Page 623 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 623

‫םיטפשמ רפס‪      ‬הולוו והומל לכותה‪      ‬פרק ח ‪	601‬‬                                                                                                       ‫	‬

‫הּו ְז ָלה אֹו הֹו ִקי ָרה ֲה ֵרי ִהיא ֶׁשִּלי'‪ֶׁ ,‬שֵּכי ָון ֶׁשִּקֵּבל ָע ָליו ַהּזֹול – אילו היה רק תנאי ההחמצה‪ ,‬המיקח‬
‫בטל אם החמיצה‪ ,‬ונמצא שהכסף היה‬
‫ִמלווה ביד המוכר (י')‪ֲ .‬הֵרי ִהיא ֶׁשִּלי –‬                       ‫ֲהֵרי ֶזה ָקרֹוב ְלָׂש ָכר ּו ְל ֶה ְפ ֵסד‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬
‫השינוי במחיר הוא באחריותי‪ֶׁ .‬שֵּכי ָון‬
‫ֶׁשִּקֵּבל ָע ָליו ַהּזֹול – שאחריות ההפסד‬               ‫י‪ְ  2‬ו ֵכן ֻמ ָּתר ְל ָא ָדם ִל ְקנֹות ֵמ ֲח ֵברֹו ְּב ִתְׁשֵרי ֵמ ָאה ַּכ ִּדין ֶׁשְּל ַי ִין‬
‫על הקונה־המלווה‪ ,‬אם יוזל המחיר‪,‬‬
‫נמצא שהחבית עוברת לבעלות הקונה‬                           ‫ְּב ִדי ָנר ְו ֵאינֹו נֹו ְט ָלן ַעד ֵט ֵבת‪ּ ,‬ו ְכֶׁשּנֹו ְט ָלן – ּבֹו ֵדק ּו ַמ ֲח ִזיר‬
‫מיד‪ ,‬ואין כאן המתנת מעות‪ ,‬ואחריות‬                        ‫ַהחֹ ֶמץ ְולֹו ֵק ַח ַה ַּי ִין ַהּטֹוב; ֶׁשֹּלא ָק ָנה ִמֶּמּנּו ֶאָּלא ַי ִין‪ְ ,‬ו ֵאּלּו‬
                                                         ‫ֶׁש ֶה ֱח ִמיצּו – ִמ ְּת ִחָּלה ָהיּו ְראּו ִיין ְל ַה ֲח ִמיץ‪ֲ ,‬א ָבל ֹלא ִיָּו ַדע‬

‫המוכר היא כשומר‪ָ .‬קרֹוב ְלָׂש ָכר‬                                                           ‫ַה ָּד ָבר ַעד ַא ַחר ְז ַמן‪.‬‬
‫ּו ְל ֶה ְפ ֵסד – הדבר דומה לעסק (ראה לעיל‬
‫ה‪,‬ח)‪ ,‬שהקונה והמוכר משתתפים בו‬                                                                                 ‫תוספת תשלום לפחת‬
‫בחלוקת הרווחים וההפסדים‪ .‬אך בקרוב‬
                                                         ‫יא   ָמקֹום ֶׁשָּנ ֲהגּו ִלְׂשּ ֹכר ֶאת ַה ְּס ִפי ָנה ְו ִלּטֹל ְׂש ָכָרּה‪ְ ,‬ו ִאם‬
‫לשכר ורחוק להפסד‪ ,‬כגון שהרווח הוא‬
‫של הקונה רק אם החבית מתייקרת‪ ,‬אבל‬                        ‫ִנְׁשְּבָרה ָׁש ִמין לֹו ַמה ּ ֶׁשָּפ ֲח ָתה ּו ְמַׁשֵּלם ָי ֵתר ַעל ַהּ ָׂש ָכר – ֲהֵרי‬
‫אם היא מוזלת‪ ,‬מחזיר לו המוכר את‬                          ‫ֶזה ֻמ ָּתר‪ְ .‬ו ֵכן ֻמ ָּתר ְל ַהְׂשִּכיר ִסיר ֶׁשִּל ְנחֹ שׁ ֶ�ת ְו ַכּיֹו ֵצא ּבֹו‪ְ ,‬ונֹו ֵטל‬

  ‫ההפרש – זהו אבק ריבית (לעיל ה‪,‬ח)‪.‬‬                           ‫ַהּ ָׂש ָכר ּו ְד ֵמי ַמה ּ ֶׁשָּפ ַחת ִמִּמְׁש ָקלֹו‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬

‫י‪ְ  2‬ו ֵכן ֻמ ָּתר ְל ָא ָדם ִל ְקנֹות ֵמ ֲח ֵברֹו וכו'‬  ‫עסקה ושכירות‬

‫– גם כאן אחריות היוקר והזול על הקונה‬                     ‫יב‪ֵ   1‬אין ְמ ַקְּב ִלין ֹצאן ַּבְר ֶזל ִמ ִּיְׂשָר ֵאל‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁשהּוא ֲא ַבק ִרִּבית‪.‬‬
‫ואחריות ההחמצה על המוכר‪ ,‬והדבר‬
‫מותר‪ ,‬מפני שהחביות שיתבררו שהן‬                           ‫ְו ֵכי ַצד ֵהן ֹצאן ַּבְר ֶזל? ֲהֵרי ֶׁש ָה ָיה לֹו ֵמ ָאה ֹצאן‪ְ ,‬ו ִקְּב ָלן ִמֶּמּנּו‬
‫של יין נקנו לקונה כבר בזמן התשלום‪,‬‬                       ‫ְל ִהַּטֵּפל ָּב ֶהן ְו ִי ְהיּו ַהְּו ָלדֹות ְו ַהִּג ָּזה ְו ֶה ָח ָלב ָל ֶא ְמ ַצע ִלְׁש ִליׁש אֹו‬

