Page 633 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 633
םיטפשמ רפס הולוו והומל לכותה פרק יא 611
דֲ 2א ָבל ִמ ְל ָוה ֶׁשִּבְׁש ָטר – קֹול ֵיׁש ָלּהְ ,ו ַהּלֹו ֵק ַח ִה ְפ ִסיד דֶׁ 2שָּכל ִנ ְכ ֵסי ַהּלֹוֶוה ַּת ַחת ִׁש ְעּבּוד
ַהַּמ ְלֶוה ִמן ַהּתֹוָרה – וכדי להגן על
הלקוחות ,הגבילו חכמים את הגבייה ַעל ַע ְצמֹוֶׁ ,שֹּלא ָׁש ַאל ַעד ֶׁש ָּי ַדע ֶׁשְּנ ָכ ָסיו ֶׁשָּל ֶזה ְמֻׁש ְעָּב ִדין
ב ִמלווה על פה (בבלי ב"ב קעה,א) .לעומת ַּבִּמ ְלָוה ֶׁש ָע ָליוֶׁ ,שָּכל ִנ ְכ ֵסי ַהּלֹוֶוה ַּת ַחת ִׁש ְעּבּוד ַהַּמ ְלֶוה ִמן
זאת ,מיטלטלין שביד היורשים אינם ַהּתֹו ָרה.
משתעבדים מן התורה לחוב אביהם ה ַהּמֹו ֵכר ָׂש ֵדהּו ְּב ֵע ִדיםְ ,ו ָי ָצאת ִמ ַּת ַחת ְי ֵדי ַהּלֹו ֵק ַח – ַאף ַעל
(להלן ז.)2
ִּפי ֶׁש ֵאין ָׁשם ְׁש ָטר ְּב ַיד ַהּלֹו ֵק ַחֲ ,הֵרי ֶזה חֹו ֵזר ְוטֹוֵרף ִמְּנ ָכ ִסים ה ַהּמֹו ֵכר וכו' – דרך משל ,אם לווה
ראובן ,בעל קרקע א' ,כסף משמעון ְמֻׁש ְעָּב ִדיםְּ ,כמֹו ֶׁש ִּי ְתָּב ֵאר (להלן כא,א); ֶׁשָּכל ַהּמֹו ֵכר – ְּב ַפ ְר ֶה ְס ָיא
– ולכן הקרקע משועבדת לשמעון. מֹו ֵכרְ ,וקֹול ֵיׁש לֹו.
לאחר זמן ,קנה ראובן קרקע ב' ומכר
את הקרקע א' ללוי – ולכן קרקע ב' גביית קרקע מן היורשים במלוה על פה
משועבדת ללוי להבטחת קנייתו. וֵ 1אין ַה ַה ְלָו ָאה ֶׁש ַעל ֶּפה ִנ ְגֵּבית ִמן ַהּיֹוְרִׁשין ֶאָּלא ְּב ֶא ָחד
לאחר זמן מכר ראובן את קרקע ב'
ליהודהְ .ו ָי ָצאת ִמ ַּת ַחת ְי ֵדי ַהּלֹו ֵק ַח – ִמּ ְׁשלָׁשה ְּד ָבִרים ֵאּלּוְּ :כֶׁש ַה ַח ָּיב ָּבּה מֹו ֶדהְ ,ו ִצָּוה ְּב ָח ְליֹו ֶׁש' ֵּיׁש
ִל ְפלֹו ִני ָע ַלי חֹוב ֲע ַד ִין'; אֹו ֶׁש ָה ְי ָתה ַה ַה ְל ָו ָאה ִל ְז ַמן ְוֹלא ִהִּגי ַע כשטרף שמעון (בעל חובו של המוכר)
את הקרקע א' מלוי הקונהֶׁ .ש ֵאין ָׁשם
ְׁש ָטר – אין ביד לוי הקונה שטר מכירה. ְז ַמן ְל ָפְר ָעּהַ ,ו ֲח ָז ָקה ִהיא ֶׁש ֵאין ָא ָדם ּפֹוֵר ַע ְּבתֹוְך ְז ַמּנֹו; אֹו
חֹו ֵזר ְוטֹוֵרף ִמְּנ ָכ ִסים ְמֻׁש ְעָּב ִדים – אם ֶׁשִּנּדּוהּו ַעד ֶׁש ִּי ֵּתן ּו ֵמת ְּב ִנּדּויֹו – ָּכל ֵאּלּו ּגֹו ִבין ִמן ַהּיֹוֵרׁש
אין לראובן נכסים בני חורין – לוי טורף ְּבֹלא ְׁשבּו ָעה.
