Page 636 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 636

‫םיטפשמ רפס‪      ‬הולוו והומל לכותה‪      ‬פרק יב	‬                                                  ‫‪	614‬‬

‫שתגבה כתובתה ולא תיזון מנכסיהם ד  הֹורּו ִמ ְק ָצת ַהְּגאֹו ִנים ֶׁש ִאם ָהיּו ַהְּנ ָכ ִסים ְּכ ֶנ ֶגד ַהְּכ ֻתָּבה‬
                                                                                                  ‫ותכלה אותם‪ .‬כיוון שנישאת‪ ,‬היא אינה‬
‫ִּב ְל ַבד אֹו ְּפחּו ִתין ִמֶּמָּנה – ֶׁש ֵאין ִנ ְז ָק ִקין ָל ֶהן‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ֵאין ָּכאן‬        ‫אוכלת ממזונות היורשים‪ ,‬ולכן אין‬
‫ְזכּות ַל ְּיתֹו ִמים‪ֶׁ .‬שֹּלא ָא ְמרּו ִנ ְז ָק ִקין ְל ִנ ְכ ֵסי ְיתֹו ִמים ְל ִהָּפַרע ֵמ ֶהן‬  ‫צורך להעדיף את גביית כתובתה מן‬
‫ַהְּכ ֻתָּבה‪ֶ ,‬אָּלא ְּכ ֵדי ֶׁשֹּלא ִי ְפ ֲחתּו ַהְּנ ָכ ִסים ִמן ַהְּמזֹונֹות‪ְ .‬וזֹאת‪,‬‬          ‫היתומים הקטנים‪ ,‬והדבר ייעשה לאחר‬

‫הֹו ִאיל ְו ִהיא נֹו ֶט ֶלת ַהּ ֹכל‪ַ ,‬מה ְּזכּות ֵיׁש ַל ְּיתֹו ִמים ַהְּק ַטִּנים‬                ‫שיגדלו‪.‬‬

‫ְּב ָד ָבר ֶזה ַעד ֶׁשִּנ ְז ָק ִקין ָל ֶהן? ְוֹלא ָחׁשּו ְל ֵחן ָה ִאּ ָׁשה‪.‬‬                     ‫ד   ְזכּות – רווח‪ְ .‬וֹלא ָחׁשּו ְל ֵחן ָה ִאּ ָׁשה‬

                                                                                                  ‫– הסתייגות מהוראתם של מקצת מן‬
‫הגאונים‪ .‬ולדעת הרמב"ם‪ ,‬בית דין חייב לקיים דברי המת ולסלק גזל‬
‫להידרש לעניין‪ ,‬להתחשב ב'חן האישה' ה   ִצ ָּוה ַהּמֹו ִריָׁשן ְו ָא ַמר ' ְּתנּו ָמ ֶנה ִל ְפלֹו ִני' אֹו ' ְּתנּו ָׂש ֶדה‬
                                                                                                         ‫ולטפל בפירעון כתובתה (מ"מ)‪.‬‬
‫ִל ְפלֹו ִני' – ִנ ְז ָק ִקין‪ַ ,‬א ַחר ֶׁשַּמ ֲע ִמי ִדין ָל ֶהן ַאִּפ ְטרֹוּפֹוס ִל ְט ֹען‬
‫ַט ֲע ָנ ָתן‪ָ .‬א ַמר ' ְּתנּו ָמ ֶנה ֶזה ִל ְפלֹו ִני' אֹו 'ָׂש ֶדה זֹו ִל ְפלֹו ִני' –‬           ‫ה   ִצָּוה ַהּמֹוִריָׁשן – "שמצוה לקיים‬

           ‫נֹו ְת ִנין‪ְ ,‬ו ֵאין ְצִרי ִכים ְל ַה ֲע ִמיד ָל ֶהם ַאִּפ ְטרֹוּפֹוס‪.‬‬                 ‫דברי המת" (זכייה ומתנה ד‪,‬ה) ולטפל‬
                                                                                                  ‫בנכסיו לאחר ירושתם‪ִ .‬ל ְט ֹען ַט ֲע ָנ ָתן –‬

