Page 632 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 632

‫םיטפשמ רפס‪      ‬הולוו והומל לכותה‪      ‬פרק יא	‬                                                   ‫‪	610‬‬

‫א‪ֲ   2‬א ָבל ַהַּמ ְלֶוה ֶאת ֲח ֵברֹו ִּבְׁש ָטר – ָצִריְך ְל ָפְרעֹו ְּב ֵע ִדים‪.‬‬                  ‫א‪ָ   2‬צִריְך ְל ָפְרעֹו ְּב ֵע ִדים – מפני‬

‫ְל ִפי ָכְך‪ִ ,‬אם ָט ַען ְו ָא ַמר 'ָּפַר ְע ִּתי ְׁש ָטר ֶזה' – ֵאינֹו ֶנ ֱא ָמן‪ֶ ,‬אָּלא‬           ‫שהשטר מעיד על המשך קיומו של‬
       ‫אֹו ְמִרים לֹו 'אֹו ָה ֵבא ֵע ִדים‪ ,‬אֹו ֲע ֹמד ְוַׁשֵּלם לֹו חֹובֹו'‪.‬‬
                                                                                                   ‫החוב‪ֵ .‬אינֹו ֶנ ֱא ָמן – שאילו פרע‪ ,‬ודאי‬

                                                                                                   ‫היה לוקח את השטר מן המלווה‪ .‬והשטר‬

‫א‪ְ   3‬ל ִפי ָכְך ָהאֹו ֵמר ָל ֵע ִדים ' ֱהיּו ָע ַלי ֵע ִדים ֶׁש ֲא ִני ַח ָּיב ָל ֶזה‬             ‫אינו מעיד רק על ביצוע ההלוואה אלא‬
                                                                                                          ‫גם על המשך קיומו של החוב‪.‬‬
‫ָמ ֶנה' – ֵאין ּכֹו ְת ִבין ֵעדּותֹו ְונֹו ְת ִנין ַלַּמ ְלֶוה‪ֶׁ ,‬שֹּלא ַי ֲח ִזירּו‬
‫ֵעדּות ַעל ֶּפה ִמ ְלָוה ִּבְׁש ָטר‪ַ ,‬עד ֶׁשּיֹא ַמר ָל ֶהם ַהּלֹוֶוה 'ִּכ ְתבּו‬                   ‫א‪ֶׁ  3‬שֹּלא ַי ֲח ִזירּו – שלא ישנו את‬

                                                                                                   ‫תוקף החוב מ ִמלווה על פה ל ִמלווה‬

‫ְׁש ָטר ְו ִח ְתמּו ּו ְתנּו לֹו'‪ְ .‬ו ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ָא ַמר ָל ֶהם ָּכְך‪ְ ,‬צִרי ִכין‬             ‫בשטר בלא הסכמת הלווה‪ְ .‬ל ִהָּמ ֵלְך ּבֹו‬
‫ְל ִהָּמ ֵלְך ּבֹו ַא ַחר ֶׁש ַּי ְח ְּתמּו ַּבּ ְׁש ָטר‪ְ ,‬ו ַא ַחר ָּכְך נֹו ְת ִנין ַהּ ְׁש ָטר‬  ‫– לקבל את הסכמתו לתת את השטר‬
                                                                                                   ‫למלווה‪ ,‬מפני שאולי התחרט‪ ,‬שהוא‬
                                          ‫ְּב ַיד ַהַּמ ְלֶוה‪.‬‬                                     ‫יכול להתחרט‪ ,‬מפני שעדיין לא זכה‬

