Page 617 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 617
םיטפשמ רפס הולוו והומל לכותה פרק ו-ז 595
ָׂש ֶדה ֶל ָח ֵצרּ ,ו ְל ִפי ָכְך ִנ ְת ַקּׁשּו ָל ֶהם ִּד ְב ֵרי ַח ְכ ֵמי ַּת ְלמּודְ .ו ֵכן חְ 2ו ִה ְת ָנה ִעּמֹו ֶׁש ַא ַחר וכו' – מאחר
שהקרקע חוזרת לבעליה בתום התקופה
בלא תלות בהחזרת ההלוואה ,נחשב הֹורּוֶׁ ,שָּכל ַמְׁשּכֹו ָנהֲ ,א ִפּלּו ְּב ִנּכּוי – ֲאסּוָרהֵּ ,בין ֶּב ָח ֵצר ֵּבין
הדבר כשכירותֶׁ .ש ֵאין ֶזה ֶאָּלא ְּכ ִמי ַּבּ ָׂש ֶדהְ ,ו ֵאין ָל ֶהם ַמְׁשּכֹו ָנה ֻמ ֶּתֶרת ֶאָּלא ַּב ֶּדֶרְך ַהּזֹאת:
ֶׁשּ ָׂש ַכר ְּב ָפחּות – וקיבל הנחה על חֵּ 2כי ַצד? ְּכגֹון ֶׁש ִה ְלָוהּו ֵמ ָאה ִּדי ָנִריןּ ,ו ִמְׁשֵּכן לֹו ָּב ֶהן ַּב ִית אֹו
תשלום במזומן (להלן ז,ח).
ָׂש ֶדהְ ,ו ִה ְת ָנה ִעּמֹו ֶׁש ַא ַחר ֶעֶׂשר ָׁש ִנים ַּת ֲחזֹר ַקְר ַקע זֹו ִל ְב ָע ֶלי ָה
חְ 3ו ֵכן וכו' – כיוון שהלוואה זו ִחָּנם – ֲהֵרי ֶזה ֻמ ָּתר ֶל ֱאכֹל ֵּפרֹו ֶתי ָה ָּכל ֶעֶׂשר ַהּ ָׁש ִניםֲ ,א ִפּלּו
נחשבת כשכירות לעשר שנים ,אפשר
ָה ָיה ְׂש ָכ ָרּה ָׁש ֶוה ֶא ֶלף ִּדי ָנר ְּב ָכל ָׁש ָנהֶׁ ,ש ֵאין ֶזה ֶאָּלא ְּכ ִמי להתנות מראש שהמשכיר יכול לסלק
את השוכר כשיחזיר את דמי השכירות
ֶׁשּ ָׂש ַכר ְּב ָפחּות.
העודפים על מה שמגיע לו יחסית
חְ 3ו ֵכן ִאם ִה ְת ָנה ַּב ַעל ַהּ ָׂש ֶדה ִעּמֹו ֶׁשָּכל ְז ַמן ֶׁש ָּי ִביא לֹו ָמעֹות למשך השימוש בנכס המושכר .לפיכך,
אם השכיר לו במאה דינר לעשר שנים ְי ַחּ ֵׁשב לֹו ֶעֶׂשר ְּב ָכל ָׁש ָנה ִוי ַסְּלקֹו ִמֶּמָּנה – ֲהֵרי ֶזה ֻמ ָּתרְ .ו ֵכן
(אף אם הסכום מופחת) ,דמי השכירות ִאם ִה ְת ָנה ַהּלֹוֶוה* ֶׁשָּכל ְז ַמן ֶׁש ִּיְר ֶצה ְמ ַחּ ֵׁשב לֹו ַמה ּ ֶׁש ָּדר ּבֹו
לכל שנה הם עשרה דינריםְ .י ַחּ ֵׁשב לֹו ְו ַי ֲח ִזיר לֹו ְׁש ָאר ַה ָּד ִמים ְו ִי ְס ַּתֵּלק – ֲהֵרי ֶזה ֻמ ָּתרֶׁ ,ש ֵאין ֶזה ֶאָּלא
ֶעֶׂשר ְּב ָכל ָׁש ָנה – ינכה מחוב ההלוואה
ִּכְׂש ִכירּותְ ,ו ָכל ְּת ַנאי ֶׁשִּבְׂש ִכירּות ַק ָּיםְּ ,כמֹו ֶׁשֵּב ַא ְרנּו (שכירות עשרה דינרים עבור כל שנה שאכל את
פירותיהְ .ו ֵכן ִאם ִה ְת ָנה ַהּלֹוֶוה* – בכ"י
י'ַ :הַּמ ְלֶוהֶׁ .שָּכל ְז ַמן ֶׁש ִּיְר ֶצה ְמ ַחּ ֵׁשב לֹו ז,א)ּ ,ו ֻמ ָּתר.