‫ו‪ִ   1‬נ ְמ ֵצאת ַקְר ַקע ֶׁש ֵאי ָנּה ֶׁשָּל ֶהן‪ֶ ,‬אָּלא ָט ַען ַהּטֹו ֵען‬                        ‫כגון לברר מה ערכו של המטבע כשהוא‬
                                                                                                  ‫נסחר בכל מקום בשווי אחר‪ָ .‬מ ֶנה ֶזה –‬
‫ֶׁש ִהיא ָּג ֵזל ְּב ַיד מֹוִריָׁשן – ִנ ְז ָק ִקין ָל ֶהם‪ּ ,‬ו ַמ ֲע ִמי ִדים ָל ֶהם‬
                                                                                                      ‫באופן שאינו משתמע לשתי פנים‪.‬‬
‫ו‪ֶׁ  2‬ש ָּת ַקף ַּב ֲע ָב ָדיו – שלקח את עבדיו ַאִּפ ְטרֹוּפֹוס ִל ְטעֹן ְו ָלדּון‪ְ .‬ו ִאם ִנ ְמ ֵצאת ְּגזּו ָלה – ַמ ֲח ִזי ִרין‬

                                       ‫אֹו ָתּה ִל ְב ָע ֶלי ָה‪.‬‬                                  ‫עמו כדי שיסייעו לו‪ּ .‬ו ְכ ָבָׁשּה – תפס‬
                                                                                                         ‫אותה בחזקה וטען שהיא שלו‪.‬‬
‫ו‪ְ  2‬ו ֵכן ָק ָטן ֶׁש ָּת ַקף ַּב ֲע ָב ָדיו ְו ָי ַרד ְלתֹוְך ְׂש ֵדה ֲח ֵברֹו ּו ְכ ָבָׁשּה –‬
                                                                                                  ‫ז  ְּב ֶח ְז ַקת ְק ַטִּנים – בשימושם של‬
‫ֵאין אֹו ְמִרין ַנ ְמ ִּתין לֹו ַעד ֶׁש ַּי ְג ִּדיל‪ֶ ,‬אָּלא מֹו ִצי ִאין אֹו ָתּה ִמ ָּידֹו‪.‬‬
                                                                                                  ‫קטנים‪ ,‬וידוע שהייתה של אביהם‪ ,‬ואין‬

               ‫איש יכול לטעון שגזל אותה אביהם‪ְ ,‬ו ִל ְכֶׁש ַּי ְג ִּדיל – ִאם ֵיׁש לֹו ֵע ִדים‪ָ ,‬י ִביא ֵע ָדיו‪.‬‬

                                                                      ‫אלא רק שקנה אותה ("לקוחה")‬

‫מאביהם או שקיבל אותה מאביהם ז   ַקְר ַקע ֶׁש ִהיא ְּב ֶח ְז ַקת ְק ַטִּנים‪ּ ,‬ו ָבא ַא ֵחר ְו ָט ַען ֶׁש ִהיא ְלקּו ָחה‬

‫לֹו ִמּמֹוִריָׁשם‪ְ ,‬ו ֵיׁש לֹו ֵע ִדים ֶׁש ֶה ֱח ִזיק ָּבּה ַו ֲא ָכ ָלּה ְׁש ֵני ֲח ָז ָקה‬       ‫במתנה (מ"מ)‪ֶׁ .‬ש ֶה ֱח ִזיק ָּבּה – שהשתמש‬
‫ְּב ַח ֵּיי ֲא ִבי ֶהם – ֵאין מֹו ִצי ִאין אֹו ָתּה ִמ ָּי ָדם ַעד ֶׁש ַּי ְג ִּדילּו‪ֶׁ ,‬ש ֵאין‬   ‫בה כדרך שאדם משתמש בנכסיו‪.‬‬
‫ְמ ַקְּב ִלין ֵע ִדים ֶׁשֹּלא ִּב ְפ ֵני ַּב ַעל ִּדין‪ְ ,‬ו ַה ָּק ָטן ְּכ ִאּלּו ֵאינֹו עֹו ֵמד‬   ‫ַו ֲא ָכ ָלּה ְׁש ֵני ֲח ָז ָקה – הרוויח מן הקרקע‬
                                                                                                  ‫(כגון שאכל את פירותיה) שלוש שנים‬