‫א‪ָ   4‬קנּו ִמ ָּידֹו ֶׁשהּוא ַח ָּיב לֹו ָמ ֶנה – ֲהֵרי ֵאּלּו ּכֹו ְת ִבין ְונֹו ְת ִנין‬          ‫המלווה בשטר (ר"י מיגאש עפ"י שיטה‬
                                                                                                                     ‫מקובצת כתובות נה‪,‬א)‪.‬‬
‫א‪ָ   4‬קנּו ִמ ָּידֹו – של הלווה‪ .‬לביאור ַאף ַעל ִּפי ֶׁשֹּלא ָא ַמר ָל ֶהם 'ְּכתֹבּו'‪ֶׁ ,‬ש ְּס ָתם ִק ְנ ָין ִל ְכ ִתי ָבה‬
‫המושג‪ ,‬ראה לעיל ביאור ד‪ ,‬יג‪ּ .1‬כֹו ְת ִבין עֹו ֵמד‪ְ ,‬ו ֵאי ָנן ְצ ִרי ִכין ְל ִהָּמ ֵלְך ּבֹו‪.‬‬
                                                                                                   ‫ְונֹו ְת ִנין – שטר למלווה‪ְ .‬ס ָתם ִק ְנ ָין –‬
‫ב  לֹוֶוה ֶׁשָּכ ַתב ְׁש ָטר ִּב ְכ ַתב ָידֹו ְו ֵה ִעיד ּבֹו ֵע ִדים ּו ְנ ָתנֹו‬                               ‫קניין שנעשה בלא תנאי‪.‬‬

‫ב  ְו ֵה ִעיד ּבֹו ֵע ִדים – החתים עליו ַלַּמ ְל ֶוה – ֲה ֵרי ֶזה ְׁש ָטר ָּכֵׁשר‪ְ .‬ו ֵכן ִאם ָּכ ַתב ְׁש ָטר‪ַ ,‬אף ַעל ִּפי‬
                                                                                                   ‫עדים‪ּ .‬ו ְנ ָתנֹו ַלַּמ ְלֶוה – שלא בעדים‪.‬‬
‫ֶׁש ֵאין ּבֹו ֵע ִדים‪ּ ,‬ו ְנ ָתנֹו ַלַּמ ְלֶוה ִּב ְפ ֵני ֵע ִדים – ֲהֵרי זֹו ִמ ְלָוה‬             ‫ְּכ ָתב ֶׁש ֵאינֹו ָיכֹול ְל ִה ְז ַּד ֵּיף – שאי‬
‫ִּבְׁש ָטר; ְוהּוא ֶׁש ִּי ְה ֶיה ְּכ ָתב ֶׁש ֵאינֹו ָיכֹול ְל ִה ְז ַּד ֵּיף‪ְ ,‬ו ִי ְקְראּו‬       ‫אפשר למחוק את הכתוב בו מבלי‬
‫אֹותֹו ָה ֵע ִדים ֶׁשִּנ ְמ ַסר ִּב ְפ ֵני ֶהם‪ְ .‬ו ֵיׁש ִמן ַהְּגאֹו ִנים ֶׁשהֹוָרה‬                ‫שניתן להבחין במחק ולשנות במרמה‬

‫ֶׁשָּצִריְך לֹו ַמר ָל ֵע ִדים ֶׁשְּמ ָסרֹו ִּב ְפ ֵני ֶהם ' ִח ְתמּו ְו ָה ִעידּו‬                 ‫את תוכנו (פה"מ גטין ב‪,‬ד)‪ְ .‬ו ִי ְק ְראּו אֹותֹו‬
                                     ‫ֶׁשִּנ ְמ ַסר ִּב ְפ ֵני ֶכם'‪.‬‬                                ‫ָה ֵע ִדים – ש ֵידעו מה תוכנו ועל מה הם‬
                                                                                                   ‫מעידים‪ִ .‬ח ְתמּו ְו ָה ִעידּו – כתבו וחתמו‬

