Page 624 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 624
םיטפשמ רפס הולוו והומל לכותה פרק ח 6 02
יד ֵליֵׁשב ַעל ַהֵּבי ִצים – כדי שתדגור ַל ֲח ֶבְר ָּתּה ַּתְר ְנ ֹג ֶלת ֵליֵׁשב ַעל ַהֵּבי ִצים ִּבְׁש ֵני ֶא ְפרֹו ִחים ְּבָׁש ָנה,
על הביצים של השוכרתִּ .בְׁש ֵני
ְו ֵאין ָּכאן ֲחַׁשׁש ִרִּבית. ֶא ְפרֹו ִחים ְּבָׁש ָנה – ובתמורה להשכרת
התרנגולת ,תיתן לה שני אפרוחים מן גביית החזר ריבית קצוצה
טוִ 1מי ֶׁש ָה ָיה נֹוֶׁשה ַּב ֲח ֵברֹו ַאְרָּב ָעה ִּדי ָנִרין ֶׁשְּלִרִּביתְ ,ו ָנ ַתן
הביצים שייבקעוְ .ו ֵאין ָּכאן ֲחַׁשׁש
לֹו ָּב ֶהן ֵח ֶפץ ֶׁשּ ָׁשֶוה ֲח ִמּ ָׁשה – ְּכֶׁשּמֹו ִצי ִאין ִמֶּמּנּו ,מֹו ִצי ִאין ִרִּבית – אף על פי שמחזירה לה את
ִמֶּמּנּו ֲח ִמּ ָׁשה ,הֹו ִאיל ּו ְבתֹוַרת ִרִּבית ָּבא ְל ָידֹוְ .ו ֵכן ִאם ָנ ַתן לֹו התרנגולת בתוספת אפרוחים ,מפני
שהדבר נעשה בהשכרה ,ואין לבעלת
התרנגולת חלק ברווח מן הביצים אלא ָּב ֶהן ְּכסּות אֹו ְּכ ִלי – מֹו ִצי ִאין ִמֶּמּנּו אֹותֹו ַהְּכ ִלי ַע ְצמֹו ְואֹו ָתּה
תשלום קבוע .מצד שני ,השוכרת אינה ַהְּכסּות ַע ְצ ָמּה.
אחראית לשמירת שוויה של התרנגולת,
טוִ 2הְׂשִּכיר לֹו ָּב ֶהן ָמקֹום ֶׁשּ ָׁשֶוה ְׂש ָכרֹו ְׁשלָׁשה ִּדי ָנִרין –
אם תוזל.
טו 1נֹוֶׁשה – תובע את חובוֶׁ .שְּלִרִּבית ְּכֶׁשּמֹו ִצי ִאין ִמֶּמּנּו ,מֹו ִצי ִאין ִמֶּמּנּו ַא ְרָּב ָעהֶׁ ,ש ֲה ֵרי ְּב ַא ְרָּב ָעה
– ריבית קצוצה ,שמוציאים אותה מן
ָׂש ַכר ִמֶּמּנּו ָמקֹום ֶזהַ ,ו ֲהֵרי ִקֵּבל ָע ָליו. המלווה ללווה במשפט (לעיל ו,א)ְ .ו ָנ ַתן
לֹו ָּב ֶהן ֵח ֶפץ ֶׁשּ ָׁשֶוה ֲח ִמּ ָׁשה – שנתן לו בעת התשלום חפץ שווה חמישה דינרים במקום ארבעת דינרי הריבית
שהתחייב לתת לו .בחפץ זה אין היכר שהוא של הלווה ,ולכן אין צורך להשיב אותו עצמו .מֹו ִצי ִאין ִמֶּמּנּו אֹותֹו
ַהְּכ ִלי ַע ְצמֹו וכו' – כדי שלא יחשבו הבריות הרואים את החפץ בידו שקיבל אותו כריבית ,שהרי אינם יודעים
שהחזיר את דמי הריבית (בבלי ב"מ סה,א).
טוַ 2ו ֲהֵרי ִקֵּבל ָע ָליו – המלווה לשכור מקום זה בארבעה דינרים ,ונחשב שקיבל ארבעה דינרים בריבית קצוצה.
סיכום הפרק (הלכות א-יד):
גם בהשכרה או בכל עסקה שהמשקיע מצפה לרווח באספקה מידית – בגלל איסור הריבית כ'שכר המתנת
ולתמורה להשקעתו לאחר זמן ,אלא שהוא חייב לקחת מעות' ,אסור להעלות את המחיר בגלל תשלום מאוחר או
על עצמו אחריות להוזלה או הפסד במהלך תקופת העסקה קנייה בתשלומים (הלכה א) ,אך מותר לתת הנחה על תשלום
או המכירה או השכירות .ודי שייקח על עצמו חלק מן במזומן (ב) .התוספת לתשלום מאוחר מותרת רק אם יש
האחריות ,כגון הוזלה או נזק ,ואינו חייב לקחת על עצמו למוכר אחריות מסוימת על הדבר שנמכר (ג) .ואפשר לאחר
את כל האחריות ,הן הוזלה הן נזק ,כדי שיוכל להפיק את התשלום ולשלם יותר ,רק אם המחיר בטווח המחירים
רווח מן העסקה (י-יג). של תשלום במזומן (ד).
מותר להאריך את תקופת השכירות ולהגדיל את דמי באספקה מאוחרת – אסור לתת הנחה על תשלום במזומן
השכירות ,אף על פי שההארכה גורמת לדחיית התשלום (ה) ,אלא אם הקנייה נחשבת מידית ,אך מותר למוכר
והדבר נראה כהגדלת השכירות תמורת המתנת המעות. להוסיף על הכמות בשעת הספקת הסחורה כמתנה על
ומותר לעשות כן ,מפני שהחוב השלם של השכירות נוצר
רק בסוף זמנה ,ואין זה כהלוואה בריבית ,ולכן אין כאן מה שסוכם בזמן התשלום (ט).
המתנת המעות אחר מועד התשלום בין בחכירת קרקע (ח)
בין בשכירות פועלים (ז) .אולם אסור לדחות את תשלום באספקה מאוחרת ,כשהמוכר נושא באחריות לאספקה,
השכירות ולהגדיל את שיעורה כפיצוי ,בלא להאריך את ולעניין הרווחים הקנייה היא מידית ,הסחורה היא בגדר
עסק ,שהוא 'קרוב לשכר ורחוק להפסד' ,והדבר אסור
תקופת השכירות (שם). מדרבנן (לעיל ה,ח) ,אלא אם הקונה מקבל עליו גם חלק
מן האחריות להפסד (י) .דין זה חל לא רק בקנייה אלא