‫ויותר בלא מחאת האב‪ ,‬והדבר מחזק ָּכאן הּוא ָחׁשּוב‪ֲ .‬א ָבל ִאם הֹו ִציא ְׁש ָטר ֶׁש ִהיא ְלקּו ָחה ְּב ָידֹו‬
                                                                                                  ‫את טענתו שהוא בעליה‪ֵ .‬אין מֹו ִצי ִאין‬
‫– ֲהֵרי ֶזה ְמ ַק ֵּים ֶאת ַהּ ְׁש ָטר‪ּ ,‬ומֹו ִצי ִאין אֹו ָתּה ִמ ָּי ָדן ַא ַחר‬                 ‫אֹו ָתּה ִמ ָּי ָדם – שכיוון שיש להם חזקה‬
                            ‫ֶׁשַּמ ֲע ִמי ִדין ָל ֶהם ַאִּפ ְטרֹוּפֹוס‪.‬‬                           ‫שהקרקע שלהם – אין מקבלים עליהם‬

                                                      ‫הכרזה ושומת הקרקע‬                           ‫עדות כל זמן שהם קטנים‪ .‬אך אם אין‬
                                                                                                  ‫להם חזקה‪ ,‬ויש מי שטוען נגדם שהם‬
‫ח‪ְּ  1‬כֶׁשִּנ ְז ָק ִקין ֵּבית ִּדין ְל ִנ ְכ ֵסי ְיתֹו ִמים ִל ְמּ ֹכר‪ָׁ ,‬ש ִמין ֶאת‬             ‫או אביהם גזלו את הקרקע – מקבלים‬
                                                                                                  ‫עליהם עדות (לעיל ו)‪ְ .‬מ ַק ֵּים ֶאת ַהּ ְׁש ָטר‬
‫ַה ַּקְר ַקע ְו ַא ַחר ָּכְך מֹו ְכִרין‪ּ .‬ו ַמ ְכִרי ִזין ָע ֶלי ָה ְׁשלִׁשים יֹום ְרצּו ִפין‪,‬‬

‫– מוכיח שחתימות העדים בו אינן אֹו ִׁשּ ִׁשים יֹום ֵׁש ִני ַו ֲח ִמיִׁשי‪ּ ,‬ו ַמ ְכ ִרי ִזין ַּבּבֹ ֶקר ּו ָב ֶע ֶרב‪ִּ ,‬בְׁש ַעת‬
                                                                                                  ‫מזויפות‪ ,‬ואין חשש שהוא מזויף (עדות‬

‫פרק ו)‪ .‬ואף על פי שהקטן כאילו אינו עומד כאן‪ ,‬אפשר לקיים את השטר‪ ,‬כיוון שניתן לקיים שטר אף שלא בפני בעל‬

‫דין (עדות ג‪,‬יא)‪ .‬וכשיש ביד הקונה שטר שקנה את הקרקע – גובה אותו‪ .‬ורק בשטר הלוואה אין גובים מיורשים קטנים‪,‬‬

‫שמא יש בידם שובר (שטר זיכוי על תשלום החוב) ואינם יודעים זאת‪.‬‬

‫ח‪ָׁ  1‬ש ִמין – מעריכים את השווי‪ּ .‬ו ַמ ְכִרי ִזין – כמכירה פומבית‪ ,‬כדי שיציעו הבאים לקנות מחיר גבוה‪ֵׁ .‬ש ִני ַו ֲח ִמיִׁשי –‬
   631   632   633   634   635   636   637   638   639   640   641