Page 619 - משנה תורה -הרמב"ם - כרך ד
P. 619
םיטפשמ רפס הולוו והומל לכותה פרק ז 597
ו ְּב ִדי ֵני ֶהם – בדיני הגויים ,ואין איסור מישכון בהלוואה לגוי
ריבית עם גויים. ו ּגֹוי ֶׁשִּמְׁשֵּכן ֲח ֵצרֹו ְל ִיְׂשָר ֵאלְ ,ו ָח ַזר ַהּגֹוי ּו ְמ ָכָרּה ְל ִיְׂשָר ֵאל
ז ַּב ַעל ַה ַּקְר ַקע הּוא ָהאֹו ֵכל ֵּפרֹו ֶתי ָה ַא ֵחר – ֵאין ַהְּמ ַמְׁשֵּכן ַח ָּיב ְל ַה ֲעלֹות ָׂש ָכר ַל ִּיְׂשָר ֵאל ֵמ ֵעת ֶׁש ָּק ָנה
ַה ִּיְׂשְר ֵא ִליֶ ,אָּלא ָּדר ֶּב ָח ֵצר ְּבֹלא ָׂש ָכר ַעד ֶׁש ַּי ֲח ִזיר לֹו ַהּגֹוי ֶאת
– ולא המלווה ,ואין כאן חשש ריבית. ַהָּמעֹות ֶׁש ֵּיׁש לֹו ַעל ָח ֵצר זֹוֶׁ ,ש ֲהֵרי ִהיא ִּבְרׁשּות ַהְּמ ַמְׁשֵּכן
ִּת ְמְּכֶרָּנהְּ ...ב ָד ִמים ֵאּלּו – שימכור אותה
בפחות משוויה בגלל ההלוואה שקיבל, ְּב ִדי ֵני ֶהםַ ,עד ֶׁש ִּי ֵּתן לֹו ֶאת ְמעֹו ָתיו ְו ִי ְס ַּתֵּלק.
שיש כאן ריבית. מישכון למכירה עתידית
ח ֻמ ָּתר וכו' – מותר להעלות את דמי ז ַהְּמ ַמְׁשֵּכן ַּב ִית אֹו ָׂש ֶדה ְּב ַיד ֲח ֵברֹו ְו ָה ָיה ַּב ַעל ַה ַּקְר ַקע הּוא
השכירות ,אם התשלום מאוחר יותר, ָהאֹו ֵכל ֵּפרֹו ֶתי ָהְ ,ו ָא ַמר לֹו ַהַּמ ְלֶוה ' ִל ְכֶׁש ִּת ְמּ ֹכר ַקְר ַקע זֹוֹ ,לא
מפני שהחוב השלם של השכירות נוצר ִּת ְמְּכֶרָּנה ֶאָּלא ִלי ְּב ָד ִמים ֵאּלּו' – ֲהֵרי ֶזה ָאסּורְ .ו ִאם ָא ַמר לֹו
רק בסוף זמנה ,ואין דינו כהלוואה ' ִּת ְמְּכֶרָּנה ִלי ְּבָׁשְו ָיּהְ ,ו ַעל ְמ ָנת ָּכְך ֲא ִני ַמ ְלֶוה אֹו ְתָך' – ֲהֵרי ֶזה
וריבית ,בניגוד למכירה ,שהתשלום
והאספקה צריכים להיעשות בו זמנית. ֻמ ָּתר.
ְס ָל ִעים – הסלע הוא מין מטבע. ייקור בתשלום שכירות
טּ 1כֹוִרים – הכור הוא מידת נפח, ח ֻמ ָּתר ְל ַהְרּבֹות ִּבְׂש ַכר ַה ַּקְר ָקעֹותֵּ .כי ַצד? ִהְׂשִּכיר לֹו ֶאת
והדברים אמורים ביבול השדהֵּ .תן ֶה ָח ֵצרְ ,ו ָא ַמר לֹו ' ִאם ֵמ ַע ְכָׁשו ַא ָּתה נֹו ֵתן ִלי – ֲהֵרי ִהיא ְלָך
ִלי ָמא ַת ִים זּוז – בהלוואה ,שתחזור ְּב ֶעֶׂשר ְס ָל ִעים ְּב ָכל ָׁש ָנה; ְו ִאם ִּת ֵּתן ָׂש ָכר חֹ ֶדׁש חֹ ֶדׁש – ֲהֵרי
בתמורה גבוהה יותר של היבול (רש"י
בבלי ב"מ סט,ב) .דינר הוא זוזֶׁ .ש ֲא ַפ ְר ֵנס הּוא ְּב ֶס ַלע ְּב ָכל חֹ ֶדׁש' – ֲהֵרי ֶזה ֻמ ָּתר.
