Page 627 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 627

‫םיטפשמ רפס‪      ‬הולוו והומל לכותה‪      ‬פרק ט ‪	605‬‬                                                                                                      ‫	‬

‫ה‪ִ   1‬ל ְפסֹק ַעל ַׁש ַער ַהָּגבֹוַּה – לקבוע‬           ‫ה‪ֵּ  1‬כיָון ֶׁשִּנ ְקַּבע ַהּ ַׁש ַער – ֻמ ָּתר לֹו ִל ְפסֹק ַעל ַׁש ַער ַהָּגבֹוַּה‪.‬‬

‫את המחיר הנמוך מבין שני המחירים‪:‬‬                        ‫ֵּכי ַצד? ָהיּו ַה ִחִּטים ִנ ְמָּכרֹות ַאְרַּבע ְס ִאיןְּב ֶס ַלע‪ּ,‬ו ָפ ַסק ִעּמֹוֶׁש ִּי ֵּתן‬
‫המחיר בשעת האספקה והמחיר בשעת‬                           ‫לֹו ַה ִחִּטים ְּכַׁש ַער ַהּזֹול‪ִ :‬אם ָע ְמדּו ַא ַחר ֵּכן ֶעֶׂשר ְס ִאין ְּב ֶס ַלע –‬
‫מתן המעות (להלן ה‪ .)2‬ומילת 'גבוה'‬
‫נֹו ֵתן לֹו ֶעֶׂשר ְס ִאין; ָע ְמדּו ָׁשלׁש ְס ִאין ְּב ֶס ַלע – נֹו ֵתן לֹו ַא ְרַּבע מכוונת לכמות הגדולה של הסחורה‬
‫הנמכרת באותו מחיר‪ֶׁ .‬ש ִּי ֵּתן לֹו ַה ִחִּטים‬
‫– כשירצה אותן‪ְּ .‬כַׁש ַער ַהּזֹול – במחיר‬               ‫ְס ִאין ְּכַׁש ַער ֶׁש ָה ָיה ַּבּׁשּוק‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ָּפ ַסק ִעּמֹו ְּכַׁש ַער ַהָּגבֹוַּה‪.‬‬

‫ה‪ָ   2‬נ ַתן לֹו ַהָּמעֹות ְס ָתם ְוֹלא ָּפ ַסק ִעּמֹו ְּכַׁש ַער ַהָּגבֹוַּה‪ְ ,‬והּו ְזלּו נמוך‪ֶ .‬עֶׂשר ְס ִאין ְּב ֶס ַלע – מחיר זול‪.‬‬
‫ֶׁש ֲהֵרי ָּפ ַסק ִעּמֹו ְּכַׁש ַער ַהָּגבֹוַּה – ואין‬
‫בדבר משום ריבית‪ ,‬שהרי כאילו קנה‬                         ‫– נֹו ֵתן לֹו ְּכַׁש ַער ֶׁש ָהיּו ָׁשִוין ְּכֶׁשָּנ ַתן לֹו ַהָּמעֹות‪ּ .‬ו ִמי ֶׁש ָח ַזר‬
‫מתחילה במחיר זה‪ ,‬שהרי שילם לו‬                                                           ‫ּבֹו – ְמ ַקֵּבל ' ִמי ֶׁשָּפַרע'‪.‬‬

                            ‫מראש‪.‬‬                       ‫ה‪ַּ  3‬בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים? ַּבּפֹו ֵסק ַעל ַּד ַעת ַע ְצמֹו‪ֲ .‬א ָבל ִאם‬

‫ה‪ּ  2‬ו ִמי ֶׁש ָח ַזר ּבֹו – המוכר או הקונה‪.‬‬            ‫ָה ָיה ָׁש ִלי ַח ַל ֲא ֵחִרים‪ֵּ ,‬בין ַהּמֹו ֵכר ֵּבין ַהּלֹו ֵק ַח – ֵאינֹו נֹו ֵטל‬
                                                        ‫ֶאָּלא ְּכַׁש ַער ַהּזֹול‪ ,‬אֹו ַמ ֲח ִזיר ֶאת ַה ָּד ִמים‪ְ ,‬ו ֵאינֹו ְמ ַקֵּבל ' ִמי‬
‫בדרך כלל המוכר רוצה לחזור בו‬
‫כשהמחיר עולה‪ ,‬והקונה רוצה לחזור‬
‫ֶׁשָּפ ַרע'‪ַּ ,‬כּ ָׁש ִלי ַח‪ֶׁ ,‬ש ֲה ֵרי ַהְּמַׁשֵּל ַח אֹו ֵמר לֹו ' ְל ַת ֵּקן ְׁש ַל ְח ִּתיָך בו כשהמחיר יורד‪ְ .‬מ ַקֵּבל ִמי ֶׁשָּפַרע –‬
‫אי אפשר לכפות על קיום המכירה‪ ,‬אך‬
‫ניתן לקלל אותו על שהפר התחייבות‬                         ‫ְוֹלא ְל ַע ֵּות'‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו (שלוחין ושותפין א‪,‬ב)‪.‬‬