‫ג  הֹו ִציא ָע ָליו ְּכ ַתב ָידֹו ֶׁשהּוא ַח ָּיב לֹו‪ְ ,‬ו ֵאין ָׁשם ֵע ִדים – ַאף‬                  ‫שטר והעידו בו שנמסר בפניכם שטר‬
                                                                                                   ‫הלוואה זה (כס"מ)‪ .‬ובכתיבת העדות יוצא‬
‫ַעל ִּפי ֶׁש ֻה ְח ַזק ְּכ ַתב ָידֹו ְּב ֵבית ִּדין‪ֲ ,‬הֵרי זֹו ְּכ ִמ ְלָוה ַעל ֶּפה ְל ָכל‬
                                                                                                                    ‫קול להלוואה (מ"מ)‪.‬‬
‫ג  הֹו ִציא ָע ָליו ְּכ ַתב ָידֹו ֶׁשהּוא ַח ָּיב ָּד ָבר‪ְ ,‬ו ִאם ָט ַען ֶׁשָּפ ַרע‪ִ ,‬נְׁשָּבע ֶה ֵּסת ְו ִנ ְפ ָטר‪ְ ,‬ו ֵאינֹו ּגֹו ֶבה ִּב ְכ ָתב‬

‫לֹו – חתימת האדם היא ראיה כהעדת ֶזה ֹלא ִמן ַהּיֹו ֵרׁש ְוֹלא ִמן ַהָּלקֹוחֹות‪.‬‬

                                            ‫עדים שהייתה הלוואה‪ ,‬אך אינה כ ִמלווה‬
‫בשטר‪ְ .‬ו ֵאין ָׁשם – ואין‪ .‬המילה 'שם' ההבדלים בין סוגי המלווה‬
‫ד‪ָּ  1‬כל ִמ ְלָוה ֶׁשִּבְׁש ָטר – ּגֹו ֶבה אֹו ָתּה ִמן ַהּיֹוְרִׁשין ְוגֹו ֶבה‬
                                                                                                   ‫היא מילת קישור שתורגמה מן הסגנון‬
‫אֹו ָתּה ִמן ַהָּלקֹוחֹות‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁש ִּי ְתָּב ֵאר (להלן יח‪,‬א)‪ּ .‬ו ִמ ְל ָוה ַעל ֶּפה –‬           ‫הערבי‪ ,‬ואין משמעותה ציון מקום‪.‬‬
‫ּגֹו ֶבה אֹו ָתּה ִמן ַהּיֹוְרִׁשין ְו ֵאינֹו ּגֹו ֶבה אֹו ָתּה ִמן ַהָּלקֹוחֹות; ְל ִפי‬           ‫ֶׁש ֻה ְח ַזק ְּכ ַתב ָידֹו – הוכח בבית דין‬
                                                                                                   ‫שזהו כתב ידו מבלי שהוכחה בוודאות‬

‫אמתות תוכן השטר (טוען ונטען טז‪,‬ב)‪ֶׁ .‬ש ֵאין ָלּה קֹול‪ְ ,‬ל ִפי ָכְך ֹלא ִי ְטרֹף ָּבּה‪.‬‬
                                                                                                   ‫ְו ֵאינֹו ּגֹו ֶבה‪ִ ...‬מן ַהּיֹוֵרׁש – אם מת‬

‫הלווה – אין המלווה יכול לגבות את חובו מן המקרקעין של הלווה שביד יורשיו‪ַ .‬הָּלקֹוחֹות – הקונים שקנו מן הלווה‬

                                                                                                   ‫את נכסיו לאחר ההלוואה‪.‬‬

‫ד‪ֶׁ  1‬ש ֵאין ָלּה קֹול – אין בה פרסום כפול (שטר ועדים)‪ ,‬שלא היה יכול הקונה להיזהר‪ ,‬מפני "שאין מוציאין מיד הקונה‬

‫אלא בחובות ידועים ומפורסמים ששעבודן חזק" (פה"מ גטין ה‪,‬ג)‪ִ .‬י ְטרֹף – ייקח מן המחזיק בידו קרקע המשועבדת לחובו‪.‬‬
   627   628   629   630   631   632   633   634   635   636   637