Page 635 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 635

‫םיטפשמ רפס‪      ‬הולוו והומל לכותה‪      ‬פרק יא‪-‬יב ‪	613‬‬                                                                                                  ‫	‬

‫ִמְּפ ֵני ַהָּמעֹות ֶׁשָּנ ַתן ְל ַב ַעל חֹובֹו ֶׁשִּלְראּו ֵבן‪ְּ ,‬כ ֵדי ֶׁשֹּלא ִי ְטרֹף יא‪ּ  1‬גֹו ֶבה ִמַּט ְל ְט ִלין – "מפני שאין‬
‫הקרקעות מצויים ביד ישראל כל כך‪,‬‬
‫ודעת הבריות סומכת על המיטלטלין"‬                           ‫אֹו ָתּה ִמֶּמּנּו‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ְּב ַא ֲחָריּות ְל ָק ָחּה ֵמְראּו ֵבן‪.‬‬

‫(מאירי ב"ק קיא‪,‬ב)‪ַּ .‬בַּמ ֲע ָרב – בארצות‬                                            ‫גביית מטלטלין‬

‫המערביות בצפון אפריקה (המגרב)‪.‬‬                            ‫יא‪ְּ  1‬כ ָבר ִּתְּקנּו ְּגאֹו ִנים ָה ַא ֲחרֹו ִנים ֻּכָּלן ֶׁש ִּי ְה ֶיה ַּב ַעל חֹוב‬
‫ָי ֵתר ִמן ַה ַּת ָּק ָנה – שעל פי תקנת‬
‫הגאונים‪ ,‬גובים ממיטלטלין רק אם אין‬                        ‫ּגֹו ֶבה ִמַּט ְל ְט ִלין ִמן ַהּיֹוְרִׁשין‪ְ ,‬ו ֵכן ָּד ִנין ִיְׂשָר ֵאל ְּב ָכל ֵּבית ִּדין‬
                                                          ‫ֶׁשָּבעֹו ָלם‪ֲ .‬א ָבל ַּבַּמ ֲעָרב ָהיּו ּכֹו ְת ִבין ְּבִׁש ְטֵרי חֹובֹות ֶׁש ֵּיׁש לֹו‬
          ‫ליתומים קרקע (כס"מ; מ"מ)‪.‬‬
‫ִל ְגּבֹות ִמן ַה ַּק ְר ַקע ּו ִמן ַהִּמַּט ְל ְט ִלין‪ֵּ ,‬בין ְּב ַח ָּייו ֵּבין ַא ַחר מֹותֹו‪ ,‬יא‪ּ  2‬ו ְס ָיג ָּגדֹול – "ודבר זה תיקון גדול‬
                                                          ‫ְו ִנ ְמ ָצא ּגֹו ֶבה ַעל ְּת ַנאי ֶזה‪ָ ,‬י ֵתר ִמן ַה ַּת ָּק ָנה‪.‬‬
‫הוא‪ ,‬ואנשים נבונים הנהיגו בו‪ ,‬שהרי‬

‫זה תנאי שבממון" (אישות טז‪,‬ח)‪ ,‬וכל‬                         ‫יא‪ּ  2‬ו ְס ָיג ָּגדֹול ָעׂשּו ַּב ָּד ָבר‪ֶׁ :‬שָּמא ֹלא ֵי ַדע ַהּלֹוֶוה ְּב ַת ָּק ָנה‬
‫תנאי שבממון – קיים‪ ,‬אפילו בשונה‬
‫זֹו‪ְ ,‬ו ִנ ְמ ָצא ָממֹון ְיתֹו ִמים יֹו ֵצא ֶׁשֹּלא ַּכ ִּדין; ֶׁש ֵאין ּ ֹכ ַח ְּב ַת ָּק ַנת מהכתוב בתורה (שכירות ב‪,‬ט)‪ֶׁ .‬שָּמא ֹלא‬
‫ֵי ַדע ַהּלֹוֶוה – טוב להזכיר את הדבר‬
‫במפורש‪ .‬וכן הוא הדין בכתובה‪ ,‬שראוי‬                        ‫ַא ֲחרֹו ִנים ְל ַח ֵּיב ָּבּה ְיתֹו ִמים‪.‬‬

‫לכתוב במפורש שהאישה יכולה לגבות אותה גם מן המיטלטלין (אישות‪,‬טז‪,‬ז‪-‬ח)‪ .‬אבל בגביית היזק‪ ,‬בית הדין גובה את‬

                                                          ‫דמי הנזק מהמיטלטלין בלא זיקה למה שחשב המזיק (נזקי ממון ח‪,‬יב)‪.‬‬

‫א   ֵאין ִנ ְפָר ִעין – שטר חוב‪ִ .‬מן ַהּיֹוְרִׁשין‬        ‫ּ ֶפ ֶרק ְׁש ֵנים ָע ָׂשר‬  ‫	‬

‫– אך אם מתקיים אחד משלושת‬                                                            ‫יב‬

‫התנאים הנזכרים לעיל (יא‪,‬ו) – גובה אף‬                      ‫גבייה מהיורשים (המשך)‬

‫מיורשים קטנים אף ב ִמלווה על פה (מ"מ;‬                                                        ‫גבייה מיתומים לטובתם ולטובת האלמנה‬
‫פה"מ ערכין ו‪,‬א)‪ְ .‬ק ַטִּנים – בני פחות מ‪13-‬‬
                                                          ‫א   ֵאין ִנ ְפָר ִעין ִמן ַהּיֹוְרִׁשין ֶאָּלא ִאם ֵּכן ָהיּו ְּגדֹו ִלים‪ֲ .‬א ָבל‬
‫שנה‪ .‬ב   ֲא ִפּלּו ָה ָיה ּבֹו – בשטר‪ָּ .‬כל‬               ‫יֹוְרִׁשין ְק ַטִּנים – ֵאין ִנ ְפָר ִעין ֵמ ֶהן ְׁש ַטר חֹוב;   ב   ֲא ִפּלּו ָה ָיה‬