‫חמורה‪ .‬ו"כיצד מקבל 'מי שפרע'?‬                           ‫הנחה בעבור תשלום מוקדם‬

‫אוררין אותו בבית דין ואומרין‪' :‬מי‬                       ‫ו   ָהיּו ַה ִחִּטים ִנ ְמָּכרֹות ַאְרַּבע ְס ִאין ְּב ֶס ַלע‪ְ ,‬ו ָנ ַטל ַה ָּד ִמים ֶׁש ִּי ֵּתן‬
‫שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור‬
‫הפלגה ומאנשי סדום ועמורה וממצרים‬                        ‫לֹו ָח ֵמׁש ְּב ֶס ַלע‪ִ :‬אם ֵיׁש לֹו ִחִּטים – ֻמ ָּתר; ָהיּו לֹו ִחִּטים חֹוב‬
‫שטבעו בים‪ ,‬הוא יפרע ממי שאינו עומד‬                      ‫ֵא ֶצל ֲא ֵחִרים‪ְ ,‬ו ָנ ַטל ַהָּמעֹות ַעד ֶׁש ִּי ְגֶּבה ִחָּטיו ְו ִי ֵּתן לֹו – ָאסּור‪,‬‬

                  ‫בדבורו' (מכירה ז‪,‬ב)‪.‬‬                  ‫ֶׁש ֲהֵרי ֵהן ְמ ֻח ָּסִרין ְּג ִב ָּיה‪ּ ,‬ו ְכ ִאּלּו ֵאי ָנם‪ַ ,‬ו ֲהֵרי ֶזה ְּכקֹו ֵב ַע ְז ַמן‬
                                                                                       ‫ְוהֹו ִזיל לֹו ִמְּפ ֵני ֶׁשַּמִּקיפֹו‪.‬‬
‫ה‪ַּ  3‬בֶּמה ְּד ָבִרים ֲאמּוִרים – שנותן לו‬
                                                        ‫ז   ָהיּו ַה ִחִּטים ַּבְּמ ִדי ָנה ַאְרַּבע ְס ִאין ְּב ֶס ַלע‪ּ ,‬ו ַבְּכ ָפִרים ֵׁשׁש‬
‫כשעת מתן המעות‪ֲ .‬א ָבל ִאם ָה ָיה ָׁש ִלי ַח‬
‫ַל ֲא ֵח ִרים – ומתברר שהמחיר כשעת‬
‫מתן המעות יש בו הפסד למשלח‪ֵ .‬אינֹו‬
‫נֹו ֵטל ֶאָּלא ְּכַׁש ַער ַהּזֹול – נותן לו כמחיר‬       ‫ְּב ֶס ַלע – ֲהֵרי ֶזה ֻמ ָּתר ִל ֵּתן ֶס ַלע ַל ַּתָּגר ְּכ ֵדי ֶׁש ָּי ִביא לֹו ֵׁשׁש ְס ִאין‬
‫בשעת האספקה‪ ,‬והיא העדפת השליח‬                           ‫ִמן ַהְּכ ָפר‪ְ ,‬והּוא ֶׁש ִּי ְהיּו ִּבְרׁשּות ַהּלֹו ֵק ַח‪ִ :‬אם ָא ְבדּו ַּב ֶּדֶרְך אֹו‬