מיהודה את הקרקע ב' ששועבדה לו. וֲ 2א ָבל ִאם ָּבאּו ֵע ִדים ֶׁש ָה ָיה ֲא ִבי ֶהן ַח ָּיב ָל ֶזה ָמ ֶנה ,אֹו
ְּב ַפְר ֶה ְס ָיא מֹו ֵכר – במאמציו להגדיל את
ֶׁש'ְּב ָפ ֵנינּו ִה ְל ָוהּו' – ֵאינֹו ּגֹו ֶבה ִמן ַהּיֹו ֵרׁש ְּכלּוםֶׁ ,שָּמא ְּפ ָרעֹו ,הביקוש ולהעלות את שוויים ,ולכן ידע
יהודה שהוא קונה נכסים המשועבדים
ללוי. ֶׁש ַהַּמ ְלֶוה ֶאת ֲח ֵברֹו ְּב ֵע ִדים ֵאינֹו ָצִריְך ְל ָפְרעֹו ְּב ֵע ִדיםְ .ו ֵכן ִאם
הֹו ִציא ְּכ ַתב ַיד ֲא ִבי ֶהן ֶׁשהּוא ַח ָּיב לֹו – ֵאינֹו ּגֹו ֶבה ּבֹו ְּכלּום,
וְּ 1ב ֶא ָחד ִמּ ְׁשלָׁשה ְּד ָבִרים ֵאּלּו – שאין
ְּכמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו (לעיל ג).
לחשוש בהם שמא פרע האבְ .ו ִצ ָּוה
ְּב ָח ְליֹו – לפני מותוֶׁ .שִּנּדּוהּו ַעד ֶׁש ִּי ֵּתן ז 1לֹוֶוה ֶׁש ֵאין לֹו ִמַּט ְל ְט ִלין ְו ֵיׁש לֹו ַקְר ַקעִ :אם נֹו ַדע ְל ֵבית
– שהטיל עליו בית הדין נידוי (הרחקה
ִּדין ֶׁש ָּת ָלה ְמעֹו ָתיו ְּב ַיד ֲא ֵח ִרים – ּכֹו ִפין אֹותֹו ִל ְמּ ֹכר ְו ִל ֵּתן חברתית) ,מפני שלא קיבל עליו לבצע
ְל ַב ַעל חֹובֹו; ְו ִאם ֹלא נֹו ַדע ָל ֶהם ָּד ָבר ֶזה – ַמ ֲח ִרי ִמין ַעל ִמי את פסק הדין (תלמוד תורה ו,יד; ה,ד).
וֶׁ 2שָּמא ְּפָרעֹו – והיורש פטור אף
ֶׁש ָּי ַדע לֹו ִמַּט ְל ְט ִלין אֹו ִמי ֶׁש ֵּיׁש לֹו ִמַּט ְל ְט ִלין ְוֹלא ְי ִבי ֵאם,
משבועת היסת (סמ"ע קח,א). ְו ַא ַחר ָּכְך יֹוְר ִדין ַלֵּבינֹו ִנית ֶׁשִּב ְנ ָכ ָסיו ּו ַמ ְגִּבין ְל ַב ַעל חֹובֹוְּ ,כמֹו
זֶׁ 1ש ָּת ָלה ְמעֹו ָתיו ְּב ַיד ֲא ֵחִרים – ֶׁש ִּי ְתָּב ֵאר (להלן יט,א).
העביר את נכסיו לאחר כדי להעלימם
מן הגבייהַ .מ ֲחִרי ִמין – מטילים חרם, זַּ 2בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ִּב ְז ַמן ֶׁשִּנ ְפָר ִעין ִמן ַהּלֹוֶוה ַע ְצמֹו.
שהוא בידוד חברתי הקשה מן הנידוי
(תלמוד תורה ז,ה) .יֹו ְר ִדין ַלֵּבינֹו ִנית – גובים ֲא ָבל ַהָּבא ְל ִהָּפַרע ִמן ַהּיֹוֵרׁשֵּ ,בין ָק ָטן ֵּבין ָּגדֹול – ֹלא ִיָּפַרע
ִמן ַהִּמַּט ְל ְט ִליןֲ ,א ִפּלּו ָהיּו ֻמ ְפ ָק ִדין אֹו ִמ ְל ָוה ֵא ֶצל ֲא ֵח ִרים ,את החוב מקרקע ששווייה בינוני.
זֶׁ 2שִּנ ְפָר ִעין ִמן ַהּלֹוֶוה ַע ְצמֹו – שכל
ֶׁש ַהִּמַּט ְל ְט ִלין ֵאי ָנן ַּת ַחת ִׁש ְעּבּוד ַּב ַעל חֹוב ִמן ַהּתֹוָרה.
נכסיו ערבים לתשלום החוב (להלן יח,א).
ֲא ִפּלּו ָהיּו ֻמ ְפ ָק ִדין וכו' – ועדיין לא הגיעו לידי היורשיםֶׁ .ש ַהִּמַּט ְל ְט ִלין ֵאי ָנן וכו' – ראה לעיל ביאור ד .2והמיטלטלין
אין להם קול כדי שישתעבדו ,אם הועברו לאחרים (להלן יח,ה).
