Page 620 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 620

‫םיטפשמ רפס‪      ‬הולוו והומל לכותה‪      ‬פרק ז‪-‬ח	‬                                                ‫‪	598‬‬

‫יא   ַנֵּכׁש – הניכוש הוא חפירה יא  ּו ֻמ ָּתר ְל ָא ָדם לֹו ַמר ַל ֲח ֵברֹו ' ַנֵּכׁש ִעִּמי ַו ֲא ַנֵּכׁש ִעְּמָך'‪,‬‬
                                                                                                 ‫סביב גזעי האילנות והסרת הקליפות‬
‫' ֲעדֹר ִעִּמי ְו ֶא ֱעדֹר ִעְּמָך'; ֲא ָבל ֹלא יֹא ַמר לֹו ' ַנֵּכׁש ִעִּמי ְו ֶא ֱעדֹר‬         ‫והזמורות הצומחים סביבן (פה"מ ב"מ‬
‫ִעְּמָך'‪ֲ ' ,‬עדֹר ִעִּמי ַו ֲא ַנֵּכׁש ִעְּמָך'‪ָּ .‬כל ְי ֵמי ָּגִריד – ֶא ָחד; ָּכל ְי ֵמי‬       ‫ה‪,‬ג; כלים כט‪,‬ז)‪ֲ .‬עדֹר – העידור הוא‬
‫ְר ִבי ָעה – ֶא ָחד‪ֹ .‬לא יֹא ַמר לֹו ' ֲחרֹׁש� ִעִּמי ַּבָּגִריד ַו ֲא ִני ֶא ֱחרֹשׁ�‬            ‫החריש והפיכת האדמה כדי להכין את‬

‫ִעְּמָך ָּבְר ִבי ָעה'‪ֶׁ ,‬ש ֲהֵרי ֹטַרח ַה ֲחִריָׁשה ִּבימֹות ַהְּגָׁש ִמים ָי ֵתר‪.‬‬              ‫השדה לקראת זריעתה (פה"מ ב"מ ה‪,‬ג)‪ְ .‬י ֵמי‬
                                    ‫ְו ֵכן ָּכל ַּכּיֹו ֵצא ָּב ֶזה‪.‬‬                             ‫ָּגִריד – ימות הקיץ‪ְ .‬י ֵמי ְר ִבי ָעה – ימות‬
                                                                                                 ‫הגשמים‪ ,‬המפרים את האדמה (פה"מ ב"מ‬
‫יב‪ַ   1‬הּׂשֹו ֵכר ֶאת ַהּפֹו ֵעל ִּבי ֵמי ַה ֹחֶרף ַל ֲעׂשֹות ִעּמֹו ִּבי ֵמי ַהּ ֹקר‬
                                                                                                 ‫ה‪,‬ג)‪ .‬טֹ ַרח ַה ֲח ִריָׁשה ִּבימֹות ַהְּגָׁש ִמים‬
‫ְּב ִדי ָנר ְּב ָכל יֹום‪ְ ,‬ו ָנ ַתן לֹו ַהּ ָׂש ָכר‪ַ ,‬ו ֲהֵרי ְׂש ָכרֹו ָׁשֶוה ִּבי ֵמי ַהחֶֹרף‬  ‫ָי ֵתר – "לפי שהקרקע בימות הקיץ‬
‫ֶס ַלע ְּב ָכל יֹום – ֲהֵרי ֶזה ָאסּור‪ִ ,‬מְּפ ֵני ֶׁשִּנְר ֶאה ְּכ ַמ ְלֶוה אֹותֹו‬               ‫קלה לחפירה ולהכשרה מחמת מיעוט‬

                                                                                                          ‫הרטיבות ואורך היום" (שם)‪.‬‬
‫יב‪ִּ  1‬בי ֵמי ַהּקֹר – בהמשך החורף‪ַ ,‬הּיֹום ְּכ ֵדי ֶׁש ָּי ִזיל לֹו ִּבְׂש ָכרֹו‪.‬‬

‫יב‪ֲ   2‬א ָבל ִאם ָא ַמר לֹו ' ַּת ֲעֶׂשה ִעִּמי ֵמ ַהּיֹום ַעד ְז ַמן ְּפלֹו ִני‬                 ‫כשהמשכורת צפויה לעלות על דינר‪.‬‬
                                                                                                         ‫ֶס ַלע – שוויו ארבעה דינרים‪.‬‬
‫ְּב ִדי ָנר ְּב ָכל יֹום' – ַאף ַעל ִּפי ֶׁשּ ָׁשֶוה ְׂש ָכרֹו ֶס ַלע ְּב ָכל יֹום‪,‬‬
‫ֲהֵרי ֶזה ֻמ ָּתר; הֹו ִאיל ְוהּוא ַמ ְת ִחיל ַל ֲעׂשֹות ֵמ ַע ָּתה‪ֵ ,‬אינֹו ִנְר ֶאה‬             ‫יב‪ֵ   2‬אינֹו ִנְר ֶאה ְּכנֹו ֵטל ְׂש ַכר ְמעֹו ָתיו‬

                                                                                                 ‫וכו' – אילו היה משלם מראש מחיר‬

‫זול ומקבל עבודה לאחר זמן‪ ,‬הרווח ְּכנֹו ֵטל ְׂש ַכר ְמעֹו ָתיו‪ֶׁ ,‬ש ִה ְק ִּדים ּו ְנ ָת ָנן לֹו ִּבְׂש ָכרֹו‪.‬‬
                                                                                                 ‫מן ההוזלה הוא בגדר ריבית‪ .‬אבל כאן‬