ַמה ּ ֶׁש ָּדר ּבֹו וכו' – בשונה מן התנאי הקודם ,אפשר להבין תנאי זה במשמעות "שכל זמן שירצה" המלווה להסתלק
מן הבית ,יוכל לעשות כן ,אבל "מחשב לו מה שדר בו" ,שישלם תשלומי שכירות רגילים ולא מופחתים (או"ש ,י').
ְו ִי ְס ַּתֵּלק – מן הקרקעֶׁ .ש ֵאין ֶזה ֶאָּלא ִּכְׂש ִכירּות – כאמור לעיל ח ,2מכיוון שאם היה ממתין עד סוף התקופה ,לא היה
מחזיר את ההלוואה ,בניגוד למשכנתא בניכוי (לעיל ז ,)5שהניכוי בה סמלי ,ולא ייתכן שלא תוחזר ההלוואה עקב ניכויה.
אּ 1ו ִמְׁשֵּכן לֹו ֶאת ַהּ ָׂש ֶדה – בלא ּ ֶפ ֶרק ְׁש ִבי ִעי
ז
שניכה לו מן החוב תמורת אכילת
הפירות ,ועבר על איסור אבק ריבית סילוק מלווה ממשכון; ריבית בשכירות
(האיסור מבואר לעיל ו,זֶׁ .)4ש ָּי ִביא לֹו ָמעֹות תשלומי המלווה לשימוש במשכון
ְו ִי ְס ַּתֵּלק – כדי לאפשר פירעון מוקדם
של ההלוואהֵ .אין ְמ ַסְּל ִקין אֹותֹו ְּבֹלא אַ 1הַּמ ְלֶוה ֶאת ֲח ֵברֹוּ ,ו ִמְׁשֵּכן לֹו ֶאת ַהּ ָׂש ֶדה ַעד ְז ַמן ָקצּוב
ְכלּום – "אלא כמו שייראו הדיינים... אֹו ַעד ֶׁש ָּי ִביא לֹו ָמעֹות ְו ִי ְס ַּתֵּלקְ ,ו ָה ָיה ַהַּמ ְלֶוה אֹו ֵכל ָּכל
ואבק ריבית אינה יוצאה בדיינים" (לעיל ֵּפרֹו ֶתי ָה – ֲא ִפּלּו ָא ַכל ְּכִׁשעּור חֹובֹוֵ ,אין ְמ ַסְּל ִקין אֹותֹו ְּבֹלא
ו,בֵ .)2אין מֹו ִצי ִאין ִמֶּמּנּו – אין דורשים ְכלּוםֶׁ ,ש ִאם ְּת ַסֵּלק אֹותֹו ְּבֹלא ָמעֹות ֲהֵרי ֶזה ְּכ ִמי ֶׁשהֹו ִציא
ממנו להחזיר את דמי הפירות שאכל
ִמֶּמּנּו ְּב ַד ָּי ִניןְ .ו ֵאין ָצ ִריְך לֹו ַמר ֶׁש ִאם ָא ַכל ָי ֵתר ַעל ְמעֹו ָתיו ֵאין יותר מן החובֵ .אין ְמ ַחּ ְׁש ִבין ִמּ ְׁש ָטר
ִלְׁש ָטר – כל חוב ומשכונו עומד בפני
עצמו ,ואין מצרפים חובות ומשכונות מֹו ִצי ִאין ִמֶּמּנּוְ .ו ֵכן ֵאין ְמ ַחּ ְׁש ִבין ִמּ ְׁש ָטר ִלְׁש ָטר ַּבַּמְׁשּכֹו ָנה.
זה לזה (יודגם להלן א .)3דין זה פועל אָ 2ה ְי ָתה ַה ַּקְר ַקע ַהְּמ ֻמְׁשֶּכ ֶנת ְּב ָידֹו ֶׁשִּליתֹו ִמיםְ ,ו ָא ַכל ִׁשעּור
לטובת המלווהַ .מְׁשּכֹו ָנה – קרקע
חֹובֹו – ְמ ַסְּל ִקין אֹותֹו ְּבֹלא ְכלּוםָ .א ַכל ָי ֵתר ַעל חֹובֹו – ֵאין
ממושכנת.
אְ 2מ ַסְּל ִקין אֹותֹו ְּבֹלא ְכלּום – מתוך מֹו ִצי ִאין ִמֶּמּנּו ַה ָּי ֵתרּ ,ו ְמ ַחּ ְׁש ִבין לֹו ִמּ ְׁש ָטר ִלְׁש ָטר.
דאגה יתרה ליתומים ,מפני "שבית דין
הוא אביהן שליתומים" (נחלות י,ה)ּ .ו ְמ ַחּ ְׁש ִבין לֹו ִמּ ְׁש ָטר ִלְׁש ָטר – לטובת הלווים־היתומים.