‫ִנ ְג ְנבּו – ָא ְבדּו לֹו‪ְ .‬ו ָא ָדם ָחׁשּוב ָאסּור ַל ֲעׂשֹות ֶזה‪ּ .‬ו ְב ִמי ֵני ְסחֹו ָרה שלהקונהכשהסחורהמוזלת‪.‬אֹו ַמ ֲח ִזיר‬
‫ֶאת ַה ָּד ִמים – מבטל את המכירה‪ ,‬והיא‬
‫העדפת השליח של המוכר כשהסחורה‬                           ‫ָאסּור ְל ָכל ָא ָדם‪ְ ,‬ל ִפי ֶׁש ֵאין ִמי ֵני ְסחֹוָרה ְמצּו ִיין ָּת ִמיד ְּכ ֵפרֹות‪.‬‬

‫מתייקרת‪ְ .‬ו ֵאינֹו ְמ ַקֵּבל ִמי ֶׁשָּפַרע ַּכּ ָׁש ִלי ַח – ואין המשלח מקבל 'מי שפרע' על ביטול העסקה‪ ,‬כשם שהשליח אינו מקבל‬
‫'מי שפרע'‪ ,‬שהרי מה יש בידו לעשות (ראהרש"יב"מעד‪,‬ב)‪ְ .‬ל ַת ֵּקן ְׁש ַל ְח ִּתיָך – והיה לך להסכים במפורש עם המוכר על השער‬
‫הגבוה‪ .‬והשליח שעבר על דברי משלחו או שטעה בכל שהוא – חוזר (שלוחיןושותפיןא‪,‬ב)‪.‬‬
‫ו  ְו ָנ ַטל ַה ָּד ִמים ֶׁש ִּי ֵּתן לֹו ָח ֵמׁש ְּב ֶס ַלע – נותן לו במזומן‪ ,‬כדי שיוזיל לו את המחיר ויספק לו סחורה בעתיד‪ִ .‬אם ֵיׁש‬
‫לֹו ִחִּטים ֻמ ָּתר – כאילו קנה עכשיו‪ְּ .‬כקֹו ֵב ַע ְז ַמן – עתידי למכירה‪ ,‬ואינו מבצע אותה עכשיו‪ְ .‬והֹו ִזיל לֹו ִמְּפ ֵני ֶׁשַּמִּקיפֹו‬
‫– המוכר מוזיל את המחיר‪ ,‬כדי שיקבל עתה את הכסף ויספק את הסחורה לאחר זמן (תקופה)‪ .‬הוזלה זו היא בגדר‬
                                                        ‫ריבית על שהוא מקדים לשלם לו‪ ,‬והתשלום בגדר הלוואה‪.‬‬
‫ז   ֲהֵרי ֶזה ֻמ ָּתר – מפני שהוא כפוסק לאחר שיצא השער (ט‪,‬א)‪ .‬ובכפר מותר לפסוק על השער שבכפר‪ַּ .‬תָּגר – סוחר‪.‬‬
‫ְוהּוא ֶׁש ִּי ְהיּו ִּבְרׁשּות ַהּלֹו ֵק ַח – בתנאי שהאחריות לחיטים בדרך מן הכפר אל העיר על הקונה‪ ,‬לא על הסוחר‪ ,‬וכאילו‬
‫נעשתה המכירה בכפר‪ ,‬והכסף שולם לפי השער של החיטים במקום הקנייה‪ ,‬שזה מותר‪ .‬אולם הדבר אסור אם לא קיבל‬
‫הקונה אחריות על אבדן החיטים בדרך‪ ,‬שנמצא שקנה אותן רק כשהגיעו לעיר והקדים לשלם‪ ,‬ובתמורה הוזיל לו את‬
‫החיטים (לעיל ו)‪ָ .‬א ָדם ָחׁשּוב – בעל מעמד בכיר בחברה‪ ,‬שיש לכל מעשיו הד ציבורי‪ ,‬או תלמיד חכמים‪ ,‬שיש במעשיו‬
‫גם חילול שם שמים‪ ,‬ולכן חייב להקפיד להתנהג לפנים משורת הדין ולהיזהר אף ממראית עין של ריבית‪ְ .‬ל ִפי ֶׁש ֵאין‬
‫ִמי ֵני ְסחֹוָרה ְמצּו ִיין וכו' – מוצרים שאינם פירות הם נדירים‪ ,‬שגם אם יצא השער‪ ,‬לא ברור שניתן יהיה להשיגם‪ ,‬ולכן‬

‫הקנייה מתבצעת רק כשהסחורה מושגת בפועל‪ .‬ואם התשלום מוקדם – ההוזלה נראית כתמורה להקדמת התשלום‪.‬‬
   622   623   624   625   626   627   628   629   630   631   632