָכל ְז ַמן ֶׁש ִּיְר ֶצה‬
‫או בעדים (שכירות ב‪,‬ט)‪.‬‬
‫– ֵיׁש לֹו ְל ָת ְבעֹו ְּביֹומֹו‪ֶׁ ,‬ש ְּת ַנאי ָממֹון הּוא‪.‬‬
‫ו ִנְׁשָּבע ֶה ֵּסת – כיוון שיש לזמן ערך‬
‫ו ָט ַען ַהַּמ ְלֶוה ְו ָא ַמר ' ַהּיֹום סֹוף ַה ְּז ַמן ֶׁש ָּק ַב ְע ִּתי'‪ְ ,‬ו ַהּלֹוֶוה‬
‫ממוני‪ ,‬דינו כמי שכופר בתביעת ממון‬
‫(טוען ונטען א‪,‬ג; עדות כא‪,‬ב)‪ִ .‬נְׁשָּבע ְׁשבּו ַעת‬ ‫אֹו ֵמר ' ַעד ֲעָׂשָרה ָי ִמים ָק ַב ְע ָּת' – ַהּלֹוֶוה ִנְׁשָּבע ֶה ֵּסת‪ְ .‬ו ִאם‬
‫ַהּתֹוָרה – כדין כל מי שכופר בטענה ויש‬ ‫ָה ָיה ָׁשם ֵעד ֶא ָחד ֶׁש ַהּיֹום סֹוף ְז ַמּנֹו – ֲהֵרי ֶזה ִנְׁשָּבע ְׁשבּו ַעת‬
‫רק עד אחד המכחיש את דבריו (שם‪,‬ב)‪.‬‬ ‫ַהּתֹוָרה ִּכְׁש ָאר ַהְּט ָענֹות‪ֶ .‬זה אֹו ֵמר ' ֲח ִמּ ָׁשה ָי ִמים ִנְׁש ַאר ִמן‬
‫ַה ְמ ֵּתן ַעד סֹוף ַה ֲח ִמּ ָׁשה – אי אפשר‬ ‫ַה ְּז ַמן'‪ְ ,‬ו ֶזה אֹו ֵמר ' ֲעָׂשָרה' – אֹו ְמִרין ַלַּמ ְלֶוה ' ַה ְמ ֵּתן ַעד סֹוף‬
‫לתבוע את החוב לפני הזמן שנקבע‬
‫ַה ֲח ִמּ ָׁשה'‪ְ ,‬ו ִיּ ָׁש ַבע ֶה ֵּסת ֶׁשִּנְׁש ַאר עֹוד ֲח ִמּ ָׁשה ָי ִמים‪.‬‬
‫לפירעונו‪.‬‬
‫ז ָה ְי ָתה ַהִּמ ְלָוה ִּבְׁש ָטר‪ְ ,‬ו ָט ַען ַהּלֹוֶוה ֶׁש' ְּז ַמן ָק ַב ְע ָּת ִלי' –‬
‫ז ַהִּמ ְלָוה ִּבְׁש ָטר – ולא נכתב בשטר‬
‫ֵי ָר ֶאה ִלי ֶׁש ִּיּ ָׁש ַבע ַּב ַעל ַהחֹוב ֶה ֵּסת ֶׁשֹּלא ָק ַבע לֹו ְז ַמן‪ְ ,‬ו ִיּטֹל‬
‫זמן הפירעון‪ ,‬ולאחר שלושים יום‬ ‫ִמ ָּיד‪.‬‬
‫המלווה טוען שהגיע זמן הפירעון‪.‬‬
‫ְז ַמן ָק ַב ְע ָּת ִלי – המאוחר משלושים‬ ‫מקום החזרת ההלואה‬
‫יום‪ֵ .‬י ָר ֶאה ִלי – ראה לעיל ביאור ב‪,‬ד‪.‬‬
‫ֶׁש ִּיּ ָׁש ַבע ַּב ַעל ַהחֹוב ֶה ֵּסת – כאילו הלווה‬ ‫ח ַהִּמ ְלָוה ִנ ְּת ָנה ְל ִה ָּת ַבע ְּב ָכל ָמקֹום‪ֵּ .‬כי ַצד? ַהַּמ ְלֶוה ֶאת‬
‫תובע את המלווה לחייבו שישאיר את‬
‫הממון בידו לזמן מסוים‪ .‬והמלווה חייב‬ ‫ֲח ֵברֹו ַּב ִּיּׁשּוב‪ּ ,‬ו ְת ָבעֹו ַּבִּמ ְדָּבר – ֵאינֹו ָיכֹול ִל ְדחֹותֹו‪ֶ ,‬אָּלא ַח ָּיב‬
‫להישבע כדין כל מי שכופר בכל‪ ,‬כדי‬ ‫ִל ְפרֹ ַע לֹו ְּב ָכל ָמקֹום ֶׁש ִּי ְתָּב ֶעּנּו‪ָּ .‬בא ַהּלֹוֶוה ְל ָפְרעֹו ַּבִּמ ְדָּבר –‬
‫להיפטר מאיחור מועד הפירעון‪ ,‬ונוטל‬ ‫ָהְרׁשּות ְּב ַיד ַהַּמ ְלֶוה‪ִ :‬אם ָר ָצה – ְמ ַקֵּבל; ְו ִאם ָר ָצה – אֹו ֵמר לֹו‬
‫' ֵאי ִני ִנ ְפָרע ֶאָּלא ַּב ִּיּׁשּוב‪ְּ ,‬כ ֶדֶרְך ֶׁשָּנ ַת ִּתי ְלָך'‪ַ ,‬ו ֲהֵרי ֵהן ִּבְרׁשּותֹו‪,‬‬
‫את ממונו (כס"מ)‪.‬‬
‫ַעד ֶׁש ִּי ְפָר ֶעּנּו ַּב ִּיּׁשּוב‪.‬‬
‫ח ֵאי ִני ִנ ְפָרע ֶאָּלא ַּב ִּיּׁשּוב – שמא‬

‫ייאנס הממון בדרך‪ ,‬כגון שישדדו‬
‫אותו (בדומה להשבת גזלה‪ .‬ראה גזלה ואבדה‬
‫א‪,‬ז)‪ְּ .‬כ ֶדֶרְך ֶׁשָּנ ַת ִּתי ְלָך – אך אם הלווהו‬
‫במדבר‪ ,‬הלווה יכול לפרוע לו את חובו‬
‫במדבר (מ"מ)‪ִּ .‬ב ְרׁשּותֹו – באחריותו של‬

‫הלווה‪.‬‬