‫ואין כאן הלוואה‪ ,‬והשארתן ביד המוכר‬                       ‫ִלְר ִבי ַע ַעד ָׁש ָנה אֹו ַעד ְׁש ַּת ִים‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁש ִה ְתנּו ֵּבי ֵני ֶהם‪ְ ,‬ו ִאם ֵמתּו‬
             ‫היא בגדר פיקדון אצלו‪.‬‬                       ‫ַהּצֹאן ֲהֵרי ַהְּמ ַקֵּבל ְמַׁשֵּלם ְּד ֵמי ֶהן – ֲהֵרי ֶזה ָאסּור‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ַּב ַעל‬

‫יא  ְו ִלּ ֹטל ְׂש ָכָרּה – ולקבל דמי שכירות‪.‬‬                                   ‫ַהּ ֹצאן ָקרֹוב ְלָׂש ָכר ְוָרחֹוק ְל ֶה ְפ ֵסד‪.‬‬

‫ָׁש ִמין – מעריכים את הנזק‪ֲ .‬הֵרי ֶזה ֻמ ָּתר‬

‫– ואין הדבר נראה כריבית שבה בעל‬                          ‫יב‪ְ   2‬ל ִפי ָכְך‪ִ ,‬אם ִקֵּבל ָע ָליו ַּב ַעל ַהּצֹאן ֶׁש ִאם הּו ְקרּו אֹו הּו ְזלּו‬
‫הספינה "קרוב לשכר ורחוק להפסד"‪,‬‬
‫מפני שאין תשלום על הפחת הנובע‬                            ‫ֲהֵרי ֵהן ִּבְרׁשּותֹו‪ ,‬אֹו ִאם ִנ ְטְרפּו ֲהֵרי ֵהן ִּבְרׁשּותֹו – ֲהֵרי ֶזה‬
‫מן השימוש הרגיל אלא רק מאחריות‬                                                          ‫ֻמ ָּתר‪ְ .‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬

‫אונסים של שבירה וכדומה‪ .‬לכן תשלום‬                        ‫יג   ַהׁ ָּשם ָּפָרה ֵמ ֲח ֵברֹו‪ְ ,‬ו ָא ַמר לֹו ' ִאם ֵמ ָתה ֲהֵרי ִהיא ָע ַלי‬
‫הפחת הוא תנאי בשכירות‪ ,‬ואינו בגדר‬
                                                         ‫ִּבְׁשלִׁשים ִּדי ָנר‪ַ ,‬ו ֲא ִני ַא ֲע ֶלה ְלָך ֶס ַלע ְּב ָכל חֹ ֶדׁש' – ֻמ ָּתר‪ְ ,‬ל ִפי‬
                             ‫ריבית‪.‬‬
                                                         ‫ֶׁשֹּלא ֲעָׂש ָיּה ָּד ִמים ֶאָּלא ְל ַא ַחר ִמי ָתה‪   .‬יד  ּו ַמְׂשֶּכֶרת ִאּ ָׁשה‬
‫יב‪ֵ   1‬אין ְמ ַקְּב ִלין ֹצאן ַּבְר ֶזל – אין‬

‫מקבלים צאן (או שאר נכסים) שהמטפל‬

‫בהם‪ ,‬הנקרא 'מתעסק'‪ ,‬אחראי על אבדנם תמורת קבלת אחוז מן הרווח‪ ,‬שנמצא שהנכסים יציבים לבעליהם כברזל‪,‬‬

‫מפני שבעל הצאן אינו נוטל על עצמו שום סיכון‪ ,‬וזהו אבק ריבית‪ ,‬ולא ריבית מן התורה‪ ,‬מפני שהרווח אינו בטוח‪.‬‬

‫ִמ ִּיְׂשָר ֵאל – אך בעסק עם גויים אין איסור אבק ריבית (לעיל ה‪,‬ב)‪ָ .‬ל ֶא ְמ ַצע ִלְׁש ִליׁש אֹו ִלְר ִבי ַע – כשהבעלים אינו משתתף‬

‫בהפסדים אלא רק ברווחים‪ ,‬שמקבל חצי מהם או שליש או רבע לפי ההסכם ביניהם‪.‬‬

                                                         ‫יב‪ְ  2‬ו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה – שקיבל עליו בעל הצאן הפסד במקרה מסוים‪.‬‬

‫יג   ַהׁ ָּשם ָּפָרה ֵמ ֲח ֵברֹו – המעריך את מחירה של פרה‪ ,‬ולוקח אותה מחברו כדי לעבוד בה או כדי לחלוב אותה‬

‫וכדומה‪ִּ .‬בְׁשלִׁשים ִּדי ָנר – זהו ערכה‪ַ .‬א ֲע ֶלה – אשלם‪ְ .‬לָך ֶס ַלע ְּב ָכל חֹ ֶדׁש – תמורת השימוש בה‪ ,‬אין זה בגדר‬

‫ריבית על הלוואה של שלושים דינר‪ ,‬כי אין האחריות מוחלטת כבהלוואה אלא בדומה להשכרה רגילה‪ְ .‬ל ִפי ֶׁשֹּלא‬

‫ֲעָׂש ָיּה ָּד ִמים ֶאָּלא ְל ַא ַחר ִמי ָתה – לא התחייב לו לשמור על שוויה אם תוזל‪ ,‬אלא רק שישלם את שוויה אם תמות‪.‬‬
   618   619   620   621   622   623   624   625   626   627   628