‫מדובר בשכירות המתחילה כבר עתה‪ ,‬ואין כאן החזרת תמורה עתידית‪ ,‬הנקראת 'שכר המתנת המעות'‪.‬‬

‫החוב רק בסוף השכירות (ח)‪ .‬וכן הוא הדבר גם בתשלום‬     ‫סיכום להלכות ז‪-‬יב‪ :‬המלווה רשאי להתנות רכישת קרקע‬
‫משכורת מופחתת לאורך זמן‪ ,‬אם העובד מתחיל לעבוד‬        ‫שמושכנה בהיתר מן הלווה‪ ,‬כשהתשלום נעשה לפי שווי‬
‫מיד (יב‪ ,)2‬העיקר שלא יהיה פער בין ההשכרה לבין תשלום‬  ‫הנכס (הלכה ז)‪ .‬מותר לקבוע דמי שכירות יקרים לנדל"ן‬
‫דמי השכירות‪ .‬מותר לקבל הלוואה מן המשכיר ולשלם‬        ‫כשהתשלום מאוחר (או בתשלומים) יותר מן התשלום‬
‫דמי שכירות גבוהים יותר‪ ,‬רק אם הכסף מושקע בנכס‬        ‫במזומן‪ ,‬רק אם השימוש בנכס המושכר מידי‪ ,‬שהרי מלוא‬
                                                     ‫חוב השכירות נוצר רק בתום התקופה‪ ,‬ואפשר לשלם את‬
         ‫עצמו כדי להגדיל את הרווח המופק ממנו (ט)‪.‬‬

‫ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִמי ִני‬                                 ‫פרק ח – הקדמה‪ :‬איסור ריבית כ'שכר 	‬

                                                     ‫המתנת המעות' (לעיל ה‪,‬יא) חל גם ח‬

‫ריבית במכירה ובעסקאות‬                                                                            ‫ביחסי קונה־מוכר‪ :‬כשהקונה מקבל‬

                                       ‫אסור להעלות מחיר בתשלום מאוחר‬                             ‫את הסחורה מיד ומשלם מאוחר יותר‬
                                                                                                 ‫תשלום הגבוה מתשלום רגיל‪ ,‬רק‬
‫א‪ָ   1‬אסּור ְל ַהְרּבֹות ַעל ַהֶּמ ֶכר‪ֵּ .‬כי ַצד? ַהּמֹו ֵכר ַל ֲח ֵברֹו ַקְר ַקע‬                ‫מפני שהמוכר ממתין לכסף המצוי‬
                                                                                                 ‫אצל הקונה (הלכות א‪-‬ד); או בהקדמת‬
‫אֹו ֲע ָב ִדים אֹו ִמַּט ְל ְט ִלין‪ְ ,‬ו ָא ַמר לֹו ' ִאם ֵמ ַע ְכָׁשו ִּת ֵּתן ִלי‬

‫מעות‪ ,‬כשהקונה משלם מיד ומקבל את ַה ָּד ִמים – ֲה ֵרי ֵהן ֶׁשְּלָך ְּב ֵמ ָאה; ְו ִאם ַעד ְז ַמן ְּפלֹו ִני – ֲה ֵרי ֵהן‬
                                                                                                 ‫הסחורה לאחר זמן‪ ,‬והתשלום המוקדם‬
‫ֶׁשְּלָך ְּב ֵמ ָאה ְו ֶעְׂשִרים' – ֲהֵרי ֶזה ֲא ַבק ִרִּבית‪ֶׁ ,‬ש ֶּזה ּדֹו ֶמה ְּכ ִמי‬          ‫פחות מן המקובל‪ ,‬רק משום שהקונה‬
‫ֶׁשּנֹו ֵטל ֶעְׂשִרים ִּבְׁש ִביל ֶׁשָּנ ַתן לֹו ֵמ ָאה ְל ִהְׁש ַּתֵּמׁש ָּבּה ַעד ְז ַמן‬       ‫ממתין לכסף שאצל המוכר או לתמורתו‬

‫(הלכות ה‪-‬י)‪ .‬וגם בעסק (להגדרתו‪ ,‬ראה לעיל ְּפלֹו ִני‪ּ .‬ו ְכֶׁש ִּי ְתָּב ֶעּנּו ַּב ִּדין‪ֵ ,‬אינֹו ַח ָּיב ִל ֵּתן לֹו ֶאָּלא ַמה ׁ ֶּש ָה ָיה‬
                                                                                                 ‫ה‪,‬ח) ניתן להגיע ל'שכר המתנת מעות'‪.‬‬
‫ָׁשֶוה ִּבְׁש ַעת ַהֶּמ ֶכר‪ ,‬אֹו ַי ֲח ִזיר ִמ ְמָּכרֹו ִמ ָּידֹו ִאם ָה ָיה ַק ָּים‪.‬‬
                                                                                                 ‫א‪ָ   1‬אסּור ְל ַהְרּבֹות ַעל ַהֶּמ ֶכר – אסור‬

‫להעלות מחיר תמורת הארכת הזמן לתשלום‪ ,‬מפני שהחוב השלם נוצר מיד (השווה לשכירות‪ ,‬לעיל ז‪,‬ח)‪ֶׁ .‬ש ֶּזה ּדֹו ֶמה ְּכ ִמי‬

‫וכו' – כמבואר בהקדמה לפרק‪ּ .‬ו ְכֶׁש ִּי ְתָּב ֶעּנּו ַּב ִּדין – כשיתבע המוכר שישלם מאה ועשרים‪ֵ .‬אינֹו ַח ָּיב וכו' – מפני שאין‬

                                                     ‫מוציאין אבק ריבית מן הלווה למלווה (לעיל ו‪,‬א‪.)3‬‬
   615   616   617   618   619   620   621   622   623   624   625