‫ְּת ַנאי ֶׁשָּבעֹו ָלם – כגון שכתוב בו 'אל‬

‫ּבֹו ָּכל ְּת ַנאי ֶׁשָּבעֹו ָלם – ֹלא ִיָּפ ַרע ּבֹו ַהַּמ ְל ֶוה ְּכלּום ַעד ֶׁש ִּי ְג ְּדלּו תפרעני אלא בפני פלוני ופלוני'‪ ,‬ואלו‬
‫מעידים שלא פרע אותו‪ֶׁ .‬שּׁשֹו ְבִרין ָּבּה‬
         ‫ֶאת ַהּ ְׁש ָטר – שנפרע השטר‪.‬‬                    ‫ַה ְּיתֹו ִמים‪ֶׁ ,‬שָּמא ֵיׁש ָל ֶהם ְר ָא ָיה ֶׁשּׁשֹו ְבִרין ָּבּה ֶאת ַהּ ְׁש ָטר‪.‬‬

‫ג‪ָ   1‬ה ְי ָתה ַהִּמ ְלָוה ִרִּבית ֶׁשְּלגֹוי‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ָהִרִּבית אֹו ֶכ ֶלת ְּב ִנ ְכ ֵסי ֶהן ג‪ִ  1‬רִּבית ֶׁשְּלגֹוי – שלווה אביהם מן‬
‫– ַמ ֲע ִמי ִדין ָל ֶהן ַאִּפ ְטרֹוּפֹוס‪ְ ,‬ו ִנ ְז ָק ִקין ֵּבית ִּדין ְל ִנ ְכ ֵסי ֶהן‪ ,‬הגוי בריבית (ואין בדבר איסור אפילו מדרבנן‪.‬‬
‫ראה לעיל ה‪,‬ב)‪ָ .‬ה ִרִּבית אֹו ֶכ ֶלת ְּב ִנ ְכ ֵסי ֶהן –‬
‫הריבית הולכת וגדלה‪ַ .‬מ ֲע ִמי ִדין ָל ֶהן‬                 ‫ּומֹו ְכִרין ּופֹוְר ִעין ַהחֹוב‪ְ .‬ו ֵכן ִאּ ָׁשה ֶׁש ָּת ְב ָעה ְּכ ֻתָּב ָתּה‪ֵּ ,‬בין‬
‫– בית דין‪ ,‬שהם "אביהם שליתומים"‬                           ‫ַא ְל ָמ ָנה ֵּבין ְּגרּוָׁשה – ַמ ֲע ִמי ִדין ָל ֶהן ַאִּפ ְטרֹוּפֹוס‪ְ ,‬ו ִנ ְז ָק ִקין‪,‬‬
‫(נחלות י‪,‬ה)‪ַ .‬אִּפ ְטרֹוּפֹוס – ממונה‪" ,‬אדם‬
                                                           ‫ִמּׁשּום ֵחן ָה ִאּ ָׁשה‪ְּ ,‬כ ֵדי ֶׁש ִּי ְה ֶיה ָלּה ְּכלּום ֶׁש ִּתָּנֵׂשא ּבֹו ְל ַא ֵחר‪.‬‬
‫נאמן ואיש חיל‪ ,‬ויודע להפך בזכות‬
‫היתומים‪ ,‬וטוען טענותם‪ ,‬ויש לו כוח‬                         ‫ג‪ְ   2‬ל ִפי ָכְך‪ִ ,‬אם ָק ְפ ָצה ָה ִאּ ָׁשה ְו ִנּ ֵׂשאת‪ְ ,‬ו ַא ַחר ָּכְך ָּב ָאה ִל ְתּבֹ ַע‬

‫ְּכ ֻתָּב ָתּה ִמִּנ ְכ ֵסי ְיתֹו ִמים – ֵאין ִנ ְז ָק ִקין ָלּה ַעד ֶׁש ַּי ְג ִּדילּו בעסקי העולם כדי לשמר נכסיהם‬

‫ולהרוויח שבחן" (שם‪,‬ו)‪ְ .‬ו ִנ ְז ָק ִקין ֵּבית‬             ‫ַה ְּיתֹו ִמים‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ֵאין ָלּה ְמזֹונֹות‪ַ ,‬ו ֲהֵרי ִנּ ֵׂשאת‪.‬‬
‫ִּדין ְל ִנ ְכ ֵסי ֶהן – ובית דין מטפל בגביית‬

‫החוב מן היתומים‪ֶׁ .‬ש ָּת ְב ָעה ְּכ ֻתָּב ָתּה – מן היתומים‪ְּ .‬כלּום – משהו‪ .‬ולגבי שאר נכסי האישה הצריכים להיות מוחזרים‬

                                                          ‫לה‪ ,‬דינה כשאר בעלי חוב (שו"ת שעא)‪.‬‬

‫ג‪ָ   2‬ק ְפ ָצה – מיהרה‪ֶׁ .‬ש ֲהֵרי ֵאין ָלּה ְמזֹונֹות – זהו טעם נוסף לאי גביית כתובתה‪" :‬אלמנה ניזונת מנכסי יורשין כל זמן‬

‫אלמנותה עד שתיטול כתובתה‪ .‬ומשתתבע כתובתה בבית דין‪ ,‬אין לה מזונות" (אישות יח‪,‬א)‪ .‬בדרך כלל היתומים יעדיפו‬
   630   631   632   633   634   635   636   637   638   639   640