ָּב ֶהן ֶאת ַהׂ ָּש ֶדה – שאשקיע בעיבוד
השדה ובחרישה ובזיבול וכדומהִ .י ְה ֶיה טַ 1הַּמְׂשִּכיר ָׂש ֶדה ַל ֲח ֵברֹו ַּב ֲעֶׂשֶרת ּכֹוִרים ְלָׁש ָנהְ ,ו ָא ַמר לֹו
ָׂש ָכר ָי ֵתר – שווי השכירות של השדה
יהיה גבוה יותר ,והתשלום הוא על שדה ' ֵּתן ִלי ָמא ַת ִים זּוז ֶׁש ֲא ַפְר ֵנס ָּב ֶהן ֶאת ַהׂ ָּש ֶדהַ ,ו ֲא ִני ֶא ֵּתן ְלָך
באיכות טובה יותר ,לא על ההלוואה. ְׁש ֵנים ָעָׂשר ּכֹור ְּב ָכל ָׁש ָנה' – ֲהֵרי ֶזה ֻמ ָּתרִ ,מְּפ ֵני ֶׁש ִאם ִּפְר ֵנס
וזהו גם הטעם בדיני החנות והספינה
ֶאת ַהּ ָׂש ֶדה ְּב ִדי ָנִרין ֵאּלּוִ ,י ְה ֶיה ָׂש ָכר ָי ֵתר.
המובאים בשתי ההלכות הבאות.
טְ 2ו ֵכן ִאם ִהְׂשִּכיר לֹו ֲחנּות אֹו ְס ִפי ָנה ַּב ֲעָׂשָרה ִּדי ָנִרין
טַ 2ו ֲא ַכ ְּיֶרָּנה – הכיּור הוא תבליט או
ְלָׁש ָנהְ ,ו ָא ַמר לֹו ' ֵּתן ִלי ָמא ַת ִים זּוז ֶׁש ֶא ְב ֶנה ָּב ֶהן ֲחנּות
תחריט (פה"מ מדות ד,ו) ,הנעשה כאן כדי זֹו ַו ֲא ַצ ְּיֶרָּנה ַו ֲא ַכ ְּיֶרָּנה' אֹו ' ֲא ַת ֵּקן ָּב ֶהן ְס ִפי ָנה זֹו ּו ְכ ֵלי
למשוך קונים. ַּתְׁש ִמיֶׁשי ָה'ַ' ,ו ֲא ִני ַא ֲע ֶלה ְלָך ְׁש ֵנים ָעָׂשר ִּדי ָנר ְּב ָכל ָׁש ָנה'
טְ 3ל ִה ְת ַע ֵּסק – אקנה בהם סחורה – ֲהֵרי ֶזה ֻמ ָּתר.
למכירה בחנות .אֹו ִצי ֵאם ִּב ְסחֹוָרה טֲ 3א ָבל ִאם ָא ַמר לֹו ' ֵּתן ִלי ָמא ַת ִים זּוז ְּכ ֵדי ְל ִה ְת ַע ֵּסק ָּב ֶהן
ֶׁשַּל ְּס ִפי ָנה – אשקיע בסחורה שאוליך
בספינה (רש"י בבלי ב"מ סט,ב)ֲ .ה ֵרי ֶזה ַּב ֲחנּות' אֹו 'אֹו ִצי ֵאם ִּב ְסחֹוָרה ֶׁשַּל ְּס ִפי ָנה' אֹו ' ֶאְׂשּכֹר ָּב ֶהן
ָאסּור – כיוון שאינו משקיע בחנות ַמָּל ִחים'ַ' ,ו ֲא ִני ַא ֲע ֶלה ְלָך ַּבּ ָׂש ָכר' – ֲהֵרי ֶזה ָאסּור.
או בספינה עצמה ,והרי זה כהלוואה
בריבית בגלל תוספת התשלום עבור ייקור בתשלום משכורת
ההלוואה. י ָאסּור ְל ַהְרּבֹות ִּבְׂש ַכר ָה ָא ָדםֵּ .כי ַצד? ֹלא יֹא ַמר לֹו ' ֲעֵׂשה
י ָאסּור וכו' – אסור להעלות את ִעִּמי ַהּיֹום ְמ ָלא ָכה זֹו ֶׁש ִהיא ָׁשָוה ֶּכ ֶסףַ ,ו ֲא ִני ֶא ֱעֶׂשה ִעְּמָך
ְּבָׁשבּו ַע ַא ֵחר ְמ ָלא ָכה ֶׁש ִהיא ָׁשָוה ְׁש ַּת ִים'.
המשכורת כדי לשלם אותה מאוחר
יותר.
